אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה. אמסטרדם מושכת מיליוני תיירים בכל שנה, והיא אחת מערי התיירות המובילות באירופה. מוטו העיר: Heldhaftig, Vastberaden, Barmhartig ("אמיצת-לב, החלטית, רחומה").

ערך זה עוסק בבירת הולנד. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אמסטרדם (פירושונים).

אמסטרדם
Amsterdam

סמל אמסטרדם סמל אמסטרדם דגל אמסטרדם דגל אמסטרדם
מראות העיר אמסטרדם
מדינה	הולנד הולנד
ראש העיר	פמקה הלסמה
תאריך ייסוד	1300
על שם	אמסטל
שטח	219 קמ"ר
גובה	2- מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	921,468 (ינואר 2023)
‑ במטרופולין	1,456,187 (דצמבר 2022[1])
‑ צפיפות	3,506 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	52°22′29″N 4°53′32″E
אזור זמן	UTC +1
www.amsterdam.nl
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת הולנד מוגדלת)   האג מאסטריכט איינדהובן ארנהם חרונינגן אוטרכט זוולה לייוורדן אנסחדה אמן בלגיה גרמניה הים הצפוני אמסטרדם (למפת הולנד רגילה)   האג מאסטריכט איינדהובן ארנהם חרונינגן אוטרכט זוולה לייוורדן אנסחדה אמן בלגיה גרמניה הים הצפוני אמסטרדם (למפת צפון הולנד רגילה)   הארלם זאנסטאט הארלמרמיר אלקמאר הורן טסל אמסטרדם (למפת צפון הולנד מוגדלת)   הארלם זאנסטאט הארלמרמיר אלקמאר הורן טסל אמסטרדם tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

היסטוריה

האזור של אמסטרדם היה מיושב עוד מהתקופה הנאוליתית. בסוף המאה ה-10, החלו לאחזר קרקע בעיקר במעלה נהר האמסטל שם הקרקע הייתה פחות ביצתית, והאזור שימש לחקלאות. אך לאחר השיטפון של 1170 (אנ') השתנתה הטופוגרפיה של האזור, ונהר האיי הרדוד הפך לשפך נהר, ועל כן אפשר חיבור מהאמסטל לזאודרזיי, לאייסל (אנ') ולנתיבי מים רחוקים יותר^[2]. בנוסף, זרימת המים של האמסטל התגברה, כך שניתן היה לנקז את עודפי המים בצורה טובה יותר. עם גדות יבשות יותר, שפך האמסטל במורד הזרם הפך לאטרקטיבי למגורי קבע. מיד לאחר שינוי הנוף של 1170 הוקם במקום יישוב שמראשיתו התמקד בתנועה, ייצור ומסחר ולא בחקלאות^[3]. לפי הערכות נבנה הסכר על האמסטל בין 1264 ל-1275, והעניק למקום את שמו – "אמסטל דאם" – הסכר על האמסטל.

ימי הביניים

על אף היותה בירת הולנד והעיר החשובה במדינה, העיר קמה יחסית בשלב מאוחר, לאחר שערים כמו אוטרכט ורוטרדם כבר היו מבוססות באזור.

ב-27 באוקטובר 1275 קיבלה אמסטרדם חופש מתשלום מכסים. העיר קיבלה זכויות עירוניות בשנת 1300 או 1301, מגי ואן הנגוון – הבישוף של אוטרכט.

החל מהמאה ה-14 החלה אמסטרדם להיות גורם מסחרי משפיע באזור. הזינוק הכלכלי החל כאשר העיר נקבעה כתחנת הגבייה של מכסי-מעבר ממשלוחי משקה הבירה ממדינות אחרות. המים היו מזוהמים, והבירה הייתה פופולרית בשל היותה תחליף למים לשתייה. במאה זו, העיר הפכה לנקודת מעבר לתבואות מהארצות הבלטיות. מצרכי המזון מאירופה כולה החלו עוברים דרכה, ותושבי העיר היו יכולים לקזז בקלות עודף במצרך אחד על חשבון מצרך אחר שחסר באזור.

להתפתחות העיר במאה ה-14 היה גם פן דתי. בשנות הארבעים של המאה נפוצו שמועות על נס לחם הקודש. השמועה שעברה מפה לאוזן הייתה בדבר אדם גוסס שכיבדוהו בלחם הקודש, ומשהלה לא הצליח לבולעו, הוצא הלחם מפיו והושלך לאש. לאחר-מכן, לחם הקודש התגלה בלתי מאוכל, וכנסייה נבנתה במקום הנס. לאחר בנייתה, עולי רגל נהרו למקום, והם זיכו את תושבי העיר בהכנסות נוספות.

בשלהי ימי הביניים תושבי העיר החלו לבנות בתים גדולים, ונוצר הצורך להתאים את מקורות המים לכך. לכן החלו להשקיע אגודות של קורות עץ לתוך שכבה עמוקה בחול. במחצית המאה ה-15 כבר הייתה תקנה שחייבה את החלפת קורות העץ הדליקות בציפוי אבן.

המאה ה-16 וה-17

עם גילוי העולם החדש, בזכות המרכז העירוני המפותח שבעיר, העובדים הזמינים והנמל המפותח, הפכה העיר לציר ברשת של אפיקי מסחר, חרף שליטת הפורטוגזים בדרכי המסחר ליבשת אמריקה. אל העיר זרמו עצים, פרוות, דגים, תבלינים ובדים רבים. הבדים יוצרו בבתי העניים שבעיר והעיר אף הפכה למרכז אריגים. באמצע המאה ה-16 אמסטרדם הייתה למרכז של שרשרת ערים מפותחות באזור, המקושרות ביניהן באמצעות נהרות ותעלות מים, והמעבירות סחורות, ידע ואנשים מאחת לשנייה.

בתחילת המאה ה-16 מרדו תושבי ארצות השפלה בפיליפה השני, מלך ספרד. מרד זה נבע הן מוואקום פוליטי שנוצר באזור עקב החולשה של האצילים הספרדיים המקומיים, והן מחוסר הסבלנות הדתית של הספרדים. בנוסף, ספרד הייתה לסמל הקתוליות, ואילו הקלוויניזם השיג את עמדת הכוח החזקה ביותר בעיר. עוצמתם הגדולה של הקלוויניסטים כוונה נגד הכנסייה הקתולית, שספרד הייתה מגינתה. בתחילת המרד תמכה אמסטרדם בספרדים, אולם במהלכו שינתה את נאמנותה ותמכה בויליאם הראשון מאורנג'. מרד זה התפתח והפך למלחמת שמונים השנים ובסוף קיבלה הולנד את עצמאותה.

אחת התוצאות של המלחמה היא החלפת השמרנות וחוסר הסבלנות הדתית שנבעה מספרד, בגישה הולנדית סבלנית כלפי דתות אחרות, בעיקר בעיר אמסטרדם, אף שבאותה עת הייתה העיר ברובה נוצרית קתולית. תוצאה אחרת ולא פחות חשובה מבחינת העיר הייתה הקמת "הרפובליקה של הפרובינציות המאוחדות", כאשר הולנד הייתה הפרובינציה החשובה והעשירה ביותר, ואמסטרדם העיר החשובה ביותר.

בשנות השבעים של המאה ה-16 גורשו השליטים הקתוליים של העיר תוך השלכתם לסירה בטקס סמלי. לאחר-מכן הותר להם בסתר לחזור העירה. הקלוויניסטים החרימו את כל נכסי הכנסייה הקתולית שבעיר, והפכו מבנים דתיים למבנים חילוניים. הפולחן הקתולי נאסר להלכה, אך בפועל שליטי העיר העלימו עין מהפולחן הקתולי, ואילו הקתולים מצידם לא החצינו את פולחנם.

כיכר דה דאם במאה ה-17

פִּסלה של אנה פרנק בסמוך לכנסיית וסטרקרק, Westerkerk ("הכנסייה המערבית")

במאה ה-17 החל תור הזהב של אמסטרדם, ובמאה זו העיר נחשבה כעיר עם רמת הרווחה הגדולה ביותר בעולם^[4]. תהליך צמיחת נמלה של אמסטרדם התפתח לאחר שנמל אנטוורפן, שנפל בידי הספרדים, נהרס בחלקו, ונמל אמסטרדם החליף חלק מפעילותו. ספינות העיר הפליגו לים הבלטי, לצפון אמריקה, לאינדונזיה, לברזיל, ולאפריקה וייצרו רשת מסחר בין-לאומית. לסוחרי העיר היה את הנתח הגדול ביותר בשתי חברות הסחר חברת הודו המזרחית ההולנדית וחברת הודו המערבית ההולנדית. סוחרי אמסטרדם ייבאו לעיר סחורות מכל העולם, והחלו בפעולות מסחריות שהובילו מאוחר יותר להתפתחות המושבות ההולנדיות. העיר גדלה ונבנו תעלות חדשות סביב העיר הישנה. העיר הפכה למרכז הכלכלי של אירופה (תפקיד שמאוחר יותר נטלה העיר לונדון).

הבתים נבנו בצורה אופיינית – גגות מחודדים בארבע צורות שונות, כגון: מדרגות, פעמון ועוד. בתקופה זו פעל בעיר הצייר רמברנדט.

הצלחתם הכלכלית ופילוסופיות פרוטסטנטיות הביאו לכך שתושבי העיר האמינו שהם ממלאים ייעוד נעלה בעולם. תושבי העיר קיבלו על עצמם לעזור לעניים, ואכן היו עניים רבים בעיר בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית. תושבי העיר הקימו אגודות צדקה רבות, ובתי-ספר עבור ילדים מהמעמדות הנמוכים כדי שלא ילכו לפשע. תושבי העיר דאגו להיגיינה ולניקיון בכל חלקי העיר. במאה ה-18 הוצאה להורג הייתה פסק דין נדיר במערכת המשפט בעיר. בדומה לכך, השופטים העדיפו להמיר את עונש המלקות בעבודות שירות יצרניות.

המאה ה-18 וה-19

במאות ה-18 וה-19 החלה העיר לאבד מעושרה. המלחמות בין הולנד לבריטניה וצרפת פגעו בסחר של העיר, שהגיע לשפל בתקופת מלחמות נפוליאון. חברת הודו המזרחית ההולנדית נקלעה לקשיים חמורים, וצומצמה פעילותה של חברת הודו המערבית ההולנדית. חלק מהתעשיות עברו לערים אחרות באזור, בהן היה כוח עבודה זול יותר. בעיר פרצו מרידות נגד חוכרי המיסים. על-אף ירידת עושרה של העיר, רמת החיים של בני השכבות הנמוכות בה המשיכה להיות גבוהה יחסית, ומוסדות העזרה הסוציאליים המשיכו להיות מאורגנים היטב ותרמו תרומה רבה לעניים. העיר הייתה מגוונת מאוד מבחינה אתנית, והסובלנות הרבה המשיכה להתקיים. האידאולוגיה המהפכנית בתקופת המהפכה הצרפתית לא פסחה על אמסטרדם, ונוצרה תנועה דמוקרטית בעיר שפנתה לממשלה הצרפתית החדשה בבקשה לעזרה בהפלת המשטר הישן בעיר. הצרפתים התקבלו ב-1795 כמשחררי העיר.

מצב העיר השתפר לאחר שנוסדה ממלכת הולנד בשנת 1815. במחצית הראשונה של המאה ה-19 אמסטרדם השלימה את תיעושה, והפכה למודרנית. היצע העבודה בעיר הביא להגירה המונית של כפריים אל העיר ולהכפלת אוכלוסייתה. מצב הדיור במרכז העיר הלך והדרדר, ומשפחות שלמות נאלצו להתגורר בבתים קטנים, חשוכים, בתנאי צפיפות וללא תנאים סניטריים. שכונות חדשות הוקמו לפועלים שזרמו לעיר ולבני המעמד הבינוני, אך אלו לא סיפקו את מגוריהם של חצי מיליון התושבים. בתקופה זו נבנו מוזיאוני העיר, תחנת סנטרל, וכן קווי ההגנה של אמסטרדם, מערך של 45 מעוזים סביב העיר. בתקופה זו פעל לתכנון העיר היהודי שמואל צרפתי.

בסוף המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית השנייה לאמסטרדם, ונבנתה "תעלת אמסטרדם–ריין" על מנת לקשר בין העיר אמסטרדם לבין נהר הריין. כמו כן נחפרה "תעלת נורדזיי" אשר חיברה את העיר עם הים הצפוני. תעלות אלו הובילו לצמיחה בסחר וגידול בעושרה של העיר. הרכבת הראשונה עשתה את דרכה מהעיר להארלם בשנת 1839. תחנת הרכבת המרכזית הפכה את העיר ממרכז תנועה ימי למרכז של רשת מסילות ברזל. תקופה זו מכונה "תור הזהב השני של אמסטרדם".

במאה ה-20 וה-21

במלחמת העולם הראשונה נותרה הולנד נייטרלית, אולם היה מחסור במזון בעיר, ובדלק (שהיה אמצעי חשוב לחימום בחורף) שהובילו למהומות אזרחיות ופגיעות בנפש. אחת מהמהומות נקראה "מרד תפוחי-אדמה" בה אנשים פרצו ושדדו חנויות כדי למצוא מזון.

בשנת 1932 נשלמה הקמת סכר אשר הפריד את ים זאודר מהים הצפוני והפך אותו לאגם שנקרא כיום אייסלמר – אגם אייסל, ובכך למעשה נותקה אמסטרדם מהים.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 הונהגה באמסטרדם מדיניות של העלמת עין משימוש בסמים קלים (אם כי רשמית הוא עדיין בלתי חוקי), דבר שהגביר תיירות אל העיר והביא לבואם של היפים רבים.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 חולקה העיר ל-15 רבעים אדמיניסטרטיביים אשר קיבלו סמכויות שלטון מקומי שהיו קודם בידי עיריית אמסטרדם. הרעיון העומד מאחורי חלוקה זו – לקרב את השלטון אל התושבים. ב-1987 בחר אותה האיחוד האירופי להיות "בירת התרבות של אירופה" במשך השנה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 התפתח הסחר הכלכלי של העיר, ומרכז העיר העתיק שופץ וחודש.

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 גדלה האבטלה באמסטרדם. החלו חיכוכים בין ההולנדים למהגרים הרבים שהגיעו לעיר החל משנות ה-80 של המאה ה-20. הרצחו של במאי הסרטים תאו ואן גוך החריף חיכוכים אלה והגביר את העוינות כלפי המיעוטים האתניים, ובעיקר כלפי המוסלמים.

במהלך שנות ה-20 של המאה ה-21, החלה תוכנית עתירת ממדים לחיזוק הגשרים וקירות התעלות בעיר^[5].

כיום אמסטרדם היא הבירה העסקית והפיננסית של הולנד. היא אחת מערי העולם המובהקות ביותר באירופה, לאחר לונדון, פריז, מילאנו, מוסקבה, פרנקפורט ומדריד. רבים מהבנקים ומהחברות הגדולות בהולנד, בחרו בעיר כמקום מושבן של הנהלותיהם.

אקלים

אמסטרדם נהנית מאקלים ממוזג-ימי (Cfb בשיטת קפן). לים הצפוני יש השפעה רבה על אקלים העיר. הטמפרטורה בעיר מתונה יחסית לקו הרוחב בו העיר שוכנת. לרוב הטמפרטורה אינה יורדת מתחת לאפס מעלות צלזיוס, ונדיר שהטמפרטורה יורדת מתחת לחמש מעלות מתחת לאפס. הקיץ חמים בעיר, אך לא חם. שכיחותה של טמפרטורה של 30 מעלות צלזיוס או יותר מזה היא כשלושה ימים בשנה. משקעים יורדים במשך 175 יממות בשנה. מאוקטובר ועד מרץ לחות גבוהה, שמיים מעוננים, טפטוף וגשם אנגלי קל שכיחים מאוד. רק שקע ברומטרי עמוק גורם מדי פעם למשקעים משמעותיים אך קצרים, עם רוחות סוערות. כמות המשקעים השנתית בעיר היא כ-750 מ"מ.

אקלים באמסטרדם
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	5.4	6.0	9.2	12.4	17.1	19.2	21.4	21.8	18.4	14.1	9.2	6.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	0.5	0.2	2.4	4.0	7.8	10.4	12.5	12.3	10.2	7.0	3.9	1.9
משקעים ממוצעים (מ"מ)	62.1	43.4	58.9	41.0	48.3	67.5	65.8	61.4	82.1	85.1	89.0	74.9
מקור: World Weather Information Service - Amsterdam (Schiphol), worldweather.wmo.int (ארכיון)

דמוגרפיה

בתחילת המאה ה-16 מנתה אוכלוסיית העיר כ־12,000 איש, ועד סוף המאה האוכלוסייה גדלה במהירות ומנתה 50,000 איש.

אמסטרדם סבלה ממגפה בשנים 1623–1625, בשנים 1635–1636, בשלישית בשנית 1655, ושוב בשנת 1664. המגפה גבתה את חייהם של 10% מתושביה. עם זאת, האוכלוסייה של אמסטרדם עלתה במהלך המאה ה-17 בעיקר באמצעות ההגירה מ-50,000 ל-200,000 נפש.

במחצית השנייה של המאה ה-19 אוכלוסיית העיר הכפילה את עצמה והגיעה לחצי מיליון איש. בסוף שנת 2022, מנתה אוכלוסיית מטרופולין אמסטרדם מונה כמיליון ו-456 אלף נפש^[1] ובעיר עצמה נמנו כ-918 אלף תושבים^[1].

יהודים באמסטרדם

ערך מורחב – הקהילה היהודית באמסטרדם

תולדות הקהילה היהודית הם חוט השידרה של תולדות יהודי הולנד בכלל. בשל הסובלנות ששררה בעיר במהלך מלחמות הדת שנפוצו באירופה ומחמת הרדיפות של דתות אחרות על ידי הכנסייה הקתולית, הגיעו פליטים רבים לאמסטרדם, ובהם יהודים עשירים שנמלטו מספרד ופורטוגל, וכן סוחרים הוגנוטים שנמלטו מאנטוורפן ומצרפת.

בעת גירוש ספרד בשנת 1492 נמלטו חלק מיהודי ספרד לפורטוגל. אולם אף בפורטוגל המשיכו היהודים לסבול את רדיפות האינקוויזיציה וחלקם נאלצו להתנצר. מאה שנה לאחר גירוש ספרד, הגיעו לאמסטרדם צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל. באותה תקופה נלחמה הולנד בספרד, ולכן העדיפו היהודים שבאו מחצי האי האיברי, לקרוא את קהילתם "הקהילה הפורטוגזית" ולא הקהילה הספרדית.

החל מהמאה ה-17, הגיעו להולנד יהודים ממרכז וממזרח אירופה, ובמהרה יסדו קהילה יהודית אשכנזית אשר הייתה לקהילה היהודית הגדולה ביותר באמסטרדם ובהולנד.

כיום חיים בהולנד כ-52,000 יהודים, מתוכם בין 20,000–25,000 באמסטרדם^[6]. הקהילה הפורטוגזית מונה כ-600 חברים, ורוב חבריה, כמו רוב חברי הקהילה האשכנזית, גרים מחוץ למרכז העיר.

שלטון מקומי

מפת העיר אמסטרדם משנת 1888

במאה ה-17 השלטון בעיר התבסס על מערכת של ארבעה ראשי-עיר. רסן השלטון הוחזק בידי אנשים מעטים, כאשר משרותיהם משולבות האחת בשנייה באופן ששמר את מרבית הסמכויות אצלם, ומנע העברת הכוח לאנשים אחרים. כדי לקבל זכות אזרחות בעיר היה צריך לבחון את עושרו של האדם, וברוב המקרים רק לסוחרים היו התנאים לקבל אזרחות.

עד שנת 1813 אמסטרדם הייתה עיר עצמאית או עצמאית למחצה בתקופות אחרות. משנה זו, בה גורשו הצרפתים מהאזור, ארצות השפלה הפכו למונרכיה חוקתית תחת שלטונו של וילם הראשון, מלך הולנד. בירת הממלכה הייתה אמסטרדם. שינוי זה הביא את העיר להיות חלק ממדינה, וגרם לכפיפותה לפיקוח ולמדיניות המדינה. מושב הממשלה נקבע בהאג.

עד שנת 2010, הייתה העיר מנוהלת על ידי ראש עיר ומועצת עירייה. כמו כן הייתה מחולקת ל-15 רבעים, בהם מועצת רובע מנהלת את ענייני הרובע.

רובעי העיר אמסטרדם לפני שנת 2010

חמישה עשר הרבעים הם:

• אמסטרדם סנטרום (אמסטרדם המרכזית) (Amsterdam-Centrum)
• אמסטרדם נורד (אמסטרדם הצפונית) (Amsterdam-Noord)
• אמסטרדם אאוד-זאוד (הדרום הישן) (Amsterdam Oud-Zuid)
• דה בארשס (De Baarsjes)
• בוס אן לומר (Bos en Lommer)
• חזנפלד / סלוטרמיר (Geuzenveld / Slotermeer)
• אוסט / ווטרחראפסמיר (Oost / Watergraafsmeer)
• אוסדורפ (Osdorp)
• אאוד-ווסט (המערב הישן) (Oud-West)
• סלוטרפארט (Slotervaart)
• ווסטרפארק (Westerpark)
• זייבורך (Zeeburg)
• זאודראמסטל (Zuideramstel)
• אמסטרדם זאוד-אוסט (דרום-מזרח) (Amsterdam Zuidoost)

הרובע "אמסטרדם נורד" (צפון אמסטרדם) מופרד מיתר חלקי העיר על ידי נהר האיי (IJ).

מאז שינוי שהתקיים בשנת 2010 לאמסטרדם שמונה רבעים, המכסים את כל חלקיה. רובעי אמסטרדם החדשים הם:

רובעי העיר אמסטרדם לאחר שנת 2010

• אמסטרדם המרכזית – Amsterdam Centrum
• צפון אמסטרדם – Amsterdam Noord
• מזרח אמסטרדם – Amsterdam Oost
• דרום מזרח אמסטרדם – Amsterdam Zuidoost
• דרום אמסטרדם – Amsterdam Zuid
• מערב אמסטרדם – Amsterdam West
• המערב החדש – Amsterdam Nieuw West
• ווסטפורט – Westpoort

השכלה

שער הכניסה לאוניברסיטת אמסטרדם, שהוקם בשנת 1639

בתחילת המאה ה-17 נוסד באמסטרדם ההורטוס בוטניקוס – הגן הבוטני העתיק בעולם.

באמסטרדם ממוקם המוסד הבין-לאומי של אמסטרדם למדעי החברה (Amsterdam's International Institute of Social History) – אחד המוסדות המובילים בעולם בתחום זה. באמסטרדם פועלות כיום שתי אוניברסיטאות:

• אוניברסיטת אמסטרדם (Universiteit van Amsterdam)
• פרייה אוניברסיטייט – האוניברסיטה החופשית הפרוטסטנטית (Vrije Universiteit)

בעיר 3 גימנסיות בהן לומדים לימודים קלאסיים ואפילו לטינית ויוונית עתיקה. חרף התפיסה שהגימנסיות תיסגרנה היות שהן מוסדות אנכרוניסטיים, הן צוברות תאוצה בשנים האחרונות, ומספר תלמידיהן גדל.

רוב התיכונים בעיר מציעים מגוון רמות לימוד באותו בית-ספר.

תחבורה

חשמליות (טראם) באמסטרדם

תחבורה אווירית

ערך מורחב – נמל התעופה סכיפהול

נמל התעופה סכיפהול, השוכן במרחק של 12 ק"מ בלבד מהעיר, הוא שדה התעופה הרביעי בגודלו באירופה, בו עוברים למעלה מ-40 מיליון נוסעים בכל שנה.

תחבורה ציבורית

באמסטרדם פועלים חמישה קווי הרכבת התחתית של אמסטרדם. בנוסף רשת ענפה של חשמליות (טראם) ואוטובוסים. בעיר גם תחבורה ציבורית על-פני המים.

לחברת האוטובוסים יורוליינס יש קווים מהעיר ליעדים בכל רחבי אירופה.

אופניים

בזכות המבנה המישורי של העיר, אמסטרדם היא אחת הערים הידידותיות בעולם לרוכבי אופניים, עם מתקנים מיוחדים לאופניים, ושבילים רבים המיועדים לרוכבים. הרכיבה על האופניים בעיר מאפיינת את כל השכבות הסוציו-אקונומיות שבעיר. בשנת 2006 היו כ-2,000,000 אופניים בעיר.

תחבורה פרטית ממונעת

הנסיעה במכונית פרטית במרכז העיר לא כדאית בשל ריבוי רחובות חד-סטריים, כמות רוכבי האופניים הרבה ויוקר החנייה.

שיט

אמצעי תחבורה נפוץ נוסף הוא שיט בסירות פרטיות או ציבוריות בתעלות הרבות של העיר, שאורכן הכולל הוא כ-95 ק"מ. בכל שנה נמשים מהתעלות כ-15,000 זוגות אופניים שנפלו אליהן והם מפריעים לתנועת הסירות. העירייה מפעילה ספינות מיוחדות עם מנופים לביצוע "דיג האופניים".

תעלה באמסטרדם

כלכלה

אמסטרדם היא הבירה הכלכלית של הולנד, ונחשבת לאחת מערי העסקים המרכזיות של אירופה. רבים מהבנקים ומהחברות הגדולות בהולנד בחרו באמסטרדם כמקום מושבן של הנהלותיהם. בין היתר יושבות בעיר ההנהלות הראשיות של חברות הענק יוניליוור, TomTom, פיליפס, הייניקן ועוד. חברות נוספות שאינן הולנדיות קבעו גם הם בה את מקומן בשל המס הנמוך. 

כלכלת העיר ממשיכה לצמוח בקצב גבוה, וב-2016 צמחה כלכלתה ב-3%, יותר מכל ערי הולנד. שיעור האבטלה באמסטרדם נכון ל-2016 עומד על 7.7%.

אחד מהענפים המרכזיים בכלכלת העיר הוא ענף התיירות. אמסטרדם מושכת אליה יותר מעשרה מיליון תיירים בכל שנה. ב-2022 החליטו פרנסי העיר כי חלק מהתיירים הרבים פוגמים בעיר ולכן הוחלט לפעול להקטנת מספר התיירים הנכנסים. בין היתר השיקו קמפיין תקשורתי כנגד תיירות מכוונת זנות וסמים של צעירים בריטים^[7].

אמסטרדם נחשבת לאחת מערי העולם המובהקות ביותר באירופה. לפי מדד ה-GaWC, המדרג את ערי העולם, אמסטרדם מדורגת בדירוג "אלפא" הגבוה, הכולל ערים המהוות עוגן כלכלי משמעותי בין-לאומי. ב-2012 אמסטרדם דורגה כמקום השני בעולם באיכות המגורים, על פי ה-EIU) Economist Intelligence Unit). היא דורגה גם כעיר החמישית באירופה שבה כדאי למקם עסק בין-לאומי, אחרי לונדון, פריס, פרנקפורט וברצלונה.

ב-24 ביולי 2014 ICANN העניקה לעיריית אמסטרדם אישור הפעלת סיומת אינטרנט .amsterdam.

אתרים בעלי עניין

חזית התיאטרון ההולנדי באמסטרדם, שם רוכזו יהודי אמסטרדם לפני שילוחם למחנה וסטרבורק וממנו למחנות הריכוז וההשמדה במזרח. משמש כיום כאתר זיכרון

רובע החלונות האדומים באמסטרדם

טחנת הרוח דה חוייר

תעלת אמסטרדם בקיץ, שממנה נשקף נוף של בזיליקת ניקולאס הקדוש

מוזיאונים

• הרייקסמוזיאום (Rijksmuseum) – אמנות קלאסית, ובו משמר הלילה של רמברנדט
• מוזיאון ואן גוך (Van Goghmuseum) – אימפרסיוניזם, אקספרסיוניזם, ובו אוסף ואן גוך הגדול בעולם ותערוכות מתחלפות.
• המוזיאון העירוני של אמסטרדם (Stedelijk Museum)
• בית אנה פרנק (Anne Frank Huis)
• מוזיאון בית רמברנדט (Rembrandt Huis)
• המוזיאון להיסטוריה יהודית (Joods Historisch Museum)
• בית הכנסת הפורטוגזי (Portugese Gemeente)
• המוזיאון הימי של הולנד (Nederlands Scheepvaartmuseum)
• המוזיאון לתולדות אמסטרדם (Amsterdam Historich Museum)
• המוזיאון הטרופי (Tropenmuseum)
• מוזיאון המחתרת ההולנדית (Verzetsmuseum)
• מוזיאון אלארד פירסון (Allard Pierson Museum)
• מוזיאון אמסטלקרינג (Amstelkring Museum)
• מוזיאון התנ"ך (Bijbels Museum)
• מוזיאון ואן לון (Museum Van Loon)
• מוזיאון וילט הולטהאוסן (Museum Willet Holthuysen)
• מוזיאון נמו – מוזיאון המדע (NEMO)
• אוסף סיקס (Six Collection)
• מוזיאון התיאטרון של אמסטרדם (Theatermuseum)
• מוזיאון החשיש, המריחואנה והקנאביס (Hesh Marihuana Hemp Musueum)
• ארון החתולים (Kattenkabinet)
• חוויית היינקן
• מוזיאון המשקפיים

אולמות קונצרטים ומופעים

• קונצרטחבאו – בניין הקונצרטים הלאומי של הולנד (Concertgebouw)

גלריות לאומנות

• גלריית דה אפל (De Appel)
• גלריית ליוה המל (Lieve Hemel)
• גלריית מלקווך (Melkweg)
• גלריית רפלקס לאומנות מודרנית (Reflex Modern Art Gallery)

מבנים היסטוריים ודתיים

• מונטורן – מגדל המטבעה
• הולנדסה סכאובורך
• בית הכנסת הגדול של אמסטרדם
• הארמון המלכותי של אמסטרדם
• בזיליקת ניקולאס הקדוש

גן חיות ופארקים

• ארטיס – גן החיות של אמסטרדם
• פונדלפארק – פארק עירוני רחב מדרום למרכז העיר

כיכרות

• דה דאם (De Dam)
• כיכר רמברנדט (Rembrandtplein)
• ליידספליין (Leidseplein)
• וטרלופליין
• ספאו
• מוזאומפליין
• נורדרמארקט
• מונטפליין

הקונצרטחבאו

רחובות עיקריים

• דאמראק (Damrak)
• קלוורסטראט (Kalverstraat)
• ליידססטראט (Leidsestraat)
• יודנבריסטראט (Jodenbreestraat)
• רוקין

הרבעים בעיר

• דה ואלן – רובע החלונות האדומים
• יורדאן
• רובע התעלות של אמסטרדם מהמאה ה-17 התחום על ידי הסינגל, הוכרז בשנת 2010 כאתר מורשת עולמית

שווקים

• בלומנמארקט – שוק הפרחים הצף
• שוק אלברט קאופ (Albert Cyupmarkt)
• שוק דפר (Dappermarkt)
• שוק ווטרלופליין (Waterloopleinmarkt)
• "קווי ההגנה של אמסטרדם" – מערכת של חומות, מבצרים וסכרים שנבנתה מ-1883 ועד 1920 ונועדה להגן על העיר באמצעות פתיחת סכרים. האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1996.

ערים תאומות

עיינו גם בפורטל פורטל אמסטרדם הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות אמסטרדם. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים באמסטרדם על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.

• אלג'יריה אלג'יר, אלג'יריה
• יוון אתונה, יוון
• הרפובליקה העממית של סין בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין
• מוזמביק ביירה, מוזמביק
• קנדה טורונטו, אונטריו, קנדה
• ארצות הברית לוס אנג'לס, ארצות הברית
• קנדה מונטריאול, קוויבק, קנדה
• ניקרגואה מנגואה, ניקרגואה
• קפריסין ניקוסיה, קפריסין
• בוסניה והרצגובינה סרייבו, בוסניה והרצגובינה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אמסטרדם
מדריך למטייל בוויקימסע: אמסטרדם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמסטרדם

• אתר האינטרנט הרשמי של אמסטרדם (בהולנדית)
• אמסטרדם (הולנד), דף שער בספרייה הלאומית
• אמסטרדם, ברשת החברתית פייסבוק
• אמסטרדם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אמסטרדם, ברשת החברתית אינסטגרם
• אמסטרדם, ברשת החברתית LinkedIn
• ויקינסיעות באנגלית - אמסטרדם
• יוראי דניאל, אטרקציות באמסטרדם: עשר עצירות חובה, באתר הארץ, 17 במרץ 2019
• יעקב מאור, אמסטרדם- ברוך ה"Mokum" ברוך הוא, באתר ותוליכנו לשלום
• גיא וענבל כץ, מגלים את הסודות: איך לאכול כמו מקומי באמסטרדם?, באתר הארץ, 3 באפריל 2019
• דניאלה דנציגר זייטמן, איזו מין שלווה: קיץ באמסטרדם, באתר הארץ, 30 ביולי 2019
• ראג'אא נאטור, אמסטרדם רוצה לסגור את החלונות האדומים. הנשים מאחוריהם חרדות לגורלן, באתר הארץ, 12 בינואר 2023
• אמסטרדם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הניו יורק טיימס, מוקדי תיירות באמסטרדם, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2023

הערות שוליים

1. התפתחות האוכלוסייה בעיר ובמטרופולין אמסטרדם, באתר StatLine - סטטיסטיקת הולנד, 28 ביולי 2023
2. Gawronski, J. (2017). "Ontstaan uit een storm; De vroegste geschiedenis van Amsterdam archeologisch en landschappelijk belicht" [Born from a storm; The earliest history of Amsterdam from a landscape and archaeological perspective.] (PDF). Jaarboek van het Genootschap Amstelodamum (בהולנדית). Amsterdam: University of Amsterdam. 109. נבדק ב-5 בינואר 2021. {{cite journal}}: (עזרה), pp. 75–77.
3. Gawronski, J. (2017). "Ontstaan uit een storm; De vroegste geschiedenis van Amsterdam archeologisch en landschappelijk belicht" [Born from a storm; The earliest history of Amsterdam from afrom a landscape and archaeological perspective.] (PDF). Jaarboek van het Genootschap Amstelodamum (בהולנדית). Amsterdam: University of Amsterdam. 109. נבדק ב-5 בינואר 2021. {{cite journal}}: (עזרה), pp. 84–85.
4. E. Haverkamp-Bergmann, Rembrandt; The Night Watch (New Jersey: Princeton University Press, 1982), p. 57
5. תומס ארדברינק, אמסטרדם מתפוררת: הגשרים רעועים, בולענים נפערים וקירות התעלות נסדקים, באתר הארץ, 8 ביוני 2021
6. Refdag.nl, Aantal Joden in Nederland toegenomen, 15.09.2010 (בהולנדית)
7. איתן לשם, "אל תבואו": אמסטרדם השיקה קמפיין אנטי-תיירות, באתר הארץ, 30 במרץ 2023