שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

עכשיו 14

ערוץ טלוויזיה ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עכשיו 14
Remove ads

עכשיו 14, המכונה ערוץ 14, הוא ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי בבעלות חברת "ערוץ יהודי ישראלי בע"מ" שבשליטת יצחק מירילשוילי, המחזיק בה באמצעות תאגיד בשם "כיתעים ריאל אסטייט אינווסטמנטס", הרשום באיי הבתולה הבריטיים.[1]

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ריבוי מקורות ישנים ופגומים ומידע לא מעודכן, נחוצה קריאה ביקורתית של הערך.
פירוש נוסף ערך זה עוסק בערוץ טלוויזיה ששידר בעבר כערוץ 20. אם התכוונתם לערוץ ששידר בשנים 2017 – 2019 באפיק 14, ראו ערוץ עשר.
עובדות מהירות פרטי הערוץ, מדינה ...

הערוץ הוקם תחת רישיון שידור כערוץ מורשת,[2] ועלה לאוויר ב־30 ביוני 2014 באפיק 20 בכבלים ובלוויין תחת המיתוג "ערוץ 20". ב־18 בינואר 2021 זכה הערוץ במכרז לשידור באפיק 14, ובנובמבר של אותה השנה החל לשדר באותו אפיק תחת השם הזמני "ערוץ 14 בהרצה", ולאחר מכן מותג כערוץ "עכשיו 14", והחל לשדר שידורי חדשות ואקטואליה. הערוץ מזוהה עם הימין הפוליטי בישראל, ובייחוד עם תמיכה בבנימין נתניהו. הערוץ אינו משדר בשבתות ובמועדי ישראל. הערוץ הוא ערוץ מסחרי זעיר,[3] ועל כן אין לו חברת חדשות והוא אינו מחויב להפיק הפקות מקור באמצעות בתי הפקה חיצוניים.

מנכ"ל הערוץ בשנים 2021–2023 היה איתי וולמן. המנכ"ל מאז 2023 הוא אריאל אדרי,[4] העורך הראשי הוא יורם כהן ויושב ראש מערך חדשות 14 הוא אלון מזר.

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

הרקע להקמת הערוץ

באוגוסט 1997 אישרה הממשלה את דו"ח ועדת יוסי פלד, שהוקמה להכנת הצעה להרחבת מערך שידורי הטלוויזיה והרדיו לציבור וארגונו מחדש. הדו"ח המליץ לאמץ מדיניות חדשה ליצירת שוק חופשי של תקשורת אלקטרונית אשר תושתת על העיקרון של "שמיים פתוחים" לכול. הוועדה המליצה על מתן רישיונות לשידורי לוויין ישירים לבית הצרכן (טלוויזיה מלוויינים – yes), הקמת ערוץ מסחרי נוסף (לימים ערוץ 10) והקמת חמישה או שישה ערוצים ייעודיים שישודרו בכבלים ובלוויין – בשפה הערבית, לדוברי רוסית ואמהרית, למורשת ישראל, ערוץ של מוזיקה ישראלית וערוץ חדשות ומידע שימומנו כולם מפרסומת מסחרית.[5]

בשנת 1998 פרסם משרד התקשורת, באמצעות המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, את המכרז למיון מוקדם להקמת חמישה ערוצים מסחריים ייעודיים למגזרי אוכלוסייה ששידוריהם מאופיינים בנושאים מסוימים או לז'אנרים מסוימים.[6][7] ההחלטה כללה הקמה של ערוץ בערבית (הלא TV), ערוץ החדשות הייעודי (שלבסוף לא הוקם), ערוץ ברוסית (ערוץ 9), ערוץ מוזיקה (ערוץ 24) וערוץ מורשת.[8] פרסום המכרז הפרטני לערוץ מורשת התעכב למשך מספר שנים מעת פרסום המכרז למיון המוקדם.[9]

המכרז הראשון

ביולי 2005 פורסם המכרז לערוץ המורשת. קבוצת הירש מדיה, בבעלות איש העסקים שלמה בן־צבי הייתה המתמודדת היחידה והיא זכתה במכרז.[10] בן־צבי כבר הקים בשנת 2003 את "ערוץ התכלת", ערוץ מורשת בתשלום למנויי הטלוויזיה בכבלים בשידור הדיגיטלי ולמנויי חברת הלוויין.[11] מאחר שהערוץ היה בתשלום, ולא שידר פרסומת, המהלך היה אפשרי על פי כללי משרד התקשורת. זמן קצר לפני תחילת השידורים רכש איש העסקים האמריקאי רון לאודר 24% ממניות הערוץ.[12] "ערוץ התכלת" נסגר ב־31 במרץ 2006, בהתאם להסכם שבין הערוץ לבין חברות הכבלים והלוויין, עם קבלת הרישיון לערוץ הייעודי בנושא מורשת ישראל.[13] לאחר הזכייה במכרז נכנסה חברת תיא תקשורת כשותפה במחצית מהבעלות,[14] אך פרץ סכסוך בין שתי החברות השותפות, הערוץ לא הוקם עקב חוסר כדאיות כלכלית וזכייתה של הקבוצה במרכז להפעלת הערוץ בוטלה בדצמבר 2006.[15]

המכרז השני

בפברואר 2008 הודיעה מועצת הכבלים והלוויין כי תפרסם שוב מכרז לערוץ מורשת.[16] במרץ 2012 פורסם המכרז השני. על-פי תנאי המכרז, ההון העצמי של בעלי הערוץ צריך לעמוד על 24 מיליון שקל, הזוכה עצמו יעמיד ערבות בגובה שלושה מיליון שקל לקיום תנאי הרישיון, שידורי הערוץ ימומנו ממכירת פרסומות וחסויות, וכן ממכירת תוכניות וחלקי תוכניות ושידורי הערוץ צרכים להקיף נושאים הקשורים למורשת ישראל, לדת היהודית, להיסטוריה, לתרבות ולמסורת של העם היהודי בתפוצות ובמדינת ישראל.[17] איש העסקים יצחק מירלשוילי היה המתמודד היחיד במכרז, והוא זכה בו. באוגוסט 2013 קיבל את הרישיון להפעלת הערוץ.[18]

הקמת הערוץ

קודם להקמת הערוץ, שידוריו החיים של ערוץ 20 שודרו מאולפנים אשר משמשים את תוכנית המציאות "האח הגדול",[19] בנווה אילן.

Thumb
סמליל ערוץ 20 הראשון מהקמתו ועד אוגוסט 2020

ב–30 ביוני 2014 החלו שידורי הניסיון של הערוץ עם תוכניות ששודרו במשך מספר שבועות.[20]

בתנאי הרישיון נאסר על הערוץ לשדר שידורים שאינם קשורים למורשת ישראל, והמועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין דחתה את בקשתו לשדר משחקי כדורסל.[21] ביוני 2015 הטילה המועצה על הערוץ קנס בגין חריגה מתנאי הרישיון על שידור עצרת בחירות, ובאוגוסט אותה שנה הוטל עליו קנס נוסף עקב שידור מבזקי חדשות.[22]

בדצמבר 2016 אישרה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין לערוץ 20 לשדר חדשות, בהיקף של עד שעה בשעות הפריים–טיים ועד 30 דקות בשאר היום.[23] ברישיון הערוץ נקבע אופיו: "שידורי הערוץ יקיפו מגוון רחב של נושאים, הקשורים למורשת ישראל, לדת היהודית, להיסטוריה, לתרבות ולמסורת של העם היהודי בתפוצות ובמדינת ישראל, בהתחשב בהוויה התרבותית והחברתית של הציבור היהודי על כל מרכיביו, זרמיו וגווניו, במדינת ישראל ובתפוצות".[24]

ב–4 במאי 2017 נבחר ערוץ 20 להיות המפעיל של ערוץ הכנסת למשך עשור.[25] ב–7 בדצמבר פסלה מועצת הכבלים והלוויין את הצעת הערוץ עקב כשלים שנתגלו בה.

במדד המותגים של גלובס לשנת 2017 דורג הערוץ במקום השלישי בקטגוריית ערוצי הטלוויזיה.[26]

ביולי 2017 פתחה מועצת הכבלים והלוויין בהליך הפרה נגד הערוץ, בעקבות שידור ריאיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר לערוץ טרם היה אישור מלא לשדר חדשות. ב־19 בדצמבר 2017 כתב מנכ"ל ערוץ 20 שכי פרנץ ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין שאנשי הערוץ נערכים להחזרת רישיון השידור והפסקת השידורים שלו, בטענה שמועצת הכבלים מצרה את רגלי הערוץ ופוגעת ביכולתו לשדר וכי "כל בר דעת מבין שישנה מגמה מכוונת ושיטתית".[27] למחרת פרש הערוץ מהוועדה הישראלית למדרוג בנימוק שהיא חוטאת למטרתה לקיים מדידה אמינה ואובייקטיבית.[28]

עובדי הערוץ החלו להפגין בקריאה נגד סגירתו. ב־26 בדצמבר החלה הנהלת הערוץ לחלק לעובדים מכתבי שימוע לפני פיטורים.[29]

באוגוסט 2017 הטילה מועצת הכבלים והלווין קנס של 100,000 ש"ח על הערוץ, עקב סירובו לארח בתוכניותיו נציגים של היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית.[30] הערוץ ערער על כך לבית המשפט המחוזי בירושלים, אך ערעורו נדחה.[31]

מעבר לפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

במהלך ינואר 2018 הוביל שר התקשורת איוב קרא בכנסת דיוני חקיקה במטרה להציל את הערוץ, שהפכו לדיונים בדבר הסדרה כוללת של שוק השידורים בישראל. בפברואר 2018 אושר תיקון לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תיקון המכונה גם "חוק ערוץ 20", אך חל גם על ערוצים נוספים. התיקון מאפשר לבעלי רישיון ערוץ ייעודי בכבלים ובלוויין, לקבל מהרשות השנייה רישיון "ערוץ זעיר ייעודי". על בעל רישיון זה לשדר לפחות 51 אחוזים משידוריו תוכניות שמתקיים בהן הייעוד המיוחד שנקבע או לחלופין עליו להוציא לפחות 51 אחוזים מהכנסותיו על שידורים מעין אלה. ערוץ זעיר זכאי להקלות אסדרתיות משמעותיות ביחס לבעלי הרישיונות הרגילים. בין השאר, הקלות בחובה להשקיע בהפקה מקומית, ופטור מהפקת סוגה עילית, ממינימום השקעה בתוכן, ומחובת שידורים בשפה הערבית וכן אפשרות לשדר חדשות ללא הקמת חברת חדשות.[32][33] במרץ 2018 קיבל הערוץ רישיון שידור זעיר ייעודי ועבר מפיקוחה של המועצה לשידורי כבלים והלוויין לפיקוחה של הרשות השנייה.

Thumb
סמליל ערוץ 20 השני והאחרון מאוגוסט 2020 עד 28 בנובמבר 2021

במרץ 2018 בוצעה שורה של מינויים בערוץ 20, שכללו את מינויו של בועז גולן, מייסד ועורך האתר חדשות 0404, לתפקיד עורך חדשות ראשי, ואת מינויו של יוני שגיא לתפקיד ניהול המחלקה המסחרית ומחלקת הדיגיטל,[34] באותה תקופה הוקמה חטיבת החדשות של ערוץ 20. ב־25 במרץ 2018 החל הערוץ לשדר את מהדורת חדשות 20 – מהדורת החדשות המרכזית שלו, בשעה 20:00 בהגשת דנה סומברג.[35] המהדורה הראשונה זכתה לרייטינג של 3.2% והייתה למהדורה השלישית הנצפית באותו ערב בטלוויזיה.[36] עם זאת, בערוץ נשמעו קולות ביקורת על שיטת המדידה על רקע אי המדידה בדיגיטל.[37]

בשנים 2018–2019 קיים הערוץ שיתוף פעולה עם תחנת הרדיו גלי ישראל, במסגרתו הפיק הערוץ מהדורות חדשות שעתיות ושידר במהלך שעות הבוקר והצהריים שידור חי מאולפני תחנת הרדיו.[38][39]

ביולי 2021 התחיל הערוץ להוציא מגזין מודפס חודשי בשם "מגזין 20",[40] שבהמשך שונה שמו ל"עכשיו 14 מגזין".

מעבר לאפיק 14

Thumb
מודעה המבשרת על המעבר ל"ערוץ 14"

ב־18 בינואר 2021 זכה הערוץ במכרז לשידור באפיק 14, לאחר שערוץ 10 שהשתמש באפיק התמזג עם רשת 13 והאפיק עמד לא מנוצל.[41][42] הערוץ לא קיבל רישיון אחר לשידור מרישיונו הקודם.

באוגוסט 2021 שכר הערוץ אולפנים במודיעין-מכבים-רעות והעביר לשם את מרבית שידוריו.[43]

ב־28 בנובמבר 2021 עבר ערוץ 20 לאפיק 14, ושינה את שמו ל"עכשיו 14", ומוכר גם כערוץ 14.[44]

גם לאחר המעבר לאפיק 14, הוחלט כי לא יחזרו למדידה הרשמית בוועדת המדרוג.[45] ערב ההשקה מ־28 בנובמבר, שהחל ב־20:00 והסתיים לקראת חצות, הניב כ־4.51% בסך הכל לערוץ, על פי נתון לא רשמי מאחת מפלטפורמות הטלוויזיה.[46]

Thumb
סמל "עכשיו 14" הראשון והנוכחי, החל מ־28 בנובמבר 2021

לקראת המעבר לערוץ 14 בנובמבר 2021, מגישי ערוץ 20 בועז גולן וינון מגל החלו בקמפיין מחאה נגד yes. הם התנתקו מהחברה, שלטענתם סירבה לשדר את הערוץ ב־HD. ב־yes הכחישו והגיבו כי "איכות השידור תישאר כפי שהיא היתה, קרי רגילה (SD הפרדה סטנדרטית) בממיר הלוויני, והפרדה גבוהה HD בממירי +yes ו־STINGTV". בנוסף על כך טענו כי לצופי הערוץ שמנויים ב־yes אפשרות לקבל ממיר אינטרנטי שישדר את הערוץ ב־HD.[47] ב־16 בדצמבר החלה yes בשידור הערוץ באיכות הפרדה גבוהה HD גם בממיר הלווייני.[48]

שידורי הערוץ כוללים את תוכני מחלקת החדשות של ערוץ 20 לשעבר.[49][50][51]

תחקיר של TheMarker הראה כי מפרסמים גדולים נמנעו מלפרסם בערוץ.[4] בעקבות כך הערוץ קרא לחרם על חברות שנמנעו מפלרסם בו.[52][53] דוח של רשות התחרות ב־2024 קבע שאין בהחלטה שלא לפרסם בערוץ משום פגיעה בתחרות.

בפברואר 2025 שודרו בערוץ ידיעות שלפיהן צבא מצרים נערך בכוחות מוגברים בסיני, ובכך מפר את הסכם השלום עם ישראל. במערכת הביטחון הבהירו כי הפרסומים הללו אינם נכונים וציינו כי נערכת בדיקה לגבי הגורם שעומד מאחוריהם.[54][55]

ב־14 אפריל 2025, בחדשות הלילה של הערוץ, הציגה שרה בק סרטון איראני מזויף של שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, שהוכן באמצעות בינה מלאכותית. לאחר כחצי דקה של שידור קטעה את הסרטון. מהערוץ נמסר כי ההנהלה "רואה זאת בחומרה, עורכת בירור ותסיק מסקנות".[56][57]

ב־15 באפריל 2025, בעקבות חקירה של השב"כ על הדלפה של מסמך סודי לעיתונאים, הוסיף הערוץ דגל שחור ללוגו שלו, ונימק זאת: "כל עוד רונן בר מכהן בתפקידו, דגל שחור מתנוסס מעל עתיד התקשורת החופשית בישראל".[58] הערוץ הסיר את הדגל לאחר שהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו דרשה ממנו לעשות זאת והודיעה כי פתחה בהליך הפרה.[59]

Remove ads

נתוני מדרוג ופרסום

סכם
פרספקטיבה

מדרוג

במרץ 2022 פורסמו נתוני מדרוג של הערוץ מאז המעבר ל"עכשיו 14" שנעשו על ידי הוועדה הישראלית למדרוג שנעשו בשעות הצפייה העיקריות בין 20:00–23:00. הבדיקה נעשתה במשך שלושה שבועות ברציפות. הבדיקה הראשונה נעשתה לשבוע שבין 6 ל־12 במרץ. על פי הבדיקה הרייטינג עמד על 1.1% בקרב משקי בית מכלל האוכלוסייה ו־1.3% בקרב משקי בית יהודים. הבדיקה שנעשתה לאחר מכן בשני השבועות שלאחר מכן העלתה תוצאות דומות,[60] אך כעבור חודשיים עלה ל־2%.[61]

ב־30 באוקטובר 2022 הודיע הערוץ על נכונותו לשוב לוועדת המדרוג, לאור הוספת הערוץ הדיגיטלי למדידה.[62][63] במוצאי הבחירות לכנסת העשרים וחמש ושידור המדגמים, שבר הערוץ שיא ראשון, כשהתייצב על ממוצע צפייה של 6.3% לאורך המשדר.[64]

ב־5 במרץ 2023, עם הצטרפותו של שרון גל להגשת המהדורה המרכזית, זכתה המהדורה ל־8.1% רייטינג ו־307 אלף צופים והייתה למהדורת החדשות השנייה הנצפית ביותר באותו ערב.[65] מאז התייצבה כמהדורה השנייה הנצפית ביותר בישראל, לאחר המהדורה המרכזית של חדשות 12.

ב־23 ביוני 2024 הגיע הערוץ לנתון שיא חדש, 13.8% רייטינג, שהושג בתוכנית "הפטריוטים" בה התראיין בנימין נתניהו.[66]

פרסום ממשלתי

בשנת 2022 עמד תקציב הפרסום הממשלתי בערוץ 14 על כ־1.17 מיליון שקל, לעומת 33.54 מיליון שקל לערוץ 12, 19.73 מיליון שקל לערוץ 13, 3.70 מיליון שקל לערוצי כאן[67] וכ־3 מיליון שקל לערוץ 9.[68]

לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע עלה בחדות היקף הפרסום הממשלתי בערוץ,[69] במקביל לעלייה חדה ברייטינג של הערוץ – מממוצע של כ־2% רייטינג בשנת 2022 לממוצע של כ־6.5% בשנת 2024, ולאור היקף המצומצם ביחס לרייטינג בהשוואה לערוצים אחרים, בימי הממשלה שקדמה לה.[70] עלות הפרסום הממשלתי בערוץ 14 בשנת 2024 הגיע לכמעט פי ארבעה מהתקציב בשנת 2022, והסתכם בכ־4 מיליון שקל, לעומת כ־16 מיליון שקל בערוץ 12, 5 מיליון שקל בערוץ 13, וכ־7.5 מיליון שקל לתאגיד השידור הציבורי.[71]

Remove ads

פולמוס סביב פעילות הערוץ

סכם
פרספקטיבה

אתיקה

ערוץ 14 אינו חבר במועצת העיתונות ולא אימץ את תקנון האתיקה שלה, בניגוד לחדשות 12, לחדשות 13, לכאן 11 ולרוב העיתונים המרכזיים: הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב וישראל היום. על פי תקנון האתיקה של העיתונות חובה על גוף התקשורת לפעול באחריות, ביושר ובהגינות, להעביר מידע מדויק ואמין, לא להסית או לקרוא לגזענות, לבדוק את נכונות המידע, לתקן טעויות, לא לפרסם דברים שיש בהם לפגוע בכבודו של אדם ללא עניין ציבורי, להימנע משימוש לרעה בתפקיד העיתונאי ומקבלת טובות הנאה ולפנות בבקשת תגובה למושאי סיקור. ערוץ 14 הוא ערוץ התקשורת המרכזי היחיד שאינו מחויב לכללים אלו.[72][73]

ערוץ בשירות מפלגת השלטון

על פי כתבות מהניויורקר, שקוף, דה מרקר והעין השביעית, קיים קשר הדוק בין הערוץ לבין לשכת ראש הממשלה, כאשר מסרי הערוץ מהדהדים לעיתים קרובות מסרים מלשכת נתניהו. עוד נכתב כי הערוץ מקדם מה שמשרת את האינטרסים של נתניהו ולועג ומבטל את מה שלא. צוין כי הערוץ מפיץ שקרים כנגד יריבים פוליטיים ועושה שימוש ברטוריקה קיצונית שלעיתים קרובות מכוונת נגד מתנגדי נתניהו וכוללת קריאות אלימות. מתוארים יחסי גומלין בין הערוץ לבין ממשלות נתניהו על פיהם נתניהו קידם הליכי החקיקה המהירים וההקלות עבור הערוץ המקנים לו יתרון עצום על פני כלי תקשורת אחרים. בנוסף צוין כי מאז הקמת הערוץ נתניהו הרבה להתראיין בערוץ וכמעט שלא התראיין בערוצים אחרים בישראל וכי הוא מקדם את הערוץ בחשבונות המדיה החברתית שלו.[74][75][76][77][78][79]

תאוריות קונספירציה ודיסאינפורמציה

מחקר שנעשה על ידי האוניברסיטה העברית ומכון AGAM בהובלת נמרוד ניר, מצביע על קשר בין צפייה תכופה בערוץ 14 לבין אמונה מוגברת בתיאוריות קונספירציה, במיוחד זו המאשימה גורמים ישראלים במתקפת חמאס באוקטובר. צפייה תכופה בערוץ 14 מגדילה את הסבירות לאמונה בקונספירציות פי 1.4. המחקר מצא מתאם משמעותי בין הרגלי צריכת תקשורת לעמדות בנוגע לתיאוריות אלו, גם לאחר ניטרול משתנים דמוגרפיים ופוליטיים.[80][81] על פי הניו יורק טיימס מיזם "בודקים" המאתר פייק ניוז מצא כי בין אוגוסט 2022 לאפריל 2023 הערוץ שידר 70 טענות שקריות או מטעות. דוגמה שהוצגה על ידי הניו יורק טיימס לקונספירציה שהופצה בערוץ היא תיאור ההפגנות כנתמכות על ידי ה-C.I.A.[82] דו"ח של העין השביעית מציג 19 דוגמאות להפצת חדשות כזב של הערוץ בין אפריל 2023 לאוגוסט 2024. בין הדוגמאות שהוצגו בדו"ח- דווח כי אסתר חיות הצילה את הנכד שלה מטבח השבעה באוקטובר באמצעות אחד מגורמי הצבא שהכירה אף שבמציאות הנכד שלה לא נכח בטבח השבעה באוקטובר, דווח כי מנהל בית הספר מנע מתלמידיו להניח תפילין אף כי במציאות הוא רק ביקש מהתלמיד להיכנס לכיתה, דווח שמודי'ס לא הורידה את דרוג האשראי אף כי במציאות היא הורידה את הדרוג ארבעה חודשים לפני דיווח זה, ועוד.[83] בדו"ח נוסף מוצגות 15 דוגמאות לחדשות כזב ששודרו בשלושת הימים שבין ה-21 וה-24 בספטמבר 2024.[84] דו"ח נוסף הציג 7 ציטוטים שנאמרו ב-28 בספטמבר 2024 כדוגמאות לחדשות כזב.[85]

הסתה ודה לגיטימציה

בדוחות של העין השביעית מפורטות עשרות רבות של דוגמאות להסתה נגד מוסדות המדינה (מערכת המשפט ומערכת הביטחון) נגד מתנגדים לממשלה (תנועות המחאה משפחות החטופים והאופוזיציה) ונגד התקשורת:[86][87][88]

דוגמאות להסתה נגד מערכת המשפט- "לא לציית לבית המשפט שהם שודדים הם גנבים הם מושחתים הם שקרנים הם עוברים על החוק". "אנחנו נצא עם D9 לבית המשפט העליון, הכי לא מטאפורי פה", "אם חס וחלילה הדיקטטורים בגלימות האלה יקבלו את ההחלטה הזאת...אסור לציית", "בג"ץ הבית של הנוח'בות", "את בג"ץ צריך לזרוק לפח. גם את היועצת המשפטית שהפכה להיות קיסרית". "זה האנשים הכי.. מסוכנים בחברה הישראלית - תכירו: שופטי בג"ץ". הצגת צילום רנטגן של הגופה של היועצת המשפטית תוך פרוקה ל"רכיבים" והתייחסות ל"פגיעות" שלה.[89]

דוגמאות להסתה נגד מערכת הביטחון: "הרמטכ"ל שלנו...שונא חצי מהעם והכי גרוע שזה הלך הרוח והדברים שהביאו ל-7 באוקטובר", " הפצ"רית, דובר צה"ל, הרמטכ"ל וכל מי שיש לו יד בדבר הזה, הוא בוגד במדינת ישראל", "צמרת צה״ל ממשיכה לשתף פעולה עם קפלן ועם התזות של השמאל והמעורבות הפוליטית החמורה הזו היא בין הגורמים שאפשרו את הטבח ב-7.10". "אז את הפצ"רית.. צריך להזיז אותה, להעמיד את האנשים האלה בפני בית דין צבאי וכיתת יורים ולסגור את העסק...האנשים האלה צריכים למות".

דוגמאות להסתה נגד מתנגדי הממשלה ונגד משפחות החטופים: "האנשים שמניפים את השלטים האלה, אם היינו חיים היום בגרמניה הנאצית, היו הראשונים להתנדב לגסטפו", "לכו לשפת המקור ותעשו את הכל בגרמנית. אולי גם לגדל שפם קטן ל'אחים לנשק' - לא יזיק לכם", "המלחמה של ישראל בעזה.. המלחמה שלה בקפלן, בירושלים ובפרעות... מדובר באותה מלחמה". "הקפלניסטים, מטה החטופים וארגוני הטרור באותו קו".

דוגמאות להסתה נגד התקשורת: "ערוץ 12 הוא נגד הלוחמים שלנו..מקום אפל", "בכל דור יש את אלו שמוסרים יהודים.. מי יושב במערכת ynet וחוכך בידיו וחושב לעצמו - מממ, דפקנו אותם!", "ערוץ 13 זה ערוץ לא ציוני". פרסום של מכון רויטרס מציין כי חברי הפאנל של "הפטריוטים" אימצו את הרטוריקה האנטי תקשורתית של נתניהו.[90]

הדרת הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים משידורי הערוץ

אף על פי שתנאי הרישיון של הערוץ קובעים שכערוץ מורשת על הערוץ לתת ביטוי לכל מרכיביו, זרמיו וגווניו של העם היהודי בישראל ובתפוצות, מאז תחילת שידוריו נמנע הערוץ מהצגת תכנים רפורמיים וקונסרבטיביים ומשיתוף רבנים רפורמיים וקונסרבטיביים בשידורים.[91][92] באוגוסט 2017 הטילה מועצת הכבלים והלוויין על הערוץ עיצום כספי בסך 100,800 ש"ח בגין הייצוג החסר של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית בשידוריו. הערוץ חויב לדווח למועצה מדי חודש על הייצוג וההצגה של הזרמים שאינם אורתודוקסיים בשידוריו.[30][93] הערוץ מעולם לא קיים את חובת הדיווח החודשית והדרת הזרמים מהשידורים נמשכת. ביוני 2018 הגישו תנועה ליהדות מתקדמת והתנועה המסורתית בישראל תביעה לפיצוי כנגד הערוץ, ובינואר 2023 חייב בית משפט השלום בירושלים את החברה שמפעילה את הערוץ, לשלם להן פיצוי על סך של כ־160 אלף שקלים, שכולל הוצאות משפט, משום שבהיותו ערוץ מורשת הדיר את התנועות משידוריו, ובכך הפר את חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.[94][95]

הדרת הציבור הערבי משידורי הערוץ

ערוץ 14 מאופיין בהדרה של הציבור הערבי משידוריו.[96] בשנת 2024, על פי "מדד הייצוג" של עמותת סיכוי־אופוק ואתר "העין השביעית", רק 0.6% מבין המרואיינים, הפרשנים והדמויות שקולותיהם הושמעו בשידורים היו ערבים, לעומת ממוצע כללי של 1.4%, אף ששיעורם בכלל האוכלוסייה הוא 21.1%.[97] ערוץ 14 הואשם גם בהסתה כנגד החברה הערבית בישראל, כולל חיזוק דברי ההסתה של המרואיינים בידי המראיינים.[98]

הזדהות פוליטית עם הימין

עכשיו 14 מזוהה עם תמיכה בגוש בראשות בנימין נתניהו.[99] עם השדרנים הבולטים המייצגים קו זה נמנים יעקב ברדוגו, שבמקביל להיותו פרשן בכיר בערוץ שימש גם יועצו הפוליטי של נתניהו, שמעון ריקלין ואראל סג"ל. שדרנים אחרים מעבירים ביקורת על מדיניותם של נתניהו והממשלה, שלדעתם אינה ימנית מספיק, למשל בועז גולן ושי גולדן.[100][101] עם המעבר של הערוץ לאפיק 14, אחדים מחברי הכנסת של הליכוד, ובהם נתניהו,[102] אמיר אוחנה[103] וגלית דיסטל אטבריאן,[104] בצלאל סמוטריץ' ממפלגת הציונות הדתית,[105] ואריה דרעי ממפלגת ש"ס,[106] המליצו על הצפייה בערוץ 14, תוך שחלקם מציינים שזהו ערוץ ימני, או ערוץ הפונה לציבור הימני.[107]

על פי פרסום מינואר 2025 של מכון רויטרס לחקר עיתונאות, בשנת 2021 עבר הערוץ שינוי מהותי, עבר להתמקד בפוליטיקה והתיישר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והימין הקיצוני. תוכנית "הפטריוטים" מתוארת בו כשילוב של סאטירה, לאומנות ואידאולוגיה ימנית קיצונית. על פי הפרסום ניתנת בתוכנית במה לאורחים בעלי דעות קיצוניות והרטוריקה בה נרמלה נקודות מבט קיצוניות במרחב הציבורי ושחקה את גבולות השיח המקובל.[108]

בדצמבר 2015 עורר הערוץ סערה, כאשר בדף הפייסבוק שלו נכתב על נשיא המדינה, ראובן ריבלין: ”נוכחותו של הנשיא ריבלין היום בכנס יחד עם הארגון הנאלח 'שוברים שתיקה' היא חציה של קו אדום ובזיון למוסד הנשיאות. זכותו של ריבלין כאדם פרטי לעשות כל העולה על רוחו, אך כנשיא המדינה אסור לו לירוק בפרצופם של חיילי צה"ל. זה מביש. זה עצוב”.[109] בעקבות הפוסט טענו עיתונאים, פוליטיקאים ואנשי שמאל שהערוץ מסית נגד הנשיא.[110] בתגובה, טענו אנשי הערוץ שמדובר בביקורת לגיטימית וכן שכלי תקשורת מרכזיים סיקרו את הסערה באופן שקרי, כחלק מניסיון השתקה מתמשך של הערוץ מסיבות כלכליות ואידאולוגיות. הם ציינו את גלי צה"ל שטען שערוץ 20 יצא בקמפיין בשם "רובי הוא לא הנשיא שלי", וערוץ 10 שציטט טוקבקים מעמוד הפייסבוק של הערוץ תוך שהוא נותן רושם שמדובר בדעתו של הערוץ עצמו.[111][112]

ב־11 בנובמבר 2018 שידר הערוץ ראיון אוהד עם יצחק גבאי, שהורשע בהצתת בית הספר הדו־לשוני בירושלים וריצה שלוש שנות מאסר. הראיון ספג גינויים, גם מאנשי ימין, ובעקבותיהם הערוץ עצמו והמראיין בועז גולן הסתייגו מתוכן הראיון.[113] בעקבות הראיון פתחה הרשות השנייה בהליך הפרה נגד הערוץ.[114]

ב־16 במרץ 2023, שודר בערוץ סרטון שבו כונו חלק מהמפגינים נגד הממשלה ה־37 "אנרכיסטים" והושמעו קריאות למעצרם. בשל כך, הרשות השנייה הורתה לערוץ להסיר את הסרטון ופתחה נגדו בהליך הפרה.[115]

בהתייחסויות לקרן החדשה לישראל, מרבים המגישים בערוץ לכנותה "הקרן לישראל חדשה", כינוי המקובל בחלק ממחנה הימין.[116]

פעמים אחדות פרסם הערוץ התנצלות על הודעות לאומניות של כתביו בעת פעילותם בערוץ:

  • בנובמבר 2018 התנצל הערוץ על ראיון שערך בועז גולן עם יצחק גבאי, שהורשע בהצתת בית הספר הדו־לשוני בירושלים.[117]
  • בעקבות ירי רקטות לצפון ישראל אמר הכתב קובי פינקלר בשידור חי: "אחת נופלת במגרש כדורגל ביישוב ערבי גדול ולצערנו הרב לא הביאה להמוני הרוגים שם".[118] פינקלר פוטר בעקבות דבריו אלה. במרץ 2023 חזר פינקלר לתפקיד פרשן צבאי בערוץ. באוגוסט באותה השנה הודיע על פרישה מתפקידו בערוץ.[דרוש מקור]
  • הידיעה על מותו הפתאומי של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, שפרסם הכתב יהונתן יפרח בדף פייסבוק של הערוץ, התחילה במילים: "באבוד רשעים רנה: חבר הכנסת סעיד אלחרומי, תומך הטרור מסיעת רע"ם".[119]

בקיץ 2022 פורסם כי לקראת הבחירות המקדימות במפלגת "הליכוד" הציע הערוץ למתמודדים "חבילת פריימריז" בתשלום, שכוללת כתבות מחמיאות על המתמודד, הנראות כתוכן חדשותי רגיל. תגובת הערוץ הייתה שהוצעה חבילת פרסום אך ורק באתר וביישומון.[120]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הוגשה עתירה על־ידי מפלגת "יש עתיד" ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקבוע שערוץ 14 הוא "גוף פעיל בבחירות" ולהגבילו בהתאם. זאת משום פינה קבועה בתוכנית "הפטריוטים", המכונה "הלפיד הלילי", המציגה קטעים נבחרים של יו"ר המפלגה יאיר לפיד במטרה להגחיכו. באוקטובר 2022 נדחתה העתירה, תוך הבחנה בין עצם קיומה האפשרי של אג'נדה עיתונאית לבין פעילות כ"ערוץ תעמולה" בתקופת בחירות. זאת בנימוק שהוא לא פועל רק במהלכה, ולא פונה במכוון ישירות לבוחרים פוטנציאליים בעלי עמדות פוליטיות מסוימות.[121]

ב־21 בפברואר 2023 אמר ארי שמאי בתוכנית "הפטריוטים" כי "האנשים האלה שמדברים על אחדות ופילוג העם הם נכדיהם וניניהם של בני הבליעל מגטו ורשה שסירבו להילחם נגד הנאצים". בעקבות דברים אלו הושעה מהשתתפות בתוכנית,[122] אולם ב־30 במרץ חזר להופיע בתוכנית.[123] ב־30 ביולי 2023 השתתף כפאנליסט בתוכנית "הפטריוטים". בעקבות החלטת בג"ץ על "חוק טבריה" לפיה לא יהיה תקף בבחירות הקרובות בשל היותו פרסונלי, אמר שמאי כי "אם בג"ץ נגד חוקים פרסונליים, הגיע הזמן לשחרר את יגאל עמיר [מרשו של שמאי], כי גם נגדו חוקקו חוקים פרסונליים". דבריו עוררו ביקורת, והערוץ הודיע על הפסקת הזמנתו להשתתף בתוכניות הערוץ.[124][125] למחרת גינה שי גולדן בתוכנית ישראל הבוקר את התבטאותו של שמאי, וטען כי "הציבור בשמאל לא מכבד את הכרעת הרוב וזה מה שניסה לעשות יגאל עמיר. הוא ניסה להוריד ראש הממשלה באמצעות כדורים ונשק מהשלטון".[126] בעקבות התבטאויות אלו התעוררו בקרב תנועות המחאה קריאות למפרסמים גדולים להפסיק את הפרסום בערוץ. כמה חברות נענו לקריאה.[127][128]

בשנת 2025, כאשר אנשי ימין תקפו באלימות ישראלים שהתכנסו לצפייה בטקס יום הזיכרון הישראלי־פלסטיני,[129] "עכשיו 14" דיווח על מחאה תוך התעלמות מאלימות התוקפים.[130]

פרסומים בנושא להט"ב

בשנת 2022 הוגדר "עכשיו 14" על ידי האגודה למען הלהט"ב בישראל כגוף התקשורת המרכזי לשנה זו בהפצת תכנים פוגעניים נגד קהילת הלהט"ב, לצד ערוץ 7.[131]

באוקטובר 2024, לאחר ששוטר נהרג בפיגוע ירי בכביש 4, השמיט ערוץ 14 מהידיעה על מותו את העובדה שהותיר אחריו בן זוג שעימו היה אמור להתחתן כחודש לאחר מכן – פרט שצוין בפירוש בהודעה הרשמית של משטרת ישראל.[132]

ביום העצמאות 2025 ערוץ 14 דילג על הדלקת המשואה על ידי הזמרת הטרנסג'נדרית דנה אינטרנשיונל ואף השמיט את שמה מרשימת משיאי המשואות באתר.[133][134]

מלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל פורסמו בערוץ מספר פרסומים שהתבררו כשגויים.[135] בסוף חודש נובמבר טענה הפאנליסטית סמדר שמואלי בתוכניתו של אראל סג"ל כי שקמה ברסלר מחקה פוסטים שפרסמה לפני 7 באוקטובר כדי להסתיר את העובדה שהיה לה מידע מוקדם על פלישת חמאס. בעקבות זאת הודיע הערוץ ש"לפי שעה היא לא תוזמן להשתתף בתוכניות של הערוץ".[136] בפברואר 2024 נטען בערוץ 14 – ללא אישור הצנזורה – כי 1,000 כרטיסי סים (SIM) ישראליים הופעלו בתוך רצועת עזה.[137] צה"ל והשב"כ הכחישו את הפרסום: "הפרסום אודות אלף הסימים ישראלים שנדלקו בו זמנית – שקרי ורחוק מהמציאות. בפועל התקבל צבר סימנים מעידים שכלל בין היתר השמשה של עשרות בודדות של סימים, אשר נדלקו באירועים קודמים בעבר. בהתאם לכך נדרכה המערכת ובוצעו פעולות מודיעיניות ואופרטיביות בשטח". יתר על כן, האלוף במילואים ישראל זיו איים בתביעה כנגד ערוץ 14 בגין "פרסום מטעה מכוון". זאת, לאחר שבמהלך התכנית "ריקלין ושות'", חברת הפאנל עו"ד ימית ינאי מלול ייחסה לו את פרסום הדברים חודש לפני כן.[138]

ב־29 במאי 2024 נתן הערוץ במה לאופיר לוזון, שהתפרסם ב"סרטון ההמרדה" שבו קרא לציית לראש הממשלה בלבד ולא לציית לשר הביטחון ולרמטכ"ל.[139]

דובר צה"ל דניאל הגרי פנה לרשות השנייה בעקבות סרטון ששודר בערוץ ובו הרמטכ"ל הרצי הלוי הוצג בצורה מגחיכה, ודרש להסירו וציין כי הוא כולל תוכן מסית ומשמיץ הפוגע בצה"ל וכי לא ייתכן כי ערוץ תקשורת במדינת ישראל יאפשר במה לתכנים מסיתים נגד צה"ל בעת מלחמה. כמו כן הוסיף כי "זו אינה הפעם הראשונה שערוץ 14 נוקט כך כלפי צה"ל".[140][141] במאמר דעה של עינב שיף היא סברה כי לא מדובר בהסתה,[142] הרשות השנייה החליטה כי " למרות היות התכנים פוגעניים ולא היה מקום לאומרם ולהציגם בדרך זו, הם חוסים תחת עקרון חופש הביטוי. עם זאת מצופה מכלי התקשורת השונים לגלות אחריות, רגישות וריסון, במיוחד בתקופה כה רגישה".[143]

ב־29 במאי 2024 הציג הערוץ פסאדו מחקר על הקשר בין עמדות פוליטיות למספר הנרצחים בטבח ה-7 באוקטובר בו הוצגה מסקנה כי מי שהצביע ימין היה לו סיכוי גבוה יותר להינצל. מטה משפחות החטופים הביע זעזוע מהפרסום וציין כי מדובר בפרסום מניפולטיבי, מפלג, שקרי ומתיר דם. הרשות השנייה פתחה בהליך הפרה ומסרה כי השידור טומן בחובו פגיעה לכאורה בזכר הנרצחים ובכבודם.. ופגיעה ברגשות של משפחות הנרצחים, החטופים ונפגעי המתקפה, בגוף ובנפש, כמו גם בכלל הציבור. וכי השידור אינו מבחין הבחנה ברורה בין דיווח עובדתי לבין הבעת דעה, פרשנות או ניתוח, פגיעה בטעם הטוב, בכבודו של אדם או ברגשות הציבור.[144][145][146]

ב-8 ביוני 2025 פרסם הערוץ שנפילת ארבעה לוחמי צה"ל בפיצוץ מבנה נגרמה מחמת הוראה של הפצ"רית.[147] הרמטכ"ל, אייל זמיר, שלל ידיעה זו ואמר שהוא "מגנה את המתקפות השקריות, החוזרות ונשנות וחסרות השחר, ביחס לפעילותה של הפצ״רית והפרקליטות הצבאית. לא הייתה כל הנחיה של הפרקליטות הצבאית שלא לתקוף את המבנה שקרס והביא למותם של ארבעה לוחמי צה"ל בחאן יונס ביום שישי".[148]

הסתה לרצח עם

בעמוד הבית באתר האינטרנט הרשמי של הערוץ, התנוסס בחודשים הראשונים למלחמה ועד מאי 2024 מונה אשר הציג את מספר ההרוגים הפלסטינים במלחמה תחת הכותרת "מחבלים שחיסלנו", באופן שאינו מבדיל בין מחבלים ואוכלוסייה אזרחית.[149][150][151][152] בתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם ערוץ 14 הופיע עם המספר הגדול ביותר של התבטאויות.[151][153][152]

בספטמבר 2024 טענו שלושה ארגוני זכויות אדם כי מתחילת המלחמה הערוץ נתן במה ליותר מ–50 אמירות הקוראות לביצוע רצח עם או תומכות ברצח עם נגד הפלסטינים, ולמעלה מ–150 אמירות הקוראות לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות (או תומכות בביצוע פשעים אלו). במכתב ששלחו הארגונים ליועצת המשפטית לממשלה ולנציבות תלונות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הארגונים קראו לפתיחה בחקירה פלילית נגד הערוץ, וכן להטלת עיצומים וקנסות כבדים על הערוץ.[150]

ב־8 במאי 2025 שלושת הארגונים עתרו לבג"ץ נגד ערוץ 14, היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה והמשטרה, בטענה כי הערוץ שידר מאות התבטאויות המהוות הסתה לרצח עם, הסתה לאלימות והסתה לגזענות, וגופי אכיפת החוק נמנעו לפעול נגדו. לפי העתירה, מאז טבח שבעה באוקטובר נשמעו בערוץ כמעט מדי ערב "קריאות מפורשות ובוטות לרצח, הרג המוני, והשמדה של אזרחי עזה, ולעיתים אף של הפלסטינים או הערבים כולם. קריאות אלו [...] הפכו למגמה עקבית ומתמשכת ולהסתה בוטה, גלויה, אשר אינה ניתנת לפרשנות אחרת [...] במשך שנה וחצי, שידורי ערוץ 14 מזינים את הציבור הישראלי בהתייחסות לתושבי עזה כאל 'חיות' שאותם יש 'להדביר'". בעתירה מוזכר החוק הישראלי בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם שנחקק בשנת 1950, שלפיו גם ההסתה לרצח עם היא עבירה פלילית שדינה מוות. לעתירה צורפה טבלה ובה ריכוז של 250 התבטאויות.[149][151]

שונות

ב־12 באוקטובר 2023 התראיין בערוץ תת ניצב בדימוס דובי יונג וכינה את שקמה ברסלר ואנשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית "דאעש יהודי". מנחה התכנית, שי גולדן, הרחיק אותו מהשידור.[154]

ב־14 באוקטובר 2023 פרסם ארנון איתיאל, פאנליסט בערוץ, פוסט בו ביקש סליחה וציין שרק בעקבות המלחמה, התפכח. בין השאר כתב שהיה "בורג במכונה שהביאה עלינו את האסון" וכי השתתף "בפרויקט שטני של עיוות האמת ושיווקה להמון". מספר שעות לאחר מכן מחק איתיאל את הפוסט והעלה פוסט חדש בו כתב: "התפכחתי, כן התפכחתי חזק ימינה. ערוץ 14 הוא אור גדול שזרח על עם ישראל".[155][156]

בחודש אוקטובר 2024 שקוף חשף שבערוץ 14 שודרה תוכנית ההתרמה של מוסדות שטפנשט שבה ישראלים שיתפו סיפורי ניסים שקריים על סגולותיו יוצאי הדופן של הצדיק משפטנשט בתמורה לתשלום. הערוץ טוען שאין לו קשר למשדר וכן שהמשדר פורסם באישור הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.[157]

תביעות משפטיות

באוקטובר 2017 פרסם אלירן טל שאחד עשר רופאים ערבים ישראלים מעמותת "רופאי השיניים הערבים בישראל", ובראשם פח'רי חסן, סירבו לשיר את ההמנון הישראלי "התקווה" בכנס בקולומביה, ושרו את המנון הרשות הפלסטינית במקום. הרופאים הגיבו כי שרו את המנון עיראק, שנכתב בידי המשורר הפלסטיני אבראהים טוקאן, והיה מקובל בעבר כהמנון הפלסטיני.[158] ובעקבות כך תבעו את הערוץ בסך של 800 אלף ש"ח. הערוץ הגיב שמדובר בטעות בתום לב, משום שההמנונים היו מוצגים זה ליד זה בוויקיפדיה העברית.[159] בשנת 2019, במסגרת הליך גישור, הגיעו הצדדים לפשרה שבה ישלם הערוץ 90 אלף ש"ח.[160]

בעקבות כתבה של הלל ביטון רוזן שייחסה ליקויים תברואתיים קשים למשחטת "עוף הגליל" בקריית שמונה, הגיש המפעל תביעת לשון הרע נגד ערוץ 20. התביעה הסתיימה בגישור שבו חויב ערוץ 20 לפצות את המפעל ב־18 אלף ש"ח, למחוק את הכתבה, להכחיש את תוכנה ולהתנצל על הפרסום.[161][162]

חברת ערוץ יהודי ישראלי בע"מ, הבעלים של עכשיו 14, נתבעה על ידי דמיטרי אפרצב, ראש מועצת קצרין על דברים שיוחסו לו במערכת הבחירות לראשות המועצה בשנת 2018 על ידי הכתב אלירן טל ומגישת המהדורה המרכזית של הערוץ דנה סומברג. בפסק דין שניתן ביוני 2023 חויבה החברה לפצות את אפרצב בסך של 21,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע.[163]

בסוף יולי 2023 הוגשה נגד הערוץ תובענה ייצוגית בשם למעלה מ־3,000 אזרחים, בגין "הסתה פרועה, חסרת תקדים, נגד חיילי צה"ל" והפרה של תנאי הרישיון של הערוץ.[164]

בדצמבר 2023 הגישו מפיקת הטלוויזיה ליאורה ניר ומכון זולת עתירה לבג"ץ נגד הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו וחברת ערוץ יהודי ישראלי בע"מ, המפעילה את ערוץ 14. בעתירה פורטו הפרות חוזרות ונשנות של תנאי הרישיון ובכללן הפצה של ידיעות כזב וקידום אינטרסים כלכליים ואישיים שונים, ונדרש מהרשות לפעול על פי סמכותה כדי לאלץ את ערוץ 14 לחדול מלהפר את תנאי הרישיון. באוגוסט 2024 בג״צ דחה את העתירה. השופטים הודיעו כי לא התרשמו שיש היעדר אכיפה של הרשות השנייה.[165][166]

ב־29 במאי 2024 התפרסמה בתוכנית "ריקלין וסג"ל" שקופית על התפלגות היישובים הנפגעים במתקפת הפתע על ישראל, בין יישובים בעלי תפיסת עולם "שמאלנית" ויישובים בעלי תפיסת עולם "ימנית". בעקבות השקופית הודיעה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו כי פתחה בהליך הפרה נגד הערוץ.[167]

"עכשיו 14" הגיש תביעת דיבה נגד אתר וואלה והעיתונאי דוד ורטהיים, על שאלה פרסמו ש"עכשיו 14" סיקר את נושא החטופים במלחמת חרבות ברזל באופן סלקטיבי וחסר. התביעה הסתיימה בפשרה שבה נדחתה תביעת "עכשיו 14" לפיצוי כספי ולמחיקת הכתבות.[168]

Remove ads

תוכניות ומנחים

ביולי 2014 התרחבו שידורי הניסיון של הערוץ ושודרו תוכניות כמו "להתעורר בכיף", "מסע לילי", "טעמים" עם אילנית לוי ותום פרנץ, "המשפיעים" ו"אולפן הילדים". נוספה גם רצועת שידורים חיים מדי ערב עם "שבע", "הפטריוטים" בהנחיית ינון מגל, "התוכנית הכלכלית" ו"20 בלילה". במקביל החלו להופיע בערוץ גם פרסומות. בנוסף, במהלך השנים הערוץ שידר תוכניות בשם "חשבון פתוח" בהנחיית שני בן יעיש, "ארבע" בהנחיית עידו טאובר, ריקלין ושות' בהנחיית שמעון ריקלין, "הדו"ח" בהנחיית אראל סגל, "האולפן הפתוח" בהנחיית בועז גולן.

בין תוכניות הערוץ נמנות "המהדורה המוקדמת" בהנחיית ליטל שמש, מהדורת חדשות מרכזית עם מגי טביבי (ובעבר גם שרון גל), "הפטריוטים" בהנחיית ינון מגל (או מנחים חליפיים), "האולפן הפתוח" בהנחיית בועז גולן וריקלין ושות בהנחיית שמעון ריקלין.

Remove ads

תוכניות אקטואליה וחדשות

סכם
פרספקטיבה

תוכניות ערוץ 14 בימים רגילים, לפי סדר שידורן:

תוכניות בימים מסוימים:

  • אולפן חמישי (2021–רץ) – מהדורת חדשות ופאנל פרשנים סוף השבוע בהגשת יעקב ברדוגו, משודרת בימי חמישי ב־18:00.
  • סופשבוע – מהדורת סיכום השבוע, משודרת בימי חמישי ב־19:00.
  • עכשיו נדל"ן (2022–רץ) – תוכנית בנושא נדל"ן בהגשת שני בן יעיש־שמוראק, משודרת במוצאי שבת ב־23:30.
  • מחוץ לפרוטוקול (2022–רץ) – תוכנית משפטית בהגשת עו"ד מולי ארי. משודרת בימי שישי ב־10:00.
  • מהדורת מוצ"ש (2024–רץ) – סיכום חדשות השבת, משודרת במוצ"ש כשעה לאחר צאת השבת בהגשת ליטל שמש.
  • נפגשים (2024–רץ) – תוכנית אירוח בהגשת מושיקו שטרן, משודרת בימי שישי ב־17:00.

תוכניות דוקו

Remove ads

תוכניות מקור ששודרו בעבר

תוכניות אקטואליה וחדשות

  • כולם ב־20 (2018) – תוכנית אקטואליה יומית בהגשת דנה סומברג שהציגה את ענייני היום.
  • שבוע טוב עם יקי ויעל (2021) – תוכנית בידור בהגשת יעל צין ויקי רייסנר ששדורה במוצאי השבת.
  • בוקר טוב ישראל (2021) – תוכנית בוקר בהגשת בועז גולן.
  • הסיפור המרכזי (2020–2021) – תוכנית אקטואליה ותחקירים בהגשת אראל סג"ל ובועז גולן.
  • המהדורה המוקדמת (2020–2021) – מהדורת חדשות מוקדמת שעסקה בענייני היום. התוכנית הוגשה על ידי מספר מגישים לסירוגין: ליטל שמש, נוה דרומי, דניאל רוט־אבנרי, שרה ב"ק ויונתן אוחיון.
  • עכשיו בוקר (בעבר "הבוקר" ו"חדשות הבוקר") (2021–2022) – תוכנית בוקר בהגשת טל מאיר.
  • עכשיו ברשת (בעבר "שלוש ברשת" ו"החדשות ברשת") (2021–2022) – תוכנית אקטואליה שעסקה בענייני הרשת בהגשת יהודה שלזינגר, ולפניו יונתן אוחיון.
  • עשר עם (2018–2022) – תוכנית אקטואליה לילית בהגשת שרה ב"ק המסכמת את אירועי היום.
  • החצר הפנימית (2022) – תוכנית אקטואליה שעסקה בענייני חרדים בהגשת קובי בורנשטיין.
  • עכשיו לילה (2022) – תוכנית אקטואליה לילית בהגשת ליטל שמש.
  • הערכת מצב (2021–2022) – מהדורת סוף השבוע בהגשת יערה זרד.
  • 24 דקות (2022) – תוכנית ראיונות לילית בהגשת שרה ב"ק.
  • שישי בוקר (2021–2023) – תוכנית הבוקר בימי שישי בהגשת נוה דרומי.
  • סופשבוע (2023) – תוכנית שסיכמה את אירועי השבוע החולף בהגשת אמיר איבגי.
  • חשבון פתוח (בעבר "השבוע הכלכלי") (2021–2023) – תוכנית אקטואליה שעסקה בעייני כלכלה בהגשת שני בן יעיש שמוראק.
  • עכשיו כנסת (2020–2022) – תוכנית בהגשת יערה זרד שעסקה בחדשות ממשכן הכנסת ובפוליטיקה עולמית.
  • אולפן מוצ"ש (2022–2023) – סיכום חדשות השבת, שודרה במוצ"ש כשעה לאחר צאת השבת.
  • שלוש (2022–2023) – תוכנית חדשות וכותרות היום בהגשת טל מאיר. בעבר הגיש את התוכנית יונתן אוחיון.
  • בדלתיים פתוחות (2022–2023) – תוכנית משפטית בהגשת עו"ד ענבל פלאח–יעקב.
  • מדברים טכנולוגיה (2023) – תוכנית בנושא טכנולוגיה וחדשנות בהגשת הדר אביאל שעיקרה תוכן שיווקי.[169]
  • הדו"ח של אראל סג"ל (2021–2024) – תוכנית אקטואליה בהגשת אראל סג"ל.
  • ריקלין ושות (בעבר "ריקלין וסג"ל" ו"וריקלין ומגל") (2018–2024) – תוכנית אקטואליה בהגשת שמעון ריקלין.

תוכניות אירוח

  • 20 בלילה
  • נקודה טובה
  • עדן ועודד
  • חכמים בלילה

תוכניות מורשת ויהדות

  • הרמב"ם היומי
  • פרשת השבוע
  • יהודי עולמי
  • שאלת הרב הראשי

תוכניות ילדים

  • הכיתה של ישראל
  • שלומי וסתם
  • מעשה שהיה

תוכניות דוקו ומציאות

Remove ads

עכשיו 14 מגזין

ערך מורחב – מגזין 14

מגזין 14 (נהוג להיקרא: עכשיו מגזין) הוא ירחון ישראלי בתשלום מבית ערוץ עכשיו 14 שקם בחודש יולי בשנת 2021 בתור מגזין 20. עם המעבר לאפיק 14, שמו של המגזין שונה ל"מגזין 14".

C14

עובדות מהירות סוג, סלוגן ...

C14 (נקראת גם דיגיטל 14) היא מחלקת הדיגיטל במערך חדשות 14. המחלקה מנוהלת על ידי חברת "עכשיו 14 דיגיטל", שבעליה הוא איש העסקים יצחק מירילשוילי. המחלקה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם ערוץ עכשיו 14, ומנהלה הראשי הוא דור אזרד. התוכן שעובדי המחלקה מייצרים מתפרסם ברשתות החברתיות המקוונות, באתר המחלקה וביישומון עכשיו 14.

מרבית הפלטפורמות בדיגיטל 14 הוקמו לפני המעבר של ערוץ 20 לאפיק 14. לאחר המעבר נמחק התוכן שפורסם בתקופת ערוץ 20, עשרות עובדים פוטרו ואת מקומותיהם תפסו עובדים חדשים, ועיצוב הפלטפורמות חודש. בשנת 2023 הצטרף למחלקה דור אזרד, ומונה לראש המחלקה וכותב ראשי בה. בשנת 2024 הוקמה חברת "עכשיו 14 דיגיטל בע"מ" לשם ניהול המחלקה.

מערכת C14 מפעילה אתר ואפליקציית חדשות ישראלית אשר מותגו מחדש ב־8 באפריל 2025.[170][171]

Remove ads

הכנסות

ב־2024 עמד זמן החסות בפריים טיים בערוץ 14 על כ־86 דקות שהניבו לערוץ הכנסות של 277 אלף שקל. לשם השוואה, בערוצים המתחרים 12 ו־13 ההכנסות נעות בין 54–67 מיליון שקלים.[172][173] זאת על אף שמאז עליית ממשלת נתניהו השישית, מוזרמים לערוץ תקציבים רבים, בשיעור גדילה של כ־280% בשנה, וכמעט פי ארבעה בשנתיים.[174]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עכשיו 14 בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads