שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מעורבות עובדי אונר"א בטבח שבעה באוקטובר
פרשת מעורבותם של אונר"א בטבח 7 באוקטובר 2023 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
לאחר טבח שבעה באוקטובר נטען כי מספר עובדי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) השתתפו באופן פעיל בטבח. ב-26 בינואר 2024 הודיעה אונר"א כי היא חוקרת את הטענות, שהציגה בפניה ישראל מספר ימים קודם לכן, על מעורבותם של חלק מעובדיה בביצוע טבח שבעה באוקטובר שכללה מעשי טבח ופשעים נגד האנושות יחד עם ארגון הטרור חמאס.[1] בהמשך הנציב הכללי של אונר"א פיליפ לזאריני הצהיר שהארגון פיטר את העובדים אשר להם יוחסו הטענות וכי כל חבר בארגון שיימצא כי עוסק בפעולות טרור יצטרך להתמודד עם ההשלכות לכך.[2][3][4]
מדינות האחראיות לחלק ניכר מהמימון של הסוכנות אשר השעו את המימון.
מדינות האחראיות לחלק מינורי מהמימון של הסוכנות אשר השעו את המימון.
מדינות האחראיות לחלק ניכר מהמימון של הסוכנות אשר לא השעו את המימון.
לטענת ישראל עובדי אונר"א השתתפו בביצוע מעשי טבח שבעה באוקטובר, וישראל טוענת גם שנעשה שימוש במתקנים ובכלי רכב של אונר"א לצורך ביצוע המתקפה. כמו כן, לטענת ישראל יש בישראל כעת תיק נרחב "המפליל מספר עובדי אונר"א על מעורבותם לכאורה בטבח, יחד עם ראיות המצביעות על שימוש במתקני אונר"א למטרות טרור".[5][6] ישראל גם טוענת שקיים קשר מבני בין אונר"א לחמאס, והשמות שסופקו הם "רק קצה הקרחון".[7] ב-5 באוגוסט 2024 פרסם האו"ם את ממצאי החקירה שנערכה בנושא, והודיע כי מתוך 19 עובדים שנחקרו, 9 עובדי אונר"א יפוטרו היות שנמצא שייתכן והשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר 2023.[8]
ניצולים ומשפחות הקורבנות הגישו תביעה לבית המשפט הפדרלי בארצות הברית נגד אונר"א, התביעה מציגה ראיות על הלבנת כספים למימון פעולות הטרור של חמאס.[9]
ההאשמות בדבר מעורבותם של חברי אונר"א לכאורה במעשי הטבח הובילה לגינוי בינלאומי כאשר מספר מדינות, כולל ארצות הברית,[3][10][11] הממלכה המאוחדת,[12] קנדה,[11][12] אוסטרליה,[13][12] איטליה,[11][12] פינלנד,[14] גרמניה,[15] איסלנד,[16] הולנד,[17] שווייץ,[18] צרפת,[19] אסטוניה,[20] יפן,[21] אוסטריה,[22] רומניה,[23] ניו זילנד,[24] ליטא,[25] לטביה,[26] ושוודיה,[27] הצהירו שישעו לאלתר את המימון של אונר"א.[11][12] לשם השוואה, נכון לשנת 2022 אותן המדינות סיפקו לאונר"א מימון על סך 853 מיליון דולרים אמריקאים. סך המימון של אונר"א לשנת 2022 היה 1,113 מיליון דולרים אמריקנים.[28] לעומת זאת, נורווגיה, ערב הסעודית, טורקיה, ספרד, בלגיה, דנמרק, כווית וקטר שהיו בין 20 המדינות התורמות המובילות לארגון ב-2022, בחרו שלא להשעות את המימון שלהן.
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[29] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[30] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[31] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[32] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[33] חיילים, 58[34] שוטרים ו-10[35] אנשי שירות הביטחון הכללי. 7 באוקטובר 2023 הוגדר כיום העקוב ביותר מדם בתולדות ישראל והקטלני ביותר ליהודים בעולם מאז השואה.[36][37]
בתגובה, פתחה ישראל בתקיפות אוויריות ובהמשך במתקפה מלאה על רצועת עזה, במטרה מוצהרת להרוס את ארגון החמאס ולהבטיח את שחרור החטופים.[38] לטענת משרד הבריאות של רצועת עזה אשר מנוהל על ידי ארגון החמאס, הסכסוך הביא למותם של מעל ל-26,000 פלסטינים.[12]
אונר"א
ערך מורחב – אונר"א
אונר"א היא סוכנות של האו"ם האחראית לתמיכה בסעד ובפיתוח האנושי של פליטים פלסטינים. הסוכנות הוקמה במקור במטרה לסייע לפלסטינים שהפכו פליטים בעקבות תוצאות מלחמת העצמאות ב-1948[2][39] (לפי ההערכות ב-1948 היה מדובר ב-700,000 אנשים) וצאצאיהם,[40][41] כולל ילדים שאותה האוכלוסייה אימצה כחוק.[42] נכון לשנת 2019 אונר"א סיפק סיוע למעל ל-5.6 מיליון פליטים פלסטינים אשר רשומים בסוכנות כפליטים פלסטינים.[43] בשנת 2023 הגורמים שסיפקו את עיקר המימון לסוכנות היו ארצות הברית, האיחוד האירופי וגרמניה.[2]
לפני מלחמת חרבות ברזל הפעילה אונר"א 700 בתי ספר ו-140 מרכזי בריאות ברחבי רצועת עזה,[2] והעסיקה בהם כ-13,000 עובדים.[44]
Remove ads
ההאשמות
סכם
פרספקטיבה
ימים ספורים לפני 26 בינואר 2024 הציגה ישראל האשמות חמורות נגד סוכנות אונר"א לפיהם 12 מעובדי הסוכנות היו מעורבים בטבח שבעה באוקטובר. על פי אותם הדיווחים, חלקם זוהו על סמך צילומים שנלקחו במהלך המתקפה, בעוד שאחרים הודו שעבדו עבור אונר"א בחקירה שישראל ביצעה לאחר שהם נתפסו. לטענת ישראל, בעוד שלישראל היה מידע על כך במשך זמן מה, רק בשבועיים שקדמו להעלאת ההאשמות הם שילבו את המידע הזה עם מקור מודעיני נוסף אשר "חיזק את הערכה שעובדי אונר"א היו מעורבים בפיגוע". המקור המודיעיני הנוסף כלל צילומים שצולמו על ידי מחבלי חמאס במהלך מתקפת הפתע.[45][1] לטענת ישראל 12 העובדים הללו הם רק "קצה הקרחון". ישראל גם טוענת שנעשה שימוש במתקנים וכלי רכב של אונר"א במתקפת הפתע,[6] וכי קיים קשר מבני בין חמאס ואונר"א.[7] באחד הסרטונים אף נראה עובד של הארגון חוטף גופת אזרח ישראלי מקיבוץ בארי.[46]
ב-28 בינואר 2024 דווח בעיתון ישראל היום שישראל מחזיקה במידע מזה זמן ממושך, אך סירבה לפרסם אותו בפומבי מכיוון שישראל מחשיבה את אונר"א לישות המתפקדת היחידה ברצועת עזה, וכי "בלעדיה יהיה כאוס אפילו גדול יותר".[47]
ב-30 בינואר 2024 שיתפה ישראל מידע מודיעיני מעודכן, לפיו רק ארבעה עובדי אונר"א היו מעורבים בטבח שבעה באוקטובר,[48] אך יחד עם זאת דיווחה סוכנות רויטרס שעל סמך המידע בתיק המודיעין הישראלי 190 עובדי אונר"א היו פעילים בחמאס או בג'יהאד האיסלאמי, ולפי ההערכות הישראליות לכ-10% מכלל עובדי אונר"א ברצועת עזה הייתה זיקה מסוימת לחמאס או לג'יהאד האיסלמי.[49] על פי נתוני מערכת הביטחון הישראלית שפורסמו ב-20 בפברואר 440 הם פעילים בזרוע הצבאית של חמאס, 2,000 הם פעילי חמאס שאינם בזרוע הצבאית ו-7,000 הם בעלי קרוב משפחה ממדרגה ראשונה שהוא איש חמאס.[50]
כשנה לאחר הטבח הרג צה"ל את מוחמד אבו עטיוי, מפקד נוח'בה בגדוד בורייג' בחטיבת מחנות המרכז של חמאס, שפיקד על הטבח במיגונית בצומת רעים. על פי דובר צה"ל, מלבד תפקידו בחמאס המחבל שימש גם כעובד בסוכנות אונר"א.[51][52] התקיפה גונתה על ידי מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש.[53]
הדיווח בניו יורק טיימס
על פי הדיווח שפורסם בניו יורק טיימס, שכתביו נחשפו לתיק שישראל סיפקה לארצות הברית:[54]
- שבעה מהמואשמים היו מורים בבתי ספר של אונר"א
- שניים מהם עבדו בבתי ספר בתפקידים אחרים
- אחד מהם היה פקיד
- אחד מהם היה עובד סוציאלי
- אחד מהם היה מנהל מחסן
בתיק ישראל ציינה שעשרה מהם היו חברים בארגון החמאס, ואחד מהם היה חבר בארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. האשמות ספציפיות כללו את הטענה שיועץ בית ספר מח'אן יונס חטף אישה מישראל בשיתוף עם בנו, הטענה שעובד סוציאלי מנוסייראת סייע באספקת תחמושת, אספקת כלי רכב במהלך הפיגוע, וכמו גם סייע בהבאת הגופה של חייל צה"ל לתוך רצועת עזה, וטענה שאחד מעובדי אונר"א השתתף בטבח בבארי בו נרצחו 97 אנשים.[55][54]
עוד נאמר שהמודיעין הישראלי איתר את תנועתם של שישה מהעובדים בתוך ישראל באמצעות הטלפונים הסלולריים שלהם. לטענת ישראל, במקרים אחרים המודיעין הישראלי הצליח להאזין לשיחות הטלפון אשר בהן עובדי אונר"א אימתו שהם השתתפו בביצוע מעשי טבח, ובמקרים של שלושה עובדי אונר"א אחרים הם קיבלו הודעות טקסט המורה להם להתייצב בנקודות איסוף מסוימת, כולל הודעת טקסט שקיבל אחד מהם בה התבקש להביא רקטות נגד טנקים אשר אוחסנו בביתו.[54]
הדיווח בוול סטריט ג'ורנל
לפי דיווח שפורסם בוול סטריט ג'ורנל ב-29 בינואר, מידע מודיעיני מצביע על כך שלפחות 12 עובדי אונר"א היו מעורבים במתקפת הטרור של 7 באוקטובר. הדיווח מפרט על מעורבותם של עובדי אונר"א שונים, כולל מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים. חלק מהאנשים הללו היו מעורבים ישירות בהוצאה לפועל של מעשי טבח, בעוד שאחרים עזרו באספקטים שונים כמו חטיפות, אספקת תחמושת, ותמיכה לוגיסטית במחבלי ארגון החמאס.[56]
ההערכות המודיעיניות מצביעות על כך שלכ-1,200 עובדי אונר"א, שהם כ-10% מתוך 12,000 עובדי אונר"א ברצועת עזה, יש קשרים לארגוני טרור, ושיעור גבוה יותר של גברים באונר"א קשורים לארגון החמאס בהשוואה לשיעור הגברים בכל רצועת עזה שקשורים לארגון החמאס. עוד דווח כי 190 עובדי אונר"א היו גם פעילי חמאס או פעילי הג'יהאד האסלאמי.[49]
לפי המידע המודיעיני שצברה ישראל, אשר נאסף באמצעות מודיעין אותות, מעקב בטלפונים סלולריים (אנ'), חקירות של מחבלי חמאס שנלכדו ובאמצעות מסמכים שחולצו ממחבלים שנהרגו בקרבות.[56]
בנוסף לכך עובד של אונר"א, אשר היה מורה לערבית, זוהה גם כמפקד בארגון החמאס, ונמצא שהוא לקח חלק בטבח בבארי בו נרצחו 97 מחברי הקיבוץ ונחטפו 26 נוספים אל תוך רצועת עזה. בתקרית נפרדת עובד אחר של אונר"א, אשר היה עובד סוציאלי, היה מעורב בהבאת גופת חייל צה"ל לתוך רצועת עזה וסייע באספקת משאיות ותחמושת עבור ארגון החמאס.[56]
עובד של אונר"א אשר היה מורה למתמטיקה, צילם עבור ארגון החמאס בת ערובה ישראלית ברצועת עזה. אותו אדם, יחד עם מורה נוסף של אונר"א אשר סיפק לחמאס טיל נ"ט, היה מעורב בהכנות לפני המתקפה. בנוסף, אחד מעובדי אונר"א סייע גם בהקמת חדר מבצעים עבור ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בעקבות המתקפה.[56]
שלושה עובדים נוספים, בהם מורה לערבית, קיבלו הוראה מארגון החמאס להתחמש בסמוך לגבול, אם כי לא ברור אם הם צייתו להוראה זו. מורה נוסף בבית ספר יסודי חדר לתחומי ישראל והיה נוכח ברעים כאשר מחבלי ארגון החמאס ביצעו את הטבח בקיבוץ רעים, תקפו את הבסיס הצבאי מחנה רעים וביצעו את הטבח בפסטיבל נובה.[56]
פרסום ההקלטות על ידי דובר צה"ל
ב-4 במרץ 2024 פרסם דובר צה"ל שתי הקלטות המפלילות שני מחבלים בארגוני טרור שלקחו חלק במתקפת השבעה באוקטובר ושימשו במקביל כמורים בבתי ספר של אונר"א.[57]
טענות בדבר סחיטת הודאות
בחודש פברואר פרסמה אונר"א דיווח לפיו מספר מעובדי הסוכנות נסחטו לכדי הודאה בקשר בינה לבין החמאס.[58] בין היתר נטען כי עצורים חוו איומים ועינויים.[59][60] עיתונאים זרים לא הצליחו לאמת את שנטען בדיווח.[58][59][60] עם זאת, נקבע כי התיאורים המופיעים בדיווח עקביים עם עדויות של עצורים פלסטינים ששוחררו ממעצר בסוף שנת 2023.[59][60]
Remove ads
תגובות
סכם
פרספקטיבה
תגובת אונר"א והאו"ם
ב-26 בינואר 2024 הנציב הכללי של אונר"א פיליפ לזאריני הצהיר ש"הרשויות הישראליות סיפקו לאונר"א מידע על מעורבותם לכאורה של מספר עובדי אונר"א בהתקפות הנוראיות על ישראל ב-7 באוקטובר".[61] בנוסף הדגיש כי "על מנת להגן על יכולתה של הסוכנות לספק סיוע הומניטרי, קיבלתי את ההחלטה לסיים לאלתר את החוזים של העובדים הללו ולפתוח בחקירה על מנת לגלות את האמת ללא דיחוי", ועוד הוסיף שכל עובד של אונר"א שהיה מעורב בפעולות טרור יישא באחריות.[61]
לזאריני נמנע מלחשוף את מספר העובדים שהיו מעורבים לכאורה בפיגועים או את אופי מעורבותם.[61] מחלקת המדינה של ארצות הברית דיווחה שמדובר ב-12 עובדי אונר"א.[62] ב-28 בינואר, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ציין כי הוגשו האשמות נגד 12 עובדים ספציפיים, וכי מתוך אותם 12 העובדים, תשעה פוטרו, אחד מת, וזהותם של השניים האחרים טרם אומתה.[63][64] אנטוניו גוטרש ציין גם שהוא "מזדעזע מהחדשות האלה".[12] בנוסף, הדובר סטפן דוז'ריק הצהיר כי מזכ"ל האו"ם הנחה את לזאריני להוביל חקירה במטרה להבטיח סיום מהיר והעמדה לדין פלילי של כל עובדי אונר"א שהיו מעורבים או סייעו לביצוע מתקפת הפתע.[65]
בהצהרה נוספת שפורסמה ב-27 בינואר תיאר לזאריני את ההחלטת תשע המדינות להשעות את מימון הסוכנות כ"מזעזעת" והצהיר כי חיי תושבי עזה והיציבות האזורית תלויים בתמיכה הזו.[66][67] לזאריני דחק באותן המדינות לחדש את המימון לפני שאונר"א תיאלץ "להפסיק את הפעילות ההומנטרית שלה".[68] לפי ההצהרה מ-28 בינואר של פרנצ'סקה אלבנזה, המשמשת בתפקיד הדווחית המיוחדת מטעם האו"ם לשטחים הפלסטיניים הכבושים, ההחלטה על השעיית המימון עלולה להיות הפרה של אמנת רצח העם, והיא "מתריסה בגלוי" על הפסיקות הזמניות שהתקבלו בהליך המשפטי שפתחה דרום אפריקה בבית הדין הבין-לאומי בהאג נגד ישראל.[69]
כריס גאנס, דובר ראשי לשעבר באונר"א, קרא לעולם הערבי למלא את הפער במימון הארגון, ובמיוחד למדינות הערביות במפרץ הפרסי אשר עשירות כתוצאה מתעשיית הנפט, וציין כי הם "מרוויחים מיליארדים מדי יום מההכנסות של תעשיית הנפט", וכי אפילו רק "חלק זעיר" מזה יוכל לפתור המחסור במימון.[70]
דובר אונר"א ציין שהשהיית המימון תגרום לכך שהארגון לא יוכל להמשיך בסיוע לעזתים החל מסוף פברואר.[71]
תגובת הקהילה הבינלאומית
דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית מת'יו מילר אמר כי "ארצות הברית מוטרדת מאוד מההאשמות על כך שייתכן כי 12 עובדי אונר"א היו מעורבים במתקפת הטרור של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר". בנוסף לכך הוא הצהיר שמחלקת המדינה של ארצות הברית הפסיקה באופן זמני את המימון של אונר"א בעת שהיא חוקרת את ההאשמות ושוקלת את הפעולות שהאו"ם נוקט בשלב הנוכחי.[72] מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הצהיר שהראיות אשר מפלילות חלק מעובדי אונר"א במתקפת 7 באוקטובר נגד ישראל הן "אמינות". הוא הדגיש כי לארגון יש תפקיד "חיוני" משום שהארגון המרכזי שמספק שירותים הומניטריים באזור, והוסיף כי "אונר"א חייבת לחקור את המקרה באופן מיידי, כפי שהסוכנות הצהירה שהיא תעשה; שהיא תוודא שהאנשים המעורבים יישאו באחריות על כך; ושהיא תבדוק את הנהלים שלה".[73]
שר הפיתוח הבינלאומי של קנדה אחמד חוסן ציין שממשלת קנדה הפסיקה באופן זמני את המימון של אונר"א עד שההאשמות יחקרו. חוסן הביע את דאגתה העמוקה של קנדה בשיחה עם הנציב הכללי של אונר"א לזאריני, והוסיף כי "קנדה לוקחת את הדיווחים הללו ברצינות רבה".
אוסטרליה הכריזה על השעיה זמנית של המימון לאונר"א. שרת החוץ האוסטרלית פני וונג הצהירה כי אוסטרליה תיישר קו עם פעולות דומות שנוקטות ארצות הברית וקנדה וכי גם היא השעתה את המימון.[13]
הן איטליה והן גרמניה השעו לאלתר את המימון לאונר"א.[11][15]
משרד החוץ של הממלכה המאוחדת פרסם הצהרה לפיה הממלכה המאוחדת "מזועזעת" מההאשמות.[74]
פינלנד הודיעה שתפסיק לממן את אונר"א לאלתר לאור ההאשמות. שר הסחר ופיתוח החוץ של פינלנד וילה טאביו ציין כי "עלינו לוודא שאף יורו מכספה של פינלנד לא יעבור לחמאס או לטרוריסטים אחרים. החשד שעובדי ארגון המקבל סיוע הומניטרי מעורבים במתקפת טרור הוא הסיבה להשעיית התשלומים. על התיק להיחקר לעומק".[14]
ז'וזפ בורל, הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון ציין שהנציבות האירופית "תעריך צעדים נוספים ותפיק לקחים בהתבסס על תוצאות החקירה המלאה והמקיפה", ודחק באונר"א "לספק שקיפות מלאה בנושא ההאשמות ולנקוט בצעדים מיידיים נגד העובדים המעורבים".[75][11]
הולנד הודיעה שתפסיק לממן את אונר"א לאלתר, וציינה "אנחנו מזועזעים ביותר. ההאשמה היא שהמתקפה בוצעה ב-7 באוקטובר מכספי האו"ם, מכספנו".[17]
נורווגיה ואירלנד ציינו שלא ישעו את המימון לאונר"א.[76]
גורמים רשמיים בשווייץ ציינו שלא תתקבל החלטה עד ש"ההאשמות החמורות" יובהרו.[77]
ב-28 בינואר 2024 משרד החוץ של צרפת הכריז על השעיית המימון לאונר"א, וציין שההאשמות "חמורות במיוחד".[19]
תגובת ישראל
שר החוץ הישראלי ישראל כ"ץ הצהיר כי אונר"א מנציחה את בעיית הפליטים, מרחיקה את השלום ומשמשת כזרוע אזרחית של חמאס בעזה. והוסיף כי "רבים מעובדיה הם אנשי חמאס שמזוהים עם השקפותיו הרצחניות ומסייעים לו במתן מחסה לפעילות טרור ובשמירת שלטונו".[78] שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, קרא להשעות את המימון של אונר"א.[79] ב-28 באוקטובר 2024 עבר החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, האוסר על אונר"א לפעול בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.
התגובה הפלסטינית
הרשות הפלסטינית
מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, חוסיין א-שייח', דחק במדינות המתכננות להשעות את המימון של אונר"א, לשקול מחדש את החלטתן בשל חששות מההשלכות הפוליטיות וההומניטריות למהלך זה.[80]
חמאס
לשכת העיתונות של ארגון החמאס ציינה באמצעות טלגרם שהארגון הפציר באו"ם ובארגונים הבינלאומיים "לא להיכנע לאיומים ולסחיטה" מישראל,[12] והאשימה את "הישות הציונית" בקמפיין הסתה נגד סוכנויות האו"ם המספקות סיוע לרצועת עזה.[76][81]
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
ארגון זכויות למחבלים: ישראל חושפת כיצד אונר"א סייע לחמאס במנהרות, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 12:00)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads