שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מועצה אזורית ערבות הירדן
מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון, ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מועצה אזורית ערבות הירדן היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון, בבקעת הירדן. בעוד זהו שמה במסמכים רשמיים של הממשלה, היא נקראת "מועצה אזורית בקעת הירדן" במסמכיה של המועצה האזורית עצמה. בתחומי המועצה 21 יישובים, ממוצע המרחקים בין יישובי המועצה הוא 18.9 ק"מ.
כל יישוביה הם התנחלויות המצויות ממזרח לקו הירוק. בדומה לשאר המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שטח השיפוט של המועצה כולל רק את שטחי היישובים היהודיים, ללא רצף קרקעי ביניהם.[4] ישובי המועצה נמצאים בשטח המשתרע על 860 אלף דונם, ממורדות הרי השומרון ועד לנהר הירדן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית ערבות הירדן 7,827 תושבים, מתוכם 7,399 תושבי ישראל (מקום 207 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 82.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,069 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[5]
בשטח המועצה האזורית ערבות הירדן אין עיר מחוז. היישוב הישראלי הגדול ביותר באזור הוא מעלה אפרים, שאינו חלק מהמועצה האזורית אלא מוגדר כמועצה מקומית עצמאית שהוקמה בצו של צה"ל. המועצה האזורית גובלת בשטח העיר הפלסטינית יריחו וסביבותיה.
באוגוסט 2023 הודיע שר הפנים משה ארבל על בחינת איחודן של רשויות מקומיות, כולל הצעה לאיחוד מועצה מקומית מעלה אפרים ומועצה אזורית מגילות ים המלח עם מועצה אזורית ערבות הירדן, והנחה כי תהליך הבחינה יחל לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. ביולי 2024 חתם מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ על כתב מינוי ועדה גאוגרפית לבחינת מעמד מוניציפלי ואיחוד רשויות מקומיות אלה[6]. ב-3 ביוני 2025 פורסם דו"ח הוועדה הממליץ שלא לאחד בין המועצות.[7]
Remove ads
מרכז אזורי שלומציון
המועצה הוקמה ב-1980[8]. משרדי המועצה ממוקמים במרכז אזורי "שלומציון", שצמוד לכביש 90, בין משואה ליפית. שם נמצאים גם שני בתי ספר יסודיים, מתנ"ס אזורי, יד לבנים וקריית ביטחון הכוללת מוקד ביטחון אזורי, תחנת כיבוי אש, תחנת מד"א ונקודת שיטור קהילתי[9]. המרכז האזורי "שלומציון" נקרא על-שם שלומציון המלכה[10].
ישנו מרכז אזורי נוסף מדרום למושב יפית, הידוע בכינוי "מפגש הבקעה" ומשמש כמרכז מסחרי אזורי, ובו: קופת חולים (כללית), בית קפה, סופרמרקט ועוד.
Remove ads
ראשי המועצה
- ישראל נדיבי[11], תושב מחולה, כיהן שתי קדנציות (1979–1990)
- דוד לוי[12], תושב ארגמן, כיהן שלוש קדנציות
- דובי טל[13], תושב שדמות מחולה, כיהן קדנציה אחת
- דוד אלחייני[14], תושב ארגמן – ראש המועצה הנוכחי
יישובי המועצה
גאוגרפיה
ערך מורחב – בקעת הירדן
בתחום המועצה עובר אחד מכבישי האורך החשובים במדינת ישראל: כביש 90, המהווה ציר ראשי המקשר בין דרום הארץ לצפונה.
גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:
- בדרום - העיר יריחו, השייכת לרשות הפלסטינית, וכן מועצה אזורית מגילות - בצפון ים המלח.
- בצפון - מועצה אזורית עמק המעיינות
- במזרח - נהר הירדן, גבול ישראל-ירדן
- במערב - המורדות המזרחיים של הרי השומרון, מועצה מקומית מעלה אפרים - מועצה אזורית שומרון, מועצה אזורית מטה בנימין.
Remove ads
רקע היסטורי וחברתי

השטח עליו הוקמה לאחר מכן המועצה, נכבש על ידי ישראל מממלכת ירדן בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הוחל בהקמת יישובים ישראליים בבקעה. ראשון היישובים היה מחולה, שהוקם בשנת 1967, ולאחריה הוקמו כיישובים אזרחיים פצאל, חמרה, ארגמן ובקעות. כן הוקמו היאחזויות נח"ל שאוזרחו לאחר מכן. תחילה קיבלו היישובים שירותים ממועצה אזורית בקעת בית שאן[15][16].
המועצה האזורית הוקמה בתחילת 1980 בצו של המושל הצבאי של צה"ל באזור יהודה ושומרון[17].
ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות יהודית באזור הן בתקופת בית שני והן בתקופות מוקדמות יותר. לדוגמה, בעיר יריחו נמצאו שרידי בית כנסת עתיק.
מבחינה כלכלית חברתית סובלים יישובי המועצה האזורית ערבות הירדן מבעיות האופייניות לאזורי פריפריה המרוחקים מהמרכז: מיעוט תעסוקה לעובדים בעלי השכלה אקדמית, הגירה שלילית של צעירים, תשתיות לא מספקות בתחומי החינוך, התרבות ומחסור בתחבורה ציבורית.
כיום ישנם אזורים, בעיקר בצפון הבקעה שסובלים מטרור חקלאי של כפרים פלסטינים בעיקר מהכפרים ברדלה וכרדלה ועין אל-בידה.
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית ערבות הירדן
- פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads