שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חיל הרגלים

חיל הרגלים והצנחנים של צה"ל (צבא הגנה לישראל) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיל הרגלים
Remove ads

חיל הרגלים (נקרא גם חיל הרגלים והצנחנים) הישראלי הוא חיל מתמרן בזרוע היבשה של צה"ל ועיקר כוחו מושתת על חיילים אשר נלחמים בצורה רגלית. ידוע בכינויו בראשי תיבות: חי"ר.

פירוש נוסף ערך זה עוסק בחיל הרגלים בצה"ל. אם התכוונתם לחיל רגלים כללי, ראו חיל רגלים.
עובדות מהירות פרטים, מדינה ...

לחיל הרגלים כפופים מקצועית מספר חטיבות, גדודים ויחידות חי"ר בסדיר ובמילואים אשר פועלים תחת פיקוד מבצעי של פיקודיו המרחביים של צה"ל.

מפקד החיל הוא קצין חי"ר וצנחנים ראשי (קחצ"ר). כיום משמש בתפקיד תא"ל ערן אוליאל.

Remove ads

היסטוריה

ב־1953 הוקם ענף חי"ר במחלקת הדרכה, שעסק גם בקידום הקמת מפקדת חי"ר וקידום מצב החי"ר בצה"ל.[1]

באוקטובר 1956 הוקמה מפקדת "קצין הצנחנים הראשי" תחת פיקודו של אהרן דוידי, שהייתה אחראית להכוונת אימוני הצנחנים ביחידותיהם ובבית הספר לצניחה[2]. ב-1 בינואר 1969 הורחבה אחריות התפקיד לאימוני כל חיילי חיל הרגלים, כאחד מלקחי מלחמת ששת הימים, ושם התפקיד שונה ל"קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי" (קחצ"ר)[3]. באותו זמן, זמן קצר לאחר הנהגת דרגת תת-אלוף בצה"ל, היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי מפקד החיל היחיד שהוענקה לו דרגת תת-אלוף[4].

במהלך מלחמת יום הכיפורים עמד קצין חי"ר וצנחנים ראשי תא"ל עמנואל שקד בראש כוח למבצעים מיוחדים אשר כונה "כוח סלע"[5]. לאחר המלחמה, במסגרת ההרחבה של צה"ל, הוקמה עוצבת האש שבראשה עמד הקחצ"ר, ועל כן היא כונתה גם אוגדת הקחצ"ר[6]. האוגדה הופרדה ממפקדת קחצ"ר ב־1983.

בשנת 1979, בתכנונים להקמת מפקדת חילות השדה, תוכנן לבטל את תפקידי מפקדי החילות ובהם קצין החי"ר והצנחנים הראשי[7], אולם הדבר לא יצא אל הפועל.

תולדות התג

התג של מקחצ"ר (מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי) השתנה במהלך השנים. ב-1983 עם הקמת חטיבת גבעתי נוסף פס בצבע סגול לתג. ב-2005 עם הקמת חטיבת כפיר נוסף פס בצבע הסוואה לתג.

  • Thumb
    תג מקחצ"ר לפני הקמת חטיבת גבעתי
  • Thumb
    תג מקחצ"ר לפני הקמת חטיבת כפיר
  • Thumb
    תג מקחצ"ר היום
Remove ads

קצין חי"ר וצנחנים ראשי

סכם
פרספקטיבה

מהות התפקיד

אחרי מלחמת יום הכיפורים, לאור הודעתו של אריאל שרון שהוא מוכן לשוב לצה"ל לכל תפקיד פיקודי, הציע הרמטכ"ל, מוטה גור, לשרון להיות קצין הצנחנים הראשי. בהצעה נאמר שהתפקיד אינו תפקיד מנהלי אלא "תפקיד שיש בו כר נרחב לפיתוח בתכנון מבצעים ובאימון כוחות והנחלת תורות לחימה". שרון דחה את ההצעה[8]. לעומת זאת, כאשר ועדת כהן קבעה שעמוס ירון מנוע מלכהן בתפקיד פיקודי, הוא המשיך לכהן כקחצ"ר, תפקיד שנחשב לתפקיד מטה[9].

קצין הצנחנים הראשי היה אחראי גם למבצעים מיוחדים ובהם פעילות סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ולעיתים גם יחידות נבחרות מהצנחנים בשנות ה-70, עת ביצעו פשיטות בעזרת מסוקים[6]. במסגרת זאת פיקד רפאל איתן על מבצע תשורה, עמנואל שקד פיקד על מבצע אביב נעורים ודן שומרון פיקד על מבצע אנטבה[10].

כיום התפקיד מהווה סמכות על חיל הרגלים בהקשרי בניין הכוח, ומקביל לקציני חיל ראשיים כגון קצין שריון ראשי וקצין הנדסה ראשי.

תחת פיקוד הקחצ"ר נמצא גם מערך הכושר הקרבי.

קציני חי"ר וצנחנים ראשיים

מידע נוסף שם, תקופת כהונה ...
Remove ads

מבנה חטיבת חי"ר סדירה בצה"ל

סכם
פרספקטיבה

חטיבות החי"ר בצה"ל בנויות כולן באופן דומה. תחת מפקדת החטיבה (ה"מפח"ט" מכונה גם ה"מח"ט"), קיימים ארבעה גדודים - שלושה גדודי חי"ר וכן גדוד סיור. החל משנת 2002, גדוד חי"ר מורכב משתי פלוגות רובאיות, הכוללות מחלקות של לוחמי חי"ר, פלוגה צעירה ופלוגה מסייעת (המורכבת ממחלקת מרגמות, מחלקת סיור, ומחלקת נ"ט המפעילה בין היתר טילי "גיל"). כמו כן, קיימת בגדוד פלוגת סיוע מנהלתי, בה נמצאים כל תומכי הלחימה, בתחומי הלוגיסטיקה, הטנ"א, השלישות, הרכב, הקשר, האוכל, אג"מ, מודיעין ועוד. בנוסף, תחת מטה החטיבה, קיים בא"ח - בסיס אימונים חטיבתי, האחראי להכשרת הטירונים ואימון כלל הלוחמים והמפקדים בחטיבה. מבנה חטיבת כפיר יוצא דופן: היא מורכבת מארבעה גדודים וסיירת.

פיקוד על חטיבת חי"ר נחשב לתפקיד בעל יוקרה רבה בצה"ל. ביטוי לחשיבותו של התפקיד ניתן למצוא בעובדה ש-12 רמטכ"לים,[13] 3 ראשי מוסד[14] ורבים מאלופי צה"ל פיקדו במהלך שירותם על אחת מחטיבות החי"ר. עדות נוספת לחשיבות התפקיד היא הקידום של המפקדים: מאז שנות ה-90 של המאה ה-20, למעלה מ-90% ממפקדי החטיבות הסדירות קודמו לדרגת תת-אלוף בסיום תפקידם.[דרוש מקור] בנוסף לחטיבות קיימים גם גדודי חי"ר עצמאיים. יחידות מובחרות ומיוחדות מופעלות לעיתים, כגון בזמן מלחמה וחירום, כגדודי חי"ר. גם לוחמי חיל ההנדסה הקרבית מוכשרים כלוחמי חי"ר ופועלים באופן דומה בלחימה ובשגרה בנוסף למשימות ההנדסיות שהם מבצעים (כגון הריסת תשתיות טרור, חבלה ופריצת צירים).

הכשרה

Thumb
לוחמי חטיבת גולני בסיום הכשרה

זמן קצר לאחר גיוסם, חיילי החי"ר משובצים באחת מפלוגות ההכשרה בבסיס אימונים החטיבתי, כאשר כל פלוגה משויכת לאחד מגדודי החטיבה. במסגרת ההכשרה הם עוברים טירונות של כ-4 חודשים הכוללת בעיקר אימונים בנשק קל, בשדאות ובכושר גופני. לאחריה עוברים חיילי החי"ר לאימון המתקדם שאורכו כארבעה חודשים נוספים, בו הם עוברים אימונים מורכבים יותר, המכשירים אותם ללחימת שטח פתוח ובנוי. בסיום ההכשרה, כלל החיילים שעמדו במבחנים הדרושים מוסמכים לרובאי 07. לאחר סיום ההכשרה, חיילי הפלוגה מצטרפים לגדודם, ומבצעים אימון או ביטחון שוטף, בהתאם לפעילות הגדוד הנוכחית.

לאחר 10–14 חודשי שירות מסיימת הפלוגה את מסלולה כיחידה אורגנית, ומתפצלת לפלוגות ה־"ותיקות" של הגדודים: הפלוגה הרובאית (הנקראת גם פלחו"ד), הפלוגה המבצעית (או רובאית ב'), והפלוגה המסייעת. חיילים המתאימים לתפקיד פיקודי נשלחים לקורס מפקדים בבית הספר למכ"ים וחלקם ממשיכים לאחר מכן לקורס קצינים בבה"ד 1.

לוחמי החי"ר יכולים לצאת לקורסים ייעודיים ולהתמקצע על מספר פק"לים. בין הקורסים: קורס צלפים, חובש קרבי, נהג האמר, נהג נגמ"ש ונמ"ר, מפעיל קטלנית, קורס צניחה וקורס לוט"ר. על הכשרת חיילי חיל הרגלים בצה"ל אחראי קצין חי"ר וצנחנים ראשי.

Remove ads

יחידות חיל הרגלים

סכם
פרספקטיבה

בצה"ל קיימות 7 חטיבות חי"ר סדירות ו-13 חטיבות חי"ר במילואים.

חטיבות

מידע נוסף חטיבות חיל הרגלים, תג ...

גדודים

בנוסף לחטיבות החי"ר, קיימים גם מספר גדודים סדירים ייעודיים:

בעבר כלל חיל הרגלים גם גדודי חי"ר קל, אך במסגרת הקמת מערך חי"ר גבולות הוכפפו גדודים אלו אליו.

יחידות מובחרות

יחידות שהגיוס אליהן על בסיס התנדבות ומלווה במיונים נפרדים והכשרות מיוחדות.

מידע נוסף יחידות מובחרות של חיל הרגלים, סמל ...

בסיסי הכשרה

מידע נוסף בסיסי הכשרה של חיל הרגלים, סמל ...

בנוסף, לכל חטיבת חי"ר סדירה קיים בסיס אימונים חטיבתי (בא"ח) בו מוכשרים טירוני ולוחמי אותה חטיבה.

Remove ads

אמצעי לחימה

סכם
פרספקטיבה

מאחר שחיל הרגלים מתבסס על חיילים שנלחמים רגלית, רוב הנשק של החי"ר הוא כלי ירייה אישיים (נק"ל) או צוותיים (crew-served). אל כלי נשק אלה מלווים מספר כלי נשק כבדים יותר - המשמשים לחיפוי ולהגברת כוח האש של החי"ר. החי"ר עצמו לא נע רק רגלית, אלא גם בצורה רכובה (על גבי רכבי שטח), וגם בצורה ממוכנת (על גבי נגמ"שים).

כלי נשק

הנשק האישי של רוב חיילי צה"ל הם רובים ממשפחת ה-M16: כיום בעיקר רובי M4A1 קרבין (פלאטופ). בקרב יחידות מילואים ניתן למצוא גם רובי M16A2 ארוך, M16 מנוסר ו"מקוצרים" מדגמי CAR-15. ב-2006 נכנס רובה תבור קומנדו CTAR לשירות בחטיבת הנח"ל, חטיבת גבעתי וחטיבת גולני, וב-2009 הוחלף במיקרו-תבור. נכון ל-2018 חטיבת הצנחנים וחטיבת כפיר הן חטיבות החי"ר הסדירות היחידות שנשקם האישי הוא רובה ה-M4A1 ולא התבור או המיקרו-תבור. בחטיבות גבעתי, גולני, וחטיבת הנח"ל הנשק האישי הוא רובי תבור X-95 פלאט-טופ עם קנה באורך 380 מ"מ. בסוף 2023 הוחלט להחזירן לרובי M4A1 קרבין.

על הרובים ניתן להתקין מסילות פיקטיני שמאפשרות לחבר לרובה מגוון רב של עזרים טקטים כגון כוונות אופטיות שונות, צייני לייזר ופנסים. בנוסף, אפשר להתקין מתחת לקנה מטול רימונים 40 מ"מ מדגמי M203 ו-GL40.

נשקי המחלקה והפלוגה של כוחות היבשה הם מגוונים. המקלעים העיקריים הם הנגב הישראלי (5.56 מ"מ) והמאג הבלגי הוותיק (7.62 מ"מ). ב-2014 החלו יחידות החי"ר לקלוט את הנגב NG7, גרסת 7.62 מ"מ למקלע הנגב הישראלי. הנשק הכבד כולל מקלע כבד M2 בראונינג 0.5 ומקלעי רימונים מדגמי סאקו דיפנס Mk19 וסטרייקר Mk-47.

יחידות זרוע היבשה השונות מפעילות גם קלעים וצלפים, שאמונים על פגיעות מדויקות מרחוק. קלעי הסער חמושים בכוונות טלסקופיות (כגון "טריג'יקון X4" או "נמרוד"), רובי קלעים M16A2E3, קרבין M4A1 קלעים, מיקרו-תבור קלעים ו-SR-25 Mk 11. צלפי החי"ר חמושים ברובי צלפים מדגמי M24 SWS עם מעצה מודרני משודרג (7.62 מ"מ בריחי), בארט REC10‏ (7.62 מ"מ חצי-אוטומטי), ברק (HTR 2000)‏ (0.338 אינץ', בריחי) ורוגר SR-22 ("טו-טו", חצי-אוטומטי). הבארט M82A1 (‏0.5 BMG, חצי-אוטומטי) יצא ממערך הצליפה של החי"ר ועבר לחיל ההנדסה הקרבית. בחטיבת הקומנדו ויחידות מיוחדים נמצא גם הבארט MRAD (רובה צלפים מודולרי בריחי, קליבר ניתן להחלפה).

בנוסף, כל חייל בשירות מבצעי מצויד ברימוני יד הגורמים לפיצוץ ולפיזור רסיסים. ישנם גם רימוני הלם וגז מדמיע.

במהלך 2012 נכנסו לשירות בזרוע ביבשה כלי נשק משודרגים: בהם M2HQCB (מקלע כבד M2 בראונינג עם קנה מעובה להחלפה מהירה ופשוטה), מקלע רימונים סטרייקר Mk-47. כמו כן נבדקו אמצעי הלחימה הבאים: מערכת הרפאים (רימון מתקדם הנורה מרובה) ורובי צלפים M24A2 משודרגים.[15]

טילים, רקטות ומרגמות

כדי להתמודד עם מטרות משוריינות משתמשים בחי"ר במגוון רימונים, רקטות וטילים. יחידות החי"ר בצה"ל מצוידות ברקטות נגד טנקים מדגמי לאו M72. רקטות הנ"ט הן נשק זול יחסית וקל יחסית לתפעול ולכן מהוות נשק כבד זמין ביותר בשביל לפגוע במטרות כבדות כגון כלי רכב ובניינים. במבצע עופרת יצוקה נכנס לשירות גם המטאדור ("מפצח האגוזים") - רקטת נ"ט שהתגלתה כיעילה ביותר כנגד מבנים.

מאחר שטנקי המערכה המודרניים ממוגנים בכבדות, הנשק הייעודי נגדם הוא טילי נ"ט. הללו כבדים ויקרים יותר מרקטות הנ"ט (שכן הם כוללים רש"ק כפול ומנגנון הנחיה) ותפעולם מסובך יותר ודורש הכשרה ארוכה יותר. בצה"ל משרתים כיום טילי ה-טאו (עורב) והספייק.

בנוסף לרקטות וטילי נ"ט מפעיל חיל הרגלים גם מספר סוגי מרגמות כנשק מסייע ו"ארטילריית כיס של המג"ד". המרגמות שמפעיל חיל הרגלים כוללות את: מרגמה 52, מרגמה 60, מרגמה 81 (ליש/נמר"ש) וקשת, מרגמת 120 מ"מ המותקנת על נגמ"ש M113A3 ונשלטת על ידי מחשב.

  • Thumb
    "זרזיר מתכלה" M72 לאו - רקטה זולה נגד כלי רכב ומבנים
  • Thumb
    מטאדור "מפצח האגוזים" - רקטה ישראלית נגד מבנים וביצורים
  • Thumb
    ספייק - טיל נ"ט תוצרת ישראל, בשירות צה"ל במספר דגמים
  • Thumb
    מרגמת קשת 120 מ"מ - המרגמה הכבדה ביותר של החי"ר

כלי רכב

חיל הרגלים בצה"ל משתמש במגוון סוגי כלי רכב למטרות תובלה, סיור, ניוד כוחות, בט"ש, שליטה ופיקוד. רכבי הסיור וניוד החי"ר הקל הם רכבי שטח, כגון ההאמר, הזאב, הסופה, הדוד והאביר. כלי רכב אלה ממוגנים במידה סבירה אך לא נושאים שריון כבד מאחר שהדרישה העיקרית מהם היא מהירות ועבירות שטח. ההאמר, לעומת זאת, מצוי במגוון תצורות - חלקן ממוגנות בכבדות יחסית וחלקן "פתוחות" לחלוטין. על ההאמר ניתן להתקין מגוון רב של אמצעים: החל ממקלעים וטילי נ"ט, וכלה באמצעי קשר ואף מכולת תובלה קטנה. כדי להוביל מחלקות חי"ר בשטח עוין ישנו רכב ה"ספארי" - מדובר במשאית/אוטובוס בה התא האחורי הוסב לתא לוחמים ממוגן בשריון כבד הכולל חרכי ירי.

תחת אש כבדה, עיקר הובלת הלוחמים אל שדה הקרב וממנו נעשית בנגמ"שים. לעיתים קרובות, בגלל המיגון שמציע הנגמ"ש הלוחמה מתבצעת מתוך הנגמ"שים - שעקב כך נושאים כלי נשק כגון מקלעים, מרגמות ואף טילי נ"ט. הנגמ"ש העיקרי בצה"ל הוא ה"ברדלס" M-113 האמריקני שהגיע ארצה בשנות ה-70 של המאה ה-20, אף על פי שעבר סדרת השבחות ותוספות מיגון הוא נחשב לנגמ"ש מיושן ופגיע. כדי לענות על הצורך בנגמ"שים כבדים החליטו בצה"ל לנצל טנקים ישנים וטנקי שלל כדי לבנות מהם נגמ"שים כבדים. מטנקי T-55 שנלקחו כשלל מארצות ערב נבנתה האכזרית, נגמ"ש חי"ר כבד ששרת בחטיבת גולני ובשנים האחרונות עבר לשימוש חטיבת גבעתי וכוחות המילואים. מנגד, על תובת הצנטוריון בנה צה"ל סדרת נגמ"שים נוספת שכיום כוללת את הנגמחון (ממוגן גחון ומדוגם בתא לוחמים עילי) שמשרת בשטחים ואת הנקפדון (בעל שריון כבד ומיגון עילי) שמשרת בגבול הצפון. נגמ"שים אלו היו במקור רכבי הנדסה קרבית אך הוחלפו לטובת הפומ"ה - נגמ"ש הנדסה ייעודי ומתקדם הממוגן בכבדות ובעל יכולת לשאת כלים הנדסיים רבים. הפומ"ה נמצא בשימוש חיל ההנדסה הקרבית אך בגלל המיגון הכבד שלו משמש לעיתים להובלת לוחמי חי"ר אל לב שטח עוין ומסוכן. בשנת 2008 החל להיקלט בחיל הרגלים הנמ"ר - נגמ"ש כבד המבוסס על תובת טנק מרכבה, ובשנת 2014 במבצע צוק איתן הופעלה לראשונה באופן מבצעי (ב"עופרת יצוקה" הופעלו 2 נגמ"שי ניסוי), והוכיחה את עצמה מבחינת מיגון ושרידות.

אמצעים נוספים

ב-2016 החל צה"ל בקליטת הרונ"י, רובוט צבאי קטן למטרות סיור וסריקה מקדימה, שיתופעל על ידי לוחמי חיל הרגלים. ב-2018 נקלט הרונ"י גם בגדודי חיל ההנדסה הקרבית ומועבר כקורס צבאי כשבוע שנערך במתקן אדם.

ב-2019 החל צה"ל לצייד את היחידות המיוחדות ולוחמי חיל הרגלים בכוונת משולבת עם בקרת אש ומחשב ירי - "פגיון Smartshooter". בכוונת נעשה שימוש רב במלחמת חרבות ברזל והיא שיפרה את דיוק הפגיעות ב-350%.

Remove ads

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads