שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
יחסי ישראל – ערב הסעודית
יחסי חוץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בין מדינת ישראל לבין ערב הסעודית לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים. עם זאת, דווח על שיתוף פעולה דיפלומטי, מודיעיני וביטחוני בין המדינות, כחלק משיתוף פעולה ישראלי-ערבי נגד איראן, ושיתופי פעולה לא רשמיים בתחום הכלכלה. כמו כן, מדי שנה בשנה, נוסעים אלפי ערבים ישראלים אל העיר מכה, בעברם דרך ממלכת ירדן, על מנת לקיים את מצוות החג'[1].
בשנת 2023 ישראל וערב הסעודית ניסו לכונן יחסים גלויים במסגרת הסכם בדומה להסכמי אברהם, אך התהליך קפא עקב טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. במהלך המלחמה סעודיה הבהירה כי היא עדיין מעוניינת בנורמליזציה עם ישראל, וקיימה שיחות לקידומה בתיווך אמריקאי[2].
Remove ads
רקע
ערב הסעודית הוקמה בשנת 1932 כמונרכיה אבסולוטית אסלאמית, ונמצאות בה שתי הערים הקדושות ביותר לאסלאם – מכה ואל-מדינה. ישראל הוקמה בשנת 1948 כדמוקרטיה פרלמנטרית, בה רוב יהודי ומיעוט מוסלמי, כשבירתה היא ירושלים, העיר הקדושה ביותר ביהדות והשלישית בקדושתה לאסלאם. עד 1967 שלטה ירדן במזרח העיר, הר הבית המקודש לשתי הדתות.
ערב הסעודית שולטת על מרבית חצי האי ערב, וגבולה המערבי הוא ים סוף שבצפונו נמצא מפרץ אילת. ישראל שוכנת צפונית לערב הסעודית, ולה גישה למפרץ אילת באמצעות רצועת חוף, בה שוכנת העיר אילת ובה נמל אילת. ביניהן רצועת חוף לא ארוכה בשליטת ממלכת ירדן ובה העיר עקבה, ונמל עקבה הוא המוצא הימי היחידי שלה. עד שנת 1965 שלטה ירדן ברצועה צרה, אך בעקבות הסכם חילופי שטחים עם ערב הסעודית, הורחב שטח החוף שלה ב-12 קילומטרים על חשבון ערב הסעודית.
ערב הסעודית הקימה קונסוליה בירושלים בימי המנדט הבריטי. הממלכה השתתפה בוועידת השולחן העגול בלונדון בפברואר ומרץ 1939, שדנה בסוגיית ארץ ישראל.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
עוינות וחרם הנפט
ערב הסעודית לא הכירה במדינת ישראל מאז הקמתה, כשאר מדינות ערב, ובמלחמת העצמאות אף סייעה בצורה אקטיבית למדינות שפלשו לישראל ושלחה כוח קטן לסייע בעדן. היא איימה להפסיק את הזרמת הנפט ממנה אל מדינות המערב באם תתקבל החלטה על הקמת המדינה היהודית, אך בסופו של דבר לא מימשה את איומיה. במרץ 1950 הודיעו פקידים קונסולארים של הממלכה כי רישיון כניסה או מעבר בממלכה ידרוש אישור כי העובר "אינו יהודי"[3].
בשנים 1956, כמו גם 1967, בעת מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים, כבש צה"ל את האיים הסעודיים סנפיר וטיראן, אשר הוחכרו למצרים. האיים הוחזרו ב-1957 במקרה הראשון, ובהסכם השלום עם מצרים במקרה השני. במלחמת ששת הימים שלחה סעודיה לירדן כוח בן כ-3,000 חיילים שלא נטלו חלק בלחימה.
בעקבות המלחמה נוצר קשר כלכלי עקיף בין הממלכה לישראל. ישראל, שכבשה את רמת הגולן, דרכו עבר צינור הנפט הטרנס-ערבי, שהזרים נפט מערב הסעודית לצידון שבלבנון[4].
במלחמת יום הכיפורים שלחה ערב הסעודית לסוריה חיל משלוח לסיוע בקרבות כנגד צה"ל בחזית רמת הגולן, שכלל גדוד צנחנים וגדוד שריוניות, אך הכוחות לא הספיקו לקחת חלק במלחמה. בנוסף העבירה ערב הסעודית לירדן שתי חטיבות רגלים, ובנוסף גדוד טנקים, 54 קני ארטילריה וחמישה מסוקים. כוחות אלו תגברו את כוחות הצבא הירדני שנותרו בשטח ירדן ולא השתתפו בקרבות. בשלהי המלחמה יורט על ידי חיל האוויר הישראלי מטוס הרקולס C-130 סעודי שהחזיר פלוגת צנחנים מהצבא הסעודי ואולץ לנחות בבסיס לוד. בהתערבות ארצות הברית הורשה המטוס להמריא ולטוס לערב הסעודית[5]. לאחר מלחמת יום הכיפורים הייתה ערב הסעודית מיוזמות וממובילות חרם הנפט על מדינות המערב בתגובה על תמיכתן בישראל במהלך המלחמה.
התחממות סמויה
גישושים שונים לגבי הסכמים בין ישראל וערב הסעודית נעשו בידי הנסיך פהד ב־1977, לאחר עליית מנחם בגין לשלטון בישראל[4]. עם חתימת הסכמי קמפ דייוויד בין ישראל למצרים בשנת 1979 פעלה ערב הסעודית נגד מצרים וניתקה את יחסיה עמה ביחד עם כל מדינות הליגה הערבית בטענה שהיא "בוגדת"[6]. אולם שתי המדינות חידשו את יחסיהן בשנת 1987. בשנת 1981 יצא יורש העצר הסעודי הנסיך פהד ביוזמה לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי, ביוזמה שנקראה "תוכנית פהד" הבהירה סעודיה לראשונה כי הבעיה העיקרית בנרמול הקשרים עם ישראל היא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מתוך שמונה נקודות שבהן עסקה התוכנית, שש מהן התייחסו רק בדרכים לפתרון הסוגיה הפלסטינית, בין השאר קבעה היוזמה כי בתמורה לנכונות ישראל לנסיגה לגבולות הקו הירוק ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים המזרחית יכירו מדינות ערב בישראל. תוכנית זו נדחתה על ידי ישראל על הסף[7]. באותה שנה, עלתה ספינת הטילים הישראלית אח"י געש על שרטון בחוף הסעודי כתוצאה מטעות בניווט. לבקשת ארצות הברית הניחה ערב הסעודית לישראל, בהסכמה שבשתיקה, להנחית כוחות גדולים על חופה ולחלץ את הסט"יל, במה שכונה "מבצע הולנדי מעופף"[8].
בשנת 2002 פרסם יורש העצר הסעודי הנסיך עבדאללה בן עבד אל-עזיז את "היוזמה הסעודית" לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במרכזה עמדה נסיגה ישראלית גבולות 1967 בתמורה תוביל סעודיה להכרה ערבית כוללת במדינת ישראל. היוזמה זכתה לתמיכת מדינות העולם בהם האיחוד האירופי וארצות הברית, אולם ישראל דחתה אותה בשל הסעיף הדורש הכרה בזכות השיבה.
בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 התרבו הדיווחים על שיתוף פעולה חשאי בין ישראל לערב הסעודית במסגרת שיתוף פעולה ישראלי-ערבי לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית. כך למשל דווח כי ראש המוסד, מאיר דגן, ניהל מגעים חשאיים עם סעודיה וסיכם עמם שורה של הבנות ביטחוניות[9]. שנה מאוחר יותר אף פורסם כי דגן ביקר בסעודיה ודן עמם בתיאומים ביטחוניים[10]. אחרי האביב הערבי נחשבה ערב הסעודית לאי של יציבות[11]. ב-2011, פרסם העיתון האמריקאי הניו יורק טיימס שישראל אישרה לממשלת גרמניה למכור לסעודים 200 טנקי לאופרד 2. בשנת 2015, החלו להתפרסם ידיעות על כך שיחסי המדינות מתחממים, בעקבות הכרה באינטרסים של שתי המדינות, לאחר הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן. בשנת 2016, בוועידת מינכן לביטחון, תועדה לחיצת יד היסטורית בין שר הביטחון משה יעלון לנסיך הסעודי תורכי אל-פייסל, לשעבר מנהל סוכנות המודיעין הסעודית[12].
בזמן מבצע צוק איתן, העביר המועצה לביטחון לאומי של ערב הסעודית, בנדר בן סולטאן אאל סעוד, יוזמת שלום. פרטי ההצעה הסעודית, על פי המקורות: ישראל וסעודיה יערכו גרסה מעודכנת של יוזמת השלום הערבית משנת 2002. נתניהו ושר החוץ הסעודי יציגו את היוזמה יחדיו במהלך ישיבת העצרת הכללית של האו"ם. ישראל וסעודיה יכריזו על תהליך למציאת פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ושיחות השלום בין ישראל לפלסטינים יושקו מחדש. סעודיה תוביל דחיפה אזורית לשיקום עזה ואף יכונן שם שלטון כפוף לרשות הפלסטינית בחסות סעודיה. אי מימוש היוזמה יצרה משבר עמוק בין ישראל לסעודיה והתקשורת בין הצדדים כמעט הופסקה - גם בנושא האיראני. המשבר הסתיים רק שנה לאחר מכן, מספר חודשים לאחר מותו של המלך עבדאללה והשבעתו של המלך סלמאן[13][14].
ביולי 2016, הגיע לישראל לביקור הגנרל בדימוס בצבא הסעודי אנוואר עשקי בראשות משלחת שמנתה אנשי עסקים ואקדמיה מערב הסעודית. במהלך הביקור, אשר גרר תגובות קיצוניות בעיקר מאיראן[15], נפגש הגנרל עם מנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד, עם מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב מרדכי, וכן עם קבוצת חברי כנסת מהאופוזיציה. הביקור עורר ביקורת בסעודיה ומחוצה לה, ובעקבותיו פרסם משרד החוץ הבהרה כי הגנרל עשקי לא מייצג את המדינה. עקב הביקור, אנשי תנועת חד"ש הלינו כי ברית ישראל–ערב הסעודית מחסלת את הגדרת העם הפלסטיני[16]. באוגוסט 2016, פורסמו בעיתונים הסעודים מאמרים נגד האנטישמיות ובעד כינון יחסים עם ישראל[17].
בנובמבר 2017 דווח בתקשורת הערבית כי בין ערב הסעודית לישראל נבנים הסכמי פיוס[18]. וכן עוד באותו החודש ישראל הצטרפה לראשונה ליוזמה שהגישה ערב הסעודית בוועדת האו"ם לזכויות אדם[19]. בשל ההתקרבות הביע מזכ"ל חזבאללה את חששו כי ערב הסעודית מסיתה את ישראל לתקוף בלבנון[20]. עם זאת, שר החוץ הסעודי עאדל אל-ג'ובייר, אמר בריאיון לערוץ CBC המצרי, כי "אין יחסים בין ערב הסעודית לישראל. יש את יוזמת השלום הערבית שמהווה את מפת הדרכים כדי להגיע לשלום וכדי לכונן יחסים נורמליים בין ישראל למדינות ערב".
ב-8 בפברואר 2018 פורסם, כי סעודיה אישרה למטוסים בקו הודו–ישראל לטוס בשטחה האווירי[21]. ב-22 במרץ 2018, עברה טיסת אייר אינדיה AI139 מעל ערב הסעודית בדרכה מהודו לישראל.
באפריל 2018, הצהיר יורש העצר ושר ההגנה של ערב הסעודית, מוחמד בן סלמאן אאל סעוד, כי הוא מכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל[22].
בספטמבר 2018 דווח כי ישראל מכרה לערב הסעודית מערכות כיפת ברזל לצורכי הגנה מפני איומים מהחות'ים מתימן, דיווח שהוכחש על ידי משרד הביטחון[23].
החל מאפריל 2020 משודרת בערב הסעודית סדרה, שתומכת ביחסים עם ישראל[24]. ביולי 2020 לראשונה שילב חוקר סעודי בכיר מאמר אקדמי פרי עטו בכתב עת אקדמי ישראלי, תוך הצהרה שמטרת המעשה היא קירוב בין תושבי המדינות[25].
ב-31 באוגוסט 2020, במסגרת נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, המריא מטוס של חברת התעופה אל על מנתב"ג בטיסה ישירה לאבו דאבי, ועליו משלחות מישראל ומארצות הברית. טיסה זו קיבלה אישור חריג מהממשל הסעודי, והייתה הטיסה הראשונה של חברת תעופה ישראלית העוברת מעל שמי ערב הסעודית[26][27]. יומיים לאחר מכן, ב-2 בספטמבר, הודיעו הרשויות הסעודיות על אישור מעבר אווירי מעל ערב הסעודית של מטוסים בקו בין איחוד האמירויות לישראל. ב-9 בספטמבר, כעבור שבוע מהודעת הרשויות הסעודיות, הודיע ג'ארד קושנר, יועצו הבכיר של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שערב הסעודית אישרה מעבר חופשי של כל הטיסות מישראל מזרחה, ולא רק לטיסות מישראל שיעדן הן איחוד האמירויות הערביות או להפך[28].
ב-22 בנובמבר 2020 הגיעו מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש המוסד יוסי כהן לביקור בערב הסעודית, שם השניים פגשו את יורש העצר מוחמד בן סלמאן[29][30]. שר החוץ הסעודי הכחיש את קיום הפגישה עם נתניהו[31]. הדלפת הפגישה הזיקה ליחסים[32][33]. יומיים קודם דווח כי הביע תמיכה בנירמול אבל אמר "הסכם שלום מלא וקבוע שיביא להקמת מדינה פלסטינית בצורה מכובדת חייב להיות עדיפות ראשונה"[34].
בינואר 2021, התחרו בפעם הראשונה בהיסטוריה על אדמת סעודיה- שתי משלחות ספורטיביות ישראליות במסגרת "ראלי דקאר". את האישורים הרשמיים קיבלו המשלחות כשבוע לפני תחילת התחרות, לאחר מאמצים וקשרים שהפעילה דר' נירית אופיר אשר הייתה חברה במשלחת של "צוות פרל" למרוץ. הצוותים הישראלים נכנסו עם פספורט ישראלי וסללו את הדרך למתחרי ספורט נוספים בקטגוריות שונות[35]. במסגרת תחרויות הג'ודו של אולימפיאדת טוקיו (2020), נמסר בכלי התקשורת, כי המתחרה הסעודית, טהאני אל-קחטאני, קיבלה אישור מהמשלחת של מדינתה באותם משחקים להתחרות כנגד הישראלית, רז הרשקו[36]. לפיכך, ב-30 ביולי 2021 התמודדו שתי המתחרות, הסעודית והישראלית, בסיבוב המוקדמות, כאשר בסיום ניצחה הישראלית, ושתי המתחרות לחצו ידיים[37][38].
ביולי 2022 נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ביקר בישראל ומשם המריא ישירות לערב הסעודית, בטור שכתב בעיתון הוושינגטון פוסט סיפר כי ביקורו מישראל לערב הסעודית מסמל את התקרבותה של ישראל לערב הסעודית ולעולם הערבי.
לאחר עזיבתו של הנשיא ג'ו ביידן, דווח כי נחתם הסכם שמעביר את האיים טיראן וסנפיר לידי ערב הסעודית מידי מצרים, צעד שמחייב אישור ישראלי, כי האיים הוחזרו מישראל למצרים במסגרת הסכמי השלום. בתמורה, ערב הסעודית פתחה את שטחה האווירי לטיסות מישראל[39]. לאחר מכן שר במשרד החוץ הסעודי אמר בראיון ל-CNN כי נורמליזציה עם ישראל תתרחש רק לאחר פתרון שתי המדינות, והתקדמות מדינית עם הפלסטינים[40].
ב-25 באוקטובר 2022, שחר שגיב התחרה בסעודיה, בתחרות החמישית והאחרונה במסגרת ה"הסופר ליג"[41]. באותו היום, ביקר בערב הסעודית סאמר חאג' יחיא, יו"ר בנק לאומי, והשתתף בכנס בינלאומי של ארגון FII בבירה ריאד[42].
בדצמבר 2022 בתחרות טקוואנדו שנעשתה בערב הסעודית, לראשונה הניף ספורטאי ישראלי, אסף יסעור, את דגל ישראל במדינה.
ב-19 בינואר 2023, הנסיך פייסל בן פרחאן אאל סעוד אמר בראיון לבלומברג כי הסכם להקמת מדינה פלסטינית יהיה תנאי מוקדם לכינון קשרים דיפלומטיים פורמליים עם ישראל[43].
בסוף ינואר 2023 דווח כי ישראל ומצרים יעבירו ביחד גז לערב הסעודית[44].
מגעים גלויים לנורמליזציה

מגעים ראשוניים
ב-22 במאי 2023 דווח בתקשורת הישראלית על מגעים לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, ביוזמת ארצות הברית ובתיווך בחריין. על פי הפרסומים, השיחות התקיימו באמצעות שיחות טלפון בין יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אלי כהן, בתיווך שר החוץ של בחריין, עבד א-לטיף א-זיאני[45].
ב-8 ביוני 2023 ריכך שר החוץ הסעודי את העמדה הרשמית של ממלכתו בנוגע לנורמליזציה, והבהיר כי אין עוד דרישה לפתרון מלא של הסוגיה הפלסטינית כתנאי מוקדם. במקום זאת, ייתכן שתהיה נכונות לקדם נורמליזציה מוגבלת תוך שמירה על האפשרות לפתרון עתידי. עם זאת, נרמז כי לא כל הציבור הסעודי יגבה מהלך כזה[46]. ב-9 ביולי 2023 פרסם ה"וול סטריט ג'ורנל" כי סעודיה וארצות הברית גיבשו טיוטת עקרונות לעסקת נורמליזציה עם ישראל. ההסכם כלל דרישה לפשרות ישראליות כלפי הפלסטינים, הבטחות ביטחוניות מארצות הברית, ותמיכה בפרויקט גרעין אזרחי סעודי. בבית הלבן הבהירו כי טרם גובשה מסגרת סופית להסכם[47].
התקדמות המאמצים הדיפלומטיים
במהלך עצרת האו"ם בספטמבר 2023 השתתף שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן, בדיון עם נציגי האיחוד האירופי, הליגה הערבית, מצרים וירדן בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא הדגיש כי "לא יהיה פתרון ללא מדינה פלסטינית עצמאית", וקרא להחזיר את פתרון שתי המדינות לקדמת הבמה[48]. באותו חודש נפגש ראש הממשלה נתניהו עם נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ודן עמו לראשונה בגלוי במגעים עם סעודיה[49]. למחרת נשא נתניהו נאום בעצרת הכללית של האו"ם שבו הציג את חזונו ל"מזרח תיכון חדש"[50]. הנאום שודר לראשונה בשידור חי בערב הסעודית.
ב-20 בספטמבר העניק מוחמד בן סלמאן ראיון ראשון באנגלית לרשת "פוקס ניוז". הוא הכחיש דיווחים על הקפאת השיחות עם ישראל, ואמר: "בכל יום אנחנו מתקרבים להסכם". לדבריו, הסכם כזה יהיה "הגדול ביותר מאז סיום המלחמה הקרה", אך הוסיף כי הסוגיה הפלסטינית "חשובה מאוד" והתנה כל התקדמות ב"הקלה על חיי הפלסטינים"[51].
שיתופי פעולה וביקורים רשמיים
ב-25 ביוני 2023 דווח כי לראשונה רשת טלוויזיה סעודית פנתה לתאגיד השידור הישראלי בבקשה לרכוש זכויות שידור של תוכנית הטלוויזיה נבואת קסנדרה[52].
ב-16 באוגוסט 2023 התקיים בריאד טורניר הגיימינג "Gamers8", שבו זכתה הקבוצה "Vitality" בה משחקים שני ישראלים – שחר "flameZ" שושן ולוטן "Spinx" גלעדי. הקבוצה גברה על ENCE, שבה משחק הישראלי גיא "NertZ" אילוז[53]. השחקנים הורשו להיכנס למדינה עם דרכונים ישראליים, ואף הניפו את הגביע על הבמה. בדיווחים שלאחר מכן נמסר כי קיבלו ליווי ביטחוני מלא וחשו תחושת ביטחון מלאה[54].
בספטמבר 2024 השתתפה משלחת של חמש חברות סייבר ישראליות בכנס הרביעי לאבטחת סייבר לאנרגיה ותשתיות בעיר דמאם. בראש המשלחת עמדה ד"ר נירית אופיר, שנשאה נאומים בשני ימי הכנס. החברות זכו לתשומת לב רבה, לוגו שלהן הוצג בולטות, ונרשמו פגישות עם בעלי עניין מקומיים. המשלחת סוקרה בהרחבה בתקשורת הישראלית והערבית כאחת[55].
ב-10 בספטמבר 2023 נרשם ביקור היסטורי ראשון של משלחת רשמית ממשרד החוץ הישראלי בערב הסעודית[56].ב-26 בספטמבר 2023 ביקר לראשונה שר ישראלי רשמית בערב הסעודית – חיים כץ, שהשתתף בכנס של ארגון התיירות העולמי[57]. לאחר מכן התקיים ביקור ראשון של משלחת ממשלתית ישראלית, ובמהלכו נאם לראשונה נציג ישראלי על אדמת סעודיה[58].
מלחמת חרבות ברזל
מסמכים פנימיים שנתפסו על ידי צה"ל במנהרה בעזה חושפים כי יחיא סינוואר הוביל את טבח שבעה באוקטובר בניסיון מכוון לשבש את מאמצי הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, מתוך חשש שהסכם שכזה יוביל לדחיקת הסוגיה הפלסטינית לשוליים. ואכן, ב-13 באוקטובר 2023, ימים ספורים לאחר המתקפה, הודיעה ערב הסעודית על הקפאת מגעיה עם ישראל בנושא[59]. שישה ימים לאחר מכן, ב-19 באוקטובר, שיגרו החות'ים טילים וכטב"מים לעבר ישראל, ואחד מהם יורט על ידי ערב הסעודית, שלטענתה פעלה כך מתוך רצון "להגן על שטחה האווירי"[60]. למרות האירועים, התהליך המדיני לא נעצר. ב-19 במאי 2024 דיווחה רשת "CBS" על התקדמות משמעותית בשיחות בין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ליועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, במסגרתה נדונו ברית הגנה, שיתוף פעולה גרעיני ונורמליזציה עם ישראל. למחרת, ב-20 במאי, אישר דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ון קירבי, כי במהלך ביקורו של סאליבן בערב הסעודית ובישראל הושגה התקדמות בהסכם, וב-17 בדצמבר 2024, דיווח העיתונאי חיים לוינסון בעיתון "הארץ" כי הושגה פריצת דרך נוספת, במסגרתה ישראל תעניק לממלכה התחייבות ל"נתיב לקראת מדינה פלסטינית"[61]. הדיווח הוכחש על ידי לשכת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו[62]. במאי 2025 התקיים ביקור הנשיא טראמפ במזרח התיכון שכלל עסקאות ענק, ללא תלות בהתקדמות יחסי הנורמליזציה.
Remove ads
ראו גם
לקריאה נוספת
- מיכאל כהנוב, ערב הסעודית והסכסוך בפלסטין, הוצאת כרמל, ירושלים, תשע"ג 2012.
- Roie Yellinek, Israel’s Budding Relationship with the GCC, BESA Center Perspectives Paper No. 1,263, August 25, 2019
קישורים חיצוניים
- הידברות סעודית-ישראלית: נסיכים ורוחַ, וגשֶם אַין, שרה יזרעאלי, יולי 2007
- רון בן ישי, סעודיה כבר לא רק חבית הנפט של העולם, באתר ynet, 16 בדצמבר 2015
- ג'קי חוגי, שועלי המדבר: מי את באמת, ממלכת סעודיה?, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2017
- דורון פסקין, ההזדמנויות העסקיות לישראלים בסעודיה יישארו מתחת לרדאר, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2017
- אהוד יערי, הפלסטינים לא מעניינים את בן סלמאן אבל ישפיעו על החלטותיו, באתר מאקו, 23 בנובמבר 2020
- דני זקן, היחסים מתחממים: בסעודיה נערכים לאירוע מדיני יוצא דופן עם ישראל, באתר גלובס, 29 במאי 2022
ארבעה צעדים אפשריים להתחממות בין סעודיה לישראל, באתר הארץ, 13 ביולי 2022
- ניר דבורי, היחסים עם ישראל שהסעודים מעדיפים להשאיר מתחת לרדאר, באתר מאקו, 26 בינואר 2023
- פזית רבינא, בדרך לנורמליזציה: הטנגו החשאי ארוך השנים שהתנהל בין ישראל לסעודיה, בעיתון מקור ראשון, 29 בספטמבר 2023
עופר אדרת, "מעין ברית סמויה": המגעים בין סעודיה לנציגי העם היהודי החלו לפני קום המדינה, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2023
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads