עיסוקם של מרבית בני הכפר בראשיתו היה בתחום החקלאות-פרדסי פירות הדר, שדות חיטה וגידול חיות משק.[4]במהלך השנים התמעט תחום זה בעקבות התרחבות מהפכת המודרנה והתיעוש והצטרפות של אנשי עיר לשעבר אל תושבי הכפר. כיום פועלות בכפר ארבע רפתות בלבד ומספר מצומצם של חקלאים שעוסקים בגידולי מטעי זיתים ושתילים. שאר השדות מוחכרים לבעלי הרפתות לצורך גידול מספוא. בהתאם לשינוי באופי העיסוקים בכפר, נפתחו עסקים מסחריים מגוונים ברחבי הכפר.
הרב הראשון של כפר הרא"ה היה הרב שאול ישראלי. בעבר שימש בתפקיד זה הרב דב ליאור[4], ולאחריו שימש בתפקיד זה הרב יורם צוהר, לימים ראש אולפנת כפר פינס. לאחריו שימש בתפקיד זה הרב אליעזר שמחה וייס, ששימש גם בתפקיד הרב של המועצה האזורית עמק חפר. בסוף 2017 נבחר הרב מאיר שקדי לכהן כרב המושב[6].
בכפר קיימים מגוון שירותי סיוע ועזרה לנזקקים ונצרכים: גמ"ח כלים לאירועים "גמ"ח אבא", ארגון איסוף וחלוקת מזון "שכן טוב", גמ"ח סיוע כספי, וגמ"ח שמלות כלה ובנות מצווה "כלה בכפר". בנוסף קיימות ועדות הממונות על עזרה וסיוע במגוון צריכים למשפחות הכפר: ועדת רווחה לסיוע לתושבי הכפר וועדת יולדות לארגון ארוחות למשפחות אחרי לידה.
הכניסה לשכונת בית חזון
במושב קיימת שכונת בית חזון, שחלק מתושביה טענו למעמד עצמאי כיישוב קהילתי, אך טענתם נדחתה על ידי הרשויות. השכונה קרויה על שמו של החזון איש[7], והיא הוקמה על ידי עולים מאנגליה, ארצות הברית ודרום אפריקה. השכונה היא חלק מכפר הרא"ה ובאותו זמן היא נוהלה על ידי ועד של השכונה, שהורכב מתושבי השכונה בלבד. אולם, משנת ה'תשס"ח טוענים חלק מתושביה למעמד עצמאי ונפרד מהמושב. תושבים מהמושב הסמוך, אלישיב, טוענים כי אדמות השכונה הן בבעלותם[8]. המועצה האזורית עמק חפר כופרת בטענותיהם. משרד הפנים דחה את הבקשה בתחילת שנת ה'תשע"ב (2012) והותיר את השכונה כחלק מכפר הרא"ה.
במושב קיימת גם שכונה בשם "שבטי ישראל", בה נקלטו בתחילת שנות החמישים 12 משפחות של פליטי השואה, תחילה בצריפים ואחר כך בבתי קבע שבנו. בנוסף, הוקמה במושב הרחבה, אשר רובה ככולה בנויה ומאוכלסת. חלק מהמשפחות הגרות בהרחבה הן ממרכז הארץ וחלק מהמשפחות הם בני הכפר - דור ההמשך.
הכניסה לכפר הרא"ה
ישראל
אתר האינטרנט הרשמי של כפר הרא"ה
