המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל

המרכז הרפואי לבריאות הנפש ע"ש אַבְּרַבַנְאֵל
	; הכניסה למתחם
	הכניסה למתחם
על שם	יהודה אברבנאל
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים פסיכיאטרי
אוניברסיטה	אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן
בעלים	מדינת ישראל
היסטוריה
תאריך ייסוד	1944
שירותים
מיטות	300
	http://abarbanel.health.gov.il
גאוגרפיה
כתובת	רח' קק"ל 15
מיקום	בת ים
קואורדינטות	32°01′32″N 34°45′27″E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) מרכז רפואי אברבנאל המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל מפת __ בת ים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ חולון; מדרום: __ ראשון לציון; ממערב: הים התיכון

המרכז הרפואי לבריאות הנפש ע"ש אַבְּרַבַנְאֵל הוא בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי, אחד מהוותיקים בישראל. בית החולים מסונף לאוניברסיטת תל אביב.

עובדות מהירות על שם, מאפייני הארגון ...

סגירה

בגלגולו הראשון הוקם המתחם ב-1937 על ידי שלטונות המנדט, בשטח ממשלתי בדרומה של יפו, בין מועצה מקומית בית וגן (בת-ים) לשכונת עם (לימים חולון), כפתרון דיור לכ-600 ערבים מפליטי יפו העתיקה שביתם נהרס בפעולת עונשין בריטית - מבצע עוגן, ימי המרד הערבי. במפות הבריטיות נכתב שם המתחם 'EL-Qaria EL-Arabiyae', ^[1] שהיה ל-לבית חולים לחולי רוח, 'EL-Qaria EL-Arabiyae Mental Home'^[2].

ב-1944, החליטו רשויות המנדט הבריטי, ליחד^[3] את המוסד לחולי נפש יהודים שאושפזו עד אז בבית לחם ובבני ברק^[4]^[5]^[6]. בסוף 1944 הועברו אליו החולים מבני ברק^[7].

עם פרוץ מלחמת העצמאות עמד בית החולים בחזית קו האש בין יפו ובת ים^[8]^[9]. בראשית פברואר 1948 דרשה הממשלה מהוועד הלאומי לפנות את 175 החולים מבית החולים, בגלל היותם במוקד סכנה^[10], ולפי טענות בעיתונות של היישוב היהודי מתוך כוונה למוסרו לערבים באופן שיהווה חיץ בין חולון ובת ים^[11]. במרץ 1948 פונו חולי בית החולים לבתי חולים אחרים^[12]. באפריל 1948 הסכימו רשויות המנדט להעביר את בית החולים לידי היישוב היהודי, כאשר באופן זמני הוא יהיה בפיקוח הצלב האדום^[13]. בשנת 1951 הועברו לבית החולים 50 מאושפזים מבית חולים פרטי במרכז בת ים^[14], שהוסב לבית נכים^[15].

בין השנים 1972–1955 ניהל את בית החולים הד"ר זאב ירמולוביץ, במהלך 1955 התמנה גם לפסיכיאטר מחוזי – במחוז תל אביב והמרכז^[16].

בשנת 1996 פורסמה בידיעות אחרונות סדרת כתבות על תנאי האשפוז הקשים בבית החולים ועל יחס משפיל שלו זכו המאושפזים^[17].

במסגרת הרפורמה בשירותי בריאות הנפש של הממשלה, לפיה יועברו שירותי בריאות נפש רבים מבתי החולים הממשלתיים אל מרכזים בקהילה, החליט משרד הבריאות ב-2003 על סגירת בית החולים אברבנאל^[18]. ד"ר יהודה ברוך אמר בישיבת כנסת ב-2010: "ניסינו לבדוק את פיצול בית החולים בין וולפסון לאיכילוב. זה לצערי בלתי אפשרי מכיוון שוולפסון לא יכול לבנות עוד 5 מחלקות. איכילוב יכול לקלוט אחת או או שתיים, לא יותר, ואז אין מענה לאזור, ולכן להערכתנו בית החולים צריך להישאר על כנו"^[19]. בשל אי מציאת מקום חלופי לחולים באזור נקבע כי בית החולים ימשיך לפעול, אך במתכונת מצומצמת. כך פחת מספר מיטות האשפוז בו ב-2006, מ-600 ל-300 מיטות. החלטת הסגירה בוטלה לאחרונה (2018).

בפברואר 2010 ביקר במקום סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומתח ביקורת על תנאי התברואה הקשים במקום^[20].

בשנת 2015 מונה לבית החולים מנהל חדש, פרופ' יובל מלמד. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ביקר שוב בבית החולים ב-2016, 2018 וב-2019 וציין לטובה את השינויים הנעשים בבית החולים במטרה לקדמו.^[^{דרוש מקור]}

בספטמבר 2018 החליט משרד הבריאות להשקיע בבית החולים 70 מיליון ש"ח בבניית מתחם נוער חדש, שיכלול בין השאר מחלקת נוער על הרצף האוטיסטי, הוסטל, פינת חי, גינה הוליסטית ומגרשי ספורט^[21].

המרכז נקרא על שם דון יהודה אברבנאל, שהיה רב, פילוסוף ורופא יהודי בפורטוגל, ספרד ואיטליה בימי הביניים.

בית החולים מספק שירותי אשפוז ואמבולטוריה לכמיליון איש באזור תל אביב-יפו, חולון ובת ים. כיום מאושפזים בו כ-300 חולי נפש בגילאים שונים. המרכז העניק שירותי אשפוז וטיפול ייחודיים לניצולי שואה, ולאחר התמעטות מטופלים אלה, הוסבה היחידה בה הם טופלו ליחידה פסיכוגריאטרית. בנוסף מאושפזים בו מטופלים הלוקים בהפרעות נפשיות והתמכרויות (תחלואה כפולה), מטופלים כרוניים, בני נוער הלוקים באוטיזם, ונערים באשפוז יום הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד, "שחף", שממוקם במתחם בית החולים. במרכז פועלות מרפאות קהילתיות למבוגרים, לילדים ולנוער וכן יחידה ניידת היוצאת לביקורי בית אצל מטופלים המתקשים להגיע למרפאות בשל קשיים פיזיים או נפשיים קשים.

המרכז מסונף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ולחוגים לפסיכולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ותל אביב. המקום מוכר להתמחות בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה קלינית, ולהכשרת עובדים סוציאליים ועובדי סיעוד.

מדיה וקבצים בנושא המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל
המרכז הרפואי אברבנאל, בפורטל "פסיכיאטר"
יוסי ביילין, עם לובשי פיז'מות כחולות, דבר, 13 ביוני 1971; המשך
ברוך לוי, מסמך רקע לדיון בנושא סגירת בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל, באתר הכנסת, 30 בספטמבר 2003
גלית רויכמן ורפי ברבירו, מי יציל את "אברבנאל"?, באתר ynet, 26 במרץ 2011
אברהם עמיחי, הבן באברבנאל, ואני חי-מת, באתר ynet, 13 ביולי 2012
אור קשתי, חברתי, ביקור עצוב באברבנאל לפני הקיצוצים, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012
רוני לינדר-גנץ, תחקיר | מה קורה מאחורי הדלתות הסגורות של בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל?, באתר TheMarker‏, 12 בספטמבר 2014
עדי סדקה, בגיהנום הזה אין שום יופי, באתר "העוקץ", 26 ביולי 2017
ליאור אילתי, חשבון נפש, באתר "ידיעות אחרונות", 10 בינואר 2018
המרכז הרפואי לבריאות הנפש יהודה אברבנאל (בת ים), דף שער בספרייה הלאומית

[1]
תמיר גורן, המבצע שהוליד שכונה: שיכון לפליטי יפו הערבים, 1938-1936, קתדרה 176
[2]
יוסף אוליצקי, מול עיר עוינת, ספר ההגנה על בת-ים, ארגון חברי ההגנה בבית-ים בשיתוף עיריית בת-ים, 1984
[3]
מערכת הבריאות בתקופת המנדט הייתה מפוצלת על בסיס לאומי. היהודים טופלו במוסדות שהוקמו על ידי רשת הדסה וקופות החולים היהודיות, ואילו הערבים טופלו במוסדות ממשלתיים או כאלה השייכים לגורמים נוצרים-מיסיונריים
[4]
הממשלה תקים בית חולים לחולי רוח יהודים, דבר, 30 במרץ 1943
[5]
בעיות האשפוז בעיריית ת"א, משמר, 15 במאי 1944
[6]
ש. הניגמן, בת־ים שואפת להצטרף לדרום העברי, משמר, 22 באוגוסט 1946
[7]
חולי רוח מבני־ברק למוסד הממשלתי, דבר, 16 באפריל 1945
[8]
יריות בלתי פוסקות על חולותן ובת ים, על המשמר, 15 בינואר 1948
[9]
נהדפו התקפות על בת ים וחולון, מעריב, 16 במרץ 1948
[10]
אולטימאטום שני לסגירת ביה"ח לחולי רוח, על המשמר, 6 בפברואר 1948
[11]
בבת ים, דבר, 5 במרץ 1948
[12]
חקירה מוקדמת נגד מנהלי בית החולים תרפא, דבר, 16 במרץ 1949
[13]
שרות הבריאות היהודי כבר התחיל לפעול, הצופה, 19 באפריל 1948
[14]
יועברו לביה"ח הממשלתי, מעריב, 18 באפריל 1951
[15]
בית הנכים לבת ים, דבר, 26 ביוני 1952
[16]
מגזין מרכז בריאות הנפש ע"ש אברבנאל בר עלון, ראש השנה תשע"ז, גיליון מספר 3, עמוד 15
[17]
כתבה של ירון קנר, שאושפז בבית החולים במסווה של חולה נפש למשך ארבעה ימים. 7-ימים, ידיעות אחרונות
[18]
עופר מאיר, משרד הבריאות מתכנן לסגור את "אברבנאל", באתר ynet, 20 באפריל 2004
[19]
פרוטוקול מס' 217 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שלישי, כ"ה שבט תש"ע (9 בפברואר 2010)
[20]
עידן יוסף, ליצמן שוקל הקמת בית חולים לילדים חולי נפש, 21 בפברואר 2010, אתר חדשות מחלקה ראשונה
[21]
רותם אליזרע, ב–70 מיליון שקל: מתיחת פנים לבי"ח אברבנאל, באתר "ידיעות אחרונות", 26 בספטמבר 2018

[1] [1]
תמיר גורן, המבצע שהוליד שכונה: שיכון לפליטי יפו הערבים, 1938-1936, קתדרה 176

[2] [2]
יוסף אוליצקי, מול עיר עוינת, ספר ההגנה על בת-ים, ארגון חברי ההגנה בבית-ים בשיתוף עיריית בת-ים, 1984

[3] [3]
מערכת הבריאות בתקופת המנדט הייתה מפוצלת על בסיס לאומי. היהודים טופלו במוסדות שהוקמו על ידי רשת הדסה וקופות החולים היהודיות, ואילו הערבים טופלו במוסדות ממשלתיים או כאלה השייכים לגורמים נוצרים-מיסיונריים

[4] [4]
הממשלה תקים בית חולים לחולי רוח יהודים, דבר, 30 במרץ 1943

[5] [5]
בעיות האשפוז בעיריית ת"א, משמר, 15 במאי 1944

[6] [6]
ש. הניגמן, בת־ים שואפת להצטרף לדרום העברי, משמר, 22 באוגוסט 1946

[7] [7]
חולי רוח מבני־ברק למוסד הממשלתי, דבר, 16 באפריל 1945

[8] [8]
יריות בלתי פוסקות על חולותן ובת ים, על המשמר, 15 בינואר 1948

[9] [9]
נהדפו התקפות על בת ים וחולון, מעריב, 16 במרץ 1948

[10] [10]
אולטימאטום שני לסגירת ביה"ח לחולי רוח, על המשמר, 6 בפברואר 1948

[11] [11]
בבת ים, דבר, 5 במרץ 1948

[12] [12]
חקירה מוקדמת נגד מנהלי בית החולים תרפא, דבר, 16 במרץ 1949

[13] [13]
שרות הבריאות היהודי כבר התחיל לפעול, הצופה, 19 באפריל 1948

[14] [14]
יועברו לביה"ח הממשלתי, מעריב, 18 באפריל 1951

[15] [15]
בית הנכים לבת ים, דבר, 26 ביוני 1952

[16] [16]
מגזין מרכז בריאות הנפש ע"ש אברבנאל בר עלון, ראש השנה תשע"ז, גיליון מספר 3, עמוד 15

[17] [17]
כתבה של ירון קנר, שאושפז בבית החולים במסווה של חולה נפש למשך ארבעה ימים. 7-ימים, ידיעות אחרונות

[18] [18]
עופר מאיר, משרד הבריאות מתכנן לסגור את "אברבנאל", באתר ynet, 20 באפריל 2004

[19] [19]
פרוטוקול מס' 217 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שלישי, כ"ה שבט תש"ע (9 בפברואר 2010)

[20] [20]
עידן יוסף, ליצמן שוקל הקמת בית חולים לילדים חולי נפש, 21 בפברואר 2010, אתר חדשות מחלקה ראשונה

[21] [21]
רותם אליזרע, ב–70 מיליון שקל: מתיחת פנים לבי"ח אברבנאל, באתר "ידיעות אחרונות", 26 בספטמבר 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל

Wikiwand in your browser!

Wikiwand in your browser!

היסטוריה

פעילות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים