מועצה אזורית ערבות הירדן

מועצה אזורית ערבות הירדן היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון, בבקעת הירדן. בעוד זהו שמה במסמכים רשמיים של הממשלה, היא נקראת "מועצה אזורית בקעת הירדן" במסמכיה של המועצה האזורית עצמה. בתחומי המועצה 21 יישובים, ממוצע המרחקים בין יישובי המועצה הוא 18.9 ק"מ.

מועצה אזורית ערבות הירדן

מדינה	ישראל ישראל
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	21
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	23
ראש המועצה	דוד אלחייני
תאריך ייסוד	1979
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	7,827 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	7,399 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	207
מפת מיקום מפה דינמית (למפת דרום השומרון מוגדלת)   מועצה אזורית ערבות הירדן בניין המועצה (למפת דרום השומרון רגילה)   מועצה אזורית ערבות הירדן בניין המועצה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית ערבות הירדן בניין המועצה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית ערבות הירדן בניין המועצה 32°05′56″N 35°29′38″E מפת היישובים של מועצה אזורית ערבות הירדן בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	6 מתוך 10
- דירוג ארצי	109
מדד ג'יני לשנת 2019[3]	0.3717
- דירוג ארצי	206
לאום ודת[3]   יהודים: 97.5%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 2.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3] גילאי 0 - 4 14.2% גילאי 5 - 9 14.6% גילאי 10 - 14 12.6% גילאי 15 - 19 7.7% גילאי 20 - 29 8.8% גילאי 30 - 44 22.0% גילאי 45 - 59 8.8% גילאי 60 - 64 2.6% גילאי 65 ומעלה 8.7% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3] סה"כ בתי ספר 4 –  יסודיים 2 –  על-יסודיים 2 תלמידים 1,282  –  יסודי 1,021  –  על-יסודי 261 מספר כיתות 58 ממוצע תלמידים לכיתה 24.2 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)		פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
jordanvalley.org.il

אנדרטת הבקעה בתכנונו של הפסל יגאל תומרקין, הממוקמת סמוך למושב פצאל

כל יישוביה הם התנחלויות המצויות ממזרח לקו הירוק. בדומה לשאר המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שטח השיפוט של המועצה כולל רק את שטחי היישובים היהודיים, ללא רצף קרקעי ביניהם.^[4] ישובי המועצה נמצאים בשטח המשתרע על 860 אלף דונם, ממורדות הרי השומרון ועד לנהר הירדן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית ערבות הירדן 7,827 תושבים, מתוכם 7,399 תושבי ישראל (מקום 207 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 82.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,069 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[5]

בשטח המועצה האזורית ערבות הירדן אין עיר מחוז. היישוב הישראלי הגדול ביותר באזור הוא מעלה אפרים, שאינו חלק מהמועצה האזורית אלא מוגדר כמועצה מקומית עצמאית שהוקמה בצו של צה"ל. המועצה האזורית גובלת בשטח העיר הפלסטינית יריחו וסביבותיה.

באוגוסט 2023 הודיע שר הפנים משה ארבל על בחינת איחודן של רשויות מקומיות, כולל הצעה לאיחוד מועצה מקומית מעלה אפרים ומועצה אזורית מגילות ים המלח עם מועצה אזורית ערבות הירדן, והנחה כי תהליך הבחינה יחל לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. ביולי 2024 חתם מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ על כתב מינוי ועדה גאוגרפית לבחינת מעמד מוניציפלי ואיחוד רשויות מקומיות אלה^[6]. ב-3 ביוני 2025 פורסם דו"ח הוועדה הממליץ שלא לאחד בין המועצות.^[7]

מרכז אזורי שלומציון

המועצה הוקמה ב-1980^[8]. משרדי המועצה ממוקמים במרכז אזורי "שלומציון", שצמוד לכביש 90, בין משואה ליפית. שם נמצאים גם שני בתי ספר יסודיים, מתנ"ס אזורי, יד לבנים וקריית ביטחון הכוללת מוקד ביטחון אזורי, תחנת כיבוי אש, תחנת מד"א ונקודת שיטור קהילתי^[9]. המרכז האזורי "שלומציון" נקרא על-שם שלומציון המלכה^[10].

ישנו מרכז אזורי נוסף מדרום למושב יפית, הידוע בכינוי "מפגש הבקעה" ומשמש כמרכז מסחרי אזורי, ובו: קופת חולים (כללית), בית קפה, סופרמרקט ועוד.

ראשי המועצה

• ישראל נדיבי^[11], תושב מחולה, כיהן שתי קדנציות (1979–1990)
• דוד לוי^[12], תושב ארגמן, כיהן שלוש קדנציות
• דובי טל^[13], תושב שדמות מחולה, כיהן קדנציה אחת
• דוד אלחייני^[14], תושב ארגמן – ראש המועצה הנוכחי

יישובי המועצה

מספר	צורת היישוב	יישוב	שנת הקמה	מספר תושבים (2023)
1	מושב	ארגמן	1968	160
2	מושב	בקעות	1972	247
3	מאחז	גבעת סלעית	2001	20 משפחות
4	מושב	גיתית	1972	567
5	קיבוץ	גלגל	1970	209
6	יישוב קהילתי	חמדת	1979	386
7	מושב	חמרה	1971	271
8	מושב	ייט"ב	1970	199
9	מושב	יפית	1980	279
10	יישוב קהילתי	מבואות יריחו	1999	538
11	מושב	מחולה	1967	760
12	מושב	מכורה	1973	250
13	מושב	משואה	1969	434
14	יישוב קהילתי	משכיות	2004	389
15	מושב	נעמ"ה	1982	311
16	קיבוץ	נערן	1971	146
17	מושב	נתיב הגדוד	1975	214
18	מושב	פצאל	1970	534
19	מושב	רועי	1976	154
20	יישוב קהילתי	רותם	2001	311
21	מושב	שדמות מחולה	1984	731
22	מושב	תומר	1976	420

גאוגרפיה

ערך מורחב – בקעת הירדן

בתחום המועצה עובר אחד מכבישי האורך החשובים במדינת ישראל: כביש 90, המהווה ציר ראשי המקשר בין דרום הארץ לצפונה.

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

• בדרום - העיר יריחו, השייכת לרשות הפלסטינית, וכן מועצה אזורית מגילות - בצפון ים המלח.
• בצפון - מועצה אזורית עמק המעיינות
• במזרח - נהר הירדן, גבול ישראל-ירדן
• במערב - המורדות המזרחיים של הרי השומרון, מועצה מקומית מעלה אפרים - מועצה אזורית שומרון, מועצה אזורית מטה בנימין.

רקע היסטורי וחברתי

בתי המושב יפית

שדמות מחולה, תצלום אוויר

השטח עליו הוקמה לאחר מכן המועצה, נכבש על ידי ישראל מממלכת ירדן בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הוחל בהקמת יישובים ישראליים בבקעה. ראשון היישובים היה מחולה, שהוקם בשנת 1967, ולאחריה הוקמו כיישובים אזרחיים פצאל, חמרה, ארגמן ובקעות. כן הוקמו היאחזויות נח"ל שאוזרחו לאחר מכן. תחילה קיבלו היישובים שירותים ממועצה אזורית בקעת בית שאן^[15][16].

המועצה האזורית הוקמה בתחילת 1980 בצו של המושל הצבאי של צה"ל באזור יהודה ושומרון^[17].

ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות יהודית באזור הן בתקופת בית שני והן בתקופות מוקדמות יותר. לדוגמה, בעיר יריחו נמצאו שרידי בית כנסת עתיק.

מבחינה כלכלית חברתית סובלים יישובי המועצה האזורית ערבות הירדן מבעיות האופייניות לאזורי פריפריה המרוחקים מהמרכז: מיעוט תעסוקה לעובדים בעלי השכלה אקדמית, הגירה שלילית של צעירים, תשתיות לא מספקות בתחומי החינוך, התרבות ומחסור בתחבורה ציבורית.

כיום ישנם אזורים, בעיקר בצפון הבקעה שסובלים מטרור חקלאי של כפרים פלסטינים בעיקר מהכפרים ברדלה וכרדלה ועין אל-בידה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מועצה אזורית ערבות הירדן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית ערבות הירדן

• פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס