שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

רכבות בישראל

סקירה כללית של התחבורה ברכבת בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רכבות בישראל
Remove ads

תחבורת הרכבות בישראל כוללת הן רכבות כבדות (רכבת בינעירונית, רכבת פרוורית, ורכבת משא) והן רכבות קלות. למעט הרכבת הקלה, רשת קווי הרכבת בישראל הייתה נכון ל-2019 באורך כולל של 1,700 קילומטרים (1,100 מיל),[1] והיא עוברת הרחבה מתמדת. כל הקווים הם מסוג Standard-gauge (אנ'). חברת רכבת ישראל, אשר נמצאת בבעלות ממשלתית, מנהלת את כל רשת הרכבות הכבדות. רוב רשת הרכבות הכבדות ותחנות הרכבת בישראל פרוסה באזור מישור החוף, אשר בעל צפיפות אוכלוסייה גבוהה יותר. ישנם קווי רכבת קלה קיימים בירושלים (הקו האדום) ובגוש דן (הקו האדום), וקווי רכבת קלה נוספים נמצאים בשלבי בנייה בירושלים, בגוש דן ובגליל.

יש לעדכן ערך זה.
Thumb
רכבת דו-קומתית בדרכה לנהריה

רכבות רבות עברו באזור בו נמצאת ישראל עוד לפני קום המדינה. תשתית הרכבות נחשבה פחות חשובה מתשתית הכבישים בשנים הראשונות של המדינה, ולכן מלבד בניית מסילת החוף בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, רשת הרכבות לא הורחבה עד סוף שנות ה-80. ב-1993 נחנך קו רכבת שחיבר בין רכבת החוף בצפון לרכבות בדרום (הרכבת לירושלים והרכבת לבאר שבע) אשר עברו דרך תל אביב. בניית מסילות הרכבת שעברו בלב תל אביב היו הגורם המרכזי להרחבה של רשת הרכבות בישראל במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21 וכתוצאה מההשקעה העצומה בתשתית, עלתה כמות הנוסעים באופן משמעותי מ-2.5 מיליון בשנה ב-1990 לכ-53 מיליון נוסעים בשנה ב-2015.

ישראל חברה באיגוד הרכבות הבינלאומי (אנ'). נכון ל-2019 אין קווי רכבת בינלאומיים שעוברים בישראל, אף על פי שישנן תוכניות להקים קו רכבת שיתחבר לירדן. שלא בדומה לכלי הרכב, תנועת הרכבות הכבדות בישראל מתנהלת בצד שמאל של הדרך.

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – היסטוריה של רכבת ישראל
Thumb
תחנת הרכבת ירושלים שבה עברה מסילת הרכבת יפו–ירושלים, אחד המסילות הראשונות במזרח התיכון והראשונה בישראל.

בתקופת האימפריה העות'מאנית

תשתית הרכבות שעוברת באזור בו נמצאת כיום מדינת ישראל הוקמה לראשונה במהלך התקופה בה שלטה באזור האימפריה העות'מאנית. הרכבת הראשונה בארץ ישראל, הייתה מסילת הרכבת יפו–ירושלים, שנפתחה ב-26 בספטמבר 1892.[2] נסיעה בקו רכבת זה נמשכה 3 שעות ו-30 דקות. הקו הוקם ביוזמת היזם היהודי יוסף נבון. הקו השני שהוקם באזור בו נמצאת כיום מדינת ישראל היה קו רכבת העמק שחיבר בין חיפה לבית שאן, והוקם בשנת 1904. במהלך מלחמת העולם הראשונה הורחבה רשת הרכבות באזור בו תוקם מדינת ישראל - העות'מאנים, בסיוע גרמני, הקימו מסילת ברזל מעפולה דרך ג'נין, טול כרם ולוד אל באר שבע, וממנה עוד דרומה עד לקדש ברנע אשר נמצאת בחצי האי סיני, וממנה התפצלו מסילות נוספות אל שכם ואל חדרה.

בתקופת המנדט הבריטי

במהלך מלחמת העולם הראשונה הבריטים פלשו לאזור הלבנט, החריבו את מסילת קדש ברנע, ובנו קו חדש ממצרים דרך עזה ללוד, כאשר מרפיח התפצלה ממנו מסילה לבאר שבע.

במהלך השנים 18–1917 הבריטים שידרגו חלק מקווי המסילה הצרה שהקימו העות'מאנים לרוחב סטנדרטי (1435 מ"מ) והמשיכו את המסילה מלוד דרך חדרה עד לחיפה. הבריטים הרחיבו גם חלק מקווי הרכבת הקיימים והקימו קווי רכבת שהמשיכו לתוך המדינות הסמוכות, והקימו גם מסילות צרות ביפו ובירושלים. הבריטים הלאימו את כל קווי הרכבת בתחומי המנדט הבריטי ובשנת 1920 הקימו את חברת "Palestine Railways", אשר הייתה מעתה אחראית על ניהול רשת הרכבות בתחומי המנדט הבריטי. בתקופת המנדט הבריטי עלה באופן מהותי השימוש ברכבת. במהלך תקופה זו הוקם קו רכבת חדש בין פתח תקווה לראש העין ולוד (אשר היה בקרבת שדה התעופה המרכזי) אשר הפך לאזור מרכזי ומפותח בהרבה עד מהלך מלחמת העולם השנייה. כמו כן, במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-1942, הקימו הבריטים קו רכבת שחיבר בין חיפה ביירות וטריפולי ועבר דרך מנהרת ראש הנקרה, אשר איפשרה נסיעה ברכבת לישראל מלבנון.

מקום מדינת ישראל ואילך

בעקבות הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 הוקמה חברת רכבת ישראל אשר הייתה מעתה אחראית על ניהול רשת הרכבות בתחומי מדינת ישראל. במהלך מלחמת העצמאות, במהלך השנים 1947–1949, נגרם נזק רב למסילות הרכבת בתחומי ישראל, ובמיוחד למסילת העמק, אשר לא הוקמה מחדש לאחר המלחמה בשל אילוצים כלכליים ומשום שהמסילה הייתה מיושנת ולא תאמה את יתר מסילות הרכבת בישראל.

בשנים הראשונות לעצמאותה של ישראל, תנועת הנוסעים ברכבות גדלה במהירות, והגיעה ל-4.5 מיליון נוסעים בשנה עד אמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר בתקופה זו החל השימוש ברכבת לדעוך בעקבות השיפורים המהותיים שבוצעו בתשתית הכבישים, בעקבות העלייה בשיעור הבעלות על כלי רכב, ובעקבות היעדר ההשקעות ברשת הרכבות, והמשך התעדוף של תחבורה ציבורית כגון אוטובוסים על פני רכבות. מגמה זו הגיעה לשפל ב-1990 כאשר באותה השנה רק 2.5 מיליון נסעו ברכבת. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 החל פיתוח מהותי של תשתיות הרכבת בישראל, אשר הוביל לחידוש החשיבות של הרכבת כאמצעי תחבורה מרכזי במדינת ישראל.

Remove ads

תשתית הרכבות

סכם
פרספקטיבה

רכבת כבדה

ערך מורחב – רכבת ישראל
Thumb
מפה טופולוגית של קווי רכבות הנוסעים בישראל

לחצו כדי להקטין חזרה Thumb

תרשים תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל:
שחור - מסילות ותחנות קיימות,
כחול - מסילות קיימות מחושמלות,
אדום - מסילות ותחנות בבנייה,
סגול - מסילות ותחנות שאושרו או בשלבי תכנון מתקדם,
אפור - מסילות משא (ללא שירות נוסעים), מסופי מטענים, מתחמי תחזוקת רכבות ותחנות תפעוליות עיקריות,
אדום/אפור או אדום/כחול - מסילות הקיימות בתהליך ההכפלה.

נכון לשנת 2010 רשת הרכבות בישראל הייתה באורך כולל של על כ-1,000 קילומטרים (620 מיל), כאשר השלמתם של מסילות באורך של כ-250 קילומטרים (160 מיל) נוספים הייתה צפויה במהלך תחילת העשור. לאורך רוב רשת הרכבות הוקמו שני מסלולים כתוצאה מעבודות שדרוג נרחבות שהחלו עוד משנות ה-90 במטרה להגדיל את הקיבולת של התעבורה לאורך רשת הרכבות.

רשת הרכבות כוללת את מסילת החוף אשר מחברת בין נהריה לתל אביב, ועוברת בין היתר דרך עכו, חיפה, נתניה וערים נוספות. ישנם תוכניות לבנות מחדש את המסילה המזרחית ההיסטורית שתחבר בין חדרה לראש העין, ושתהיה לה שלוחה לעפולה.

שישה קווי רכבת יוצאים מתל אביב לכיוון דרום, בהם שני קווים שממשיכים לראשון לציון, כאשר אחת מהן ממשיכה ליבנה (מסילה זו מורחבת כעת כך שתמשיך עד אשדוד), קו אחד ממשיך לאשקלון דרך לוד ורחובות עם שלוחה לנמל אשדוד, קו אחד מגיע ללמודיעין דרך נמל התעופה בן-גוריון, קו אחד ממשיך לירושלים (חלק ממסילת הרכבת יפו–ירושלים), וקו אחד מגיע לבאר שבע, כאשר ישנם גם שלוחות שמגיעים לרמת חובב ולמפעלי כימיקלים לישראל בדימונה.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 החלה ממשלת ישראל בפרויקט גדול לשדרוג רשת הרכבות הקיימת ולבנות מספר קווים חדשים. במסגרת פרויקט זה נבנו מחדש מסילות הרכבת לכפר סבא ולבאר שבע, תוך הפיכתן למסילה דו-מסלולית. במהלך העשור השני של המאה ה-21 נבנתה מחדש רכבת העמק ונוצרו הקווים החדשים מסילת עכו-כרמיאל, מסילת ירושלים - גנות, ומסילת אשקלון - באר שבע (אשר עוברת דרך שדרות, נתיבות ואופקים). חלק מהפרויקטים הללו החלו בעשור הראשון של המאה ה-21 אך בסופו של דבר הוקפאו, וחלקם חודשו בשנים 2009 עד 2010, כאשר הם נכללו בתוכנית ממשלתית מרכזית לחיבור כמעט כל הערים בישראל לרשת הרכבת.

הרחבת רשת הרכבות

מספר פרויקטים מרכזיים צפויים להתבצע במהלך שנות ה-20 של המאה ה-21 הפרויקט הראשון כולל הוספת מסילת רכבת רביעית שתעבור ב"צוואר הבקבוק" של תעבורת הרכבות במרכז - בין תחנת הרכבת תל אביב - מרכז לתחנת הרכבת תל אביב - ההגנה. במסגרת הפרויקט מתוכננת גם הוספת שתי מסילות נוספות בקו תל אביב-לוד. פרויקט חשוב נוסף הוא קו הרכבת שיעבור בין ראשון לציון למודיעין דרך כביש 431, אשר יאפשר לנוסעים לעבור לקו הרכבת החדש תל אביב-ירושלים. הדבר יאפשר נסיעה ישירה ברכבת בין ירושלים למודיעין ולפרברי גוש דן. הפרויקט המרכזי השלישי שצפוי להתחיל עד 2020 הוא הבנייה המחודשת של קו כפר סבא-חדרה.

תוכניות ארוכות טווח קיימות גם להקמה של קו רכבת לאילת, קו לערד דרך נבטים וכסייפה, קו לנצרת והמשך בניית קו רכבת העמק כך שיגיע לכרמיאל, נוסף לקווים לקריית שמונה, אריאל[דרוש מקור], צפת וטבריה.

רכבת קלה

ירושלים

ערך מורחב – הרכבת הקלה בירושלים

הקו האדום בירושלים הוא קו הרכבת הקלה הראשון בישראל, שנפתח בשנת 2011. אורך הקו הוא 13.8 קילומטרים, והוא עתיד להתארך.

חיפה

ערך מורחב – הכרמלית

נוסף אליו, החל משנת 1959 פועל באזור חיפה קו הפוניקולר התת-קרקעי, הכרמלית.

גוש דן

ערך מורחב – דנקל

הקו האדום של המערכת יוצא מפתח תקווה שנמצאת בחלק הצפון-מזרחי של המטרופולין ויגיע עד ראשון לציון שבקצה הדרום-מערבי, כאשר חלק ניכר מהמסלול עובר מתחת לפני הקרקע. הקו היה אמור להתחיל לפעול עוד בשנת 2021 אך תקלה שגרמה לבלימות חירום דחתה את הפתיחה, מאז הפתיחה נדחתה מספר פעמיים והוא נפתח לבסוף באוגוסט 2023.

רכבות קלות בבנייה

ירושלים

ערך מורחב – הרכבת הקלה בירושלים#קווים בעבודה ובתכנון

שני קווי רכבת קלה נמצאים כיום בשלבי בנייה בירושלים, נוסף לבניית המשך צפוני ודרומי לקו האדום. הקו האדום הקיים צפוי להמשיך ארבע תחנות צפונה מתחנת חיל האוויר לשכונת לנווה ליעקב, ושבע תחנות דרומה מהתחנה בהר הרצל להדסה עין-כרם. לאחר ההארכה הוא יכלול 34 תחנות (23 קיימות ו-11 חדשות). הקו המוארך יחל את פעילותו בספטמבר 2023, לשני הכיוונים.

הקו הירוק יעבור בין שכונת גילה לגבעה הצרפתית והר הצופים, עם שלוחות בדרומו, מכיוון בית צפאפא, למלחה ולתלפיות. הקו צפוי לעבור בין 42 תחנות ולהיפתח בשנת 2025 או 2026.[3] נוסף לקו העיקרי שבבנייה, לקו מתוכננים שלושה קווים משלימים, ביניהם הקו הירוק הבהיר, שישען על תשתיותיו ועל תשתיות הקו האדום המורחב ויפעל משכונת נווה יעקב עד הר נוף. אורכו של הקו המתוכנן 25 תחנות.

הקו הכחול יעבור בין שכונת רמות שבצפון ירושלים לשכונת גילה שבדרומה, עם שלוחה בודדת מהחאן הירושלמי למלחה דרך תלפיות ובית צפאפא. הקו צפוי להיות הארוך ביותר, עם 53 תחנות, ויפתח בשנת 2028.

גוש דן

ערך מורחב – מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי רכבת קלה

רשת קווי רכבת קלה ומערכת אוטובוסים מהירה גדולה מפותחת כיום באזור גוש דן, כאשר בסך הכל צפויים לפעול שלושה קווי רכבת קלה אשר אורכם הכולל יהיה 90 קילומטרים והם יחברו בין 139 תחנות.[4]

הקו הירוק יעבור מראשון לציון וחולון בדרום המטרופולין ויגיע עד צפון תל אביב והרצליה, וחלקו יהיה מתחת לפני הקרקע. בדרומו ובצפונו הוא יפוצל לשתי שלוחות, כאשר רק בין תחנות יד לבנים ואיינשטיין הוא ימצא בקו אחד. הקו יכלול 62 תחנות והוא צפוי להיפתח בשנת 2028.[5]

הקו הסגול, שלישי במספר, צפוי לעבור בין מסוף ארלוזורוב שבתל אביב עד לרמת אפעל שברמת גן, ושם להתפצל לשתי שלוחות: הצפונית, שתגיע לבר-אילן (ומתוכננת להגיע עד כפר גנים שבפתח תקווה), והדרומית צפויה להגיע עד לתחנת הטייסים. השלוחה הדרומית צפויה לעבור בשיבא, אור יהודה ויהוד. הקו יכלול 43 תחנות וצפוי להיפתח בשנת 2026.[6]

גליל

ערך מורחב – הרכבת הקלה חיפה–נצרת

קו בין חיפה לנצרת ונוף הגליל נמצא כיום בבנייה, אחרי שבינואר 2019 הוכרזה חברת "דנה הנדסה בע"מ" כזוכה במכרז לניהול הפרויקט, שישפר את הנגישות של גוש נצרת למפרץ חיפה. הקו בין נצרת ונצרת-עילית לחיפה יעבור גם בערים שפרעם, קריית אתא וקריית ביאליק וביישובים ביר אל-מכסור, ריינה ומשהד. הקו יכלול 20 תחנות וצפוי להיפתח בשנת 2028.[7]

Remove ads

תנועת נוסעים

סכם
פרספקטיבה
Thumb
תל אביב השלום, אחת מתחנות הרכבת בישראל בהן עוברת כמות הנוסעים הגדולה ביותר

בעוד שבשפל היו רק 2.5 מיליון נוסעים ברכבות בישראל ב-1990, ההשקעות הנרחבות בתשתית הרכבות הכבדות בישראל, שהחלה בראשית שנות התשעים גרמו לכך שהנסיעה ברכבת הפכה אטרקטיבית יותר, במיוחד לאור העומס ההולך וגובר בכבישים, וכתוצאה מכך השימוש ברכבות הנוסעים החל לגדול אופן חד - בין 1990 ל-2015 כמות הנוסעים ברכבות הכבדות גדלה פי 20. יתר על כן, תשתית הרכבות עדיין נמצאת בפיתוח ועל כן הצמיחה במספר הנוסעים צפויה להימשך.

סטטיסטיקה

כמות הנוסעים ברכבות כבדות

הטבלה הבאה כוללת נתונים סטטיסטיים של רכבות כבדות בלבד.

מידע נוסף שנה, נוסעים (מיליונים) ...

סך מרחק הנסיעה שעברו הנוסעים ברכבות בישראל

הטבלה שלהלן מציגה את סך מרחקי הנסיעה לכל הנוסעים ברכבות בישראל לאורך השנים.

מידע נוסף שנה, סך הקילומטרים שהנוסעים נסעו (במיליונים) ...

תחנות נוסעים של הרכבת כבדה

ערך מורחב – תחנות רכבת בישראל
מידע נוסף התחנה, שם העיר ...
Remove ads

הובלה של מטענים

Thumb
רכבת משא באזור לוד

על פי נתונים רשמיים, רכבת ישראל הובילה כ-7 מיליון טון של משא במהלך 2010. מינרלים וכימיקלים מאזור ים המלח, כגון זרחה, אשלג וגופרית, מהווים למעלה ממחצית מהמטענים הללו. ממשלת ישראל חותרת להגביר את השימוש בתשתית הרכבת להובלה של מטענים.

קווי רכבת בינלאומיים שעברו בארץ ישראל לפני קום המדינה

בעוד שבמקור קווי הרכבת המנדטורית הגיעו לקנטרה שמצפון לתעלת סואץ במצרים, ולטריפולי שבלבנון. ב-1912 הצרפתים יצרו הרחבה למסילת הברזל ברלין-בגדאד אשר המשיכה דרומה מחלב שבסוריה לטריפולי שבלבנון. הקו הורחב במהלך מלחמת העולם השנייה ידי שני מהנדסים אוסטרליים ולאחר מכן על ידי מהנדסים ניו זילנדים.

קווי הרכבת שעברו בארץ ישראל לפני קום המדינה הוקמו בעיקר מהצורך הלוגיסטי של הצבאות באזור. עם הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 ועם פרוץ מעשי האיבה במהלך מלחמת העצמאות בשנים 1947–1949 כל הקווים שיצאו החוצה מתחומי המדינה חדלו להתקיים.

הכוחות הישראליים הפציצו את גשר הרכבת ללבנון. את השרידים של קו זה ניתן לראות כיום באזור ראש הנקרה, שם מוצג הסרט "רכבת לשלום" בתוך המנהרה שדרכה עברה במקור הרכבת ללבנון. המסילה המשיכה מראש הנקרה ועד נהריה, ובכך אפשרה נסיעה מלבנון דרך תל אביב למצרים.

Remove ads

בתרבות הישראלית

הזמר אריק לביא ביצע את "שיר הקטר" בשנת 1958, בו הוא מתאר את קטר הקיטור האחרון בישראל במסעו לחיפה, שם הוא נידון לגריטה עקב המעבר לקטרי דיזל.

בשנת 1985 הוציאה להקת משינה את שירם "רכבת לילה לקהיר".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רכבות בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads