cover image

מדע בדיוניראשי תיבות: מד"ב) הוא סוגה ספרותית רחבה הכלולה בסוגת העל "ספרות ספקולטיבית", העוסקת לרוב בתיאור עלילות עתידיות בדיוניות באמצעות פיתוח של רעיונות ומגמות קיימים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והאמנות והשלכותיהם על עתיד האנושות. סופר המדע הבדיוני רוברט היינליין הגדיר את המדע הבדיוני בקצרה:

השערה מציאותית על אירועים עתידיים אפשריים, המבוססת בצורה מוצקה על ידע והכרה של העולם האמיתי, עבר והווה, ותוך הבנה של הטבע וחשיבות השיטה המדעית.

איור של חללית.

רבים נוטים לבלבל בין מדע בדיוני ובין פנטזיה או להתייחס אל שתי הסוגות כאל מקשה אחת, אולם השתיים נבדלות זו מזו, בעיקר בבסיס העלילה: המדע הבדיוני מבוסס על חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת שפותחו לאפיקים דמיוניים, בעוד שהפנטזיה מתרחשת כולה בעולם דמיוני מיסודו. עם זאת, ישנן יצירות שסיווגן אינו מובהק לאחת הסוגות.

קיימות מספר טעויות נפוצות באשר למדע הבדיוני:

  • מדע בדיוני אינו כלי לחיזוי העתיד - הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת.
  • מדע בדיוני, על אף שמו, אינו מחויב לדיוק מדעי ואינו נמדד לפי קנה מידה זה.[2]
  • מדע בדיוני אינו מוגבל לנושאים שעמם הוא מזוהה לעיתים - חוצנים, חלליות, מסע בזמן, מוטנטים וכדומה - אלא מתפרס על תחום רחב יותר.

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה זליגה בין המדע הבדיוני לבין ספרות הזרם המרכזי ומאז נכתבים יותר ספרים הכוללים נושאים השאולים מהמדע הבדיוני אך לא כתובים ולא ממותגים כמדע בדיוני. עם הספרים מסוג זה שתורגמו לעברית נמנים "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר, "הקנוניה נגד אמריקה" של פיליפ רות, ו"איגוד השוטרים היידים" מאת מייקל שייבון.

המדע הבדיוני אינו מוגבל רק לספרות הכתובה ונפוץ מאוד גם כסרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, תסכיתי רדיו וקומיקס. מגמה זו התגברה במיוחד לאור התפתחות טכנולוגיות האפקטים המיוחדים.

Oops something went wrong: