שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
כיכר החטופים והנעדרים
כיכר בתל אביב-יפו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
כיכר החטופים והנעדרים הוא שם זמני שניתן לרחבה הסמוכה למוזיאון תל אביב לאמנות על ידי מטה משפחות החטופים והנעדרים, בטקס שנערך ב-24 באוקטובר 2023, בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.
במקום הוקמה "עיר אוהלים" זמנית מטעם משפחות החטופים והנעדרים, וכן הוצבו בה מיצגים אמנותיים המביעים הזדהות עם מאבק מטה משפחות החטופים והנעדרים, וכביטוי לתמיכה והזדהות עם משפחות הנופלים וחללי צה"ל. בכיכר נערכת מדי מוצאי שבת התכנסות למען השבת החטופים וכן נערכות מעת לעת עצרות ואירועים למען שחרור החטופים.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
השם "כיכר החטופים והנעדרים" ניתן באופן זמני לכיכר הסמוכה למוזיאון תל אביב לאמנות ולספריית בית אריאלה, על ידי מטה משפחות החטופים והנעדרים בטקס שנערך ב-24 באוקטובר 2023, בתחילת מלחמת חרבות ברזל[1]. במהלך הטקס הופרחו לאוויר מאות בלונים כסמל לחופש שנלקח מהחטופים.
ב-3 בנובמבר 2023 הוקמה בכיכר "עיר אוהלים" זמנית מטעם משפחות החטופים והנעדרים[2]. במקום הוקמו מאהלים של קיבוצים מהנגב המערבי, של משפחות קורבנות הטבח בפסטיבל נובה, וכן מתחם שהוקם על ידי תנועת הנוער בני עקיבא וארגון "איילת השחר" השייך לקרן וולפסון[3].
לאחר מכן הוצבו ברחבת הכיכר מיצגים אמנותיים לאות הזדהות עם מאבק מטה משפחות החטופים והנעדרים, וכביטוי לתמיכה והזדהות עם משפחות הנופלים וחללי צה"ל. בין המיצגים הבולטים: מיצב שולחן השבת הריק, מיצב כיסאות כתר צהובים ריקים וסדרה של מראות קטנות כמספר החטופים סביב הפסל "עקדת יצחק" של מנשה קדישמן[4][5].
ב-24 בנובמבר 2023 נערכה בכיכר קבלת שבת מרובת משתתפים, על רקע שחרורם של 13 המשוחררים הראשונים במסגרת הפסקת האש בין ישראל לחמאס. באירוע נכח גם השר בני גנץ[6].
בינואר 2024 הוצב בכיכר מיצג של מנהרה באורך 30 מטרים המדמה את מנהרות החמאס וממחישה את התנאים הקשים בהם נמצאים החטופים. המנהרה צרה ומוארת באור עמום, ובתוכה רמקולים המשמיעים את שמות החטופים, הודעות מוקלטות ממשפחותיהם וקולות ירי[7].
בערב חג הפורים ה'תשפ"ד, 23 במרץ, התקיים בכיכר אירוע קריאת מגילת אסתר, בהובלת ארגון רבני צהר והרב קנת ברנדר, ראש ישיבת מוסדות אור תורה סטון[8].
בכיכר נערכות מעת לעת עצרות למען שחרור החטופים. בין השאר נאמו בעצרות גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית אשכול[9], חיים ילין, שכיהן בתפקיד לפניו[10], נשיא צרפת עמנואל מקרון (בנאום מצולם), שגריר ארצות הברית בישראל ג'ק לו, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית בייניש, חתן פרס נובל לכימיה אהרון צ'חנובר והרב ישראל מאיר לאו[7]. כמו כן הופיעו בה אמנים ואנשי ציבור, בהם אהוד בנאי[10], ירדנה ארזי, הגבעתרון[2], שי גבסו[8], ריטה, לוסי אהריש, לינוי בר גפן, ירדן ג'רבי, לינור אברג'יל[11], ישראל קטורזה, עמוס תמם, שלום מיכאלשווילי, שרית חדד, איתי לוי, רן דנקר, יסמין מועלם, עילי בוטנר, זהבה בן ואמיר דדון[7].
ב-30 במרץ 2024, בתום עצרת בכיכר, החלו בני משפחות החטופים לצעוד לכיוון הקריה, ואליהם הצטרפו חלק ממשתתפי הפגנת מחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע ונגד בנימין נתניהו. משטרת ישראל הכריזה על ההתקהלות כלא-חוקית. המשטרה כיבתה את המיקרופונים שהציבו המשפחות בגשר בגין, ובמקום התפתחו אירועי אלימות בין השוטרים למוחים[12].
בדצמבר 2024 הוצבה בכיכר חנוכיית התקווה.
ב-30 בינואר 2025 הגיע סטיב וויטקוף שליחו של הנשיא טראמפ למזרח התיכון לככר החטופים[13][14][15] שם נפגש עם חטופים ששוחררו ומשפחות חטופים[16][17].
ב-10 בפברואר 2025 התקיים בככר אירוע לכבוד יום הולדתו השני בשבי של החטוף אלון אהל בשיתוף אמנים ואמניות[18][19][20] לאחר שנודע ימים לפני כן מחטופים שחזרו כי אלון אהל פצוע בעיניו ובגופו, כבול בשלשלאות ולא ראה אור יום מאז חטיפתו ב-7 באוקטובר[21][22][23][24].
Remove ads
גלריה
שלט המזוהה עם המשפחות
שלט המזוהה עם המשפחות
הכניסה ל"מערת החטופים"
נאומו בכיכר של שגריר ארצות הברית בישראל, ג'ק לו, 13 בינואר 2024
כיכר החטופים ברחובות שנפתחה בהשראת כיכר החטופים והנעדרים בתל אביב
שולחן השבת הריק מעוצב בצורת "סיכת החטופים" לאות הזדהות עם 58 החטופים הנמצאים עדיין בעזה 600 ימים אחרי חטיפתם
לוח זמנים של ה-7 באוקטובר
![Thumb](#/media/קובץ:Poster_that_says_"Our_heart_is_held_hostage_in_Gaza".jpg)
![Thumb](#/media/קובץ:The_slogan_"Bring_them_home"_in_Rehovot,_January_2025_27.jpg)
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל ישראל | ||
| פורטל תל אביב-יפו | ||
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads