שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יאיר ליפשיץ

חוקר תיאטרון ויהדות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יאיר ליפשיץ
Remove ads

יאיר ליפשיץ (נולד ב-14 בדצמבר 1976) הוא חוקר תיאטרון ויהדות, מרצה בכיר בחוג לאמנות התיאטרון בפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 2020–2024 שימש בתור ראש בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים בהצטלבויות השונות שבין תיאטרון, פרפורמנס והמסורת היהודית.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...
Remove ads

ביוגרפיה

יאיר ליפשיץ נולד בירושלים לגבריאל ודבורה ליפשיץ. ליפשיץ למד בתיכון הימלפרב ולאחר מכן בישיבת עתניאל. לאחר לימודיו בישיבה עבר ללמוד בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, שם סיים תואר ראשון, שני ושלישי. במקביל ללימודי התואר השני שלו היה חבר בבית המדרש המתקדם במכון הרטמן בירושלים, ולאחר מכן שימש שם כעמית מחקר צעיר. כמו כן לימד למשך שנים והיה חבר הוועדה האקדמית ב"עלמא בית לתרבות עברית" וב"פיידיאה", המכון האירופאי ללימודי יהדות בסטוקהולם. לאחר סיום הדוקטורט, ליפשיץ היה מלגאי פוסט-דוקטורט ע"ש מנדל בסכוליון, המרכז למחקר רב-תחומי במדעי הרוח והיהדות באוניברסיטה העברית בירושלים.[1]

בשנת 2013 התמנה למרצה בכיר לסגל החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

בין השנים 2020–2021 ניהל את תיאטרון האוניברסיטה.

בשנת 2020 מונה לראש בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה והחליף את קודמו בתפקיד, פרופ' דן לאור. ליפשיץ שימש בתפקיד עד שנת 2024.[2]

Remove ads

חיים אישיים

נשוי לבמאית התיאטרון אוריין ליפשיץ (בתם של חנה בת שחר והרב יהושע אייכנשטיין) ולהם שני בנים. הם מתגוררים בירושלים.[3]

 
 
הרב בצלאל ז'ולטי
 
 
 
 
 
 
 
הרב יהושע אייכנשטיין
 
חנה בת שחר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוריין ליפשיץ
 
יאיר ליפשיץ
Remove ads

מחקריו

סכם
פרספקטיבה

ליפשיץ בוחן במחקריו את ההצטלבויות שבין תיאטרון, מופע (פרפורמנס), והמסורת היהודית. הוא חוקר יצירות תיאטרון המנהלות דיאלוג עם טקסטים וטקסים יהודיים, וכן מנתח מקורות יהודיים שאינם תיאטרוניים (כגון ההלכה והתלמוד) מנקודת מבט דרמטית ופרפורמטיבית. באמצעות חשיבה תיאטרונית, מחקריו מאירים מחדש היבטים במסורת היהודית כגון גופניות, משחקיות, מרחב וזמן.

לשון הקודש, גרסת הקומדיה

ספר זה ראה אור בשנת 2010 ויצא במסגרת סדרת "פרשנות ותרבות" של הוצאת אוניברסיטת בר-אילן. הספר עוסק ב"צחות בדיחותא דקידושין", המחזה העברי המוקדם ביותר המוכר כיום, ובוחן את השימוש החדשני והנועז של המחזה בשפה העברית וכיצד ציטוטים מן המקורות היהודיים משמשים בו כחומר גלם לקומדיה רנסאנסית.[4]

מסורת מגולמת בגוף

הספר יצא בשנת 2016 ובו ליפשיץ מנתח את הנוכחות הגופנית ביצירות תיאטרון המתכתבות עם טקסטים יהודיים מסורתיים, כגון המחזות "הדיבוק" מאת ש. אנ-סקי, "הגולם" מאת ה. לייוויק, "אל נקמות" מאת שלום אש, "ייסורי איוב" מאת חנוך לוין ו"מלאכים באמריקה" מאת טוני קושנר. הספר מראה כיצד הגוף מאפשר לפרש מחדש את המקורות על במת התיאטרון, דרך העצמתם של יסודות גופניים כמו מיניות, תשוקה, חומריות, כאב וחולי.[5]

Theatre & Judaism

בשנת 2019 יצא ספרו Theatre & Judaism ("יהדות ותיאטרון") במסגרת הסדרה "& Theatre" של הוצאת רד גלוב (לשעבר פלגרייב מקמילן) שטרם תורגם לעברית. הספר משמש מבוא לזיקות שבין תיאטרון ויהדות. בניגוד למהלך המקובל המציג את היהדות כדת אנטי-תיאטרונית, ואת התיאטרון היהודי המודרני כתוצר של חילון בלבד, הספר מצביע על זיקות עשירות ופוריות בין תיאטרון למסורת היהודית שנעות מעבר לשאלת החילון. במרכז הספר עומדת הטענה כי מורשת הלימוד, הפרשנות והמדרש היהודית מכילה בתוכה יסודות פרפורמטיביים, וכי אלו יכולים להיות מופעלים מחדש גם בתיאטרון. ליפשיץ מציע את המודל של תיאטרון-כלימוד (ושל לימוד-כתיאטרון) כאפשרות לחשוב על תיאטרון יהודי ממבט "פוסט-חילוני".[6]

מפרסומיו

ספרים

  • ליפשיץ, יאיר. לשון הקודש, גרסת הקומדיה: דרמות אינטרטקסטואליות על במת "צחות בדיחותא דקידושין", סדרת "פרשנות ותרבות", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2010
  • ליפשיץ, יאיר. מסורת מגולמת בגוף - ביצועיים תיאטרוניים של טקסטים יהודיים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2016
  • Lipshitz, Yair. Theatre & Judaism, Red Globe Press, 2019

מאמרים נבחרים

בעברית

  • "'את המתים אין להדיר מאף חגיגה': קינת הגוף הקווירי ב'מלאכים באמריקה' ו'דיבוק' לטוני קושנר", כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, בעריכת רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, ירושלים: מאגנס, 2013, עמ' 393–412.
  • "הפואטיקה, הפוליטיקה והפרפורמנס של ההלכה בטרילוגיה של הספרי ('קידוש', 'חמץ', 'שבעה')", צפייה חוזרת: עיון מחודש במחזאות מקורית, בעריכת זהבה כספי וגד קינר, באר שבע: הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2013, עמ' 321–342.
  • "משחק", מפתח: כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית 8 (יולי 2014), עמ' 121–148.
  • "המלאכים והבמבה: הלכה ותיאוריות של פרפורמנס", בתוך: ההלכה כהתרחשות, בעריכת אבינועם רוזנק, ירושלים: מאגנס ומכון ון-ליר, 2016, עמ' 131–174.
  • יאיר ליפשיץ וישי רוזן-צבי, "תלמוד כפרפורמנס: סוגיית 'קרות הגבר' (יומא כ ע"ב-כא ע"א)", אוקימתא ח (תשפ"ב), עמ' 1–29.

באנגלית

  • Lipshitz, Yair. (2008). "The Stage as a Space for Midrash: Theatre and the Jewish Hermeneutic Project." Assaph: Studies in the Theatre 22-23. pp. 11–23
  • Lipshitz, Yair. (2010). "Performance as Profanation: Holy Tongue and Comic Stage in Tsahut bedihuta deqiddushin." Renaissance Drama 36-37. pp. 125–156
  • Lipshitz, Yair. (2012). “The Jacob Cycle in Angels in America: Re-Performing Scripture Queerly." Prooftexts: A Journal of Jewish Literary History 32:2, pp. 203–238
  • Lipshitz, Yair. (2013). “The Clown's Lost Twin: Messianic Moments in Hanoch Levin's Drama." Modern Drama 56:2, pp. 232–249
  • Lipshitz, Yair. (2013) "Scrolls and Scandals: The Ritual Object as Stage Prop in God of Vengeance." Theatre Survey 54:2. pp. 231–253
  • Lipshitz, Yair. (2015) "Biblical Shakespeare: King Lear as Job on the Hebrew Stage." New Theatre Quarterly 31:4, pp. 359–371.
  • Lipshitz, Yair. (2018) "'This is a Historical Israeli Play': Spectatorship, Ownership, and the Israeli Localizations of Salomé." Theatre Research International 42:3, pp. 249–264.
  • Lipshitz, Yair. (2018) "The Messianic Temporality of Theatre in I.L. Peretz's At Night in the Old Marketplace." Modern Jewish Studies 17:3, pp. 361–376.

פרסומים נוספים

Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאיר ליפשיץ בוויקישיתוף
סרטונים
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads