מערת קסם - Wikiwand

מערת קסם היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי שהתגלה באוקטובר 2000 בסמוך לראש העין ונחפר מאז על ידי ארכאולוגים מאוניברסיטת תל אביב. במערה השתמרו שכבות בעובי של כ-16 מטרים מהתרבות האשלו-יברודית של שלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה, המתוארכות ל-400 עד 220 אלפי שנים לפני זמננו. בחפירה התגלו מוקדי אש (שרידי מדורות), מאספים עשירים של כלי צור מסותתים ועצמות מאובנות של בעלי חיים, ואף כמה שיני אדם. חקירת השרידים ופרסומם מאז תחילת שנות האלפיים הניבה מידע רב על אורח החיים בשלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה בארץ ישראל^[1].

עובדות מהירות מידע כללי, מדינה ...

מערת קסם

מידע כללי
מדינה	ישראל ישראל
מיקום	תל אביב-יפו, ישראל
קואורדינטות	32°07′N 34°59′E
תאריך גילוי	2000
(למפת גוש דן מוגדלת) מערת קסם (למפת גוש דן רגילה) מערת קסם (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מערת קסם (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מערת קסם

Remove ads

המערה

במדרון שמעל המערה זרם במהלך השנים נחל שיצר מפל מהמדרון על תקרת המערה ושחק אותה עד שנסוגה לאחור במידה רבה והפכה בעצם למחסה סלע ולא למערה.
במהלך שיפוצים לכביש שליד המערה לצורך הרחבתו פוצץ קיר המערה, ונחשפה המערה, שהייתה אטומה לחלוטין לעולם, ונשארה למעשה עם הממצאים ששייכים לתרבות האשלו-יברודית ללא ערבוב עם תרבויות מתקופות מאוחרות יותר שלא השתמשו בה לאחר שהפכה ללא שימושית. שפע של אבני יד, מקרצפים ולהבים התואמים לתקופה הוביל למסקנה כי תוכן המערה שייך לתקופה אשלו-יברודית.

Remove ads

הממצאים שנמצאו במערה

סכם

פרספקטיבה

במערה נתגלו מוקדים שונים שבהם נערכו פעילויות שונות- מקום אחד שבו בישלו ואכלו, מקום שני שבו סיתתו בצור, ומקום שלישי שבו טיפלו בעורות ובפרוות של בעלי החיים, ובו נמצאו כמויות גדולות של מקרצפים (שנועדו לטיפול בעורות של בעל חיים).
במערה נמצאו גם להבים - נתזי צור מוארכים, שמאפיינים בדרך כלל את תקופת הפלאוליתית העליונה (שאליה שייכו את האתר לפני שהחלו לחפור). למעשה הלהבים הכי קדומים שבידינו הם מהתקופה האשלו-יברודית.

במערה יש כמויות גדולות של צור ושל עצמות בעלי חיים. בעל החיים הנפוץ ביותר הוא היחמור, ונמצאו עצמות יחמור מאזור הגפיים הקדמיות והאחוריות בעיקר, מה שמעיד על כך שהציידים לא לקחו את הציד איתם אלא ביתרו את הבשר באתר הציד, וסחבו למערה רק את חלקי הבשר המובחרים.

נמצאו ראיות לשימוש באש. יש שכבה עבה של אפר של עצים, ובתוכה שפע כלי צור ועצמות בעלי חיים. נמצאו כלי צור מצור חצוב ומצור חשוף ששימשו כלי עבודה למלאכות שונות.
במערה מפלס תחתון, שנחתם לפני כ-399,000 שנה, ובו נמצאו כמויות אדירות של מקרצפים. לאחר סגירת המערה התחתונה עברו בני האדם לסביבה שמחוץ למערה שגם היא הייתה בעלת קירות ומחסה.

ב2019 נמצאו בחפירות עדויות לשימוש בעצמות לפני כ-200 אלף שנה ככלי לשימור מזון המתוארכות לכלפני 200 אלף שנה.^[2] כמו כן, נמצאו במערה כדורי אבן, אשר כמותם נמצאו בכל רחבי העולם, ולפי טענות החוקרים השתמשו בכדורים ככלים לפיצות עצמות בע"ח על מנת להגיע למח העצם ששימש כפריט מזון חשוב.^[3]

Remove ads