שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יעקב ליצמן

פוליטיקאי ישראלי, שר הבריאות ה-29 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעקב ליצמן
Remove ads

יעקב (יענקל) נח ליצמן (נולד בכ"ח באב תש"ח, 2 בספטמבר 1948) הוא פוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה, כשר הבינוי והשיכון, כשר הבריאות וכיושב ראש ועדת הכספים. ליצמן הוא חסיד גור ואחד האישים הבולטים בחסידות זו.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...
Thumb
יעקב ליצמן

בשנת 2022, ארבעה חודשים אחרי שהודה שניסה למנוע את הסגרת מלכה לייפר הנאשמת בפדופיליה לאוסטרליה, התפטר מהכנסת במסגרת הסדר טיעון, וב-8 באוגוסט 2022 הורשע במרמה והפרת אמונים בפרשה זו, נדון למאסר על תנאי של שמונה חודשים והוטל עליו קנס של 3,000 ש"ח[1].

Remove ads

ביוגרפיה

ליצמן נולד למשה ולאסתר במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי השואה מפולין שלא היו חסידים[2]. בגיל שנתיים, ב-1950, היגרה המשפחה לארצות הברית והשתקעה בשכונת איסט ניו יורק ואחרי זה בבורו פארק שברובע ברוקלין. בגיל 17, ב-1966, עלה לישראל להמשך לימודיו התורניים בישיבת כוכב מיעקב - טשיבין בירושלים.

היה מנהל בית הספר היסודי "בית יעקב - חסידי ירושלים" ויזם הקמת קריה חרדית בבית שמש. בד בבד התקרב לאדמו"ר מגור הרב שמחה בונים אלתר. בראשית שנות ה-80 היה עוזרו של אברהם יוסף שפירא[3]. בשנת 1989 היה יועץ של משה זאב פלדמן, סגן שר העבודה והרווחה. הוא נחשב אז לאיש אמונו של אברהם יוסף שפירא[4].

Remove ads

קריירה פוליטית

סכם
פרספקטיבה

חבר הכנסת

השפעתו של ליצמן, נובעת מהיותו איש סודו של האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר. ליצמן, לצד חנוך זייברט ויוסף קופרברג, חבר ב"ועדת השלושה", שהוסמכה על ידי האדמו"ר לנהל את כל ענייניה הפוליטיים והחינוכיים של החסידות[5].

ליצמן נבחר לכנסת לראשונה בבחירות לכנסת החמש עשרה בשנת 1999, וכיהן כחבר כנסת עד ל־2022. בשנים 2001–2003 ושוב בשנים 2005–2007 שימש כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת. במהלך כהונתו יזם מספר חוקים, ובהם חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים וחוק המקנה פטור לבתי כנסת, מסגדים, כנסיות וח'ילוות מתשלום דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל.

ב-15 בנובמבר 2008 הותקף ליצמן על ידי אנשים מחסידות סלונים על רקע מעורבותו במאבקה של חסידות גור נגד בחירת מאיר פרוש לראשות עיריית ירושלים[6].

בממשלה

בבחירות לכנסת השמונה עשרה שובץ ליצמן במקום הראשון ברשימת יהדות התורה, אולם לאחר שנבחר לא קיבל לידו את ראשות ועדת הכספים כבעבר, עקב התנגדות של חברי סיעתו[7]. במקום זאת הוא מונה לסגן שר הבריאות[8]. בד בבד חדל לשמש יו"ר סיעת יהדות התורה, ובמקומו התמנה לתפקיד חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס.

בממשלת ישראל ה-34 חזר לכהן כסגן שר הבריאות (השר בפועל). באוגוסט 2015, בעקבות עתירה שהגישה סיעת יש עתיד, קבע בג"ץ כי ליצמן לא יוכל לכהן כסגן שר במעמד של שר ועליו להתמנות לשר[9]. בעקבות כך, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל החליטה לשנות החלטה קודמת של המועצה לפיה חברי הכנסת מטעם אגודת ישראל לא יישאו בתפקידי שרים והתירה לליצמן להתמנות לשר הבריאות[10]. בעקבות כך, החליטה הממשלה למנותו לשר הבריאות ה-29, וב-2 בספטמבר 2015 נכנס לתפקידו[11].

ב-26 בנובמבר 2017 הודיע ליצמן על התפטרותו מן הממשלה, בשל המשך עבודות רכבת ישראל בשבת[12], בתחילת 2018 אישרה הכנסת תיקון לחוק יסוד: הממשלה[13] המאפשר כהונה כסגן שר כאשר פורמלית ראש הממשלה הוא השר, דבר שאיפשר את חזרתו של ליצמן לתפקיד סגן שר הבריאות[14]. בעקבות התפטרות ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקידו כשר הבריאות, מונה ליצמן ב-29 בדצמבר 2019 לשר הבריאות בממשלת מעבר[15].

ב-17 במאי 2020, עם כינון ממשלת ישראל השלושים וחמש מונה לפי בקשתו לשר הבינוי והשיכון[16]. ב-22 ביוני 2020 הגיש את התפטרותו מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי" לטובת חבר סיעתו אליהו חסיד[17].

ב-13 בספטמבר 2020 התפטר ליצמן מהממשלה במחאה על ההחלטה להטיל סגר במהלך חגי תשרי, כחלק מהמלחמה במגפת הקורונה[18]. הוא חזר לכהן כחבר הכנסת[19]. ב-18 בנובמבר 2020 חזר לכהן בתפקיד[20]. באפריל 2021 התפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"[21]. ושב אליה ב-14 ביוני, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש.

בדצמבר 2021 הודיע ליצמן בערוץ הכנסת כי לא יתמודד לכהונה נוספת בכנסת, מפאת גילו המבוגר[22].

ב-1 ביוני 2022, בעקבות הסדר הטיעון בפרשת מלכה לייפר, יעקב ליצמן הודיע כי מתפטר מהכנסת, ההתפטרות נכנסה לתוקף ב-3 ביוני.[23]

במשרד הבריאות

במהלך כהונתו במשרד הבריאות, בשנת 2011, התקיימה שביתת הרופאים שנמשכה מספר חודשים. בתפקידו כסגן שר הבריאות דרש את מימושו של סעיף 8(ד) לחוק מוות מוחי-נשימתי, המאפשר למשפחתו של מי שנקבע כי מת מוות מוחי-נשימתי לדרוש המשך טיפול בו, עד להפסקת פעולת הלב, ביחס לתינוקת חרדית, שנקבע כי מתה מוות מוחי. בהתערבותו של ליצמן אכן נמשך הטיפול בתינוקת עוד כשבועיים, עד לרגע שבו נדם לבה[24]. ליצמן דרש להפריד בין נשים לגברים בבתי החולים הפסיכיאטריים[25]. יזם מימון טיפולי שיניים לילדים מתקציב סל התרופות[26]. ביחסו לטיפולי הפריה מלאכותית הביא בחשבון גם שיקולי הלכה[27]. הוא ערך ביקורי פתע בבתי חולים ובתי חולים פסיכיאטרים ברחבי הארץ על מנת לבדוק תלונות שקיבל מאזרחים[28][29][30].

במהלך כהונתו הועבר נושא בריאות הנפש מהמרפאות לקופות החולים[31]. בשנת 2019, לאור תורים ארוכים לקבלת טיפול[32], היו חילופי האשמות בין משרדי הבריאות והאוצר לגבי תקציב נוסף שהיה אמור להגיע למשרד הבריאות לצורך תקצוב הרפורמה[33][34].

בתחילת שנת 2016 הודיע ליצמן על רפורמת הקפיטריות בבתי החולים בישראל ולפיה עד אמצע חודש מרץ יופעלו בבתי החולים חנויות אוכל מוזלות דוגמת רשת החנויות קופיקס. בינואר 2016 הופעלה לראשונה בבית החולים איכילוב מכונת ממכר מזון אוטומטית במחיר של עד חמישה שקלים[35].

באפריל 2016 החלו ליצמן ומשרדו במאבק במאכלים מסוכנים ("ג'אנק פוד")[36].

ליצמן התנגד לחיוב חברות הטבק להציג תמונות הממחישות את הנזקים בריאותיים של עישון טבק על חפיסות הסיגריות שנמכרות בישראל, וטען כי הם יגרמו לכיעור המדינה[37].

בינואר 2017 טען תחקיר של העיתונאי חיים ריבלין מערוץ 2 כי ליצמן פעל נגד האינטרס הציבורי בתחום מניעת נזקי העישון ובכך סייע לחברות הטבק. התחקירנים התחזו לנציגים של חברת סיגריות אלקטרוניות מיפן ושילמו לכתב "המודיע" יעקב רייניץ אלפי שקלים כדי לקבוע פגישות עם ליצמן ובכירי משרדו בהתרעה קצרה, בטענה שהם רוצים לפעול בישראל ללא הפרעה. ליצמן צולם במצלמה נסתרת במהלך הפגישה, והצהיר כי הוא "לא מתעסק בעישון". בתחקיר נטען גם כי העיתון "המודיע", המזוהה עם חסידות גור, פרסם פרסומות רבות מטעם חברות הטבק, בתקופה שבה החברות היו זקוקות לתמיכת ליצמן בהצבעות בכנסת[38][39][40][41].

Thumb
ליצמן חותם על צו בריאות העם

מגפת הקורונה

בשנת 2020 נדרש משרד הבריאות לנהל את המאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל. ניהול המאבק היה בהשתתפות בכירי המשרד, וכן בידי ראש הממשלה ושר הביטחון. בתחילת אפריל, ליצמן ואשתו נדבקו גם הם במחלה[42]. ענבר טויזר מחדשות 12 פרסמה עדויות אנונימיות שלפיהן ליצמן הפר את הנחיות משרד הבריאות לפני שאובחן, והתפלל בביתו של חסיד גור[43]. ליצמן הכחיש וטען שלא חרג מההנחיות[44].

שר הבינוי והשיכון

ביוני 2020 פורסם בתקשורת כי ליצמן החליט לגנוז את התוכנית בדבר הקמת עיר חרדית בשם "כסיף" במזרח הנגב, בנימוק שהיא אינה מתאימה לצורכי הציבור החרדי[45], עוד באותו החודש הודלף לתקשורת כי ליצמן מנסה לקדם תוכנית שבמסגרתה יוענקו מענקים לרוכשי דירות זולות בפריפריה, חלק מהערים שנבחנות להיות חלק מהתוכנית הן דימונה, עכו ועפולה[46].

ליצמן גם קידם תוכנית דיור אשר החליף את מחיר למשתכן. שמה "דיור במחיר מופחת". התוכנית חילקה את המדינה לשלושה אזורים - יוקרה, ביקוש ופריפריה - כשבאזורי הפריפריה ובאזורי הביקוש יוצע דיור במחיר מופחת לזכאים חסרי דירה בשיטה של הגרלות, ואילו באזורי יוקרה ישווקו מכרזים לקבלנים בשוק החופשי[47][48].

Remove ads

מעורבות בפלילים והרשעתו

סכם
פרספקטיבה

בפברואר 2019 נחקר באזהרה בחשד שהתערב בחוות דעת לקביעת כשירותה של מלכה לייפר החשודה בפדופיליה לעמוד לדין, כדי למנוע את הסגרתה לאוסטרליה[49][50]. לפי תחקיר של תוכנית הטלוויזיה "המקור", גם במקרים נוספים פעל ליצמן למען עברייני מין חרדים[51][52]. באוגוסט 2019 פורסמה עמדת המשטרה שלפיה יש ראיות מספיקות כדי להעמידו לדין בגין עבירות מרמה והפרת אמונים, הדחת עדות והצעת שוחד[53][54], בגין פרשה זו ובגין ניסיון להשפיע על גורמים מקצועיים במשרדו למנוע סגירת מעדנייה סמוכה לביתו עקב ליקויים תברואתיים שהתגלו בה. ליצמן הכחיש את האישומים[55][56]. במאי 2021 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי בכוונתו להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד ליצמן בעבירות של שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים[57].

בחודש יוני 2021 נעצר עוזרו האישי של ליצמן, מוטי בבצ'יק, בחשד למעורבות בפרשת שוחד בה קיבלה חברת תנובה הקלות בסימון מוצריה כחלק מהרפורמה של משרד הבריאות, בתמורה לתרומה לעמותות המקורבות לבבצ'יק[58].

ב-26 בדצמבר של אותה שנה הודיע שלא יתמודד יותר לכנסת בשל גילו המתקדם. למרות הכחשתו בעניין, נטען כלפיו שהצהיר זאת לצורך הגעה להסדר טיעון[22].

ב-27 בינואר 2022, פורסם כי ליצמן חתם על הסדר טיעון עם הפרקליטות, לפיו הודה בעבירת הפרת אמונים בפרשת מלכה לייפר, נמחק סעיף שיבוש מהלכי משפט, ונסגר "תיק המעדנייה", שבו יוחסה לליצמן עבירת שוחד. העונש המוסכם הוא מאסר על תנאי, תשלום קנס על סך 2,800 שקלים, ופרישתו מהכנסת[59]. ב-1 ביוני 2022 התפטר ליצמן מהכנסת.[23] ב-8 באוגוסט 2022 גזר בית משפט השלום בירושלים על ליצמן מאסר על תנאי לתקופה של שמונה חודשים וקנס 3,000 ש"ח[60].

חיים אישיים

ליצמן נשוי לחוה, עובדת בעיתון "המודיע"[61], אב לחמישה ומתגורר בירושלים. אחיו הצעיר, פתחיה, היה ממקורביו הבולטים של האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר אך הורחק מעמדה זו[62].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב ליצמן בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads