שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
היי קיילוס
במאי תיאטרון וטלוויזיה יהודי אמריקאי, שהִרבה לביים בתיאטרון הישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הַיי קֶיילוּס (באנגלית: Hy Kalus; 21 במאי 1925 – 30 בדצמבר 2012) היה במאי תיאטרון וטלוויזיה יהודי אמריקאי, שהִרבה לביים בתיאטרון הישראלי.
קורות חייו
סכם
פרספקטיבה
נולד בפרובידנס שברוד איילנד במשפחה יהודית. החל לשחק כילד בתיאטרון היידי. למד תיאטרון באולפן השחקנים אצל לי שטרסברג וב"אמריקן תיאטר וינג". במלחמת העולם השנייה שירת בדיוויזיית השריון ה-11 (11th Armored Division) בצבא ארצות הברית ובמסגרתה לחם בקרב על הבליטה ובשחרור מחנה מאוטהאוזן בתחילת מאי 1945. על לחימתו זכה בעיטור לב הארגמן.
קיילוס החל את דרכו כבמאי בשנת 1946. הוא ביים הצגות ברחבי אמריקה, כמו גם עשרות סרטי תעודה לטלוויזיה. בין ההצגות שביים היו "הפיזיקאים" במילווקי ו"הבט אחורה בזעם" בוושינגטון ו"שגעונו של אלוהים" מאת אלי ויזל.
קיילוס הגיע לישראל ללמד בבית הספר למשחק שליד תיאטרון "הקאמרי" בשנת 1953, בעקבות הזמנתו של יוסף מילוא. כעבור שנה החל לביים בישראל. המחזה הראשון שביים בישראל היה "אנשי ריב" מאת ג'ורג' בלאק, בקאמרי. בשלהי אותה שנה ביים בקאמרי את "האיש שבא לסעוד" מאת קאופמן והרט. בקאמרי ביים בסך-הכול תשעה עשר מחזות. ב-1956 החל לביים בהבימה, בה ביים אחד עשר מחזות, בהם "הבט אחורה בזעם" ו"מי מפחד מווירג'יניה וולף?", שאותו ביים פעמיים ואשר זכה להצלחה רבה. רבים מהמחזות אותם ביים היו אמריקאים.
ביים גם באופרה הישראלית, בתיאטרון בית ליסין, בתיאטרון גיורא גודיק, בתיאטרון בימות ובתיאטרון חיפה. ביים גם סרטי תעודה בטלוויזיה הישראלית, ביניהם "לילה שכולו יום", סרטו הראשון של הצלם דוד גורפינקל, על פי תסריט מאת רם עברון. היה חבר בוועדת הרפרטואר של הקאמרי.
בתיאטרון גם הכיר את אשתו, השחקנית זהבה הס, בתה של הפסנתרנית עליזה (אליס) שמוּקלֶר-הֶס וגיסתו של הצ'לן עוזי ויזל.
משנות ה-50 עד ה-90 עבר לסירוגין מישראל לארצות הברית, וביים בכל ארץ סרטים ומחזות. בארצות הברית גם ייעץ לקבוצות משקיעים מעסקי השעשועים אילו הפקות כדאי להעלות.
ב-2006 הוענק לקיילוס אות הוקרה על תרומתו המיוחדת לתיאטרון הקאמרי.
הוא נפטר בביתו בניו יורק ב-2012, בגיל 87. הותיר אחריו את אשתו, זהבה ושני בנים. נטמן בבית העלמין קנסיקו במדינת ניו יורק. בנו רם נשוי למוזיקאית אילה אשרוב.
Remove ads
הצגות בבימויו
בתיאטרון הקאמרי
בתיאטרון הבימה
תיאטראות שונים
Remove ads
קישורים חיצוניים
- היי קיילוס, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- היי קיילוס, בארכיון הבימה
- שיר חכם, מת הבמאי היי קיילוס, באתר הארץ, 1 בינואר 2013
- נפטר היי קילוס, מראשוני הקאמרי, באתר "הבמה", 1 בינואר 2013
- Paid Death Notices | Hy Kalus: Obituary, The New York Times, January 27, 2013
- היי קיילוס, באתר תיאטרון הבימה
- היי קיילוס, באתר התיאטרון הקאמרי
- ראובן לייב, אבן-דרך לתיאטרון היהודי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בינואר 2013
- רפאל בשן, מונולוג של היי קילוס, מעריב, 15 בספטמבר 1967
- רחל אורן, היי שב הביתה, דבר, 22 בספטמבר 1967
- "הנערים שבחבורה" – הומוסקסואלים, אבל לא רק..., דבר, 6 בינואר 1970
- עדית זרטל, מוסר בעת מלחמה, דבר, 9 בנובמבר 1971
- חוה נובק, ומה, באמת, עושים עם ג'ני, דבר, 16 בדצמבר 1977
- חיים נגיד, על החזרות של "אני לא רפופורט", מעריב, 29 באוקטובר 1986
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads