יצחק בן-צבי
נשיאהּ השני של מדינת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884[1][2][3] – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל. בין תפקידיו הציבוריים היה ממייסדי "פועלי ציון", יו"ר הוועד הלאומי, חבר ועד הקהילה בירושלים וחבר הכנסת מטעם מפא"י. מחותמי מגילת העצמאות. כחוקר עסק בתולדות עם ישראל וארץ ישראל והתמקד בחקר קהילות ישראל השונות, בראשן עדות המזרח. נבחר שלוש פעמים לכהונה כנשיא מדינת ישראל.
 | |||||
| יצחק בן-צבי, 22 בדצמבר 1952 | |||||
| לידה |
6 בדצמבר 1884[1] י"ח בכסלו ה'תרמ"ה האימפריה הרוסית  פולטבה, הקיסרות הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 באפריל 1963 (בגיל 78) כ"ט בניסן ה'תשכ"ג ישראל  ירושלים, ישראל | ||||
| מדינה |
ישראל ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 30 במרץ 1907 | ||||
| מקום קבורה |
ישראל הר המנוחות, ירושלים | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
פועלי ציון (1906-1919) אחדות העבודה (1919-1930) מפא"י (1930-) | ||||
| בת זוג | רחל ינאית בן-צבי | ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
  | ||||
  | |||||
Oops something went wrong: