יוסי פלד - Wikiwand

יוסי פלד (נולד ב-18 בינואר 1941) הוא פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי. כיהן בעבר כשר בממשלת ישראל, וכחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כאלוף פיקוד הצפון בשנים 1986–1991.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

Remove ads

קורות חיים

סכם

פרספקטיבה

נולד באנטוורפן שבבלגיה בשם יוסף (ג'פקה) מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם שתי אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת. המשפחה גידלה אותם כקתולים ופלד למד להתפלל בפלמית ובימי ראשון היה מבקר בכנסייה. אביו נספה באושוויץ. אמו שרדה את השואה ולאחר המלחמה חזרה אל המשפחה הנוצרית באנטוורפן, כדי לקחת את ילדיה, אולם כעבור זמן קצר נוכחה לדעת שאין ביכולתה לטפל בו וכשהיה בן שש מסרה אותו לבית יתומים יהודי. כעבור שנה הועברו הילדים לצרפת, בדרך לארץ ישראל^[2]. הם עלו בעזרת הבריגדה היהודית, ללא אמם. דודם חיכה להם בנמל חיפה ולקח אותם להתיישב בקיבוץ נגבה ב-1949^[2].

פלד התגייס לצה"ל בשנת 1959. הוא שובץ בחרמ"ש ועבר הכשרה כלוחם, כמפקד כיתה וקורס קצינים. לאחר מכן שימש כמפקד מחלקת חרמ"ש וקמב"ץ בגדוד 9. במלחמת ששת הימים היה פלד מפקד פלוגת חרמ"ש בגדוד 9 של חטיבה 7 באוגדת הפלדה המשוריינת של האלוף ישראל טל. לאחר מכן עבר למסלול פיקודי על יחידות טנקים בחיל השריון. במלחמת ההתשה היה מפקד גדוד השריון 195 (גדוד אדם) בתעלת סואץ. ב-1971 מונה לסגן מפקד חטיבה 188.

במלחמת יום הכיפורים היה מפקד חטיבת שריון במילואים (חטיבה 205, "אגרוף הברזל") במסגרת אוגדה 146 של מוסה פלד. במהלך הלחימה נעה החטיבה על זחלים מאזור ירושלים ועד לרמת הגולן, שם השתתפה בקרבות קשים בדרום הרמה ובמרכזה^[3]. לאחר המלחמה מונה למפקד חטיבה 460 עוצבת בני אור. בשנים 1977–1978 פיקד על מתקן האימונים בצאלים.

בנובמבר 1978 מונה למפקד אוגדה 252 בסיני ושירת בתפקיד עד 1980. לאחר שובו מלימודים באנגליה, מונה בתחילת 1982 לסגן מפקד המכללה לביטחון לאומי. במלחמת לבנון הראשונה נלחם בראש כוח מאולתר ("כוח יוסי"), שהורכב מגדוד שריון סדיר, גדוד צנחנים במילואים ויחידת המילואים של סיירת מטכ"ל. הכוח בפיקודו כבש את הכפר משע'רה^[4] ונלחם ממזרח לאגם קרעון. במהלך הקרבות נוספו לכוח יחידות נוספות שכללו כוח נ"ט חטיבתי ואת חטיבת השריון "אגרוף הברזל" ופעל נגד ריכוזי כוחות הצבא הסורי^[5]. בשנים 1983 עד 1986 כיהן כראש מחלקת ההדרכה באגף המטה הכללי בצה"ל.

אלוף פיקוד הצפון

בתפקידו הבא שימש פלד אלוף פיקוד הצפון מיוני 1986 ועד אפריל 1991^[6]. במהלך תקופה זו שם דגש על הקשר של הצבא עם יישובי הצפון ואף הורה לכל מפקדי היחידות בפיקוד לתלות שלט בלשכותיהם בנוסח: "המטרה: הגנה על ישובי הצפון"^[7]. כאלוף פיקוד הצפון בחן פלד מחדש את האופן בו לחמו כוחות צה"ל בדרום לבנון^[8], ונקט בקו התקפי ויוזם כנגד ארגוני המחבלים בדרום לבנון^[9]. בין היתר קבע פלד בשנתו הראשונה בפיקוד את נוהל חניבעל^[10]. בין הבולטות בפעולות שיזם כנגד ארגון החזבאללה ניתן למנות את מבצע חוק וסדר. ב־2 - 4 במאי 1988 במסגרת "מבצע חוק וסדר" פשטו כוחות צה"ל ובהם צנחנים ושריון, תחת פיקודו של אל"ם שאול מופז על בסיס מחבלי החזבאללה בעיירה מיידון שבדרום לבנון^[11]. 3 חיילי צה"ל נהרגו בפשיטה ונפצעו שבעה עשר חיילים נוספים. הפעולה הייתה הגדולה בהיקפה במבצעי צה"ל בלבנון מאז "מבצע שלום הגליל". כ-50 מחבלי חזבאללה נהרגו בקרב^[12]. פעולה מוצלחת נוספת הייתה מבצע שומרי יער, פשיטה של סיירת צנחנים בעומק לבנון^[13]. לאור הצלחות פיקוד הצפון בלחימה בלבנון מתח פלד ביקורת על אופן הכנת מבצע כחול וחום, משום שחשב שהפיקוד צריך להיות נתון בידי פיקוד הצפון, המכיר היטב את זירת הפעולה^[14].

בעקבות ליל הגלשונים נפגש עם שר הביטחון יצחק רבין ואמר לו כי הוא מוכן לעזוב את תפקידו לאלתר כדי להרגיע את הסערה הציבורית. רבין סירב והורה לו להמשיך בתפקידו.

לאחר שירותו בצה"ל

לאחר פרישתו מהצבא שימש במגוון תפקידים: יו"ר ליש שירותי דרך (בה החזיק גם 20% מהמניות)^[15], יו"ר חברת ל.מ. שירותי כח אדם^[16], יו"ר המפעלים הפטרוכימיים ויו"ר אגודת הידידים של האוניברסיטה הפתוחה. היה דירקטור במספר חברות ובהן מבני תעשייה ותדיראן מוצרי צריכה^[17]. יועץ לממשלות הודו וטורקיה בנושאי לוחמה בטרור.

שימש במספר תפקידים ממלכתיים:

בשנת 1993 עמד בראש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו שבחרה את הזכיינים שיפעילו את ערוץ 2.
ב-1996 עמד בראש ועדה שנועדה לתכנן ולהציע מדיניות בתחום התקשורת.
בשנת 1997 מונה לעמוד בראשות העמותה הממשלתית לתכנון חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, אך התפטר מתפקידו עקב חילוקי דעות עם השר הממונה משה קצב^[18].
לאחר חטיפת החיילים בהר דב באוקטובר 2000, מינה ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק את פלד לעמוד בראש ועדה שחקרה את תפקוד כוחות צה"ל לפני, במהלך ואחרי החטיפה^[19]. הוועדה מצאה ליקויים חמורים בתפקוד הכוחות^[20].
בשנים 2002–2004 שימש כיו"ר ועדת היגוי לטיפול ביוצאי צד"ל^[21].
בשנת 2006 עמד בראש ועדה שחקרה את תאונת הרכבת בבית יהושע^[22].

קריירה פוליטית וציבורית

בשנת 1996 הצטרף למפלגת הליכוד ותמך בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. שנה לאחר מכן, שלח מכתב לנתניהו בו הביע את אכזבתו מתפקודו^[23]. לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה בשנת 1999, הופיע פלד באירוע של רשימת "ישראל אחת" בראשות יריבו של נתניהו, אהוד ברק, והביע תמיכה בבחירת ברק לראשות הממשלה ואכזבה מנתניהו. באוקטובר 2006, שב פלד וחיזק את תמיכתו בנתניהו^[24].

פלד תמך בתוכנית ההתנתקות למרות שהוא העריך שהיא לא תביא להפסקת הלחימה נגד ישראל, אלא רק תקטין את החיכוך עם הערבים^[25]. ביחד עם כרמי גילון הוא נפגש עם הרב עובדיה יוסף לנסות לשכנע אותו לתמוך בהתנתקות^[26].

בפריימריז שנערכו בליכוד ב-9 בדצמבר 2008 לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הוצב פלד במקום ה-15 ברשימה, והתחיל לכהן כחבר הכנסת לאחר הבחירות. לאחר הקמת הממשלה ה-32 מונה פלד לתפקיד שר בלי תיק. לבקשתו, כיהן כשר המרכז את תחום פעילות ניצולי השואה, והיה האחראי על הטיפול באנשי צד"ל שנקלטו בארץ^[27].

ב-16 בספטמבר 2012 התפטר פלד מהכנסת^[28], ומאוחר יותר פרש גם מתפקידו בממשלה.

בשנים 2012–2016 שימש יושב ראש חברת קו צינור אילת אשקלון^[29]. במקביל שימש גם כיושב ראש חברת הבת דוראד^[30]. בנוסף שימש בשנים 2012–2021 דירקטור בחברת הנדל"ן "נתנאל גרופ"^[31].

החל משנת 2017 מונה יוסי פלד למנכ"ל המועצה הציבורית של עמותת "פתחון לב".

לאחר טבח שבעה באוקטובר אמר שצריך ליישר את עזה^[32]. לגבי הצפון אמר שאין לישראל ברירה אלא לדאוג לקיום החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם על פיה חזבאללה אינו נמצא מדרום לליטני^[33].

Remove ads