שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל
מחאות בישראל נגד הממשלה ובעד עסקת חילופי שבויים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
במהלך מלחמת חרבות ברזל מתקיימות מחאות, הפגנות והפרות סדר בישראל מטעמים ונימוקים שונים.
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
מתחילת המלחמה החלו הפגנות בעקבות משבר החטופים הישראלים ברצועת עזה בקריאה לעסקת חטופים, לצד הקדמת הבחירות והתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטענה שהוא אחראי למחדל שהוביל לטבח שבעה באוקטובר[1]. המחאות החלו להתקיים באופן מינורי בתחילת המלחמה, בעיקר בקריאה לעסקה לשחרור החטופים, אך עם הזמן הן התעצמו, והגיעו לשיאן באפריל 2024 כאשר חלק ממשפחות החטופים הצטרפו למחאה[2][3][4].
מחאות אחרות במהלך המלחמה כללו הפגנות בקריאה להגברת הלחץ הצבאי על חמאס והמשכת הלחימה עד לניצחון[5], חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה[6][7], כקריאה להתיישבות יהודית ברצועת עזה[8][9]. והפגנות נגד המלחמה[10].
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
ערכים מורחבים – המחאה נגד בנימין נתניהו, המחאה נגד הרפורמה המשפטית
בעבר התקיימו הפגנות רבות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלות שעמד בראשן. על אף שהמטרות שלהן היו שונות, רובן פעלו כנגד ממשלות נתניהו השונות בטענה שהן אינן פועלת לטובת האזרח.
פעילות מחאה החלה בשנת 2017 כנגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלדבליט. המחאה התמקדה בדרישה להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו, והתקיימה סמוך לביתו של מנדלבליט במשך חודשים רבים. . המפגינים טענו שמנדלבליט פועל תחת לחצים פוליטיים ולא ממלא את תפקידו באופן עצמאי. המחאה עוררה דיון ציבורי רחב על גבולות חופש הביטוי והזכות להפגין מול בתים פרטיים של אנשי ציבור. באותה מחאה נעצר ישי הדס, לראשונה בהפגנות מחאה.
הפגנות נגד הממשלה בראשות נתניהו נמשכו בשנת 2020 עם משבר הקורונה בישראל, אך במקורן היו בעקבות הגשת כתב האישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-24 במאי 2020. בהפגנות קראו להתפטרותו של בנימין נתניהו ואחד ממוקדי ההפגנות המזוהים ביותר עם המחאות היה המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים, שאף העניק למחאה את הכינוי מחאת בלפור[11].
ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, הוצגה התוכנית לרפורמה משפטית בידי שר המשפטים יריב לוין. הצעת הרפורמה גרמה להפגנות ופעולות מחאה נרחבות כנגד הרפורמה[12]. הפגנות אלו הופסקו ב-7 באוקטובר 2023, בו ביצע חמאס את טבח שבעה באוקטובר, במועד שהיה אמור להיות השבוע ה-40 להפגנות נגד הרפורמה המשפטית.
Remove ads
מחאות סביב סוגיית החטופים ונגד נתניהו
סכם
פרספקטיבה
![Thumb](#/media/קובץ:Stickers_with_the_inscription_"Bring_them_all_home"_in_Tel_Aviv,_February_2025_37.jpg)
בסביבות נובמבר 2023 החלה מחאה במספר ערים, ובה דרשו מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לקחת אחריות על ההתנהלות שהביאה להצלחת חמאס במתקפת הפתע כנגד ישראל ולהתפטר, עם מסרי "הדחה עכשיו"[14]. אף על פי שהיו קטנות בהרבה מהפגנות נגד הרפורמה, הן גדלו בהדרגה ומספר ארגוני מחאה חזרו להפגין בדצמבר של אותה שנה[15][16].
ב-5 בנובמבר 2023 הפגינו אלפים בתל אביב בקריאות "עסקה עכשיו" ו-"Bring them home now". במקביל התקיימה הפגנה גם בירושלים וערים נוספות[17]. ההפגנה הוכרזה כהפגנה שבועית והתקיימה במוצאי שבת בערים השונות, בדומה למחאות כנגד הרפורמה המשפטית שהתקיימו במהלך 2023 ועד למתקפת הפתע של החמאס.
על אף שגם "מטה משפחות החטופים" וגם ארגוני המחאה ל"בחירות עכשיו", הפגינו במקומות סמוכים ליד הקריה בתל אביב, הם בדרך כלל הפגינו בפיצול. בתחילת המלחמה ארגוני מחאת קפלן החליטו להפסיק את ההפגנות ופעולות המחאה בזמן מלחמה כאשר חיילי צה"ל וכוחות מילואים נלחמים ברצועת עזה ובגבול הצפון ומסכנים את חייהם[18]. עם זאת, בעקבות הימשכות המלחמה ובעקבות כך שלא נחתמה עסקה לשחרור החטופים, החלו פעולות המחאה להתגבר בפברואר 2024.
ב-24 בפברואר 2024 נעצרו 21 מפגינים בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב בסמוך לקריה[19]. באפריל 2024 מפגינים חסמו את נתיבי איילון והפגינו מול ביתו של נתניהו, במה שהפך בהמשך להפרות סדר שבהן 16 מפגינים נעצרו[20].
ב-17 בפברואר 2024 נעצרו 4 מפגינים במהלך ההפגנה השבועית התקיימה מול מעונו של ראש הממשלה בקיסריה[21]. ב-25 בפברואר 2024 הופעלה מכת"זית בהפגנה בסמוך לקריה, ו-21 מפגינים נעצרו[22].
החל מסוף מרץ 2024 האשימו משפחות חטופים את נתניהו בגלוי בהכשלת עסקה לשחרור חטופים והודיעו שיפעלו להחלפתו וכך נוצר איחוד של חלק מהפגנות ופעולות מחאה של משפחות החטופים עם ההפגנות ופעולות נוספות של ארגוני המחאה[23].
ב-30 במרץ 2024 התקיימה הפגנה במספר ערים. בתל אביב, הודלקו מדורות ואבוקות מול הקריה, ונתיבי איילון נחסמו על ידי מפגינים. 16 מפגינים נעצרו על ידי המשטרה[24].
ב-2 באפריל 2024 התקיימה צעדת מחאה נגד הממשלה מעיר האוהלים שהוקמה מול משכן הכנסת ועד לבית המשפט העליון. בהמשך הצעדה המוחים הקיפו את בית ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה, ניסו לפרוץ מחסומים בדרך למקום והתעמתו עם שוטרים. פרש משטרתי נפגע מלפיד בוער שהושלך לעברו על ידי מפגין. המפגינים הצליחו לפרוץ מחסום בדרך לביתו של ראש הממשלה עד שנהדפו, ומכת"זית הופעלה.[25][26] לאחר העימותים, ראש השב"כ רונן בר הגיע באופן חריג לביתו של נתניהו בירושלים ואמר כי: "חלק מן המראות שראינו הלילה בירושלים, חורגים מכללי המחאה המקובלים...ישנו קו ברור בין מחאה לגיטימית למחאה אלימה ובלתי חוקית. זוהי מגמה מדאיגה שעלולה להוביל למחוזות מסוכנים שאסור להגיע אליהם"[27].
ב-6 באפריל 2024, במהלך עצרת נגד הממשלה בתל אביב, מכונית האיצה לתוך קהל מפגינים ופצעה 5 מהם, כשאחת נפצעה במצב קשה[28].
בערב יום העצמאות ה-76 קיימו חלק ממשפחות החטופים טקס עצמאות אלטרנטיבי כאקט מחאתי, במקביל לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. הטקס התקיים תחת השם "טקס כיבוי משואות והדלקת תקווה" וכניגוד לטקס הדלקת המשואות עלו נציגים לכבות את המשואות. הטקס כלל ביקורת על הממשלה וקריאה להשבת החטופים[29][30][31]. משפחות מפונים פנו למנכ"לי הערוצים כאן 11, קשת 12 ורשת 13 בבקשה שלא לשדר את הטקס הממלכתי, ובמקום זאת לשדר את הטקסים האלטרנטיביים[32], והוא שודר בקשת 12 וברשת 13 במסך מפוצל במקביל לטקס הדלקת המשואות[33].
ב-7 ביולי 2024 נערך יום מחאה לציון תשעה חודשים לפרוץ המלחמה. עיקר המחאה היה על מה שנתפס כסירוב מצד ממשלת ישראל להתקדם לעסקה לשחרור שבויים עם החמאס.
ב-1 בספטמבר הודיעה ההסתדרות על השבתת המשק[34].
ב-5 בנובמבר 2024 הודיע ראש הממשלה נתניהו לגלנט על סיום כהונתו כשר הביטחון[35]. הודעת הפיטורים הובילה למחאה של אזרחים ישראלים רבים המכונה ליל גלנט 2.
במאי 2025, ביום ה-600 לטבח שבעה באוקטובר, התפרצו עשרות מוחים למצודת זאב בתביעה לשחרור החטופים בעזה[36][37][38].
במוצאי שבת ה-19 ביולי 25 התקיימה, בנוסף לעצרות מוצאי שבת ברחבי הארץ, צעדה בהשתתפות רבבות אנשים מכיכר החטופים לעבר שגרירות ארצות הברית בישראל בקריאה לחתום על עסקה בתוך ימים ספורים[39][40][41].
ביום ראשון, ה-17 באוגוסט 25, הוכרז ע״י ארגון ״מועצת אוקטובר״[42] בשיתוף עם מטה החטופים, יום ארצי של השבתה ויציאה לרחובות בקריאה להחזרת החטופים ועצירת המלחמה. דווח על מאות אלפי מוחים (350-400 אלף) שיצאו למאות מוקדים ברחבי הארץ, משעות הבוקר המוקדמות ועד הערב. בכיכר החטופים נערכה עצרת מרכזית בהשתתפות עשרות אלפי מוחות ומוחים.
Remove ads
מחאות בקריאה להפסקת המלחמה
ב-25 במרץ 2025 נשים מארגוני זעקת האמהות, אימהות בחזית, ומשנים כיוון הפגינו במחנה רעים בקריאה לעצור כניסת כוחות למלחמה. ב-4 באפריל 2025 ארגוני אימהות בחזית, אמא ערה[43], הורי לוחמים זועקים די[44], וזעקת האמהות[45] קראו בצומת סעד נגד סיכון חיי חיילים מסיבות קואליציוניות, וחסמו מעבר לרכב צבאי[46][47][43]. ב-11 במאי 2025 תנועות אימהות בחזית, הורי לוחמים זועקים די ואמהות ללוחמים, קיימו מחאה בצומת סעד ונחל עוז, בדרישה לעצור מיד את המלחמה ולהשיב את החטופים ולמנוע הקרבת לוחמים למלחמה מיותרת ונגועה בשיקולים פוליטיים. ב-18 במאי 2025 הפגינו עומדים ביחד, לוחמים לשלום, ׳מסתכלים לכיבוש בעיניים׳, ׳משנים כיוון׳, ׳זעקת האמהות׳ וארגוני אמהות אחרים, נגד מבצע מרכבות גדעון שלדבריהם מפקיר לוחמים וחטופים, וממשיך בהרג המוני של תושבי עזה משיקולים קואליציוניים[48][49]. ב-4 ביוני 2025 אמהות לחיילים מארגוני ׳זעקת האמהות׳ ו׳הורי לוחמים זועקים די׳ עמדו מול בית הנשיא יצחק הרצוג בקריאה לנשיא להתערב להפסקת המלחמה בעזה וסיכון חיילים לדבריהן ׳לקידום נראטיב משיחי׳, ופונו ע״י משטרת ישראל באירוע שהסתיים בפצועה קל, ובמעצרן של שתיים מהאמהות.
מחאות נגד הסיוע ההומינטרי לרצועת עזה
- ערך מורחב – חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה
במהלך המלחמה חסמו פעילי הארגונים צו 9, אמהות הלוחמים ופורום תקווה משאיות סיוע הומניטרי לרצועת עזה, שטענה כי אין להכניס סיוע בטרם הושבו החטופים לבתיהם, וכן כי ארגון הטרור חמאס משתלט על תכולתן לשם אספקת צורכי פעיליו הנלחמים בחיילי צה"ל[50].[51] פעולות המחאה התקיימו במעברים השונים לרצועה.
קבוצות המחאה
סכם
פרספקטיבה
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
- ערך מורחב – מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים הוא ארגון המייצג חלק מהקרובים של החטופים הישראלים שנחטפו בידי ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במהלך בטבח שבעה באוקטובר שהביאה למלחמת חרבות ברזל ועודם מוחזקים ברצועת עזה. המטה פרסם שלוש דרישות:
- שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי ומוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
- פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
- התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.
ב-31 במרץ 2024 תקפו אנשי המטה את הממשלה והשתתפו בהפגנות[52].
כולנו חטופים
"כולנו חטופים" הוא מערך שטח של מחאת משפחות חטופים שמפגינים במוצאי שבת למען קידום עסקת שבויים. המערך מפגין כל יום מול שער בגין, ובנוסף מפעיל קבוצה[דרושה הבהרה] שנקראת "כולנו חטופים - נמאס מהשירים".
שותפות השלום
הפגנות משותפות של חד"ש וארגון "קואליציית שותפות השלום" המונה עשרות ארגונים תחתיה, התומכים בהפסקת הלחימה, החזרת החטופים וקידום תהליך מדיני[53]. השותפות ארגנה כנסים והפגנות בערים שונות.
תנועת משנים כיוון
אחת מהתנועות שלקחו חלק במחאות בתקופה זו היא תנועת משנים כיוון[54] - תנועת שטח אקטיביסטית שיישמה פעולות שיבוש בדרישה להחלפת הממשלה. משנים כיוון פועלים בשיטות של התנגדות לא אלימה, לדבריהם על פי המורשת של מרטין לותר קינג ומהאטמה גנדי[55][56][57][58][59][60].
בדצמבר 2023 הדביקו עצמם פעילי התנועה לרצפת הלובי בכניסה למשרדי הממשלה כמחאה על המשרדים המיותרים בממשלה, במרץ 2024 פעילי התנועה חסמו את היציאה מהכנסת ונקשרו באמצעות שרשרות ומנעולים לכניסה בקריאה להקדמת הבחירות, ובמאי 2024 פעילי התנועה חסמו את הכניסה לירושלים באמצעות קלפי ענקית שאליה נקשרו. ביוני 2024 הפעילים חסמו את הכניסה לירושלים בכביש 16, והתבצרו על סולמות כדי להקשות על פינויים.
הורי לוחמים זועקים די!
ארגון המאגד מעל 800 הורים ללוחמים וקוראים לסיום המלחמה והחזרת כל החטופים בהסכם[44][61][62]
ארגוני נשים נגד המלחמה
מספר ארגוני נשים פועלים להפסקת המלחמה והחזרת החטופים, לשוויון בנטל וגיוס שווה לכולם ולשמירת חיי החיילים. חלק מהארגונים חדשים יחסית כמו אימהות בחזית , אמא ערה[43] וזעקת האמהות[45] וחלק הם הארגונים ותיקים כמו נשים עושות שלום, נשים בשחור ואמהות נגד אלמות[63].
אמהות בחזית
תנועת אמהות בחזית נוסדה באפריל 23 על ידי אימהות לחיילים וחיילות. מטרתה העיקרית היא לקדם שוויון אזרחי בדגש על חוק הגיוס ולפעול למען חקיקה שוויונית בתחום השירות הצבאי, התנועה הוקמה על ידי עו"ד איילת השחר סיידוף, העומדת בראשה.
התנועה פועלת במישור הפוליטי והמדיני בנוכחות קבועה בוועדות הכנסת, במישור הציבורי בהפגנות ומיצגי מחאה ברחבי הארץ ופעילות הסברתית נרחבת. התנועה פועלת גם במישור המשפטי בהגשת עתירות לבג"ץ בנושאי גיוס שוויוני ועצירת תקציבי הישיבות.
התנועה גם הקימה את חזית בריאות הנפש במטרה להוות הגוף המיקצועי שעובד מול המערכת הצה"לית ובפועל נותנת מענה סיוע ותמיכה בכל נושא השחיקה לפצועים בגוף ובנפש ובני משפחותיהם.
אמא ערה
אמא ערה[64] היא תנועה ופלטפורמת אזרחים–אימהות בישראל, שהוקמה לאחר 7 באוקטובר 2023.
התנועה מורכבת בעיקר מאימהות ללוחמים ולוחמות בצה"ל, ודורשת מהנהגת המדינה לקיים דיון מקצועי ומעמיק על מטרות המלחמה, התכנון המדיני לתום העימות והיום שאחרי. התנועה גם דורשת שילוב משמעותי של נשים בתפקידי מפתח במוקדי קבלת החלטות בהקשרים של הפעלת הכוח והסדרים מדיניים.
התנועה אינה פוליטית, וכוללת נשים וגברים הקשורים לחיילים וחיילות משרתים בסדיר או מילואים ומזדהים עם ערכי התנועה.
התנועה פועלת במישור הפוליטי והמדיני בנוכחות קבועה בוועדות הכנסת[65], הגשת ניירות עמדה[66] ותקשורת אל מול גופי בטחון[67], במישור הציבורי בהפגנות ומיצגי מחאה ברחבי הארץ ובהופעות בתקשורת[68][69][70]. התנועה פועלת גם במישור המשפטי בהגשת עתירות לבג"ץ[71][72] בעיקר בנושאי שמירה על הלוחמים.ות ושוויון בנטל .
Remove ads
התנגדות למחאות
בקרב החברה הישראלית ישנן מספר רב של משפחות חטופים, משפחות נופלים ואישי ציבור המתנגדים לפעילות ההפגנות וטוענים כי הדבר פוגע בחטופים[73][74][75].
בקואליציה מתחו ביקורת חריפה על ההפגנות, טענו כי הן "פרס לסינוואר" ושצריך "לעמוד איתן מול לחצים חסרי אחריות"[25].
ראו גם
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads