שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
האנדרטה לזכר דב גרונר
אנדרטה ברמת גן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
האנדרטה לזכר דב גרונר היא אנדרטה שהוקמה ברמת גן בשנת 1954[1] ועוצבה על ידי האמנית חנה אורלוף.
_memorial_in_ramat_gan.jpg)
Remove ads
האנדרטה
האנדרטה מנציחה את זכרם של דב גרונר ושל חבריו ישראל פיינרמן, יעקב זלוטניק ויצחק בילו. שלושת הראשונים נטלו חלק ב-23 באפריל 1946 בהתקפת האצ"ל על בניין המשטרה הבריטית ברמת גן, כדי להחרים נשק ממחסניה. פיינרמן וזלוטניק קיפחו בה את חייהם. גרונר נפצע קשה במהלכה, נישבה והועלה לגרדום בעכו על ידי הבריטים ב-16 באפריל 1947. יצחק בילו נפל בפעולת הסחה הקשורה בהתקפה זו[2]. כמו כן מונצחים 14 חברי מחתרות נוספים שהוצאו אף הם להורג.
האנדרטה מציגה מאבק בין שני אריות עשויים ברונזה: הבוגר מסמל את האימפריה הבריטית ואילו הכפיר מסמל את היישוב העברי. בפאה הראשית כתובים שמו דב גרונר ושלושת הנופלים בהתקפה על המשטרה. בצדה השני מצוינים עולי הגרדום ותאריכי מותם, הכותרת: "לזכרם של עולי הגרדום שלחמו בשלטון הזר למען תקומת ישראל" וסמלי המחתרות: ההגנה, אצ"ל, לח"י, וניל"י. על שתי הפאות הנותרות מצוטטים מנהיגי המחתרת: על אחת זאב ז'בוטינסקי: "בלהב המרד שא אש להצית", ועל השנייה דוד רזיאל: "ההולכים למות מקימים אותך מולדת".
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
במרץ 1950 בקש נציג חרות בעיריית רמת גן מהעירייה להקצות את המגרש מול תחנת משטרת רמת גן לצורך הקמת אנדרטה לזכר דב גרונר[3]. בקשה זאת נדחתה[4], אולם בינואר 1952, לאחר שסיעת חרות הצטרפה לקואליציה העירונית, ההקצאה אושרה ברוב של נציגי הציונים הכלליים, חירות והנציג הדתי[5]. נציגי מפלגות הפועלים ונציג הפרוגרסיבים התנגדו להקצאה בטענה שאין להקים אנדרטה לאדם יחיד ושאין להקים אנדרטה לפורשים[6].
ביולי 1952 החליטו הנהלת ומועצת של"ח, שיקום לוחמי חופש, על הקמת מפעל להקמת אנדרטה לדב גרונר[7][8]. בין האישים שהוזכרו כעומדים בראש המפעל נמנו יהודה לייב פישמן מימון, ראש עירית רמת גן אברהם קריניצי, אליהו אלישר, עורך דין מקס זליגמן[9] והאדריכל מאיר רובין[10]. הרב יהודה לייב פישמן מימון הודיע שהוא אינו שותף במפעל כי הוא מתנגד להקמת פסלים[11]. רוב הכסף להקמת האנדרטה נאסף מחוץ לישראל[12].
בסוף אוגוסט 1952 הוחלט שהאנדרטה תוקם על ידי חנה אורלוף[13], ויכלול כן מאבן בגובה 5-6 מטרים ופסל מברונזה, בגובה 2-3 מטרים[14]. ב-5 באוקטובר 1952 התקיים טקס התחלה רשמית של גיוס הכספים להקמת האנדרטה[15]. בתחילה הציעה אורלוף פסל שבו גור אריות, המייצג את העם יהודי, נאבק נגד חד קרן, המייצג את האימפריה הבריטית. אולם תוכנית זאת נגנזה בגלל שהוועד לא רצה להרגיז את הבריטים[16]. בינואר 1954 ביקר מנחם בגין את אורלוף בפריס כדי להתרשם מהקדמות הקמת הפסל[17]. בפברואר 1954 נשלח הפסל ליציקה בברונזה בפריס[18]. האנדרטה הוצגה למשך שעתיים במוזיאון רודן ולאחר מכן הועברה למרסיי, והעלתה על האונייה "ארצה" והגיעה לנמל חיפה ב-21 במאי 1954[19]. ב-24 במאי 1954 התקיימה במלון סבוי מסיבה לכבוד הפסלת[20].
טקס הסרת הלוט מהאנדרטה התקיים ב-27 במאי 1954 בהשתתפות עשרות אלפי אנשים[21] בכיכר גרונר שברמת גן. נשיא המדינה הוזמן אך לא הגיע לטקס[22]. העיתונות בישראל התפלגה בדרך סיקור האירוע. העיתון חרות הקדיש לאירוע את הכותרת הראשית שלה וטען ל-50,000 משתתפים[23]. הארץ דיווח על האירוע בכתבה בגודל בינוני בעמוד 8, ודיווח על 30,000 משתתפים[24]. עיתון דבר הקדיש לאירוע ידיעה קטנה בתחתית עמוד 9, ללא כותרת[25]. זמנים של המפלגה הפרוגרסיבית הקדישה לאירוע ידיעה בעמוד 4[26], והסביר שהגם שהמחלוקת עם האצ"ל נמשכת, "כיחידים תמיד נעמוד ברטט ובכבוד לזכרונם של אלה שבעוז נפש ומתוך אהבת המולדת הלכו בשירה לקראת המוות[27].
האנדרטה הופיעה על בול דואר כחלק מסדרת אמנות הפיסול של דואר ישראל[28] ולצדה נערכים טקסי ימי זיכרון.
Remove ads
ראו גם
לקריאה נוספת
- אנדרטת זיכרון למחתרת ולדב גרונר - ישראלה שרון, חנה אורלוף, אוניברסיטת חיפה, 1994
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads