בתחילת כהונת הכנסת כיהן בה יוצא אתיופיה יחיד – אברהם נגוסה (מהליכוד). לקראת סיום כהונת הכנסת, נוספו פנינה תמנו-שטה (מיש עתיד) ואשר פנטהון סיום (מכולנו, נכנס לאחר פיזור הכנסת), ובכך עלה מספר חברי הכנסת יוצאי אתיופיה לשלושה.[hebrew 6]
במהלך כהונתה, אישרה הכנסת העשרים 625 חוקים ותיקוני חקיקה.[7] להלן החוקים הבולטים שהכנסת העבירה:
חוקי יסוד
חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 3 והוראת שעה לכנסת ה-20) – מתן אפשרות למינוי שרים בלי תיק וביטול את המגבלה על מספר השרים וסגני השרים. התיקון נחקק כהוראת שעה לתקופת כהונת הכנסת העשרים. התיקון בוטל בכנסת העשרים ושלוש.
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 42 והוראת שעה) – "החוק הנורווגי הקטן". מתן אפשרות לחבר כנסת אחד מכל סיעה, המכהן כשר או סגן שר, להתפטר מהכנסת ולחזור לכהן בה במידה והתפטר מהממשלה.
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 43) – קובע כי עם השבעתה של כנסת חדשה ימשיך להחזיק יושב ראש הכנסת היוצאת בתפקידו עד לבחירת יו"ר קבוע. במידה ויו"ר הכנסת היוצאת לא נבחר לכנסת, יכהן בתפקיד יו"ר הכנסת בפועל ותיק חברי הכנסת.
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) – מתן אפשרות להדיח חבר כנסת בשל העילות המנויות בסעיף 7א ברוב של 90 ח"כים.[8]
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 46) – מתן אפשרות לפסול רשימת מועמדים או מועמד מהתמודדות לבחירות לכנסת גם אם רק בהתבטאויותיו יש מן העילות המנויות בסעיף 7א.
חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 5) – קובע כי במשרד שראש הממשלה מכהן בו כשר, יוכל ראש הממשלה להאציל סמכויות סטטוטוריות לסגן השר המכהן במשרד, למעט הסמכות להתקין תקנות.
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 47) – מגדיל את משך הזמן בו מורשע בעבירת טרור חמורה לא יוכל להתמודד לכנסת מ-7 ל-14 שנים מיום סיום תקופת מאסרו.[10]
חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6) – מתן אפשרות לממשלה להאציל את סמכותה על נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להביא למלחמה, לקבינט המדיני-ביטחוני.
חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 41) – מתן סמכות לוועדת האתיקה לשלול שכר מחבר כנסת בגין תקופה בה הורחק מישיבות הכנסת בשל התנהגות בלתי הולמת. כמו כן, נקבע כי אם גרם נזק לרכוש של הכנסת ינוכה משכרו של חבר הכנסת שווי הנזק.
חוק הכנסת (תיקון מס' 41) – לוביסט שמשתתף בישיבה של ועדה בכנסת יחויב לרשום את שמו, שם התאגיד שמטעמו הוא פועל, שם הלקוח אותו הוא מייצג ולקוחות נוספים שלו שיש להם עניין בנושא הנידו. בנוסף, נקבעה חובת צינון של חצי שנה בין תפקיד של עוזר פרלמנטרי לבין לוביסט והוגדלו סמכויות הוועדה היכולה להטיל סנקציות על לוביסטים.[12]
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תיקון מס' 13 והוראת שעה) – כסף שמופקד בקרן פנסיה בה אדם לא פעיל יותר יעבור אוטומטית לחשבון של אותו אדם בקרן הפנסיה בה הוא פעיל, אלא אם כן לא ירצה בכך.[15]
חוק העונשין (תיקון מס' 119) – הוספת עבירה של יידוי אבנים לעבר כלי רכב - מאסר של 10 שנים אם אין כוונה לפגוע בנוסעים ומאסר של 20 שנה אם יש כוונה לפגוע בנוסעים + הוספת עבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות שדינה מאסר 5 שנים.[21]
חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה) – קביעת עונשי מינימום על עבירות של ידויי אבנים (כ-הוראת שעה שפגה ב-2018) + שלילת קצבאות מהורים שילדם הורשע בפעילות טרור.[22]
חוק העונשין (תיקון מס' 122) – הוספת עבירה של יחסי מין בין סמכות רוחנית למאמין. אדם שמציג את עצמו ככהן דת ומקיים יחסי מין עם אדם בתקופה שבה נתן לו ייעוץ או הדרכה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, דינו מאסר של 4 שנים.[23]
חוק המאבק בטרור – מחמיר את הענישה על עבירות טרור ומסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי.[24]
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 169) – הרחבת הזכאות למענק לימודים כך שיינתן בעד ילדים שגילם 18 במקום 14.
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 172) – אישה תהיה זכאית לדמי לידה גם אם ילדה החל מהשבוע ה-22 במקום מהשבוע ה-26.
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 176 והוראת שעה) – דמי הלידה של עובדת עצמאית יחושבו או על בסיס ההכנסה שלה מ-3 החודשים שלפני הלידה או מ-3 החודשים שבשנה שלפני הלידה, לפי הגבוה מבניהם. זאת על מנת להביא בחשבון מצב שבו הכנסתה נפגעה בשל הריונה.[29]
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 177) – מענק פטירה ישולם גם בעד ילד נכה (שזכאי לקצבת נכות).[30]
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 183) – דמי הלידה של עובדת יוכלו להיות מחושבים לפי חצי השנה שלפני היום שבו הפסיקה לעבוד. זאת על מנת להביא בחשבון מצב שבו הכנסתה נפגעה בשל הריונה.[32]
חקיקה אזרחית
חוק ההתיישנות (תיקון מס' 5) – קביעת הפסקת התיישנות כל עוד נמנע התובע מלהגיש תביעה מכיוון שהנתבע מפעיל עליו לחץ פסול או מטעה אותו ביודעין.
חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 5) – הרחבת סמכויות השוטרים לערוך חיפוש גופני על אדם.[39]
חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום – קובע כי המשטרה ומכבי האש יורשו לחסום מספרי טלפון שמטרידים אותם באופן סדרתי.[40] ב-2018 נוסף תיקון לחוק המאפשר לקבל נתוני מיקום על אדם שמתקשר לרשויות חירום אלו.[41]
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 108 - הוראת שעה) – ועדת תכנון מקומית תהיה חייבת לאשר תוספת דירות למגורים של 10% ממספר הדירות המקסימלי המותר לבנייה באותו שטח. החוק לא יחול בצפון, בדרום או בכל רשות מקומית אחרת ששר האוצר החליט על כך.[46]
חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26) – החמרת הענישה כלפי העסקה והלנה של שוהים בלתי חוקיים: קביעת עבירה של הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות, מתן אפשרות להוצאת צו הגבלת שימוש והתליית רישיון עסק למקום שעבר עבירה זו. בנוסף, ביהמ"ש מחויב לחלט את הרווחים של מקום שעבר עבירה זו.
מערכת המשפט
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18) – הוספת מנגנון חדש של "ייפוי כוח מתמשך". מנגנון זה קובע כי אדם יוכל להחליט בעודו צלול על אדם שיהיה מוסמך לקבל החלטות בעניינו במידה ויבוא יום שלא יהיה כשיר לקבוע זאת.[48]
חוק זכויות החולה (תיקון מס' 9) – הורה שהורשע או נאשם בביצוע עבירות מין או אלימות כלפי ילדו הקטין, לא תידרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול רפואי לילד ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי טיפול רפואי שעבר.
חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 9) – קובע כי תקופת האשפוז המרבית של אדם שעבר עבירה חמורה ואובחן כחולב נפש, לא תעלה על תקופת המאסר המרבית לאותה עבירה.[50]
חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 6) – מחייב את חברות הדיור הציבורי (עמידר, עמיגור וכו') ליידע את דיירי הדיור הציבורי והזכאים לדיור ציבורים בזכויותיהם, חובותיהם ומעמדם.[53]
חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 15 והוראת שעה) – הוספת 2 ימי חופשה לשנה לכלל העובדים במשק.
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 13) – הורה לילד שחולה במחלה ממארת, מחלה שמצריכה טיפול בדיאליזה או כל מחלה אחרת שקבע שר העבודה, יזקפו לזכותו 90 ימים בשנה של היעדרות מהעבודה.[55]
חוק עבודת נשים (תיקון מס' 55) – קובע כי עובד יכול להיעדר מעבודתו במשך שעת הורות במקום בת זוגו או לסירוגין איתה.
חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 10) – מסמיך מפקח עבודה לסגור ליומיים עם אפשרות הארכה ב-3 ימים, אתר בנייה שקרה בו אירוע שהוביל למותו או לפציעתו הקשה של עובד.[56]
חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 44) – עוסק יחויב לשלוח לצרכן הודעה במסרון על סיום מבצע או הטבה 21 ימים לפני הסיום.[66]
חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 47) – הארכת את התקופה בה עולה חדש, אזרח ותיק או אדם עם מוגבלות יכול לבטל עסקה שביצע ברוכלות או מרחוק מ-14 ימים ל-4 חודשים.[67]
חינוך, תרבות וספורט
חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 2) – מתיר למכון כושר לקבל מתאמן על בסיס מילוי שאלון רפואי והצהרה בלבד, ללא צורך באישור מרופא.[68]
חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 22) – אוסר על מי שעוסק בהעברת נפטרים למכור מוצר או שירות הקשורים בפטירה (מצבות וכו'), אלא אם תנאיי הרישיון מתירים לו לעשות כן.[74]
תקשורת
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 63) – אוסר שליחת בקשת לתרומות או הפצת תעמולה בטלפון או במייל מבלי הסכמה מראש של הנמען.[75]
מוסדות הפטור הינם מוסדות חינוכיים אשר המדינה מכירה בתלמידיהם ככאלו בעלי אורח חיים ייחודי ועל כן מאפשרת פטור ממסגרת חובה ללומדים בהם. מדובר בעיקר בתלמודי תורה לבנים בחינוך היסודי החרדי, בהם לומדים תלמידים מכיתה א' עד כיתה ח'. הורי התלמידים בחרו במסגרות אלו על מנת לשמר את דרכי ההוראה והתכנים על פי המסורת במגזר החרדי.