שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ניר עוז
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
נִיר עוֹז הוא קיבוץ בחבל אשכול, שבמערב הנגב הצפוני, כשלושה קילומטרים ממערב למגן וכשני קילומטרים מנירים.

במהלך הטבח בניר עוז במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 כרבע מתושבי הקיבוץ נרצחו או נחטפו לעזה.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
ניר עוז הוקם בספטמבר 1955 באזור "ביר גרא" מול חאן יונס, על ידי גרעין של הקיבוץ הארצי,[3] כהיאחזות הנח"ל ה-15 והקיבוץ ה-70 של הקיבוץ הארצי. טקס העלייה על הקרקע התקיים ב-29 בספטמבר 1955 בנוכחות אברהם הרצפלד ומפקד פיקוד הנח"ל, אהרון דורון. לקיבוץ הוקצו בראשיתו 6,000 דונם[4] והוא יועד להתבסס על לול, רפת, גידולי שדה, בעיקר שעורה, ומטעים.[5] בעת הקמתו התגוררו מתיישביו בצריפים ולצורך חדר אוכל הוקם אוהל גדול. העלייה על הקרקע התאפשרה הודות לצינור מפעל ירקון-נגב שסיפק מים להשקיית 200 דונם שלחין באזור.[6]

באפריל 1957 הגיע למקום גרעין הקבע של הקיבוץ.[7]
מאז שנת 1960, פועל במקום נקודה ירוקה – הגן הבוטני בקיבוץ ניר עוז. זהו גן בוטני מוכר, השייך לקבוצה מצומצמת של גנים בוטניים בישראל, הזכאים למימון ממשלתי. הוא משמש בעיקר לניסויים בהתאמת צמחים לתנאי מדבר. הגן משתרע על 120 דונם ומגודלים בו למעלה מ-900 זני צמחים.
ב-8 במרץ 1972 התקיים בניר עוז כנס של נציגי 13 קיבוצים של השומר הצעיר שיצאו נגד ההתנחלויות ברצועת עזה ובסיני וטענו שההתנחלויות פוגעות בתושבים המקומיים.[8]
בשנת 2008 עלתה הצעה להפרטת הקיבוץ וההצעה נדחתה. בשנת 2015 התקבלה החלטת הפרטה כדי להיות יותר אטרקטיביים לנקלטים חדשים.[9]
הטבח בניר עוז

ערך מורחב – הטבח בניר עוז
במתקפת הפתע על ישראל אירע הטבח בניר עוז שבו רצחו מחבלי חמאס 38 מחברי הקיבוץ וחטפו 77 חברים לרצועת עזה (בסך הכול כשליש מחברי הקיבוץ).[10] מאות מחבלים ואזרחים עזתים השתתפו בטבח, וכן במעשי ביזה ושרפה נרחבת של בתים. מתוך כ־400 מבני מגורים, רק שישה בתים לא נשרפו או לא נחטפו מתוכם תושבים.[11] חברי הקיבוץ ששרדו פונו לאילת. הקיבוץ הוגדר כשטח צבאי סגור. כשלב ביניים, התושבים החליטו לגור בקריית גת, וב-2 בינואר 2024 הושלם מעבר התושבים למגורים הזמניים בשכונת כרמי גת שבצפון קריית גת.[12][13]
ב-24 בנובמבר 2023, בפעימה הראשונה של שחרור החטופים במהלך עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס, רוב המשוחררים היו מהקיבוץ. ב-27 בנובמבר 2023 שוחררו חטופים נוספים מהקיבוץ.
ב-11 בנובמבר 2024 פורסם שחברי קיבוץ ניר עוז החליטו להקים מחדש את הקיבוץ שנהרס.[14] עלות ההקמה מחדש נאמדה ב-230 מיליון שקל. בפברואר 2025 טרם אושרה תוכנית השיקום.[15]
Remove ads
כלכלה
שטח הקיבוץ הוא כ-20,000 דונם. ענפי החקלאות של הקיבוץ כוללים: פלחה, שלחין, מטעים, בקר (עגלים לבשר) ולול. בקיבוץ נמצא מפעל נירלט לייצור חומרי איטום סיליקוניים, צבעים וחומרי בניין, וגם חברה לתכנון ופיתוח הנדסי.
מפעל נירלט ספג פגיעה בעקבות תקיפת הטרור מאזור עזה ב-7 באוקטובר 2023. בינואר 2024 חזר מפעל החברה בניר עוז לפעילות חלקית.[16]

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[17] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[18]
Remove ads
קישורים חיצוניים
- תולדות ניר עוז באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
- ניר עוז, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
השבר של ניר עוז: הקיבוץ שרבע מחבריו נרצחו ונחטפו בשבת השחורה, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב
- יוני קמפינסקי, סיפור הגבורה של ירון מניר עוז: "צעקתי שמע ישראל כדי שלא יירו בי", באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2024
הנחת אבן פינה להיאחזות הנחל ניר עוז, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1956
- גן בוטני נקודה ירוקה - ניר עוז, מיזם אבני מורשת
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads