יעוד לבנון

יעוד לבנון (נולד ב-10 באוגוסט 1952) הוא במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי ועיתונאי ישראלי.

יעוד לבנון

אין תמונה חופשית
לידה	10 באוגוסט 1952 (בן 73) חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

לבנון, יליד חיפה, הוא בעל דרכון צרפתי מצד אמו. אביו היה אדריכל.

למד בבפנימיית כפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים. בצבא שירת בגלי צה"ל ככתב צבאי, ובמקביל, עוד טרם גיוסו, החל לביים כמה סרטים קצרים, "צחוק במלבנים לבנים" ב-1970, ו"עוד משהו" ב-1972 (עם חבריו דאז, הסופר אריה קרישק והבמאי-שחקן מיכה לבינסון)^[1].

השתלם בקולנוע באולפני יוניברסל בארצות הברית והיה עוזרם של הבמאים בריאן דה פלמה וג'ון קסאווטס. כשחזר לארץ היה לבנון אחד מחברי קבוצת קי"ץ, ומיוזמי הקמת הקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים (היום קרן הקולנוע הישראלי)^[2]. כמו כן ערך את "קולנוע" מגזין ישראלי לקולנוע וטלוויזיה^[3].

בשנת 1977 יצר (על פי תסריט שכתב עם אריה קרישק) את הסרט "קשר הדבש", שעסק במחתרת יהודית הרוצחת במאי שמאלני^[4]. הסרט זכה במקום הראשון בתחרות הסרט הקצר^[5], וייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים של סידני^[6]. הסרט היה אמור להיות מוקרן בטלוויזיה הישראלית, אך בעקבות מחאות של ארגוני ימין בוטלה ההקרנה^[7]. בשנת 1989 הוקרן שוב בסינמטק תל אביב, וזכה לחשיפה בתקשורת בעקבות אירועי המחתרת היהודית, שאותם ניבא הסרט^[8][9].

בשנת 1983 ביים את הסרט העלילתי "הפנימייה", המשחזר את הווי הנעורים שלו בפנימיית "הדסים"^[10].

בין השנים 1984–1986 היה שותף (יחד עם דורון ערן) בחברת ההפקה י.נ.י.ל^[11]. במסגרתה הפיק מספר סרטים ישראליים וקופרודוקציות עם צרפת, בהם הסרט "השחר" של הבמאי ההונגרי הנודע מיקלוש יאנצ'קו, שהשתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין^[12], ובפסטיבל הסרט היהודי בפריז^[13].

בשנת 1995 יצר לבנון את הסרט התיעודי "119 כדורים + שלושה", שעסק בימין הקיצוני בישראל. הסרט, שצולם ברובו לפני רצח רבין אך נערך אחריו, עוקב אחר תנועות ימין קיצוני מהטבח במערת המכפלה ועד הרצח^[14]. בסרט שולבו קטעים מ"קשר הדבש" העלילתי, והוא נחשב כיום כאחד הסרטים הבולטים על רצח רבין^[15].

בשנת 1999 יצר את הסרט התיעודי "מוסקבה על הים התיכון", אודות קליטת עולים מרוסיה, עבור ערוץ 8^[16].

בשנת 2003 ביים את הסרט "איים בחוף", העוסק בהשפעת הנכבה על החברה הישראלית^[17]. הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים^[18], והיה מועמד לפרס וולג'ין^[19]. בנוסף ייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של מונטריאול ב-2003. הסרט נקטל על ידי הביקורת הישראלית ובקושי הוקרן. היה זה סרטו האחרון של לבנון כבמאי.

חיים אישיים

לבנון היה במערכת יחסים זוגית עם אירן ברוך, ונולדה להם בת. לאחר מכן היה במערכת יחסים זוגית עם העיתונאית שוש מיימון, ונולדה להם בת. כיום בזוגיות עם הזמרת והשדרנית כרמל בן אפרים. מתגורר בחיפה.

פילמוגרפיה

סרטים באורך מלא שביים

• "לא לשידור" - 1980^[20]
• "הפנימייה" - 1983
• "קופסה שחורה" - 1993 (על פי ספרו של עמוס עוז)^[21]
• "119 כדורים + שלושה" - 1996 (תעודי)
• "מוסקבה על הים התיכון" - 1999 (תעודי)
• "איים בחוף" - 2003

סרטים באורך מלא שהפיק

• חסמבה ושודדי הסוסים - 1985^[22]
• "סוף שבוע מטורף" - 1986^[23]
• "פלאש" - 1986^[24]
• "כל אהבותי" - 1987^[25]
• "רחובות האתמול" (1989)
• "בצילו של הלם קרב" (נקרא בתחילה "בחזרה לחיים") - 1988^[26]

ספרים שפרסם

• שני חברים ואשה, זמורה ביתן, 1995
• ראש גדול, לב רחב ביתן, 2000

קישורים חיצוניים

• יעוד לבנון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• יעוד לבנון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יעוד לבנון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• יעוד לבנון, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• יעוד לבנון, באתר AllMovie (באנגלית)
• יעוד לבנון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• יעוד לבנון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

• יעוד לבנון, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"