בני ראם

בְּנֵי רְאֵם^[3] הוא מושב דתי בשפלת יהודה, הדרומי ביותר מבין יישובי המועצה האזורית נחל שורק. היישוב משתייך לארגון פועלי אגודת ישראל^[4].

בני ראם

הכניסה למושב
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	נחל שורק
גובה ממוצע[1]	‎64 מטר
תאריך ייסוד	1949
תנועה מיישבת	פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	1,376 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	1,358 תושבי ישראל
מפת מיקום מפה דינמית (למפת השפלה מוגדלת)   בני ראם (למפת השפלה רגילה)   בני ראם (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בני ראם (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בני ראם 31°46′16″N 34°47′29″E מפת היישובים של מועצה אזורית נחל שורק באדום - בני ראם בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	7 מתוך 10

גובהו הממוצע של שטח היישוב מעל פני הים הוא 64 מטרים.

שם המושב

המושב הוקם בידי ניצולי השואה מהונגריה ובשמו הונצחו שניים מאדמו"רי חסידות גור: הרב יהודה אריה ליב אלתר ה"שפת אמת" שהמושב עלה על הקרקע ביום הולדתו העברי (כ"ט בניסן) והרב אברהם מרדכי אלתר ה"אמרי אמת" שנפטר בשנה שקדמה להקמת המושב - בראשי תיבות "בני ראם": בנ יהודה רבי אברהם מרדכי^[5] וגם בראשי תיבות בני רבי אברהם מרדכי, רמז לבניו תלמידיו וחסידיו. צירופי המילים 'בני ראם' הוא בהשראת הכתוב ”וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים”^[6].

טקס חנוכת היישוב, אפריל 1949

טקס חנוכת היישוב, בהשתתפות חבר הכנסת בנימין מינץ.

תושבי היישוב בעת הקמתו

היסטוריה

היישוב ממוקם בסמוך לצומת ראם, בסמוך לשרידי הכפר הערבי מסמיה אל כבירה ומשתייך למועצה אזורית נחל שורק. היישוב הוקם ב-28 באפריל 1949 על ידי עולים חרדים מהונגריה ששרדו את השואה^[7][8]. עם הקמתו כונה מסמיה, שמו שונה רשמית לבני ראם באוקטובר 1949^[4]. העולים החרדים מהונגריה התקשו להסתגל לתנאי החיים הקשים במקום, ומרביתם עזבו. לאחר כמה שנים הצטרפו עולים מתימן, בני שתי משפחות מורחבות גדולות, שגרו קודם במעברת מסמיה^[9].

בשנותיו הראשונות של המושב לכל משפחה הייתה חלקה חקלאית הצמודה לבית המגורים שהיא עיבדה בעצמה. הניהול הכלכלי התבצע בידי האגודה השיתופית של המושב, באמצעותה שיווקו את התוצרת ורכשו מצרכים. כאשר אחד החברים נקלע לחובות נשאו בהם גם החברים האחרים^{[דרוש מקור]}. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נקלע המושב לקשיים כלכליים, רבים מחבריו התקשו להתפרנס מחקלאות וצברו חובות, והמושב לקח חלק בהסדר חובות המושבים. מאז מרבית תושבי המושב עובדים מחוץ לו^[10].

במקור היו במושב 100 נחלות. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 בוצעה הרחבה של 30 מגרשים^[11].

מוסדות חינוך וחברה

במושב סניף של בני עקיבא.

בשנת תשמ"ח הקים במקום הרב יעקב פרידמן ישיבה גדולה בסגנון חרדי ליטאי. לראש הישיבה מונה הרב שמואל פרידמן. לאחר פטירתו מונה לתפקיד בנו, הרב משה צבי. בישיבה כחמישים עד שישים תלמידים.

בשנת ה'תשפ"ב הוקמה במקום מכינה קדם-צבאית 'דרך אבות' ליוצאי אתיופיה על שם סלומון טקה, המכינה היא שלוחה של מכינה קדם-צבאית בני דוד.^[12]

רבני המושב

הרב הראשון של המקום שכיהן בשנים ה'תש"י–ה'תשט"ו היה האדמו"ר הרב נחמן כהנא מספינקא בני ברק.

בשנים ה'תשט"ז–ה'תשמ"א כיהן הרב ישעיה שנייבאלג כרב היישוב.^[13]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בני ראם בוויקישיתוף

• בני ראם באתר המועצה האזורית נחל שורק
• בני ראם, אתר המידע והתרבות במושב בני-ראם.
• בני ראם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית