חטיבת ביסלמ"ח
בי"ס למפקדי כיתות ומקצועות החי"ר, יח' הדרכה של צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים (חטיבה 828; או בקיצור: חטיבת ביסלמ"ח) משמש כבית ספר להכשרת מקצועות החי"ר בצה"ל ובעיקר להכשרת מפקדי הכיתות של חטיבות החי"ר השונות. בשגרה משמש בית הספר להכשרת מפקדי הכיתות וסמלי המחלקות של כל יחידות חיל הרגלים של צה"ל, וכן להכשרת לוחמי חטיבות החי"ר במקצועות המסייעים (נשק נ"ט, ניהוג נגמ"שים וכו'). בעיתות חירום משמש בית הספר כחטיבה וככוח מבצעי לחלוטין. החטיבה נמצאת תחת פיקוד ההכשרות והאימונים. החל משנת 2007 נקרא בית הספר על שמו של הרמטכ"ל השישי צבי צור.[1]
 | |
| תג חטיבת ביסלמ"ח | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| סוג | חטיבת חי"ר |
| בסיס האם | מחנה צור |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1974–הווה (כ־50 שנה)  |
| מקים היחידה | יעקב חסדאי |
| מלחמות | |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | נשק קל: רובה שירות M4A1 פלאט-טופ, אקדחים, מקלעים, רובי צלפים ואמצעים מיוחדים נוספים |
| פיקוד | |
| יחידת אם | חיל הרגלים |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | סיון בלוך |
| מפקדים | רשימה בהמשך |
בית הספר למ"כים, או בשמו הרשמי בית הספר למפקדי כיתות (ביסלמ"כ) הוקם בשנת 1974 תחת פיקודו של אל"ם יעקב חסדאי, לצורך איחוד גדודי הכשרת מפקדי הכיתות אשר השתייכו לכל אחת מחטיבות החי"ר הקיימות, תחת מסגרת תורתית ופיקודית אחודה. החטיבה כוללת 3 גדודים סדירים המשמשים גם כמסגרות המכשירות מפקדי כיתות בחיל הרגלים. בעבר נשא ביסלמ"ח את מספר החטיבה 772.
עם הקמת בית הספר היה נהוג כי חניכי הקורס היו משויכים לגדודים בהתאם לחטיבות מהן הגיעו במקור, וכך לוחמי חטיבת הצנחנים ביצעו את הכשרת מפקדי הכיתות בגדוד 450, לוחמי חטיבת גולני בגדוד 17 ואילו לוחמי חטיבת הנח"ל בגדוד 906. עם הקמתן של החטיבות חטיבת גבעתי וחטיבת כפיר שונה הדבר והונהג קורס מעורב אשר אותו עוברים כלל החניכים. תחילה היה בית-הספר ממוקם בהר שגור באזור כרמיאל ולאחר מכן באזור צומת הנגב ובירוחם. באוקטובר 1992 הועברו תחת כפיפותו גם הכשרות אשר התבצעו – עד יישום הסכמי אוסלו[דרושה הבהרה] – בבה"ד 3 (בית הספר לחי"ר – ביסל"ח) אשר שכן ליד חווארה, ובית-הספר קיבל את השם בית-הספר למ"כים ומקצועות החי"ר – ביסלמ"ח. כיום הבסיס נקרא מחנה חורון ושוכנת בו מִפקדת חטיבת שומרון. בנוסף קיים בחטיבה גדוד סיור ופלוגה מסייעת במילואים בכל אחד משלושת הגדודים.
בשנת 2018 הוחלט לעבור למתכונת של קורס אחיד, כאשר גדוד 17 מכשיר חניכים מחטיבות גולני וגבעתי, גדוד 450 מכשיר חניכים מחטיבות הצנחנים וכפיר וגדוד 906 מכשיר חניכים מחטיבת הנח"ל ומגדודי הסיור החטיבתיים. הקורס אינו מכשיר את החניכים מחיל ההנדסה אשר עוברים קורס נפרד. הכשרת חניכי הגדודים המעורבים הועברה לביסל"ק.
גדוד 906 (שועלי הנגב)
הגדוד הוקם תחת פיקוד נח"ל בנגב (שבטה) והועבר מהנח"ל לביסלמ"ח. הגדוד מכשיר לתפקיד מפקד כיתה לוחמים המגיעים מכלל הסיירות של חטיבות החי"ר ביניהן: סיירת גבעתי, סיירת גולני, סיירת צנחנים, סיירת נח"ל וסיירת חרוב ובנוסף מכלל גדודי חטיבת הנח"ל.
במלחמת חרבות הברזל השתתף הגדוד בתמרון הקרקעי ברצועת עזה ולחם בצפון הרצועה, בחאן יונס וברפיח ובזירת יהודה ושומרון כאשר לקח חלק במבצע מחנות קיץ.
מפקדי גדוד 906
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אלכס גורן | ||
| דוד הגואל | ||
| דני ברמן | ||
| משה ברידא | 1960 – 1961 | נפצע בפעילות מבצעית |
| יוסף קסטל | 1963 – 1965 | |
| שבתאי שבתאי | 1965 – 1966 | |
| עפר בן דוד | 1966 – | מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים |
| יחזקאל רביד | – 1969 | |
| שלמה ניצני | 1969 – 1971 | |
| שמואל רוביצ'ק | 1971 – 1972 | |
| רענן שרייר | 1972 – 1973 | |
| גבי מגל | 1973 – 1974 | לימים מפקד פיקוד הנח"ל |
| זאב נתיב (נדלר) | 1974 – 1975 | |
| יצחק ברעם | 1975 – 1977 | |
| גבי פארן | 1977 – 1978 | |
| ירמי אולמרט | 1978 – 1979 | |
| משה שפירא | 1979 – 1980 | |
| אליהו ארד | 1980 – 1981 | |
| זלמן קוברסקי | 1981 – 1982 | |
| יגאל גמליאל | 1982 – 1984 | |
| ברוך מעוז | 1984 – 1985 | |
| יחיעם קפמן | 1985 – 1987 | |
| מאיר בן ישי | 1987 – 1988 | |
| צביקה אמדור | 1988 – 1989 | |
| מנשה עמית | 1989 – 1991 | |
| איתן מטמון | 1991 – 1993 | |
| גדי בר-און | 1993 – 1994 | |
| יוסי סגיב | 1994 – 1996 | |
| אידר חון | 1996 – 1998 | |
| רז אביבי | 1998 – 2000 | לימים מפקד מגל |
| אמיר אבולעפיה | 2000 – 2002 | לימים ראש אגף התכנון |
| עוז שנהב | 2002 – 2004 | |
| ליאון בן מוחא | 2004 – 2006 | לימים ראש מטה אוגדת איו"ש |
| אייל אסרף | 2006 – 2008 | לימים סגן מפקד עוצבת געש |
| אלון רודברג | 2008 – 2010 | |
| שמעון פרץ | 2010 – 2012 | |
| דודו כהן | 2012 – 2014 | לימים סגן מפקד עוצבת אדום |
| אביחי מור יוסף | 2014 – 2016 | |
| נתאי עוקשי | 2016 – 2018 | לימים מפקד חטיבת ירושלים |
| ירון סימסולו | 2018 – 2019 | לימים מפקד עוצבת שועלי מרום |
| נדב מייסלס | 2019 – 2021 | לימים מפקד חטיבת יפתח |
| סהר מועדים | 2021 – 2023 | לימים מפקד גדוד דוכיפת |
| טל תורג'מן | 2023 – 2024 | לימים מפקד גדוד 13 |
| נבו דה האן | ינואר 2024 – |
גדוד 450 (האריה המעופף)
גדוד המ"כים 450 הוקם בשנת 1970 כגדוד נוסף בחטיבת הצנחנים, מתוך תובנה שצריך למסד את קורס המ"כים בגדודי החטיבה ולאחדם למסגרת אחת על מנת להתמקצע, להוריד את הנטל מהגדודים, וליצור עוד גדוד מבצעי בחטיבה. עד אז, כל מפקד פלוגה הכשיר את פלוגתו במסגרת המסלול, והעביר לבדו את קורס המ"כים כסיום האימון המתקדם.
כיום, הגדוד מכשיר לוחמים מחטיבת הצנחנים, חטיבת כפיר, מגדוד נצח יהודה ומהפלוגות החרדיות תומר שבגבעתי וחץ שבצנחנים.
הגדוד השתתף בפעילות המבצעית, במבצעים במהלך מלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. בשלהי שנת 1974 הגדוד הועבר לפיקוד בית הספר למ"כים שהוקם אז, בין השאר מאותן סיבות שהביאו להקמת גדודי המ"כים.
במלחמת חרבות ברזל השתתף הגדוד בלחימה בקרבות לטיהור צפון רצועת עזה ובקרבות בגזרת ח'אן יונס, בין היתר במרחב ג'וחור א-דיכ, בית חאנון, שג'אעייה, מחנה הפליטים אל-בורייג', מרחב העבסנים ועוד. הגדוד לקח חלק משמעותי בלחימה, חשף עשרות פירים ומשגרי רקטות, וחיסל מחבלים רבים.
מפקדי גדוד 450
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אהרון אשל | 1970 – 1972 | מפקד הגדוד הראשון |
| דורון רובין | 1972 – 1973 | מפקד הגדוד במבצע ברדס 54–55 ובמבצע קלחת 4 מורחבת |
| ישראל מאיר | 1973 – 1974 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים |
| גידי בן יוסף | 1974 – 1975 | במהלך תפקידו הגדוד הועבר מחטיבת הצנחנים לחטיבת ביסלמ"כ, לימים סגן מפקד החטיבה |
| אלי סורק | 1975 | ממלא מקום |
| דוד אגמון | 1975 – 1976 | |
| דני אנגל | 1976 – 1977 | |
| אברהם אלרן | 1977 – 1978 | |
| שמעון נוה | 1978 – 1979 | |
| זאב בונה | 1979 – 1980 | |
| מיכה טמיר | 1981 – 1982 | |
| אורי גייגר | 1982 | נפל במלחמת לבנון הראשונה כמפקד הגדוד |
| יצחק איתן | 1982 – 1983 | מונה לפקד על הגדוד לאחר נפילתו של אורי גייגר |
| שמאי רן | 1983 – 1984 | |
| יואב הירש | 1984 – 1985 | |
| אהרון זיו | 1985 – 1987 | |
| שאול אריאלי | 1987 – 1989 | |
| מוטי אלימלך | 1989 – 1991 | לימים סגן מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| יהודה שקד | 1991 – 1992 | |
| ליאור שלו | 1992 – 1993 | |
| פנחס לוי | 1993 – 1995 | |
| נדב חג'בי | 1995 – 1997 | |
| שוקי רינסקי | 1997 – 1999 | |
| יחיאל סופר | 1999 – 2001 | |
| ישי וקנין | 2001 – 2003 | מפקד הגדוד במבצע חומת מגן |
| אשכול שוקרון | 2003 – 2005 | לימים מפקד עוצבת הגולן |
| נתי גרנט | 2005 – 2007 | |
| יוסי כהן | 2007 – 2009 | לימים מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף |
| אורן גיל | 2009 – 2011 | לימים ראש מחלקת כושר קרבי בזרוע היבשה |
| שלומי בן לולו | 2011 – 2013 | |
| שי רודברג | 2013 – 2015 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן ושובו אחים, לימים סגן מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
| ישי כרמלי | 2015 – 2017 | לימים קצין אג"ם של אוגדת איו"ש |
| לירון ביטון | 2017 – 2019 | לימים מפקד חטיבה 55 |
| מוטי חיים | 2019 – 2021 | |
| אבירן אלפסי | 2021 – 2022 | לימים מפקד גדוד צבר |
| דוד כהן | 2022 – 2023 | לימים מפקד סיירת גולני |
| רן כנען | אפריל 2023 – | מפקד הגדוד הנוכחי |
גדוד 17 (אריות הגולן)
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: מבנה לא אנציקלופדי.הגדוד הועבר מחטיבת גולני. בעברו היה ממוקם באזור כרמיאל, משנת 1985 הגדוד שוכן בבסיס מחנה צור, דרומית לקריית ההדרכה סמוך לירוחם. הגדוד מכשיר מ"כים מחטיבת גולני וגבעתי. הגדוד בעל פקודות אופרטיביות ויופעל ללחימה בעת הצורך בכל הגזרות.
מורשת גדוד 17
1949 – לאחר מלחמת העצמאות, הוקם קורס המ"כים הראשון שהיה בתחילתו פלוגה תחת פיקודה של חטיבת גולני.
1951 – הגדוד עבר למחנה ג'וערה והשתתף בקרב תל מוטילה.
1956 – עם פרוץ מבצע קדש פורקו הפלוגות, והחיילים חזרו לגדודי האם ונלחמו על כיבוש סיני.
1960 – הגדוד השתתף במבצע חרגול בתגובה לחדירה של כוחות סורים. בפעולה זו הגדוד מאבד כמה מחייליו.
1962 – הגדוד השתתף במבצע סנונית בעת התחממות גזרת החוף הצפון-מזרחית של הכנרת שהייתה בידי סוריה.
1967 – קורס המ"כים של גולני הוכרז כגדוד עצמאי ועבר למחנה ג'וערה.
1967 – במלחמת ששת הימים הגדוד השתתף בלחימה בשתי חזיתות: חזית ירדן וחזית סוריה, כל היעדים נכבשו.
1969 – במלחמת ההתשה הגדוד השתתף ומשימתו הייתה להגן על הגבול ולבצע פעולות תגמול בתוך שטח האויב.
1973 – במלחמת יום הכיפורים הגדוד השתתף במבצע קינוח לכיבוש החרמון ואיבד 19 מחייליו.
1974 – גדודי המ"כים אוגדו לחטיבה אחת בשם בית הספר למפקדי כיתות (ביסלמ"כ), בהר לבנים (כרמיאל).
1978 – במבצע ליטאני חטיבת ביסל"ח פועלת לראשונה כחטיבה לוחמת. גדוד 17 משתתף במבצע עם 2 פלוגות.
1979 – הגדוד השתתף במספר פשיטות על יעדי מחבלים: "סיר לחץ", "צפע" ו"נחש ארסי".
1982 – במלחמת שלום הגליל הגדוד השתתף בטיהור מספר יעדים ותפס קו בגבולות הצפון. על פעולותיו קיבל הגדוד צל"ש.
1985 – מעבר החטיבה לנגב – גדוד 17 עובר לבסיס בבריכת המים.
1992 – איחוד בי"ס לחי"ר והכשרת מ"כים לכלל יחידות חיל הרגלים (ביסלמ"ח), ומעבר למחנה קבע בהר צבוע ליד ירוחם, שם ממוקם הגדוד עד היום.
2002 – במבצע חומת מגן הגדוד השתתף בכיבוש קלקיליה.
2004 – הגדוד השתתף בסריקת ציר פילדלפי למציאת חיילי צוות המנהרות שנספו באסון הנגמ"שים.
2006 – הגדוד השתתף במלחמת לבנון השנייה והיווה עתודה במרחבי רמת הגולן.
2008 – הגדוד השתתף במבצע עופרת יצוקה וביצע משימות בט"ש.
2012 – הגדוד השתתף במבצע עמוד ענן וסיוע בירושלים.
2014 – במבצע צוק איתן הגדוד השתתף בלחימה בתוך רצועת עזה ובהגנה על גבול ישראל–עזה (הלחימה בפילבוקס), במבצע זה הגדוד איבד חמישה מלוחמיו.
2018 – מעבר לקורס מ"כים אחיד (לפי חטיבות אורגניות) והוספת קורס סמ"בים (סמלים בכירים).
2023 – במתקפת הפתע על ישראל הגדוד השתתף בהדיפת מתקפת המחבלים במרחב זיקים וחיסל מחבלים רבים. בנוסף במלחמת חרבות ברזל הגדוד השתתף בלחימה בתוך רצועת עזה ובהגנה על גבול ישראל-עזה. חיילי הגדוד היו מעורבים בתקרית שבה נהרגו שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה.
מפקדי גדוד 17
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| זאב עופר | מפקד פלוגת המ"כים בחטיבת גולני | |
| יהודה גולן | 1958 – 1960 | |
| בנימין ענבר | 1960 – 1962 | |
| יוסי וייס | 1962 – 1964 | |
| משה שפיר | 1964 – 1965 | |
| חיים יפרח | 1965 – 1966 | |
| משה יוסף | 1966 – 1967 | תחת פיקודו הפכה הפלוגה לגדוד, והיה למפקד הגדוד הראשון. מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים |
| איתן ברק | 1967 – 1969 | |
| מרא אלעמי | 1969 – 1971 | לימים מפקד חטיבת ירושלים |
| יעקב דביר | 1971 – 1972 | |
| דובי דרור | 1972 – 1973 | נהרג במלחמת יום הכיפורים |
| גדעון מאירי | 1973 | |
| דוד כץ | 1973 – 1974 | |
| אהרון ורדי | 1974 – 1975 | |
| יעקב אור | 1975 – 1976 | |
| שמואל סופר | 1976 – 1977 | |
| שלמה רביד | 1977 – 1978 | |
| דובי דקל | 1978 – 1979 | |
| בצלאל טרייבר | 1979 – 1980 | |
| אודי שמחוני | 1980 – 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה |
| דני טופוס | 1982 – 1984 | |
| מירון קרן | 1984 – 1985 | |
| אליעזר רוזנבאום | 1985 – 1986 | |
| טל רז | 1986 – 1987 | |
| נמרוד רן | 1987 – 1988 | |
| קובי מרום | 1988 – 1990 | |
| יוסי היימן | 1990 – 1992 | |
| ארז גרשטיין | 1992 – 1993 | |
| שמואל אביבי | 1993 – 1994 | |
| דרור רופא | 1994 – 1996 | |
| יוסי אדירי | 1996 – 1998 | לימים ראש מפקדה מרחבית בפיקוד המרכז |
| דן חפץ | 1998 – 1999 | |
| ניסים טויטו | 1999 – 2001 | |
| אודי בן מוחה | 2001 – 2003 | מפקד הגדוד במבצע חומת מגן, לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| דרור חוג'יבקוב | 2003 – 2005 | |
| גיא שילוני | 2005 – 2007 | |
| דוד רם | 2007 – 2009 | |
| ארז הדרי | 2009 – 2011 | |
| משה דנגור | 2011 – 2013 | |
| ארז בטת | 2013 – 2015 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, לימים סגן מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
| אורן אנטמן | 2015 – 2017 | לימים סגן מפקד חטיבת גולני |
| מישל דהן | 2017 – 2018 | לשעבר סגן מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה, לימים מפקד בא"פ דרום |
| עבדאללה פארס | 2018 – 2019 | לימים קצין אג"ם של עוצבת עידן |
| שגיא מרדכי | 2019 – 2021 | לימים סגן מפקד חטיבה 188. בתפקידו הבא ישמש סגן מפקד עוצבת האש |
| אליחי בן-נון | 2021 – 2023 | לימים קצין אג"ם של עוצבת הבזק |
| דניאל לוריא | 2023 – 2024 | לימים מפקד גדוד שקד |
| ? | ? | מפקד הגדוד הנוכחי |
גדוד הסיור החטיבתי
גדוד 6828 הוא גדוד מילואים מובחר אשר מאגד את הפלוגות החטיבתיות: פלוגת הסיור, פלחה"ן ופלנ"ט. בגדוד קיימת פלוגה מסייעת ופלוגת תצפיות. הגדוד הוקם בשנת 2005 לאחר איחוד הפלוגות החטיבתיות בחטיבות החי"ר. הגדוד מורכב ברובו מיוצאי סיירת גבעתי.
הגדוד הוזעק במלחמת לבנון השנייה לגזרה הצפונית של הגולן ונפרס לאורך הגבול עם סוריה. במבצעים עמוד ענן וצוק איתן הגדוד הגיע לרצועת עזה ונערך לפעילות בגזרה. במהלך מלחמת חרבות ברזל, עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועה, לחם הגדוד בצפון רצועת עזה, בין היתר בכפר ג'וחור א-דיכ, ובערים זייתון, שג'אעייה ובמחנות המרכז. הגדוד שוחרר ממילואים בראשית חודש ינואר. בהמשך, נקרא הגדוד לסבב מילואים נוסף, לטובת הפשיטה על העיר ג'באליה שבתומה חולצו כ-7 גופות של חטופים. הגדוד פעל תחת פיקודו של סא"ל איתמר איתם.
הגדוד זכה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בשנת 2016.
מפקדי גדס"ר 6828
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| תומר ציטר | ||
| איתמר איתם | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל. נפצע בינוני כמפקד הגדוד | |
תולדות התג
התג המקורי (ביסלמ"כ) הורכב ממסמל צה"ל (חרב וענף זית) מאחוריו מבנה מגדל המים של הבסיס מעוצב כלפיד וברקע צבעי שלושת הגדודים של בית הספר (אדום צנחנים, צהוב גולני, ירוק נח"ל). עד האיחוד בשנת 1992, לבה"ד 3 (ביסל"ח) ולביסלמ"כ, היו תגים משלהם. אחרי האיחוד עוצב תג חדש של ביסלמ"ח שכלל מצנח וספר מהתג הישן של ביסל"ח ולפיד וחרב עם ענף של זית מהתג הישן של ביסלמ"כ. בתחילה הרקע היה חמישה פסים: סגול, אדום, לבן, ירוק, צהוב. בהמשך נוסף פס בצבע הסוואה שמסמל חטיבת כפיר.
תג ביסלמ"כ
תג ביסל"ח
תג ביסלמ"ח
.png)
.png)
בשגרה משמש בית הספר, ששלושת בסיסיו ממוקמים בנגב, להכשרת מפקדי הכיתות וסמלי המחלקות של כל יחידות חיל הרגלים של צה"ל, וכן להכשרת לוחמי חטיבות החי"ר במקצועות המסייעים (נשק נ"ט, ניהוג נגמ"שים וכו'). בעיתות חירום משמש בית הספר כחטיבה וככוח מבצעי לחלוטין (למשל במבצע ליטני), או לצורך תגבור חטיבות החי"ר. החטיבה נמצאת תחת פיקוד מפקדת זרוע היבשה.
שנות השמונים עד האלפיים
במבצע ליטני החטיבה, בפיקוד יצחק מרדכי, כבשה את הכפר מארון א-ראס ואת העיירה בינת ג'בייל ולוחמיה הרגו כחמישים מחבלים.[2]
במלחמת לבנון הראשונה לחמה החטיבה, בפיקודו של אל"ם עמוס קוצר, תחת פיקוד עוצבת הגליל שעליה פיקד יצחק מרדכי.[3] ב-3 ביוני 1982 נעה פלוגה ב' של גדוד 450 למארב בלבנון. במהלך תנועת הכוח, בין קריית שמונה למטולה נפלה קטיושה על רכבי הגדוד, ומפגיעתה נהרג סמל אורי בילנסקי. גדוד הצנחנים של בית הספר למ"כים (גדוד 450) בפיקודו של סא"ל אורי גייגר לחם תחת פיקוד חטיבת השריון 211 הסדירה שהייתה בפיקודו של אל"ם אלי גבע. במהלך הקרבות ב-6 ביוני נקלע גדוד 450 ללחימה עזה בצומת אל-בץ ממזרח לעיר צור. בלחימה נהרגו שישה לוחמים: טוראי אייל נוי, סמל שמעון בן יתח, סמל יורם ביטון, סגן חנן שפיגל, שהיה קצין הקשר של הגדוד, סא"ל אורי גייגר, המג"ד, וסמל ראשון משה שוקרון. המחבלים לכדו את גייגר ושוקרון כשהם פצועים, הרגו אותם והשליכו את גופות השניים לבור מים. את מקומו של גייגר מילא יצחק איתן.[4][5] בהמשך הלחימה איבד הגדוד לוחמים נוספים, ובהם מ"פ סרן קובי אלזרע,סמ"פ סרן ארז לב, סמל חן שטנר וסמל משה קזמירצ'י. ביום ה-11 ללחימה, מפקד החטיבה אל"ם עמוס קוצר נפצע, ואל"ם משה ספקטור שקדם לו בתפקיד, נקרא למלא את מקומו למשך חודשיים. בתקופה זו נכבשה בין היתר העיירה עאליי.
במהלך האינתיפאדה השנייה חיילי החטיבה השתתפו במבצע חומת מגן וכן בסריקת ציר פילדלפי אחרי שרידי הגופות של חיילי צוות המנהרות שנספו באסון הנגמ"שים ב-12 במאי 2004. חיילי החטיבה נטלו חלק במשימת ההתנתקות והיו הראשונים שתפסו את קו הגבול החדש בין ישראל לרצועת עזה.
מבצע צוק איתן
בשנת 2014 לחמה החטיבה, בפיקוד מרדכי כהנא, במבצע צוק איתן, בתחילת המבצע איבדה החטיבה בתקרית קשה כ-5 מלוחמיה כאשר חוליית מחבלים יצאה מבטן האדמה, פשטה על פילובקס בסמוך לקיבוץ נחל עוז, ובהיתקלות הרגה חמישה לוחמים מגדוד 17 של בית הספר למ"כים, שני חיילים נוספים נפצעו וניסיון חטיפת חייל נכשל.[6] במהלך בצוק איתן הרגו לוחמי החטיבה 160 מחבלי חמאס, חשפו 20 פירי מנהרות לחימה והשמידו שלוש מהן וכן מחסן אמל"ח, בנוסף פגעו בתשתית התקשורת של ארגון החמאס ברצועה. במהלך הלחימה נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה, בגזרת מעבר קרני, בקרב כנגד מחבלים שהגיחו ממנהרה שפתחה בשטח ישראל.[7]
בשנת 2017 זכתה החטיבה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בבית ההדרכות.[8]
מלחמת חרבות ברזל
מתקפת הפתע
ב-7 באוקטובר 2023 בבוקר שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות לעבר ישראל, חדרו כ-3,000 מחבלים ליישובים ישראליים ומתקנים צבאיים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון דלים. ב-10 באוקטובר ביום שלישי, שלושה ימים לאחר מתקפת הפתע, כוח מגדוד 52 של חטיבה 401, בשיתוף עם כוח לוחמים מיחידת מגלן, זיהה ארבעה מחבלים חמושים במרחב חוף זיקים. כוחות מגדוד 17 (ביסלמ"ח) נלחמו במחבלים במרחב וחיסלו אותם.[9]
התמרון הקרקעי ברצועת עזה
במהלך מלחמת חרבות ברזל קיבלה החטיבה תחת פיקודה את גדוד 9215 - גדוד שריון במילואים המשתייך לחטיבה 205. הגדוד הוסיף כוח אש חשוב והיה שותף פעיל בכל מבצעי החטיבה.
ב-14 בנובמבר 2023 פשטו לוחמי צוות הקרב של ביסלמ"ח על תשתיות טרור שמוקמו במרחב מפעל בטון בצפון רצועת עזה.
ב-17 בנובמבר 2023 פשטו על מוצב של מפקד מרחב הצפון בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והשמידו את המוצב.[10]
בדצמבר 2023 יצאה החטיבה מהלחימה ברצועת עזה לאימונים והתרעננות. בפברואר 2024 חזרה החטיבה ללחימה בגזרת ח'אן יונס שם החליפה את חטיבת הצנחנים, וקיבלה את גדוד 75 כחלק מהצק"ח. ביום כניסתה ללחימה נפלו 3 מלוחמי גדוד 450.[11] למחרת פתחו לוחמי החטיבה בהתקפה על מרחב אל-קרארה שבצפון ח'אן יונס.
הלחימה ביהודה ושומרון
ערך מורחב – מבצע מחנות קיץ
ב-28 באוגוסט 2024, פתחה חטיבת מנשה במבצע מחנות קיץ במטרה להשמיד תשתיות טרור פלסטיני כחלק מזירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל. המבצע מתנהל במחנות הפליטים שבג'נין, נור שמס שליד טול כרם, טובאס ופארעה שבצפון מזרח השומרון. במסגרת הלחימה לקחה חלק חטיבת ביסלמ"ח.
ב-31 באוגוסט ב-6:00 בבוקר כוח גדוד 906 של החטיבה התקרב לבית במחנה ג'נין ובו מחבלים – ונתקל בשני מחבלי חמאס שהיו אחראים לפיגועי מטענים וירי באזור. בהיתקלות מטווח קצר חוסלו שני המחבלים. כתוצאה מכך, נהרג סמ"ר אלקנה נבון,[12] מ"כ בגדוד ו-3 לוחמים נפצעו.[13]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יהודה הררי | ? | |
| ישראל טל | 1951 – 1952 | לימים ראש אג"ם, מפקד גיס 446 וסגן הרמטכ"ל |
| זאב בר-סבר | ||
| צבי זמיר | 1954 – 1955 | |
| דוד אלעזר | 1956 – 1957 | לימים הרמטכ"ל ה-9 |
| רם רון | 1957 – 1959 | |
| אריאל שרון | 1959 – 1962 | לימים ראש ממשלת ישראל |
| אהרן אבנון | 1962 – 1965 | |
| אורי ביידץ | 1967 – 1969 | |
| יהודה גביש | 1969 – 1970 | |
| יעקב שטרן | 1971 – 1972 | לימים מפקד אוגדה 143 |
| יהודה גולן | 1972 – 1973 | |
| משה יוסף | 1974 – 1976 | לימים ראש מטה פיקוד המרכז |
| יוסף קסטל | 1974 | לימים מפקד אוגדה 143 |
| יעקב אור | 1979 – 1981 | |
| עדי לבנת | 1983 – 1984 | |
| יעקב סלע | 1986 – 1987 |
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יעקב חסדאי | 1974 – 1976 | מעוטר עיטור העוז, מפקד החטיבה הראשון |
| יצחק מרדכי | 1976 – 1978 | מעוטר עיטור העוז, מפקד החטיבה במבצע ליטני |
| יצחק זמיר | 1978 – 1980 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| משה ספקטור[14] | 1980 – 1982 | לימים מפקד אוגדת יהודה |
| עמוס קוצר | 1982 – 1984 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה |
| דוד אגמון | 1984 – 1985 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
| שמעון נוה | 1985 – 1986 | לימים מפקד אוגדת העמקים |
| ברוך שפיגל | 1986 – 1988 | לימים סגן מתאם פעולות הממשלה בשטחים |
| מוטי מזרחי | 1988 – 1990 | |
| אהוד שמחוני | 1990 – 1991 | לימים מפקד אוגדת יהודה |
| משה מרקובסקי | 1991 – 1993 | |
| אודי שלוי | 1993 – 1994 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| שלמה אורן | 1994 – 1996 | לימים מפקד אוגדת איו"ש |
| אבי רוטשטיין | 1996 – 1998 | |
| נמרוד רן | 1998 – 2000 | |
| אפי עידן | 2000 – 2003 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| אלון פרידמן | 2003 – 2006 | לימים ראש מטה פיקוד הצפון |
| הראל כנפו | 2006 – 2008 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה, לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| ירון בוים | 2008 – 2011 | |
| רונן מרלי | 2011 – 2013 | לימים קצין אג"ם פיקוד הדרום |
| מרדכי כהנא | 2013 – 2015 | מפקד החטיבה במבצע צוק איתן, לימים קצין איסוף קרבי ראשי |
| עמית פישר | 2015 – 2017 | לימים נספח צה"ל בסינגפור |
| עמית ימין | 2017 – 2019 | לימים מפקד חיל הגנת הגבולות |
| אבי רוזנפלד | 2019 – 2020 | לימים מפקד אוגדת עזה |
| אלרן מוראש | 2020 – 2022 | |
| ישראל פרידלר | 2022 –2024 | מעוטר צל"ש מפקד אוגדה, מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
| סיון בלוך | 2024-מכהן | לשעבר מפקד מל"י ומפקד גדוד 12 |
- קורסים פיקודיים:
- קורסים מקצועיים:
- קורס מדריכות חי"ר (קמ"ד)
- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ד - 1994, עמ' 437–445
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013, עמ' 58, 105, 169–174, 180, 188, 195–197, 205–206, 229, 232, 253, 264, 315–319
- בית הספר למקצועות החי"ר באתר צה"ל
- נועם שרעבי, הבית של החי"ר, ביטאון ביבשה, גיליון 22, פברואר 2013 (ארכיון האינטרנט)
- יעל זהבי, אתר צה"ל, גדוד המ"כים הלוחמים חוגג 40: "המובילים מכל היחידות", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 במאי 2013
יניב קובוביץ, בקורס מ"כים לומדים מורשת קרב מ–1948, אבל לא מדברים על נושאים רגישים, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2018
צק"ח ביסל"ח זיהה מחבלים חמושים בטילי כתף בעזרת רחפן, כלי טיס חיסל אותם, באתר צה"ל, 11 בדצמבר 2023
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
