שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
יחסי איחוד האמירויות הערביות – ישראל
יחסי חוץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
יחסי איחוד האמירויות הערביות–ישראל הם היחסים הבילטרליים בין מדינת ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. היחסים הדיפלומטיים בין המדינות החלו בסוף שנת 2020, בעקבות הסכמי אברהם.
שגרירות ישראל באיחוד האמירויות פועלת באבו דאבי, ולצידה קונסוליה הפועלת בדובאי. שגרירות איחוד האמירויות בישראל פועלת בתל אביב.
Remove ads
אי הכרה בישראל
סכם
פרספקטיבה
לאחר הסכמי אוסלו, האמירויות נמנעה מיחסים גלויים עם ישראל בניגוד לשכנותיה, עומאן וקטר, אבל סחר בין הצדדים ויחסים ביטחוניים התקיימו מתחת לרדאר[1][2]. ב-2000 דווח שהמדינה מקיימת יחסים כלכליים שקטים ועקיפים עם ישראל. צוין שהמדינה הזדהתה רשמית עם מדינות המפרץ, שנטו לגנות את ישראל ונמנעות מכל קשר ישיר איתה[3].
בין השנים 2003–2019 ביקרו בדובאי ובאבו דאבי מספר פעמים משלחות ישראליות ושרים ישראליים, כחלק מהשתתפותם בכנסים בינלאומיים שנערכו בהם[4][5][6][7][8][9].
בין השנים 2013–2018 השתתפו מספר פעמים שחקנים ישראליים בתחרויות בינלאומיות שנערכו באיחוד האמירויות, בחלק מהמקרים ההשתתפות התאפשרה רק בעקבות לחץ שהפעיל האיחוד העולמי האחראי לתחרות, ובמרביתם נמנעה מהם הצגת סממני זיהוי ישראלים[10][11].
בסוף נובמבר 2015 נפתחה באבו דאבי נציגות ישראלית שסונפה לסוכנות הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות שמשרדיה מצויים באבו דאבי[12]. באיחוד האמירויות הבהירו בהודעה רשמית של משרד החוץ כי ”הצעד אינו חלק מכינון קשרים דיפלומטיים עם ישראל.”[13][14]
ב-2017 השתתפו טייסי חיל האוויר הישראלי בתמרון צבאי ביוון, בו השתתפו גם טייסים מאיחוד האמירויות, מאיטליה ומיוון[15].
פרשת שחר פאר
בסוף פברואר 2009 הייתה הטניסאית הישראלית שחר פאר אמורה להשתתף בטורניר דובאי, אך היא לא קיבלה אשרת כניסה למדינה המארחת. הנהלת התאחדות טניס הנשים הביעה כעס ואכזבה וגיבתה את פאר. בעקבות זאת ערוץ הטניס (אנ') האמריקני לא שידר את הטורניר, העיתון וול סטריט ג'ורנל החליט שלא לשמש ספונסר בתחרות, והטניסאי אנדי רודיק, זוכה 2008 בדובאי, פרש מהטורניר. בעקבות הלחץ הציבורי העולמי, אישרו המארחים את כניסתו של טניסאי ישראלי אחר לטורניר, אנדי רם, וכן נקנסו על ידי התאחדות טניס הנשים ב-300 אלף דולר, מתוכם 44 אלף לפאר כפיצוי. ב-2010 פאר הייתה הטניסאית הישראלית הראשונה שהשתתפה בטורניר דובאי. היא זכתה לאבטחה מוגברת של 16 שומרי ראש, ומנימוקים ביטחוניים היא לא שחקה על המגרש המרכזי.
חיסול מחמוד אל-מבחוח
ערך מורחב – פרשת חיסול מחמוד אל-מבחוח
ב-19 בינואר 2010 נמצא בכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח מת בחדרו במלון בדובאי[4]. משטרת דובאי האשימה את המוסד הישראלי בביצוע מבצע לחיסולו בשטחה ובזיוף דרכונים כדי להיכנס למדינה, וביקשה מהאינטרפול לעצור את ראש המוסד מאיר דגן, אך הבקשה נדחתה. ישראל לא אישרה ולא הכחישה מעורבות בפרשייה שגרמה למתח בין המדינות.
שיתופי פעולה
במאי 2019 הודיע משרד החוץ של איחוד האמירויות כי ישלח נציג בכיר ל"סדנא כלכלית" שתתקיים בארצות הברית בהשתתפות ישראל, אשר "נועדה ליצור מסגרת המבטיחה עתיד משגשג באזור"[16].
בספטמבר 2019 גינה שר החוץ של איחוד האמירויות את אוזלת ידה של לבנון כלפי תוקפנות החזבאללה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בירך על הדברים[17].
במאי 2020, בעקבות מגפת הקורונה, נחת בנתב"ג לראשונה מטוס של חברת איתיחאד איירווייז, חברת התעופה הלאומית של אבו דאבי, ללא סמלי המדינה והחברה. המטוס נשא ציוד הומניטרי שיועד לסייע לרשות הפלסטינית ולרצועת עזה במאבק בקורונה, אך הפלסטינים סירבו לקבלו בשל הנחיתה בישראל[18][19]. ביוני 2020 לראשונה נחת בישראל מטוס של איתיחאד איירווייז, עם הסמלים הלאומיים[20].
ביוני 2020, על רקע כוונת סיפוח בקעת הירדן, במאמר מיוחד לידיעות אחרונות כתב יוסף אל-עותייבה, שגריר איחוד האמירויות בארצות הברית: ”באיחוד האמירויות ובחלק גדול מהעולם הערבי, היינו רוצים להאמין שישראל היא הזדמנות, לא אויב. אנו ניצבים בפני יותר מדי סכנות משותפות ורואים את הפוטנציאל הענק לקשרים חמים יותר. החלטה של ישראל לספח תהיה סימן שאי אפשר לטעות לגביו – בנוגע לשאלה האם היא רואה את הדברים באותו אופן.”[21] בסוף יוני 2020 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי האמירויות במפרץ הפרסי ישתפו פעולה עם ישראל בנושאי חינוך, מחקר ומאבק בנגיף הקורונה[22].
Remove ads
נירמול וכינון היחסים בין המדינות
סכם
פרספקטיבה
- ערך מורחב – הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל
.jpg)
ב-13 באוגוסט 2020, פרסם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי שתי המדינות הסכימו על נורמליזציה גלויה ביחסיהן, לקראת כינון יחסים דיפלומטיים כחלק מהסכמי אברהם. ב-16 באוגוסט דיווחה רשת אל-ערביה הפועלת מדובאי כי איחוד האמירויות ביטלה את החסימה שהפעילה נגד אתרי אינטרנט ישראליים ותאפשר קיום שיחות טלפון לישראל. כמו כך, דווח כי שר החוץ גבי אשכנזי ושר החוץ באיחוד האמירויות שוחחו והחליטו על פתיחת קו טלפון ישיר בין המשרדים[23].
.jpg)
ב-31 באוגוסט 2020 המריא מטוס בואינג 737 של אל על מנתב"ג בטיסה ישירה לאבו דאבי, ועליו משלחות מישראל ומארצות הברית. טיסה זו היא טיסה הגלויה הראשונה של חברת תעופה ישראלית לאמירויות. לבקשת ארצות הברית, התקבל אישור חריג מהממשל הסעודי לעבור מעל שטחה, זו הייתה הטיסה הראשונה של חברת תעופה ישראלית מעל שמי ערב הסעודית[24].
ב-15 בספטמבר 2020 נחתם בבית הלבן הסכם ההנורמליזציה בין שר החוץ האמירתי עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. לצדו נחתם גם הצהרת השלום בין ישראל לבחריין[25]. באותו תאריך נחתם גם מזכר הבנות לשינוע נפט בין ים סוף לים התיכון.
ב-6 באוקטובר ביקר שר החוץ גבי אשכנזי בגרמניה ונפגש עם שר החוץ של איחוד האמירויות, עבדאללה בן זאיד בהזמנתו של שר החוץ הגרמני, הייקו מאס. במהלך הביקור, סיירו השניים באנדרטה לזכר השואה בברלין. מדובר בפעם הראשונה בה נציג של מדינה ערבית מסייר באנדרטה לזכר קורבנות השואה[26].
.jpg)
ב-20 באוקטובר, נחתם הסכם תעופה בין איחוד האמירויות, שמאפשר 28 טיסות נוסעים שבועיות בין נתב"ג לנמלי התעופה באיחוד האמירויות הערביות. בנוסף, ההסכם מאפשר טיסות שכר ללא הגבלה מנמל התעופה רמון, וכן 10 טיסות מטען שבועיות בין המדינות[27]. כמו כן, ישראל ואיחוד האמירויות הסכימו על פטור מאשרות כניסה לתיירות[28]. איחוד האמירויות הערביות הפכה למדינה הערבית הראשונה שלא מצריכה אשרה במעבר בינה לבין ישראל[29].
ב-13 בינואר 2021 אשררה איחוד האמירויות באופן סופי את ההסכם המקנה לאזרחי ישראל פטור מויזה בכניסה למדינה[30]. ההסכם אמור היה להיכנס לתוקפו חודש לאחר מכן, אך התעכב עד אוקטובר עקב מגפת הקורונה בישראל.
ב-24 בינואר 2021 נפתחה נציגות דיפלומטית ישראלית באבו דאבי, במבנה זמני. באותו היום אישרה ממשלת אמירויות האמירויות פתיחת שגרירות בישראל[31][32]. יומיים לאחר מכן פתחה ישראל קונסוליה כללית בדובאי. הדיפלומט אילן שטולמן מונה לקונסול[33].
בינואר של אותה שנה סיכמו המדינות על אמנה למניעת כפל מס[34]. ב-31 במאי חתמו על האמנה שרי האוצר של ישראל ואיחוד האמירויות, והיא נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2022, בכפוף לאישור הכנסת[35].
בפברואר 2021 מונה מוחמד מחמוד אל-חאג'ה לשגריר איחוד האמירויות הראשון בישראל[36]. ב-1 במרץ הגיש אל-חאג'ה את כתב האמנתו לנשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין[37].
באפריל 2021, פורסם, ששגרירות האמירויות תשכון בבניין הבורסה לניירות ערך ברחוב אחוזת בית, בתל אביב[38]. ובאותו החודש, במהלך תרגיל "איניוחוס" שנערך ביוון, טסו מטוסי קרב ישראליים במבנה משותף לצד מטוס F16 אמירתי[39].
ב-30 במאי 2021 נפתחה שגרירות איחוד האמירויות בישראל, בבניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב[40] וב-14 ביולי נחנכה בטקס רשמי[41]. בנוסף נפתחה נספחות כלכלית ישראלית חדשה באבו דאבי, בראשות אביעד טמיר[42].
ב-29 ביוני 2021 נחנכה ונפתחה באופן רשמי שגרירות ישראל באבו דאבי על ידי שר החוץ הישראלי, יאיר לפיד, יחד עם שרת התרבות האמירתית נורה אל קאעב (אנ')[43][44]. יום לאחר מכן נחנכה באופן רשמי הקונסוליה הישראלית בדובאי. ב-11 באוקטובר 2021 הגיש השגריר אמיר חייק את כתב אמנתו לתת-שר החוץ האמירתי, חאליד בולהול[45].
ב-12 בדצמבר 2021 נפגש לראשונה ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, עם שליטה בפועל של האמירויות, מוחמד בן זאיד. היה זה הביקור הראשון של ראש ממשלה ישראלי באמירויות[46]. ב־30 בינואר 2022 ערך נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, ביקור דומה, גם הוא לראשונה בהיסטוריה של נשיאי ישראל[47].
לאחר כינון היחסים חתמו המדינות על הסכמי שיתוף פעולה בתחומי התיירות[48], החקלאות[49][50][51][52] והתרבות[53][54].
ב-27 במרץ 2022, התכנסה פסגת הנגב – פסגה מדינית של שרי החוץ של ישראל, ארצות הברית, מצרים, מרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות בשדה בוקר בישראל לדיון בנושאים הקשורים ליציבות האזורית בכלל ולהידוק יחסי המדינות המכונסות בפרט. במסגרת זו, הוחלט על הפיכת הפסגה לפורום קבוע שיקרא פורום הנגב שייתכנס כל חצי שנה, ועל הקמת קבוצות עבודה בנושאי ביטחון וטרור, חינוך, בריאות, אנרגיה, תיירות, מזון ומים[55][56].
ב-14 בספטמבר נחת בישראל עבדאללה בן זאיד, שר החוץ של איחוד האמירויות, לשם ציון שנתיים להסכמי אברהם ולשורת פגישות עם גורמים פוליטיים ומדיניים בישראל, בהם עם שר הביטחון הישראלי בני גנץ, ראש הממשלה הישראלי יאיר לפיד איתו דן בשורה של נושאים אזוריים וכלכליים, ולפני כן הגיע לביקור ביד ושם עם שלושה שרים נוספים של ממשלת איחוד האמירויות[57][58].
ב-18 בספטמבר אישרה הממשלה החלטת ממשלה להקמת מנגנון אזורי ליישום ופעילות קבוצת העבודה שנקבעו במסגרת "פורום הנגב", כולל תקצוב וחלוקת סמכויות[59].
הסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכסוך האיראני-ישראלי עוררו קשיים מסוימים ביחסים בין המדינות בתחילת 2023[60].
לאחר טבח שבעה באוקטובר, הייתה איחוד האמירויות הערביות המדינה הערבית הראשונה שגינתה את החמאס, בניגוד לרוב מדינות ערב[61]. בנוסף, חברות התעופה איתיחאד איירווייז ופליי דובאי שבסיסן באיחוד האמירויות הערביות היו בין חברות התעופה הזרות הבודדות שהמשיכו לקיים טיסות שגרתיות לישראל וממנה במהלך מלחמת חרבות ברזל[62].
שיתוף פעולה כלכלי
ב-29 באוגוסט 2020 הסיר נשיא איחוד האמירויות הערביות ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן את החוק משנת 1972 שעוסק בחרם הכלכלי על ישראל וחתם על צווים שמאפשרים הסכמים מסחריים וכלכליים עם חברות בבעלות ישראלית[63]. באוקטובר 2020 החל מטבע הדירהם האמירתי להיסחר בישראל[64]. ב-16 בדצמבר 2020 נחתם מזכר הבנות רשמי בין ה-ADX, הבורסה לניירות ערך באבו דאבי לבין הבורסה לניירות ערך בתל אביב על הסכם שיתוף פעולה שבין היתר כולל רישום צולב של ניירות ערך, מסחר הדדי בין חברי הבורסות, גישה של משקיעים לשני השווקים, הקמה של פינטק וטכנולוגיות תשתית שוק אחרות ושיתוף נתונים ומידע אחר לצורך פיתוחם של מוצרים חדשים[65].
בנובמבר 2020 יצאה המשלחת העסקית הרשמית הראשונה מישראל לאיחוד האמירויות[66].
ב-6 באפריל 2021 החל לפעול קו טיסות של איתיחאד איירווייז בין אבו דאבי לישראל[67].
ביוני 2021 חתמה חברת "טופ שיא" על הסכמי בלעדיות ושיתוף פעולה עם דובאי וורלד סנטר, המאפשר לחברת טופ שיא ליזום ולבצע פרויקטים בלעדיים בתחומים שונים בהיקפים של עד 500 מיליון דולר[68]. שבוע לאחר מכן חתמה קופת חולים כללית עם משרד הבריאות של איחוד האמירויות ועם חברת הביטוח דאמאן, חברת הביטוח הלאומית של אבו דאבי, על הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי הרפואה המונעת והדיגיטלית[69].
ב-3 באוגוסט 2021 הודיעה חברת ראפיד הישראלית שהיא תפתח מטה בדובאי ותגייס אליו 200 עובדים. זו הפעם הראשונה שחברה ישראלית פותחת מטה במדינה ערבית[70].
ב-17 באוקטובר, יצאה משלחת עסקית שנייה לאיחוד האמירויות מטעם בנק הפועלים, שכללה יותר מ-200 אנשי עסקים ממגוון תחומים. חברי המשלחת ביקרו בתערוכת האקספו והשתתפו במספר כנסים. באחד מהם, שגריר ישראל באיחוד האמירויות הכריז על ההסכמות להסכם סחר חופשי בין ישראל לאיחוד האמירויות[71]. במהלך המשלחת הזו, הוקם פורום רשמי בין ישראל, איחוד האמירויות והודו, בכדי להגדיל את הסחר בין המדינות, צמצום חסמים וחיזוק הקשרים ביניהן[72].
ב-28 בפברואר 2022 הוכרז על תוכנית משולבת להכשרת כוח אדם בהייטק. אזרחים ערבים ממדינות הסכמי אברהם, ירדן ומצרים, יעברו סטאז' בחברות הייטק ישראליות בעבודה מרחוק, וחלקם יעבדו במשרדיהן של אותן חברות ישראליות[73].
ב-28 בפברואר עד 3 במרץ 2022, התקיים פורום עסקי בדובאי בין משקיעים מאיחוד האמירויות ולשכת המסחר של דובאי לאנשי הבורסה לניירות ערך הישראלית וקבוצת חברות גדולה על מנת לחשוף אותן למשקיעים ושותפים פוטנציאלים[74][75][76].
באפריל 2022 הודיעו ישראל ואיחוד האמירויות על הסכמה על הסכם סחר חופשי בין המדינות[77]. ב-31 במאי 2022 נחתם באופן סופי הסכם סחר חופשי בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות[78][79].
ב-23 ביוני החל לפעול קו טיסות יומי של חברת התעופה הלאומית של איחוד האמירויות, אמירטס, בין דובאי לנמל התעופה בן-גוריון[80].
ב-14 ביולי 2022, בעת ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל, התקיימה (בשיחת ועידה) פסגת המנהיגים הראשונה של קבוצת I2U2 – קבוצה המאגדת את איחוד האמירויות, ארצות הברית, הודו וישראל ומטרתה להגביר שיתופי פעולה כלכליים במגוון תחומים[81].
ב-7 בספטמבר 2022 חתמה הרשות להגנת הפרטיות הישראלית עם מקבילתה האמירתית באזור הסחר הבינלאומי בדובאי על הסכם לשיתוף פעולה הדדי בתחום הגנת הפרטיות[82].
.jpg)
בתחום האנרגיה
חברת קצא"א חתמה על מזכר הבנות מחייב עם חברת MED-RED להפעלת גשר יבשתי לשינוע נפט בין הים התיכון לים סוף. התוכנית בוססה על שימוש בתשתיות הולכת הנפט והתזקיקים של קצא"א מאילת לאשקלון ובכיוון ההפוך[83]. משרדי הביטחון והאנרגיה לא ידעו על העסקה, והמשרד להגנת הסביבה התנגד[84]. העסקה הוקפאה ביולי 2021[85], היות שצעד זה הוא בעל מחירים סביבתיים[86].
ב-2 בספטמבר 2021 נחתמה עסקה בין חברת דלק, שמכרה את כל אחזקותיה במאגר הגז תמר, העומדות על 22%, במחיר של יותר ממיליארד דולר לחברת מובדאלה פטרוליום (אנ'), שנמצאת בבעלות ממשלת אבו דאבי[87].
שיתוף פעולה ביטחוני
במרץ 2021 נחתמה עסקת הנשק הפומבית הראשונה בין ישראל לאיחוד האמירויות, כאשר נחתמה עסקה בין התעשייה האווירית לחברת EGDE לפיתוח מערכת ליירוט רחפנים ומזל"טים, שתהיה מותאמת לתנאים של איחוד האמירויות[88] יום לאחר חתימת העסקה הודיעה איחוד האמירויות על הקמת קרן השקעות בשווי 10 מיליארד דולר המיועדת למגזרים אסטרטגיים בישראל[89].
בנובמבר 2021 השתתפו איחוד האמירויות וישראל בתרגיל צבאי בים האדום שכלל גם את בחריין וארצות הברית.[90].
ב-22 בספטמבר 2022 פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס כי ישראל הסכימה למכור לאיחוד האמירויות מערכות הגנה אווירית מסוג ספיידר מתוצרת רפאל[91].
במרץ 2023 פורסם כי איחוד האמירויות הודיעה על כוונתה לעצור רכש של מערכות ביטחוניות מישראל. ממשלת ישראל הכחישה את הפרסום[92].
שיתוף פעולה אקדמי-מדעי
במאי 2021 נחתם הסכם בין אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטת ח'ליפה באבו דאבי להקמת מכון ישראלי-אמירתי לחקר המים באבו דאבי[93].
ב-20 באוקטובר 2021 נחתמו הסכמי שיתוף פעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות בתחום החלל, בנוגע לפרויקט בראשית 2, שיגור חללית נוספת לחלל שתשא איתה מקפת ו-2 נחתות, הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס ופרויקט הלוויין "לונאר-סט", בניית לוויין מחקר לירח על ידי תלמידים מישראל ואיחוד האמירויות[94][95].
ב-2 בנובמבר 2021 נחתם מזכר הבנות בין אוניברסיטת חיפה לאוניברסיטת זיאד על שיתוף פעולה בתחומי מחקר שונים ובנוגע לחילופי סגל וסטודנטים בין שתי האוניברסיטאות[96][97].
ב-10 בפברואר 2022 פורסם קול קורא משותף לישראל ואיחוד האמירויות שעסק בהצעות מחקר בתחום החלל המבוססות על נתונים שהתקבלו יתקבלו מלווין המחקר ונוס[98].
ב-13 במרץ נחתם הסכם שיתוף פעולה בין אוניברסיטת חיפה לארכיון הלאומי של איחוד האמירויות, במסגרתו יבוצעו חילופי חוקרים ומומחים, מחקר ארכיוני וחילופי אוספים, מתן גישה למשאבים של הספריות לחוקרים וחוקרות של שני המוסדות וקיום אירועים וכנסים משותפים[99].
ב-29 באוגוסט 2022, באירוע לציון 125 שנים לקונגרס הציוני הראשון, חשף מנהל מוזיאון לתולדות הציונות והשואה בדובאי איגרת שכתב בנימין זאב הרצל[100].
Remove ads
יחסי איחוד האמירויות וישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל
סכם
פרספקטיבה
מלחמת חרבות ברזל מהווה אתגר משמעותי ביחסי איחוד האמירויות הערביות וישראל.
התגובה המידית של איחוד האמירויות הערביות לטבח שבעה באוקטובר
ב-8 באוקטובר 2023, יממה לאחר טבח שבעה באוקטובר, הוציא משרד החוץ של איחוד האמירויות הערביות הודעה ובה נכתב כי "מתקפת חמאס על יישובים ישראלים, ובתוכה ירי אלפי טילים לריכוזי אוכלוסייה אזרחית, מהווים הסלמה חמורה. אנו מזועזעים מהדיווחים כי אזרחים ישראלים נחטפו מבתיהם. האזרחים משני הצדדים הינם תחת הגנת החוק הבין לאומי, ואסור לפגוע בהם במכוון"[101]. הודעה זאת הייתה הגינוי הערבי הראשון לטבח שבעה באוקטובר.
ב-16 באוקטובר הוציאה לשכת ראש ממשלת ישראל הודעה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא איחוד האמירויות הערביות מוחמד בן זאיד שוחחו לגבי המצב בעזה, וכי נתניהו הבהיר את נחישותה של ישראל להשמיד את יכולותיה הצבאיות והשלטוניות של חמאס, תוך הימנעות מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. בנוסף נאמר כי שני המנהיגים הסכימו להמשיך לעמוד בקשר[102].
עמדת איחוד האמירויות במועצת הביטחון של האו"ם
לאורך חודש אוקטובר 2023 החלו להישמע טענות מגורמים רשמיים באיחוד האמירויות הערביות בגנות הפגיעה של ישראל באוכלוסייה אזרחית בעזה, אשר התגברו למול תוצאות התקיפות הישראליות. לאורך חודש אוקטובר התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם מספר פעמים, בה איחוד האמירויות הייתה חברה זמנית במהלך 2023.
התמרון הקרקעי הישראלי בעזה החל ב-27 באוקטובר. בשלב זה התגבשה עמדתה העקבית של איחוד האמירויות הערביות כלפי ישראל והמלחמה בעזה בחודשים הבאים, ובעיקרה גינוי של הפעילות הישראלית בעזה, שתוארה כפגיעה קולקטיבית ובלתי פרופורציונלית באזרחים, לצד גינוי מתמשך של טבח שבעה באוקטובר וקריאה לשחרורם המיידי של החטופים הישראלים בעזה[103][104].
הפעילות ההומניטרית של איחוד האמירויות במהלך המלחמה בעזה
עמדתה של איחוד האמירויות הערביות לוותה בהתייחסות מתמדת למצב ההומניטרי של האוכלוסייה העזתית, תוך קריאה להגברת הסיוע ההומניטרי וצעדים פרקטיים של איחוד האמירויות בנושא. איחוד האמירויות הקימה בית חולים שדה בעזה ב-2 דצמבר 2023[105][106], בית חולים צף לטובת עזתים שפונו אשר עגן בחופי אל-עריש במצרים החל מפברואר 2024[107], סיפקה סיוע הומניטרי וקלטה פצועים וחולים מעזה[108].
לאורך חודשי המלחמה איחוד האמירויות הערביות הוציאה מספר גינויים לאירועים אשר נתפסו בעיניה כפגיעה משמעותית באוכלוסייה העזתית, עם זאת ניכר שישראל נמנעה מלפגוע בתשתיות בתשתיות של איחוד האמירויות הערביות בעזה, למשל בית החולים האמירתי ברפיח.
פגישות רשמיות עם גורמים ישראלים
איחוד האמירויות הערביות צמצמה את היקף הפגישות הרשמיות עם גורמים ישראליים עוד טרם מלחמת חרבות ברזל, ונמנעה מהדהוד ציבורי של היחסים במהלך המלחמה. עם זאת מספר גורמים ישראלים ואמירתיים נפגשו במהלך המלחמה, ובהם: נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג עם נשיא איחוד האמירויות שיח' מחמד בין זאיד בנובמבר 2023[109], חבר הכנסת מנצור עבאס עם שר החוץ עבדאללה בן זאיד במאי 2024[110], בחודש ינואר 2025 שר החוץ הישראלי גדעון סער נפגש עם מקבילו האמירתי, וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט עם נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד אאל נהיאן מחמד בין זאיד ושר החוץ עבדאללה בן זאיד בארמון הנשיאות באבו דאבי[111].
יחסים כלכליים עם ישראל סביב המשבר בים סוף
במהלך מלחמת חרבות ברזל החלו החות'ים שבתימן לתקוף כלי שיט מסחריים במיצר 'באב אל-מנדב' שבים סוף[112][113], במטרה לשבש את תנועת הסחר העולמית ככלי לחץ כנגד ישראל, ולפגוע בנתיב השיט המוביל לאילת. שיבוש ציר הסחר הימי העובר בים האדום דרך תעלת סואץ, האיץ את פרויקט דרך הסחר היבשתית המחברת בין נמלים באיחוד האמירויות הערביות ובחריין דרך ערב הסעודית וירדן, ומשם לישראל ולים התיכון[114]. פרויקט דרך הסחר התגבש עוד טרם מלחמת חרבות ברזל, אך חסימת נתיבי השיט הימיים האיצה אותו[115]. שיתוף פעולה זה של מדינות ערביות, בדגש על איחוד האמירויות הערביות, עם ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל הובילה לטענות בציבור הערבי כנגדן[116].
שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל
ממשק נוסף בין ישראל לאיחוד האמירויות במהלך מלחמת חרבות ברזל התקיים בעקבות המתקפות האיראניות על ישראל. איראן תקפה את ישראל ב-2 מתקפות משולבות של טילים בליסטיים וכטב"מים ב-13 באפריל[117] וב-1 באוקטובר 2024[118]. המתקפה האווירית האיראנית הייתה נרחבת והובילה לשיתוף פעולה של מדינות רבות בבלימתה, בהן ארצות הברית, בריטניה וגרמניה[119]. לפי דיווחים ב-WSJ איחוד האמירויות הערביות ומדינות ערביות נוספות סייעו לישראל בהערכות למתקפה האיראנית[120].
Remove ads
כניסת ישראלים לאיחוד האמירויות הערביות
סכם
פרספקטיבה
עד לאוגוסט 2020 בעלי דרכון ישראלי לא היו מורשים להיכנס לאיחוד האמירויות, למעט מקרים חריגים. ההגבלות נגד כניסת אזרחים ישראלים הוחמרו בתקופה שלאחר חיסול אל-מבחוח בדובאי, בהטילם את האשמה על המוסד הישראלי[121]. עם זאת ישראלים בעלי אזרחות כפולה יכלו לבקר ולעבוד במדינה כמו אזרחי מדינות אחרות[122]. בנוסף היו מספר חברות ישראליות שניהלו עסקים במדינה בצורה עקיפה ובאמצעות צד שלישי[122].
באוקטובר 2019 פעל השב"כ בשיתוף שר החינוך רפי פרץ ושר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס על מנת לאפשר משלחת של 5 תלמידים ישראלים אל דובאי במסגרת תחרות הרובוטיקה העולמית של ארגון FIRST[123][124][125]. התלמידים אף זכו במקום השני מתוך 190 מדינות שהשתתפו בתחרות[123].
בנובמבר 2019 אישרו גורמים בהנהלת האקספו, התערוכה העולמית אשר תוכננה להתקיים בדובאי ב-2020, כי שלטונות איחוד האמירויות יתירו לתיירים מישראל לבקר במדינה במהלך התערוכה, וזאת באמצעות דרכונם הישראלי וללא סידורים מיוחדים[126].
בעקבות ההסכם לנרמול היחסים בין המדינות, אשר נחתם בספטמבר 2020 ולאור פתיחת האפשרות לכניסת תיירים ישראלים לשטחי איחוד האמירויות, נפתחה בפעם הראשונה מסעדה כשרה באבו דאבי[127].
באוקטובר 2020 נחתם בין ישראל לאיחוד האמירויות הסכם המאפשר את כניסתם ההדדית של אזרחי כל אחת מן המדינות לשטחי האחרת ללא צורך בוויזה[128]. ב-10 באוקטובר 2021 נכנס לתוקף הסכם הפטור מאשרות, לאחר מספר דחיות[129].
בסוף נובמבר החלו טיסות מסחריות בין נתב"ג לדובאי. בדצמבר הייתה דובאי היעד הפופולרי ביותר לטיסות מישראל, עם כ-67 אלף נוסעים[130]. באותו החודש לחץ משרד החוץ הישראלי שלא לשנות את הסטטוס של איחוד האמירויות ממדינה ירוקה לאדומה, על מנת למנוע פגיעה ביחסים בין המדינות[131].
Remove ads
לקריאה נוספת
- ברק רביד, "השלום של טראמפ – הסכמי אברהם והמהפך במזרח התיכון", הוצאת משכל, 2021
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של שגרירות איחוד האמירויות הערביות בישראל
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל באיחוד האמירויות הערביות
- קשרי מסחר חסרי תקדים נרקמים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 במרץ 2003
- מורן זגה, מתונה, ליברלית, יציבה: האמירויות, הפרטנר המוחמץ של ישראל, באתר ynet, 7 בספטמבר 2018
- יוסי מלמן, מודיעין ומכירות נשק: אלו הקשרים החשאיים בין ישראל לאבו דאבי, באתר מעריב אונליין, 8 ביוני 2019
- נינה פוקס, חיסול מבחוח והנציגות החשאית: יחסי ישראל ואיחוד האמירויות, באתר ynet, 13 באוגוסט 2020
נעה לנדאו, המגעים החשאיים עם איחוד האמירויות נולדו בצללים. עתה הם יוצאים לאור, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2020- איתמר אייכנר, הדיפלומטים הישראלים ששירתו בחשאי במפרץ זכו להוקרה: "זרענו את זרעי השלום", באתר ynet, 11 בדצמבר 2020
- זגה, מורן; "ישראל ואיחוד האמירויות הערביות: הזדמנויות בהמתנה", יחסי ישראל עם מדינות ערב, עמ' 58-71 (2020)
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads