2018 במדע

בערך זה מצוינים אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 2018 ונוגעים לעולם המדע.

ערך מורחב – 2018

		2018 במדע
< · 2016 · 2017 — 2018 — 2019 · 2020 · >
כל ערכי השנים במדע במאה ה-20 · כל ערכי השנים במדע במאה ה-21 · פורטל מדע בישראל

אסטרונומיה וחקר החלל

• 31 בינואר – לראשונה התגלה באמצעות עידוש כבידתי כוכב לכת חוץ-שמשי הנמצא בגלקסיה אחרת, בקוואזר RX J1131-1231 (אנ').^[1]
• 6 בפברואר^[2] – טיסת הבכורה של משגר פאלקון כבד שיוצר על ידי חברת SpaceX.^[3][4] עם שיגורו הפך למשגר המבצעי החזק ביותר בעולם.
• פברואר – נמצאה עדות משמעותית לקיומו של חומר אפל ביקום, מחקר של פרופ' רנן ברקנא מאוניברסיטת תל אביב גילה דרך גלי רדיו כי החומר האפל מקיים אינטראקציה עם אטומי מימן.^[5]
• 18 באפריל – שיגור טלסקופ החלל TESS, אשר מתפקד כממשיכו של טלסקופ החלל קפלר במשימת גילוי כוכבי לכת חוץ-שמשיים
• 25 באפריל – סוכנות החלל האירופית פרסמה מיפוי עדכני של שביל החלב והגלקסיות הקרובות, לפי נתונים שנאספו על ידי טלסקופ החלל גאיה.^[6]
• 5 במאי – שיגור הגשושית InSight לחקר הקרקע במאדים. נחתה ב-26 בנובמבר.
• 16 במאי – זוהתה הגלקסיה השנייה הרחוקה ביותר נכון לעת הגילוי, MACS1149-JD1, במרחק של 13.28 מיליארד שנות אור.^[7]
• מאי – נמצאו שינויים במסלולו של האסטרואיד 2015 BP₅₁₉ (אנ') שמהווים ראייה נסיבתית לקיומו של כוכב לכת תשיעי.^[8]
• יוני – סופת אבק כיסתה חלקים גדולים ממאדים, מדענים השתמשו ברכב החלל אופורטוניטי כדי לנסות ולחקות אחר מקורותיהן של סופות אלו.^[9]
• יולי – גילוי עשרה ירחי צדק נוספים שלא היו ידועים למדע, מה שמגדיל את מספרם של אלה ל-79.^[10]
• 12 באוגוסט – שיגור Parker Solar Probe, גשושית לחקר העטרה של השמש.
• אוגוסט – גילוי מרבצי קרח בקטבים של הירח.^[11]
• ספטמבר – נמצא כי על טיטאן, ירחו של שבתאי, מתחוללות סופות אבק כאשר זהו המקום השלישי במערכת השמש שבו זוהתה סופת אבק, אחרי כדור הארץ ומאדים.^[12]
• 10 בנובמבר – גילוי 2018 VG₁₈, גוף טרנס-נפטוני הכי רחוק נכון לעת הגילוי.
• נובמבר – התגלה כוכב ברנרד b, כוכב לכת דמוי ארץ במערכת כוכבי הלכת של כוכב ברנרד.^[13]
• נובמבר – הגשושית וויאג'ר 2 יצאה את מערכת השמש והגיעה לתווך בין-כוכבי, בכך הייתה לחפץ מעשה יד אדם השני (אחרי וויאג'ר 1) להשיג יעד זה.

גלריה

• 
  שיגור ראשון של פאלקון כבד
• 
  צילום הבדיקה של טלסקופ החלל TESS אחרי שיגורו.
• 
  גלקסיית MACS1149-JD1, צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל
• 
  Parker Solar Probe בשלב הבדיקות לפני השיגור.

ארכאולוגיה

העדות הקדומה בעולם לנדידת בני מיננו מחוץ לאפריקה התגלתה במערת מיסליה שבהר הכרמל

• ינואר - העדות הקדומה בעולם לנדידת בני מיננו מחוץ לאפריקה התגלתה במערת מיסליה בכרמל: לסת של אדם מודרני מהתקופה הפלאוליתית התיכונה שגילה כ-194 עד 177 אלפי שנים לפני זמננו^[14]
• ינואר - גילויו של האתר הארכאולוגי ג'לג'וליה שמתוארך לכחצי מיליון שנים לפני זמננו.^[15]
• פברואר - גילוין של 5 אבני מיל בדרך הבשמים,^[16] במקטע בין מצפה רמון לעבדת. מתוארכות לעשור האחרון של המאה ה-2 לספירה.^[17]
• בעיר ההיסטורית אנטיוכיה בדרום טורקיה פוענחה לוחית כקללה בעברית שנועדה להכשיל יריבים במרוץ מרכבות^[18]
• באתר הארכאולוגי אוהלו 2 לחוף הכנרת התגלתה עדות ארכאו-זואולוגית לדיג של קרפיונים ואמנונים מלפני כ-23,000 שנים.^[19]

בוטניקה

• פוענח הגנום של החיטה, המכיל 16 מיליארד אותיות על 21 כרומוזומים, המתחלקים לשלושה תתי־גנום שונים.^[20]

גאולוגיה

• מחקר משותף של המכון הגיאולוגי לישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת חיפה מצא כי הים התיכון המזרחי נוצר רק כ-100 מיליון שנה מאוחר יותר ממה שסברו עד כה.^[21]

זואולוגיה

• 20 ביוני – מתה הגורילה קוקו,^[22] אשר נעשו עליה ניסויים בלשניים בקופי אדם ואשר ידעה להבין את שפת סימנים וגידלה חיית מחמד.

פיזיקה

טכנולוגיה

רפואה

פרסים

• פרס נובל:
  • פרס נובל לפיזיקה – ארתור אשקין (ארצות הברית), על פיתוח מלקחיים אופטיים והשימוש בהם במערכות ביולוגיות, ז'ראר מורו ודונה סטריקלנד, על פיתוח שיטה ליצירת פולסים אופטיים אולטרה-קצרים ורבי עוצמה
  • פרס נובל לכימיה
    • פרנסס המילטון ארנולד (ארצות הברית) על האבולוציה המכוונת של אנזימים
    • ג'ורג' פ. סמית' (ארצות הברית) וגרגורי וינטר (הממלכה המאוחדת) על פיתוח שיטה המכונה תצוגת פאג'ים (phage display).
  • פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – ג'יימס אליסון (ארצות הברית) וטסוקו הונג'ו (יפן), על גילוייהם בתחום הטיפול בסרטן באמצעות אינהיביציה של רגולציה חיסונית שלילית.
  • פרס נובל לכלכלה
    • ויליאם נורדהאוס (ארצות הברית) על הכללת שינויי אקלים באנליזה מאקרו-כלכלית ארוכת טווח.
    • פול רומר (ארצות הברית) על הכללת חדשנות טכנולוגית באנליזה מאקרו-כלכלית ארוכת טווח.
• פרס אבל – רוברט לנגלנדס (קנדה/ארצות הברית), על גילוי הקשר בין תורת המספרים, תורת ההצגות ותבניות אוטומורפיות.
• מדליית פילדס – קאושר בירקאר (איראן/בריטניה), אקשיי ונקאטש (אוסטרליה/ארצות הברית), אליסיו פיגאלי (איטליה) ופיטר שולצה (גרמניה).
• פרס טיורינג - יהושע בנג'יו (קנדה), ג'פרי הינטון (קנדה), יאן לקון (צרפת) לפריצות דרך רעיוניות והנדסיות שהפכו רשתות עצביות עמוקות למרכיב קריטי במחשוב.

נפטרו

• 15 בינואר – מתילדה קרים, ביולוגית אמריקאית, יהודייה ממוצא איטלקי-שווייצרי, מראשוני חוקרי האיידס וממייסדי האגודה האמריקאית לחקר האיידס (נולדה ב-1926)
• 5 בפברואר – אלן בייקר, מתמטיקאי אנגלי, חתן מדליית פילדס (1970) על הישגיו בתורת המספרים (נולד ב-1939)
• 18 בפברואר – גינתר בלובל, ביולוג גרמני-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1999) על הממצא שלחלבונים יש אותות פנימיים המורים על ההובלה והמיקום שלהם בתוך התא (נולד ב-1936)
• 22 בפברואר – ריצ'רד טיילור, פיזיקאי קנדי, חתן פרס נובל לפיזיקה (1990), על מחקר חלוצי בפיזור אינאלסטי עמוק של אלקטרונים על פרוטונים ונייטרונים קשורים, שהיה בעל חשיבות חיונית לפיתוח מודל הקווארקים בפיזיקת החלקיקים (נולד ב-1929)
• 6 במרץ – פיטר פרוינד, פיזיקאי אמריקאי, יהודי יליד רומניה, תרם תרומות חשובות לפיזיקת החלקיקים ולפיזיקה מתמטית, בייחוד לתורת המיתרים (נולד ב-1936)
• 9 במרץ – ג'ון סלסטון, ביולוג בריטי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2002) על חלקו בתגליות לגבי בקרה גנטית של התפתחות איברים ומוות תאי מתוכנת (אפופטוזה) במחקרים בתולעת Caenorhabditis elegans (נולד ב-1942)
• 14 במרץ – סטיבן הוקינג, אסטרופיזיקאי ותאוריקן אנגלי (נולד ב-1942)
• 7 באפריל – פטר גרינברג, פיזיקאי גרמני חתן פרס נובל לפיזיקה (2007) על חלקו בגילוי התנגדות מגנטית עצומה, שהביאה לפריצת דרך בכוננים קשיחים בגודל של ג'יגה-בייט (נולד ב-1939)
• 28 במאי – ינס סקואו, רופא, ביוכימאי וביופיזיקאי דני, חתן פרס נובל לכימיה (1997) על גילוי האנזים מעביר היונים, משאבת נתרן-אשלגן (Na⁺/K⁺-ATPase) (נולד ב-1918)
• 2 ביוני – פול בויר, ביוכימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה (1997), על חלקו במחקר בנושא המנגנון האנזימי בבסיס הסינתזה של ATP (נולד ב-1918)
• 29 ביוני – ארוויד קרלסון, מדען שוודי, נודע בעיקר בזכות גילוי יכולת ההולכה העצבית של הדופמין והשפעתה על מחלת פרקינסון, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2000) על חלקו במחקרים בנושא הדופמין (נולד ב-1923)
• 18 ביולי – ברטון ריכטר, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1976 על חלקו בגילוי מֶזון J/Ψ המכיל קווארק קסום (נולד ב-1931)
• 14 בספטמבר – ברנקו גרונבאום, מתמטיקאי יהודי עסק בעיקר בגאומטריה בדידה ובקמירות. ידוע בזכות תיאורמות סיווג ובפריצת דרך בתאוריה של פאונים מופשטים. עבודתו סיפקה השראה לריצוף פנרוז (נולד ב-1929)
• 14 בספטמבר – אהרון פינקר, פיזיקאי, מתמטיקאי וחוקר מטאורולוגיה ישראלי אמריקאי, פעל בתחום החינוך המדעי ופיתוח תוכניות לימודים במדעי הטבע בעיקר, בפיזיקה ובמתמטיקה (נולד ב-1934)
• 23 בספטמבר – צ'ארלס קואן קאו, חוקר בתחום הנדסת חשמל, חתן פרס נובל לפיזיקה (2009) על הישגים פורצי דרך בנוגע להעברת אור בסיבים לתקשורת אופטית (נולד ב-1933)
• 3 באוקטובר – לאון לדרמן, פיזיקאי אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה (1988) על חלקו בפיתוח שיטת אלומת הנייטרינו ועל הדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים על ידי גילוי הנייטרינו המיואוני (נולד ב-1922)
• 9 באוקטובר – תומאס סטייץ, ביופיזיקאי וביוכימאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה (2009), על חלקו במחקרים שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום (נולד ב-1940)
• 15 באוקטובר – פול אלן, יזם ואיש עסקים אמריקאי שייסד ביחד עם ביל גייטס את חברת מיקרוסופט (נולד ב-1953)
• 19 באוקטובר – אוסאמו שיממורה, מדען יפני חתן פרס נובל לכימיה (2008), על חלקו בגילוי ופיתוח השימוש בחלבון הפלואורסצנטי (נולד ב-1928)
• 20 בנובמבר – אהרון קלוג, כימאי וביופיזיקאי יהודי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה (1982) על פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הקריסטלוגרפי (נולד ב-1926)
• 9 בדצמבר – ריקרדו ג'אקוני, פיזיקאי איטלקי, חתן פרס נובל לפיזיקה (2002) על חלקו בתרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי מקורות לקרינת X קוסמית (נולד ב-1931)
• 25 בדצמבר – ננסי גרייס רומן, אסטרונומית אמריקנית, תרמה משמעותית לתכנון טלסקופ החלל האבל, הייתה פעילה כמחנכת וכתומכת בקידום נשים במדע (נולדה ב-1925)
• 26 בדצמבר – רוי גלאובר, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה (2005) על תרומתו לתאוריה הקוונטית של קוהרנטיות אופטית (נולד ב-1925)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 2018 במדע בוויקישיתוף

• ד"ר יגאל פת-אל, האירועים האסטרונומיים המשמעותיים ביותר ב-2018, באתר ynet, 1 בינואר 2018
• אליסף קוסמן, ‏משימות החלל של 2018: מהמשגר החזק בעולם ועד היורש של טלסקופ החלל קפלר, באתר "הידען", 4 בינואר 2018
• הנדסת ילדים ומטוס חרישי: המדע של 2018, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 27 בדצמבר 2018
• ירון דרוקמן, מהתגלית בכרמל ועד האינסוף: 2018 במדע, באתר ynet, 30 בדצמבר 2018