גלעד צוקרמן

גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971) הוא בלשן ומחיה שפות ישראלי, מופיע ברשימת 30 החוקרים מאוסטרליה המשפיעים ביותר בעולם (2024),^[1] זוכה פרס רובינליכט לשנת 2023.^[2]

גלעד צוקרמן

פרופ' גלעד צוקרמן, 2011
לידה	1 ביוני 1971 (בן 54) גבעתיים, ישראל
מדינה	ישראל ישראל, אוסטרליה, אנגליה, איטליה, ארצות הברית, סינגפור, סין, סלובקיה, יפן
ענף מדעי	בלשנות, רוויוואליסטיקה
השכלה	מכללת העולם המאוחד של האדריאטי (1989) אוניברסיטת תל אביב (1997) אוניברסיטת אוקספורד (2000) אוניברסיטת קיימברידג' (2003)
תפקיד	פרופסור
מעסיק	אוניברסיטת קיימברידג', מכון ויצמן, אוניברסיטת טקסס באוסטין, האוניברסיטה הלאומית של סינגפור, אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי, מידלברי קולג', אוניברסיטת קווינסלנד, אוניברסיטת אדלייד
אתר רשמי
תרומות עיקריות
ניתוח ה"ישראלית" כשפת-כלאיים, תופעת התשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל), רוויוואליסטיקה (מדע החייאת השפות), חקר השפה והתרבות, מגע בין לשונות, בלשנות היסטורית, אטימולוגיה, לקסיקולוגיה.

מחקריו עוסקים בעיקר בהחייאת שפות, במגע בין לשונות, בשפה ותרבות, בבלשנות היסטורית, בלקסיקולוגיה (אנ'), בגנטיקה לשונית (אנ') ובהתפתחות של לשונות, במקורות העשרה מילונית, בריבוי סיבות ובהיברידיות (הכלאה לשונית ותרבותית). הוא מרבה לחקור את העברית הישראלית (שהוא מכנה "ישראלית") והיידיש כמקרי מבחן לתאוריות שלו.

הוא עוסק בהחייאת שפות אבוריג'יניות באוסטרליה וברחבי העולם^{[3][4][5][6][7][8]} והוא גם מומחה לבלשנות משפטית^[9][10] ולסימני מסחר.^[11]

קורות חיים

צוקרמן נולד בגבעתיים וגדל באילת. לפני שירותו בצה"ל, למד בקולג' בינלאומי באיטליה, השייך לרשת ה-United World Colleges. את שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200. צוקרמן סיים בהצטיינות יתרה תואר שני בבלשנות בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן שבאוניברסיטת תל אביב.^[12] הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת קיימברידג'.^[13] באוקספורד שימש צוקרמן כנשיא ארגון הסטודנטים היהודי של האוניברסיטה, לחיים.

מפברואר 2011, צוקרמן הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה. מפברואר 2017, הוא משמש כנשיא האגודה האוסטרלית ללימודי יהדות.

צוקרמן כיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי, באוניברסיטת שאנגחאי ללימודים בינלאומיים ובמידלברי קולג'. ב-2006–2011 הוא כיהן כפרופסור באוניברסיטת קווינסלנד. הוא היה מדען אורח במכון ויצמן וחוקר באוניברסיטת טקסס באוסטין ובמכון רוקפלר בבלאג'ו.^[14] הוא לימד גם באוניברסיטת קיימברידג', האוניברסיטה הלאומית של סינגפור, והאוניברסיטה העברית.^[15]

צוקרמן הוא פוליגלוט: הוא דובר 13 שפות וקורא כ-30. פרסומיו האקדמיים כוללים מאמרים באנגלית, בעברית, ביידיש, באיטלקית, בספרדית, בגרמנית, ברוסית ובסינית.^[16]

גישתו הבלשנית

מחקריו של צוקרמן מחלישים את מודל אילן היוחסין בבלשנות, לפיו כל שפה התפתחה משפה אחת שקדמה לה. צוקרמן גורס כי תיתכן התפתחות של לשונות חדשות, למשל "שפות החייאה", שחל בהן מיזוג של יסודות משתי שפות או יותר. במילים אחרות, ייתכן שלשפה נתונה יהיה יותר מ"הורה" אחד.

התאוריה של צוקרמן מערערת על החלוקה הקלאסית של שפות למשפחות גנטיות. לפי צוקרמן, ייתכן ששפה תהיה שמית והודו-אירופית כאחת, אם היא התפתחה ממיזוג של אלמנטים משפה שמית מצד אחד ומשפה הודו-אירופית מצד שני. ה"ישראלית" (העברית החדשה), לדעת צוקרמן, היא דוגמה ל"שפת החייאה" בעלת מספר "הורים" בו-זמנית. גישה זו נובעת מטענתו של צוקרמן, שה"ישראלית" ממזגת יסודות שמיים והודו-אירופיים. את היסודות השמיים תרמה העברית לתקופותיה, ואילו האלמנטים ההודו-אירופיים הגיעו בעיקר מיידיש, וכן מרוסית ומפולנית. לפי צוקרמן, הישראלית איננה אבולוציה אורגנית של העברית אלא גנזה היברידית.^[17]

צוקרמן טוען שכל "שפת החייאה" מוצלחת היא היברידית. הסיבה לכך היא עקרון החפיפה, שהוא סטטיסטי: "ככל שמאפיין לשוני קיים ביותר שפות תורמות, כך יש לו סיכוי גדול יותר לחדור לשפה המתהווה".^[18]

התאוריה ההיברידית הרב-הורית שייסד צוקרמן לגבי היווצרות ה"ישראלית" סותרת לא רק את מודל ההחייאה (חיים רבין, חיים רוזן), אשר לפיו ה"ישראלית" היא עברית, אלא גם את תאוריית הרה-לקסיפיקציה (פאול וקסלר, ג'וליה הורבט), אשר לפיה ה"ישראלית" היא יידיש שהחליפו את אוצר המילים שלה באוצר מילים עברי.

"תשמו"ץ"

תשמו"ץ, ראשי תיבות של תרגום שומר משמעות וצליל, הוא מונח שטבע צוקרמן, תרגום של Phono-Semantic Matching (גם הוא מונח של צוקרמן), תחדיש המשמר גם את הצליל וגם את המשמעות של המונח הזר. לדוגמה, ״סחר מכר" הוא תשמו"ץ של "שאַכער מאַכער" היידי.

דוגמה נוספת לתחדיש מסוג זה היא המילה "קוקית", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית cookie ומשמעותה "מידע על הגולש שהדפדפן שומר במחשבו". המילה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקייה, המטילה את ביציה בקיני זרים. השימוש בתחדיש מסוג זה קיים בשפות רבות (שמיות, הודו-אירופיות וכו'), וגם ברבדים קדומים של העברית. המילה מסתורין היא דוגמה לכך.^[19]

בשנת 2015 חידשה האקדמיה את המילה מוּפין כתחליף למאפין (mufffin) ובהשראת המילה תוּפין המקראית: "תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים" (ויקרא ו, יד).^[20]

לפי צוקרמן, הביטויים "כלי ראות", "כלי עיניים" ו"בתי עיניים" פינו את מקומם למילה "משקפיים", תשמו"ץ של חיים לייב חזן מ-1890 על בסיס סְקוֹפֶּאוֹ (אני מביט) היווני והשורש העברי שק"פ.^[21]

ביקורת

צוקרמן הוא דמות שנויה במחלוקת בקרב עמיתיו – "הוא נחשב על ידי עמיתיו הישראלים גאון, או פרובוקטור".^[22] המונח "ישראלית" שהוא הציע כדי לתאר את העברית בת זמננו נתפס כפרובוקטיבי.^[23]

ספריו

ספרו של צוקרמן Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew (מגע בין שפות והעשרה לקסיקלית בעברית הישראלית), שפורסם ב-2003 בהוצאת פלגרייב מקמילן, עוסק ברב-סיבתיות (multiple causation) ובתחדישים רב-מקוריים בעברית ישראלית, בטורקית, במנדרינית, ביפנית ובערבית.

בשנת 2008 יצא לאור בהוצאת עם עובד ספרו ישראלית שפה יפה. הספר חולל דיונים ציבוריים סוערים, זכה לסקירה בעיתונות ונמכר בעותקים רבים.^[24]

בשנת 2011 יצא לאור בהוצאת קרן הספר טינגו, שצוקרמן תרם לו שלושה פרקים על יידיש, אטימיתולוגיה (אטימולוגיה עממית) וסלנג ישראלי.^[25]

בשנת 2020 יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד ספרו של צוקרמן Revivalistics: From the Genesis of Israeli to Language Reclamation in Australia and Beyond (רוויוואליסטיקה: מהתהוות הישראלית להחייאת שפות באוסטרליה ומעבר לה). הספר מציג שדה-מחקר בינתחומי חדש העוסק בהחייאת לשונות ברחבי העולם.

בשנת 2021 יצא לאור בהוצאת East China Normal University ספרו של צוקרמן 多源造词研究, העוסק במילים חדשות הנובעות ממספר מקורות בו-זמנית בלשונות כמו סינית מנדרינית ו"ישראלית".

ספרים נוספים:

• Burning Issues in Afro-Asiatic Linguistics, 2012.
• 2014 Jewish Language Contact (גיליון מיוחד של International Journal of the Sociology of Language)
• Engaging – A Guide to Interacting Respectfully and Reciprocally with Aboriginal and Torres Strait Islander People, and their Arts Practices and Intellectual Property, 2015.
• Dictionary of the Barngarla Aboriginal Language, 2018
• 2019, Barngarlidhi Manoo (מדברים באנגאלה ביחד) - החלק השני של Barngarlidhi Manoo
• Mangiri Yarda (Healthy Country: Barngarla Wellbeing and Nature), Revivalistics Press, 2021.^[26]
• Wardlada Mardinidhi (Bush Healing: Barngarla Plant Medicines), Revivalistics Press, 2023.^[27]

ממאמריו

• זיוונים זה לא הכל, באתר הארץ, 1 ביולי 2021
• עד מתי פסיקופתים יעלוזו, באתר הארץ, 3 במארס 2016
• ישראלי, דבר ישראלית!, באתר הארץ, 28 באפריל 2009
• ישראלית שפה יפה, הו! 2, יוני 2005, עמ' 172–182
• הישראלים לא מבינים תנ"ך, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2010
• אקדמיה ליפהפיות נרדמות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
• האם תרגום אפשרי?, הד האולפן החדש 96, 2010.
• בין "עברית" ל"ישראלית": רב שיח בהשתתפות פרופ' גלעד צוקרמן, פרופ' תמר סוברן ועידו בסוק, הד האולפן החדש, גיליון 95, 2009.
• גלעד צוקרמן וגתית הולצמן, "רֵעד אל העם: על המהפך הנדרש בהוראת תנ"ך בישראל", בתוך: גילוי דעת, כתב עת רב-תחומי לחינוך, חברה ותרבות, גיליון מס' 1, ינואר 2012.

• Cultural Hybridity: Multisourced Neologization in 'Reinvented' Languages and in Languages with 'Phono-Logographic' Script, Languages in Contrast 4 (2), pp. 281-318, 2004.
• "Phono-Semantische Abgleichung", Semantik im Lexikon, Stefan Langer & Daniel Schnorbusch (eds), Gunter Narr, Tübingen, pp. 223-267, 2005.
• A New Vision for 'Israeli Hebrew': Theoretical and Practical Implications of Analysing Israel's Main Language as a Semi-Engineered Semito-European Hybrid Language, Journal of Modern Jewish Studies 5 (1), pp. 57-71, 2006.
• Complement Clause Types in Israeli", Complementation: A Cross-Linguistic Typology, R. M. W. Dixon & A. Y. Aikhenvald (eds), Oxford University Press, Oxford, pp. 72-92, 2006.
• 'Etymythological Othering' and the Power of 'Lexical Engineering' in Judaism, Islam and Christianity. A Socio-Philo(sopho)logical Perspective, Explorations in the Sociology of Language and Religion, Tope Omoniyi & Joshua A. Fishman (eds), Amsterdam: John Benjamins, pp. 237-258, 2006.
• 《混合还是复苏：以色列语的起源——多来源，形式和模式》, 南开语言学刊 (Nankai Linguistics) 2008-2, pp. 23-35, 2008.
• 'Realistic Prescriptivism': The Academy of the Hebrew Language, its Campaign of 'Good Grammar' and Lexpionage, and the Native Israeli Speakers, Israel Studies in Language and Society 1, pp. 135-154, 2008.
• Icelandic: Phonosemantic Matching, Globally Speaking: Motives for Adopting English Vocabulary in Other Languages, Judith Rosenhouse & Rotem Kowner (eds), Multilingual Matters Clevedon-Buffalo-Toronto, pp. 19-43, 2008. (Sapir, Yair & Zuckermann, Ghil'ad)
• Hybridity versus Revivability: Multiple Causation, Forms and Patterns, Journal of Language Contact, Varia 2, pp. 40-67, 2009.
• Blorít: Pagans’ Mohawk or Sabras’ Forelock?: Ideological Secularization of Hebrew Terms in Socialist Zionist Israeli, The Sociology of Language and Religion: Change, Conflict and Accommodation, Tope Omoniyi (ed.), Palgrave Macmillan, pp. 84-125, 2010. (Yadin, Azzan & Zuckermann, Ghil'ad)
• Stop, Revive, Survive: Lessons from the Hebrew Revival Applicable to the Reclamation, Maintenance and Empowerment of Aboriginal Languages and Cultures, Australian Journal of Linguistics 31 (1), pp. 111-127, 2011. (Zuckermann, Ghil'ad & Walsh, Michael)
• Zuckermann, Ghil'ad; Quer, Giovanni; Shakuto, Shiori (2014). "Native Tongue Title: Proposed Compensation for the Loss of Aboriginal Languages". Australian Aboriginal Studies. 2014/1: 55–71.
• Zuckermann, Ghil'ad; Walsh, Michael (2014). ""Our Ancestors Are Happy!": Revivalistics in the Service of Indigenous Wellbeing". Foundation for Endangered Languages. XVIII: 113–119.

סרטים

• Fry's Planet Word (סטיבן פריי מראיין את פרופ' צוקרמן)
• Babbel: Why Revive A Dead Language? - Interview with Prof. Ghil'ad Zuckermann
• קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים שיצר פרופ' צוקרמן על החייאת שפות: edX MOOC: Language Revival: Securing the Future of Endangered Languages
• SBS: Living Black: S18 Ep9 - Linguicide
• פרופ' צוקרמן מחייה שפות באוסטרליה, SBS News
• השפה הישראלית: רצח יידיש או יידיש רעדט זיך – הרצאה של פרופ' צוקרמן ביום עיון בבית לייוויק, תל אביב, בהנחיית ד"ר צביה ולדן (3 בינואר 2008), חלק א'; חלק ב'

ראיונות ברדיו ופודקאסטים

• טלי ליפקין-שחק מראיינת את הפרופ' גלעד צוקרמן, פ.א. פגישה אישית, 11 ביולי 2020
• חיים ותחייה ביד הלשון (5 חלקים), גיל מרקוביץ מראיינת את הפרופ' גלעד צוקרמן, המעבדה, כאן תרבות, 8 באוגוסט 2019: חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5
• גלעד צוקרמן רק רוצה לעבוד במקצוע שלו: החייאת שפות, תמר עילם גינדין מראיינת את הפרופ' גלעד צוקרמן, איראניום מועשר, 28 בינואר 2019
• BBC: People Fixing The World: Bringing Dead Languages Back to Life, 2023

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: גלעד צוקרמן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלעד צוקרמן

• רשימת הפרסומים של גלעד צוקרמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אתר האינטרנט הרשמי של גלעד צוקרמן
• פרופ' צוקרמן באתר Academia.Edu – כולל רשימת ספריו ומאמריו
• עמרי הרצוג, עברית בשתי שקל, באתר הארץ, 27 באפריל 2010
• ניצה לואנסטין, אמר לשבט את דברו, באתר ידיעות אחרונות, 28 באוקטובר 2016
• רשימת המאמרים של גלעד צוקרמן באתר רמב"י

• גלעד צוקרמן, ברשת החברתית פייסבוק
• גלעד צוקרמן, סרטונים בערוץ היוטיוב
• גלעד צוקרמן, באתר dblp
• גלעד צוקרמן, דף שער בספרייה הלאומית