גבי לסקי - Wikiwand

גבריאלה (גבי) לסקי-שוץ (נולדה ב-18 במרץ 1967, ו' באדר ב' ה'תשכ"ז) היא חברת כנסת לשעבר מטעם מפלגת מרצ, עורכת דין ופעילת זכויות אדם פמיניסטית, פעילה חברתית ופוליטית ישראלית. חברת מועצת העיר תל אביב-יפו מטעם מפלגת מרצ בין השנים 2013–2018, מזכ"לית שלום עכשיו לשעבר, אחת ממייסדות מערך הסיוע לעצורי המחאה.^[1]

עובדות מהירות לידה, תאריך עלייה ...

Remove ads

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

גבי לסקי נולדה במקסיקו סיטי שבמקסיקו, לשם היגרו הוריה ממזרח אירופה לפני מלחמת העולם השנייה. עלתה לישראל לבדה בגיל 15 ונקלטה בפנימייה של עליית הנוער. אמה ואחותה עלו אחר-כך. שירתה כקצינה בגדנ"ע.

למדה במכללה למנהל, ובתוכנית של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף אוניברסיטת נורת'ווסטרן.

הייתה שותפה במשרד עורכי דין שהקימה, "גבי לסקי ושות'", העוסק בדיני חופש הביטוי והזכות למחאה. שימשה יועצת משפטית של ארגוני מחאה וייצגה במספר תיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, בהם מעצרו של תא"ל אמיר השכל במהלך מחאת בלפור בירושלים, משפטה של דפני ליף (שהסתיים בזיכוי) ושאר פעילי המחאה החברתית, חושף השחיתויות רפי רותם,^[2] יונתן פולק מתנועת אנרכיסטים נגד הגדר,^[3] פעילות ארגון מחסום ווטש, ארגון בצלם, דארין טאטור ועהד תמימי וקטינים פלסטינים שהואשמו בעבירות כגון יידוי אבנים^[4] הייתה יו"ר ועדת חקיקת זכויות אדם בלשכת עורכי הדין. אחדות מהעתירות לבג"ץ שבהן ייצגה את העותרים:

ייצגה את אורי אבנרי וארגון גוש שלום בעתירה לביטול החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם. העתירה נדחתה ברובה, אך בג"ץ ביטל את סעיף 2(ג) לחוק, שאיפשר פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק.^[5]
בעקבות החלטתו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, לאסור כניסה לישראל של פלסטינים לשם השתתפות בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, נמנתה לסקי עם עורכי הדין שייצגו את תנועת "לוחמים לשלום" ו"חוג ההורים - פורום המשפחות" בעתירה שהובילה לביטול החלטתו של ליברמן.^[6]
ייצגה בעתירה לבג"ץ את הוריו של פלסטיני שהיה מעורב בפיגוע דקירה והביאה לביטול ההחלטה להרוס את ביתם של ההורים.^[7]

בשנת 2012 הוענק לה אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג מטעם האגודה לזכויות האזרח.

ב-1989 הצטרפה למפלגת רצ, שהפכה למפלגת מרצ. ב-1992 שימשה עוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת דדי צוקר.^[8] שימשה כ"שופטת" בבית הדין העממי לדיור הציבורי, חתמה על הקול הקורא למען יונתן היילו, וכיהנה כמזכ"ל "שלום עכשיו" בראשית המאה ה-21.

בבחירות המוניציפליות בשנת 2013 נבחרה לחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ תל אביב-יפו ויזמה את אימוץ החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, בדבר שילובן של נשים במוקדי קבלת החלטות, כחוק עירוני בתל אביב. הייתה יו״ר הוועדה העירונית לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי,^[9] ויועצת ראש העיר לנושאי קיימות ואורבניות. בבחירות המוניציפליות ב-2018 הייתה במקום הרביעי ברשימה אך מפלגתה זכתה בשלושה מושבים בלבד ולסקי נותרה מחוץ למועצה.

נבחרה למקום השביעי ברשימת מועמדי מרצ לכנסת העשרים, אך מרצ זכתה בחמישה מנדטים בלבד והיא לא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-22 שובצה מטעם מרצ במקום ה-19 ברשימת המחנה הדמוקרטי.

Remove ads

כחברת כנסת

סכם

פרספקטיבה

בבחירות לכנסת ה-24 שובצה במקום השמיני, בזמן שהמפלגה זכתה ב-6 מנדטים.^[10] בעקבות כניסת מרצ לממשלה, לסקי נכנסה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי.^[11]

במהלך כהונתה בכנסת העשרים וארבע הייתה לסקי חברה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.^[12]

בנוסף כיהנה לסקי כיו"ר במספר שדולות וביניהן השדולה למען הדיור ציבורי, השדולה לעידוד ושיפור התחבורה הציבורית, השדולה למען חיזוק התרבות הישראלית, השדולה למען שימור ונטיעה של עצים והשדולה למען המים והנחלים.^[12]

במהלך כהונתה בכנסת העשרים וארבע יזמה לסקי מספר רב של הצעות חוק, ביניהן:

חוק שמחייב יידוע שופטים על כבילת עצירים באזיקים באולם המשפט, על מנת למנוע אזיקת עצורים שלא לצורך, יחד עם חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי מש"ס.^[13] הצעת החוק אושרה ב-31 במאי 2022.^[14]
תיקון לחוק-יסוד: הממשלה העוסק בהגבלת מועמד שהואשם בפלילים מהרכבת הממשלה ("חוק הנאשם").^[15]

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה המחייבת תיעוד חזותי של השימוש במכתזיות, ביחד עם ח"כ אורי מקלב .^[16]
תיקון לחוק שכר מינימום - העלאת שכר המינימום, יחד עם מספר חכי"ם.^[17]
הצעת חוק הקובעת אכיפה וענישה על מזהמי נחלים, יחד עם ח"כ משה גפני וחברי כנסת נוספים.^[18]
הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל (בעקבות פינוי השכונה לצורך בניית מגדלים), ביחד עם החכי"ם משה גפני ונעמה לזימי.^[19]

על פי מדד ה"פרלמטר" של אתר "שקוף" הייתה לסקי בין חמשת החכי"ם המצטיינים מהקואליציה בכנסת ה-24, על פי פרמטרים של נוכחות בוועדות, שאילתות והצעות לסדר.^[20]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, התמודדה בבחירות המקדימות במרצ ושובצה במקום ה-6 ברשימה לכנסת. בבחירות המפלגה לא צלחה את אחוז החסימה ולכן לא נכנסה לכנסת. לקראת הבחירות המקומיות של 2023 (שנדחו בהמשך ל-2024) הוצבה לסקי במקום של כבוד, במקום ה-22, הסוגר את רשימת "כל המחאה בפתק אחד - חוזה חדש הירוק במרכז מרצ תל אביב-יפו".

Remove ads

עשייה ציבורית

סכם

פרספקטיבה

חברת מועצת העיר תל אביב-יפו

במהלך כהונתה כחברת מועצת העיר תל אביב-יפו מטעם מרצ, יזמה מספר הצעות לסדר היום, ביניהן הצעה העוסקת באיסור הדרת נשים במרחב הציבורי^[21]; הצעה העוסקת בסגירת מועדוני חשפנות,^[22] אשר היוותה נדבך משמעותי בתהליך סגירת מועדוני החשפנות בתל אביב-יפו; הצעה להצללה כמנוף לפיתוח עירוניות מודרנית, אשר הובילה להתקנת פתרונות הצללה במרחבים עירוניים שונים.^[23]

יו״ר הוועדה העירונית לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בעיריית תל אביב-יפו

במסגרת תפקידה כיו״ר הוועדה העירונית לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בעיריית תל אביב-יפו, הובילה לסקי ב-2014 ביחד עם ארגוני נשים לאימוץ החלטת האו"ם 1325, הקובעת כי יש צורך בייצוג שווה של נשים במוקדי קבלת החלטות, בכל הנוגע לקידום שלום, הפחתת אלימות ויישוב סכסוכים. בכך הפכה תל אביב-יפו הפכה לעיר הראשונה בעולם שאימצה את החלטה 1325 של האו"ם.^[24] בנוסף הובילה לסקי בשיתוף עם המשטרה וגורמים עירוניים מאבק, שהביא למיגור התופעה של כרטיסי ביקור המשדלים לזנות במדרכות העיר.^[9] כמו כן יזמה לסקי קמפיין חדשני נגד הטרדות מיניות בחיי הלילה.^[25]

החמ"ל האזרחי

בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר 2023 התנדבה לסקי כחלק מפעילות החמ"ל האזרחי ופעלה כמתכללת הלוגיסטיקה של תרומות ציוד לחמ"ל. בהמשך הקימה בתוך החמ"ל האזרחי, יחד עם פעילות אחרות, את החמ"ל העורפי שפעל למען בעלי חיים של מפונים מהעוטף.^[26]

עמדותיה

סכם

פרספקטיבה

את חקיקתם של חוקים אחדים שנחקקו ביוזמת מפלגות הימין, כגון "חוק החרם" ו"חוק הנכבה", תיארה כ"רוב פרלמנטרי דחוק משתמש בדמוקרטיה כדי לשים סוף לדמוקרטיה".^[27] לשיטתה "הדמוקרטיה היא לא רק מנגנון פורמליסטי של שלטון הרוב, היא מבוססת על הגנה על זכויות המיעוט ועל העקרונות שמאפשרים את השכנוע והביקורת. חופש הביטוי וחופש ההתאגדות, שהתפתחו לכיוון של זכויות חברתיות וקולקטיביות – וגם סביבתיות – זה חלק מהמארג של מחשבה דמוקרטית."^[27] כשנשאלה בשנת 2019 מה תעשה אם תיבחר לכנסת ענתה שתפעל "לביטול כל החוקים האנטי-דמוקרטיים שלתוכו ייכנס ביטול מוחלט של חוק הלאום, חוק ההסדרה, חוק שוברים שתיקה, חוק העמותות."^[28]

לסקי מתחה ביקורת על הגבלת חופש ההפגנה^[29] ועל תפקוד המשטרה נגד פעילות מחאה חברתית: "הסיטואציה היא שהמשטרה לא מבצעת את תפקידה שהוא להגן על האזרח ועל הזכויות שלו, ביניהן זכות המחאה. זו הפכה להיות משטרת שלטון. באופן קבוע, בכל הפגנה נגד השלטון, יהיה מישהו שיבצע מעצרים כדי להרתיע. זה שימוש לרעה ברשויות אכיפת החוק".^[28] כמו כן, מתחה ביקורת על "חוק הקורונה", וציינה ש"יש דרכים פוגעניות פחות להילחם בנגיף. כאלה שלא יתנו לראש הממשלה סמכויות בלתי מוגבלות להתקין תקנות שפוגעות פגיעה קשה בזכויות שלנו ובמשטר הפרלמנטרי והחוקתי של ישראל. "^[30]

היא מתנגדת נחרצת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון ולהתנחלויות.^[31] על מערכת המשפט הישראלית ביהודה ושומרון אמרה: “אנחנו מדברים בעצם על מערכת שמטרתה זה להנציח את הכיבוש או לאפשר את הכיבוש, בוודאי שאנחנו לא מדברים על מטרה של צדק."^[32] ובראיון אמרה "המשפט הצבאי מאפשר מעצר קטינים פלסטינים באמצע הלילה, השארתם במעצר עד תום ההליכים על דברים שבישראל לעולם לא משאירים. כל זה לא נכון לגבי הקטינים הישראלים שנעצרים בשטחים, שמוגנים בהתאם לחוק הנוער הישראלי. כשמפעילים חוק אחר באותו מקום על שתי אוכלוסיות שונות, זו בדיוק ההגדרה של אפרטהייד".^[8]

היא גורסת ששיתוף פעולה עם גורמי הביטחון הפלסטינים הוא חלק אינטגרלי מתפיסת הביטחון הישראלי, שכן רוב הפלסטינים מעוניינים בשקט וביטחון בדיוק כמו רוב הישראלים. היא מתנגדת להריסת בתי משפחות מחבלים בטענה שהשיטה פוגעת בחפים מפשע וכלל אינה מועילה.^[33] כעורכת דין בעתירה נגד הריסת בית מחבל תבעה שהמדינה תוכיח את יעילות שיטת הריסת הבתים, אך בית המשפט השיב שהיעילות נתונה להערכת גורמי הביטחון ובית המשפט אינו נוטה להתערב בהערכתם.^[7]

Remove ads