שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ולנסיה
עיר בספרד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ולנסיה (בוולנסית: València, הגייה [vaˈlensia], הגייה בספרדית: [baˈlenθja]) היא עיר נמל במזרחה של ספרד. היא הבירה והעיר המאוכלסת ביותר בקהילה האוטונומית ולנסיה, העיר השלישית בגודלה בספרד, וה-22 בגודלה באיחוד האירופי, ואוכלוסייתה מונה כ-810,064 תושבים נכון לשנת 2008. מטרופולין העיר מונה בין 1,175,000 ל-1,564,145 תושבים. לעיר מעמד של עיר עולם.
בימי הביניים התקיימה בוולנסיה קהילה יהודית משגשגת. במאה ה-11 פעל בעיר המשורר והפילוסוף הנודע שלמה אבן גבירול. הקהילה היהודית בעיר הושמדה כמעט לחלוטין בפרעות קנ"א (1391), כמאה שנה לפני גירוש ספרד (1492).
בעיר אתרי בילוי ופנאי כמו עיר האמנויות והמדעים, מתחם תרבותי בעל עיצוב ארכיטקטוני ייחודי המשמש למטרות בידור, והמוזיאון לאמנויות יפות בוולנסיה. מרכזה ההיסטורי הוא אחד מהגדולים בספרד. אתרי המורשת הנמצאים בעיר כוללים מונומנטים עתיקים ואתרי תרבות, בהם קתדרלת ולנסיה, מגדלי סרנוס, ומבנה המסחר במשי.
Remove ads
גאוגרפיה
ולנסיה שוכנת במזרח ספרד, בחוף המערבי של המפרץ הנושא את שמה בים התיכון, לגדות נהר טוריה.
האקלים הוא אקלים ים-תיכוני, המתאפיין בחורפים מתונים מאוד, בהשפעת רוחות פן. כמות המשקעים הממוצעת היא 475 מ"מ גשם בשנה, אשר יורדים בכל חודשי השנה, אך מתרכזים בסתיו ובחורף. הקיץ הוא חם ולח.
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
העיר הוקמה על ידי הרומאים ב-137 לפנה"ס באתר שבו ניצבה עיר איברית קדומה סמוך לנהר הטוריה ולחופי מפרץ ולנסיה. הם קראו לה וָלֶנְטִיָה, מילה שמשמעותה בלטינית כוח וגבורה.
ימי הביניים
לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית הייתה ולנסיה לחלק מממלכת הוויזיגותים בשנים 546–711 לספירה.[1] העיר נכנעה לפולשים המוסלמים בסביבות שנת 714.[2] בין השנים 788–789 החריב החליף האומיי עבד א-רחמן הראשון את ולנסיה העתיקה.[3] מאז ואילך הופיע השם ולנסיה (שבערבית הפך לבלנסיה) בעיקר ביחס לאזור כולו ולא לעיר עצמה, שהוזכרה לרוב בשם מדינת אל־טוראב ("עיר העפר" או "עיר החול"), ומסתבר כי חשיבותה בתקופה זו פחתה.[4]
בתקופת הטאיפות (הנסיכויות המוסלמיות שהוקמו לאחר התפוררות ח'ליפות קורדובה) היה האזור סביב העיר, שהיה תחת שליטת ראשי שבטים ברברים, נתון לחוסר יציבות. בהמשך הפכה ולנסיה למרכז נסיכות עצמאית – הטאיפה של ולנסיה, והעיר ידעה פיתוח עירוני ניכר.[5] בוולנסיה התגוררו יהודים רבים, בהם הרב, המשורר והפילוסוף היהודי שלמה אבן גבירול, שבילה בה את שנותיו האחרונות.[6] לאחר מתקפה קשה מצד כוחות קסטיליה ולאון בסביבות 1065 הפך האזור לוואסל של טאיפת טולדו, ולאחר נפילתה ב־1085, לפרוטקטורט של האביר הנוצרי אל סיד. מרד שפרץ בשנת 1092 העביר את השליטה בעיר לידי שושלת המוראביטון הברברית, ואל־סיד נאלץ לכבוש אותה בכוח בשנת 1094 ולהקים בה נסיכות עצמאית משלו.[5] עם שקיעת ממלכת המוראביטון באמצע המאה ה־12 השתלט אבן מרדניש על האזור והקים אמירות עצמאית שמרכזה במורסיה, שאליה השתייכה ולנסיה, והחזיקה מעמד במאבקה מול שושלת המואחידון עד שנת 1172.[5] בתקופת שלטון המואחידון מנתה אוכלוסיית העיר כ־20,000 נפש.[5]
בשנת 1238 פתח חיימה הראשון מלך אראגון במצור ממושך על ולנסיה בראש צבא מאוחד שכלל לוחמים מקטלוניה, אראגון ונווארה, וכן אבירים ממסדר קלטרבה. לאחר קרבות והתבצרות ממושכת, נכנעה העיר לכוחותיו והועברה לשלטון נוצרי.[7] באותה העת מנו יהודי ולנסיה כ-7 אחוז מאוכלוסיית העיר.[8] בשנת 1239 הוקצה ליהודים רובע מגורים משלהם, והוא הוקף חומה גבוהה בשנת 1390. לרובע היו שלושה שערים, שנסגרו בכל לילה; בית העלמין היהודי הותר מחוץ לשער היהודים – "פורטל דלס ג'ואוס".[9]
במחצית המאה ה־14 חוותה ולנסיה תקופה קשה, שכללה התדלדלות אוכלוסייתה בעקבות המוות השחור ב־1348 ושנים נוספות של מגפות, לצד סדרת מלחמות ומהומות.
בספרות העברית ההיסטורית נודעה העיר בשם וואלינציאה.[10] משם התעצמו רדיפות יהודים לאחר הסתה של כומר מקומי: Vincenzo Sadi וינצינצו.[11] במהלך גזרות קנ"א, שפשטו ברחבי ספרד בשנת 1391, התחולל פוגרום גם ברובע היהודי של ולנסיה. הפרעות בעיר פרצו לאחר שתהלוכת צעירים צעדה לעבר הרובע בקריאות כי "הארכידיאקון של קסטיליה מגיע עם הצלב שלו, וכל היהודים צריכים להיטבל לנצרות או למות".[12] אף על פי שמשמר המלך ניסה להתערב, נרצחו אלפי יהודים, והנותרים בחיים אולצו להמיר את דתם. הרובע היהודי נהרס לחלוטין.[13] ולנסיה שימשה אחד הנמלים המרכזיים שעליהם הפליגו יהודים שעזבו את ספרד לאחר גזרת הגירוש בשנת 1492. בין מגורשים אלו היה גם יצחק אברבנאל ובני משפחתו.
העת החדשה
במהלך המאה ה-15 הגיעה העיר לשיא פריחתה הכלכלית כנמל מרכזי שקישר את ספרד לנתיבי הסחר בים התיכון, אך במהלך המאה ה-16 התערערה כלכלתה עקב פעילות של פירטים, ובתחילת המאה ה-17 היא ספגה מכה קשה עם גירוש המורים מספרד. בעיר ובסביבתה הייתה אוכלוסייה מורית משמעותית, וגירושם הותיר את העיר ואת הכפרים שסביבה ללא די ידיים עובדות. בתחילת המאה ה-18 הפסיקה להתקיים ממלכת ולנסיה כממלכה עצמאית, והעיר איבדה את מעמדה כבירה. עם זאת, במהלך אותה מאה התאוששה כלכלת העיר והיא הפכה למרכז לייצור משי.
ולנסיה הייתה בירת ספרד הרפובליקנית הזמנית במהלך מלחמת האזרחים בספרד בין החודשים נובמבר 1936 ואוקטובר 1937.[14]
Remove ads
אירועים ופסטיבלים
בעיר מתקיים מדי שנה ביום יוסף הקדוש פסטיבל בשם פאיאס. במסגרת הפסטיבל נבנים פסלי ענק צבעוניים, ונערכת תחרות לבחירת הפסלים המוצלחים ביותר. בסיום הפסטיבל מועלים הפסלים באש.
ספורט
קבוצת הכדורגל וקבוצת כדורסל הנקראות ולנסיה הן מהבכירות בספרד. בעיר פועל מועדון כדורגל מקצועני נוסף, לבאנטה. בשנים 2008–2012 התקיים במסלול הרחובות של העיר גרנד פרי אירופה, כחלק מסבב הפורמולה 1.
תרבות
ולנסיה היא עיר דו-לשונית, המעניקה מעמד רשמי לספרדית ולוולנסית.
תחבורה
בוולנסיה פועלת מערכת תחבורה ציבורית מפותחת, המסיעה מעל 120 מיליון איש בשנה. רשת מטרו-ולנסיה (Metrovalencia) כוללת עשרה קווים, מתוכם ארבעה קווי חשמלית (טראם) ושישה קווי מטרו, שבחלקם עוברים מעל הקרקע ומשמשים כרכבת פרוורית. את שירות האוטובוסים בעיר מפעילה חברת EMT Valencia העירונית ואת מטרו-ולנסיה מפעילה חברת FGV.
נמל התעופה ולנסיה, השוכן בעיירה מניסס, במרחק כשמונה קילומטר מהעיר, הוא העשירי בספרד במספר נוסעיו השנתי.[15]
נמל ולנסיה הוא נמל המכולות החמישי הפעיל ביותר באירופה, והשני הפעיל ביותר לחופי הים התיכון.
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ולנסיה (בקטלאנית ובספרדית)
- מאיה מהאלר, ולנסיה גאה להציג: עיר האמנויות והמדע, באתר ynet, 9 באוקטובר 2005
- רוני סופר, ולנסיה חוגגת בלהבות, באתר "מסע אחר"
- איוון קינטנילה, עיר של ניגודים: סיור בוולנסיה, באתר nrg, 26 בנובמבר 2011
- יעל לאור, אדיוס ברצלונה, להתראות מדריד: ולנסיה, היעד הספרדי החם של הקיץ, באתר וואלה, 8 במאי 2016
- צחי בוקששתר, טיול קולינרי בחבל ולנסיה, באתר GoTravel
- נאור אזובל, אחרי שמיצינו את ברצלונה ומדריד: עכשיו תורה של ולנסיה, באתר הארץ, 29 ביולי 2018
ולנסיה (ספרד), דף שער בספרייה הלאומית
- ולנסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads