בית הלל (מושב)
מושב בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בֵּית הִלֵּל הוא מושב ואגודת עובדים באצבע הגליל, על הגדה המערבית של נחל שניר (חצבני), כ-5 ק"מ מקריית שמונה. המושב נקרא על-שם ד"ר הלל יפה, רופא מאנשי העלייה הראשונה. שייך למועצה אזורית מבואות החרמון.
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מבואות החרמון |
| גובה ממוצע[1] | 87 מטר |
| תאריך ייסוד | 1940 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 807 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.3% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   בית הלל  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
ראשיתו של מושב בית הלל בארגון "משק משותף" שהוקם על ידי ותיקים בארץ ישראל, עולים ממדינות שונות באירופה "מברדיצ'ב עד ברלין"[3]. הארגון הוקם ביזמת יהודה סנדלר[4] שראה אנשים רבים עוזבים את הקיבוץ בגלל רצונם לשמור על עצמאותם בחייהם האישיים והחליט להקים יישוב שיתופי באמצעי הייצור, אך עצמאי בניהול משק הבית[5], מודל שנודע לימים כמושב שיתופי. לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול הקימו חברי הארגון קבוצה בחיפה להתמודדות על עבודת הסבלות בנמל חיפה[6]. הם התיישבו ליד קריית בנימין והמתינו להקצאת נקודת קבע[7].
ב-4 במאי 1939 עלו עם מקימי דן ודפנה להתיישב באצבע הגליל, במסגרת תוכנית מצודות אוסישקין, אשר נועדה להקמת שישה יישובים מכל זרמי התנועה הציונית. במאי 1939 הוקצה להסתדרות הקמת שני יישובים והם העלו למקום שלושה גרעינים מתוך הסכמה שהגרעין השלישי יעבור למקום הבא שיוקצה להסתדרות באזור[8].
ב-3 בינואר 1940 (כ"א בטבת ה'ת"ש)[9] עבר גרעין "משק משותף" לשטח של 1,200 דונם בסמוך לכפר לזאזה[10][11][12]. על אנשי משק משותף עברו זעזועים רבים והם החליטו להפוך למושב לא שיתופי[13].
בפברואר 1941 מנו אנשי המקום 75 נפש והתוכנית הייתה לגדול עד ל-60 משפחות[14]. ב-24 בינואר 1941 נהרג יהודה סנדלר בעת שמירה ונקבר במושב, במקום בו נפל. לימים נסלל במקום הכביש המרכזי (כביש 9888) וסביב קברו של סנדלר נקבעה כיכר[15].
באפריל 1941 הסכימו אנשי משק משותף לקרוא את יישובם על שם הלל יפה[16], לאחר ששני יישובים קודמים שנתבקשו לשאת את השם, לא הסכימו לכך[17].
במאי 1942 התגוררו במקום 24 משפחות בצריפים עלובים, ללא בתים וללא כביש גישה סלול. אחד מענפי המשק העיקריים היה גידול בוטנים[18].
התנאים השתפרו עם הזמן ובספטמבר 1944 כבר נבנו 24 בתי קבע וניתן אישור לסלילת הכביש[19].
בספטמבר 1945 נחתם חוזה להתקנת טלפונים ביישובי האזור[20].
באוקטובר 1947 הוקמה במקום מחלבה של תנובה[21].
במהלך מלחמת העצמאות, 1948, סבל היישוב מהפגזות והיה מחופר כולו[22].
בשנת 1949 תואר כ"עזוב למחצה ושומם"[23] והמוסדות העבירו אותו תהליך שיקום. נוספו לו אדמות מהכפרים הערביים הנטושים, ויעד המשפחות בו הוכפל ל-120. לקראת סוף 1949 הגיעו למקום 30 משפחות חדשות ונבנו עבורן בתים[24]. שטח המושב הוגדל ל-3,500 דונם.
כיום מתפרנסים תושבי המושב, בין השאר, מחקלאות, רפתנות ומתיירות. המושב נחשב אטרקטיבי במיוחד עבור תיירים הנופשים בצפון הארץ, בעיקר בשל מיקומו האטרקטיבי במרכז הגליל העליון (בין קיבוץ כפר בלום ובין קיבוץ הגושרים) ועל שפת נחל החצבני.
ליד היישוב יושב מחנה הקבע של צמ"ה בית הלל, יחידת ציוד מכני הנדסי של חיל ההנדסה הקרבית האחראית על אזור הצפון, אצבע הגליל, רמת הגולן והחרמון.
אתר האינטרנט הרשמי של בית הלל- בית הלל, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- בית הלל, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
בית הילל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
