Loading AI tools
קמפיין לחרם על ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
BDS (ראשי תיבות של: Boycott, Divestment and Sanctions - חרם, מניעת השקעות, ועיצומים; קרי: בי-די-אס) הוא קמפיין בינלאומי הקורא להפעיל לחץ על ישראל באמצעות חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי. קמפיין ה-BDS קורא ל"צורות שונות של חרם על ישראל, עד אשר תעמוד במחויבויות שלה תחת החוק הבין-לאומי".[1] תומכי הקמפיין נוהגים להשוות בין מדיניות ישראל למשטר האפרטהייד שהתקיים בדרום אפריקה במאה ה-20.
פעילות | קידום חרם על ישראל |
---|---|
מייסדים | עומר ברגותי, ראמי שעת |
תקופת הפעילות | 9 ביולי 2005 – הווה (19 שנים) |
bdsmovement.net | |
הקמפיין החל ב-9 ביולי 2005, על ידי כ-170 ארגונים לא-ממשלתיים פרו פלסטיניים. שלוש המטרות המוצהרות של הקמפיין הן[2]:
קמפיין ה-BDS נתון במחלוקת רבה. לטענת מבקרים רבים של הקמפיין, ובהם ממשלת ישראל, הקמפיין מסית, רווי באנטישמיות ושולל את זכותה של ישראל להתקיים.[3] מספר ארגונים לא-ממשלתיים ואנשי ציבור רואים ב-BDS חלק מתופעה שהם מכנים האנטישמיות החדשה. מדינת ישראל משקיעה מאמצים דיפלומטיים והסברתיים נגדו. תומכי הקמפיין שוללים את הטענות לאנטישמיות וטוענים כי מדובר בביקורת לגיטימית על מדינת ישראל.[4]
ראשיתה של התנועה בוועידת האו"ם נגד הגזענות שהתכנסה בדרבן, דרום אפריקה, בשנת 2001. ההצהרה המסכמת של הארגונים בוועידה קראה למדיניות של בידוד מלא ומוחלט של ישראל כמדינת אפרטהייד, אכיפה של סנקציות והחרמות מקיפות ומחייבות, וסיום כל הקשרים עם ישראל. באפריל 2004 הוקם הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל (PACBI), שבאמנת היסוד שלו קורא להטיל חרם אקדמי וכלכלי על ישראל, עד שתיסוג מכל השטחים שכבשה במלחמת ששת הימים ב-1967 כולל מזרח ירושלים, ותפנה את כל ההתנחלויות. אחד מהמייסדים של קמפיין זה היה עומר ברגותי.[5][6]
אסטרטגיית החרם על ישראל הפכה לעמוד התווך של תנועת ה-BDS, אשר הושקה רשמית ביולי 2005 על ידי כ-170 ארגונים לא ממשלתיים פרו-פלסטיניים.
קמפיין ה-BDS קורא לחרם על ישראל לרבות חרם כלכלי, חרם אקדמי וחרם תרבותי. פעילות ה-BDS כוללת תעמולה, הפגנות, עצומות, שליחת מכתבי מחאה ושכנוע אנשי ציבור להצטרף לקמפיין ה-BDS ולהחרים את ישראל.
תומכי ה-BDS טוענים שהמצב בישראל ובשטחים הפלסטיניים מהווים הפרה של זכויות האדם של התושבים הפלסטינים באזור, וכי יש להיאבק בישראל בדומה למאבק במשטר האפרטהייד שהתקיים בדרום אפריקה.[7][8]
אחד מאירועי התעמולה העיקריים של ה-BDS הוא שבוע האפרטהייד הישראלי שנערך מדי שנה בקמפוסים רבים של מכללות ואוניברסיטאות בעולם, תוך שיתוף פעולה עם הארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין.
בהפגנה שערכו תנועות ה-BDS בספטמבר 2013 נגד הופעה של המוזיקאי הישראלי דניאל זמיר בדרום אפריקה צעקו המפגינים "תירו ביהודי" ו"אין כזה דבר ישראל".[9] באוגוסט 2013 נאלץ המוזיקאי סליף קייטה לבטל הופעה בישראל בעקבות מאות איומים על חייו, ניסיונות סחיטה, הטרדות והכפשות מצד פעילי ה-BDS.[10]
הפיזיקאי סטיבן הוקינג ביטל את הגעתו לישראל בעקבות לחצי הארגון וציטוטים שלו בגנות ישראל הובאו בסרטון שהארגון הוציא לכבוד שבוע האפרטהייד ב-2014.[11]
ב-2016 החל ארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין (ארגון BDS מרכזי בקמפוסים בארצות הברית) באיסוף מידע על סטודנטים יהודים בקמפוסים במכללות ובאוניברסיטאות בארצות הברית ופרסם רשימות הכוללות את שמם וכתובתם.[12] בנוסף, סימנו פעילי הארגון חדרים של סטודנטים יהודיים במעונות.[13]
פעילי BDS קוראים להחרמת ישראל בספורט. ביוני 2018 הביאו לחץ פלסטיני, פעילות BDS ואיומים ברצח על ליאו מסי ובני משפחתו[14] לביטול משחק הידידות ארגנטינה-ישראל בכדורגל, שתוכנן להיערך בירושלים.[15] בעקבות קריאה של יו"ר ההתאחדות הפלסטינית ג'יבריל רג'וב לשרוף את חולצתו של ליונל מסי כוכב הנבחרת בשל כוונתה להגיע לישראל, רג'וב הושעה על ידי פיפ"א לשנה ונקנס בקנס כספי.[16]
בין הלהקות והזמרים שביטלו הופעות שתכננו בישראל בעקבות הלחצים של ה-BDS נמנים הגורילאז,[17] אלוויס קוסטלו,[18] ת'רסטון מור (סולן להקת סוניק יות'), דבנדרה בנהארט, לורן היל ושינייד או'קונור. הזמר סטיבי וונדר ביטל הופעה למען ארגון תומך צה"ל בלוס אנג'לס.[19] הזמרת לורד ביטלה את הופעתה שתוכננה בשנת 2017.[20] בעקבות ביטולה, פורסמה ב"וושינגטון פוסט" מודעה ענקית הקוראת להחרים את לורד על בחירתה לקיים הופעות ברוסיה של פוטין למרות תמיכתו במשטר רצח העם של אסד.[21] מנגד פורסם ב"הגרדיאן" הבריטי מכתב תמיכה בה של כמאה אמנים.[22]
באוגוסט 2018 ביטלה הזמרת לנה דל ריי את השתתפותה בפסטיבל "מטאור", ובעקבותיה הלכו אמנים נוספים.[23]
בהשפעת ה-BDS מוטל לעיתים חרם עסקי על ישראל, שאינו מדווח תמיד בכלי התקשורת.[24] על פי דיווחי השדולה הפרלמנטרית למען ישראל באירופה, יותר מ-20% מהיצואנים הישראלים נפגעו מסנקציות או מחרם שהוטל עליהם.[25]
בין המקרים הבולטים של חרם עסקי:
מחקר שנערך על ידי מכון ראנד ביוני 2015 העריך שאם יצליח קמפיין ה-BDS לעורר השפעה לאורך עשור, הדבר עלול לעלות לכלכלת ישראל בכ-45 מיליארד דולר. עם זאת, ציין המכון, שהעדות להשפעה של סנקציות כאלו איננה חד משמעית, ועל כן הערכה זו בעייתית.[35][36]
בפברואר 2023 ערכה אדה קולאו, ראשת עיריית ברצלונה (ספרד) מסיבת עיתונאים בה הודיעה כי כתבה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מכתב רשמי ובו הודיעה לו על ניתוק היחסים בין העיר ברצלונה לישראל "עד שממשלת ישראל תפסיק את ההפרה השיטתית של זכויות האדם של העם הפלסטיני".[37]כתוצאה מכך, נשיא מועדון הכדורגל העירוני ברצלונה, ז'ואן לאפורטה אירח נציגים מהשגרירות הישראלית בספרד לאחד מבין משחקי הכדורגל של הקבוצה.
באפריל 2023 הודיעה מועצת העיר אוסלו (נורווגיה) כי תחרים מוצרים ושירותים המיוצרים בהתנחלויות. בין השאר שינתה מועצת העיר את מדיניות הרכש שלה ותימנע מעסקאות עם חברות התורמות להרחבת ההתנחלויות.[38]
באותה עת הודיעה עיריית לייז' (בלגיה) כי היא מנתקת את כל הקשרים עם ישראל "עד שתסתיים ההפרה השיטתית של זכויות העם הפלסטיני."[39]
רוג'ר ווטרס, חבר להקת פינק פלויד לשעבר, הוא פעיל מרכזי של הקמפיין נגד הופעות בישראל, הנוהג להפעיל לחץ נגד אמנים אחרים בדרישה שיחרימו את ישראל.[40]
בין היתר תמכו בהחרמת ישראל הסופר איאן באנקס,[41] המוזיקאים בריאן אינו ופיט סיגר[42] והסופרת אליס ווקר.[43] תמכו בתנועה גם אנשי רוח פלסטינים, כמו סוזן אבו אל-הווא.
בין הארגונים והגופים שהביעו תמיכה ב-BDS בעולם: מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס (לאחר תחילת מבצע צוק איתן ב-2014),[44][45] "הקרן לשלום ולצדק" על שמה של רייצ'ל קורי שהקימו הוריה,[46] קול יהודי לשלום,[47] קונגרס ארגוני העובדים באנגליה ובוויילס (אנ')[48] ועוד. בין התומכים הבולטים של תנועת ה-BDS נמנים עלי אבונימה ועומר ברגותי, המרצה על פעילות התנועה ואף כתב עליה ספר.
בישראל הצטרפו לקמפיין פעילי וארגוני שמאל רדיקלי, בהם ניב גורדון, קואליציית נשים לשלום, אילן פפה,[49] מיקו פלד (בנו של מתי פלד),[50] רוחמה מרטון[51] וכן חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי. גם פובליציסט "הארץ", גדעון לוי והבלוגר יוסי גורביץ הביעו תמיכה ב-BDS ובחרם על ישראל.[52]
העיתונאי בן-דרור ימיני טען כי תנועת ה-BDS משתמשת ברטוריקה של שיח זכויות האדם אך מטרתה האמיתית היא חיסול מדינת ישראל. דבר זה מתבטא לדעתו בין היתר בדרישתם לכפיית זכות השיבה של מיליוני פלסטינים לתוך ישראל.[53] כמו כן, מואשמת תנועת ה-BDS שהיא פועלת נגד עצם קיומה של מדינת ישראל, וליצירת דה-לגיטימציה של המדינה היהודית.[54][55][56][57] המשפטן אלן דרשוביץ אף האשים את תנועת ה-BDS בכך שהיא מעודדת טרור נגד ישראל בקמפיין השנאה והחרם שלה.[58]
ראו גם – האנטישמיות החדשה, מבחן שלושת ה-D-ים לאנטישמיות |
עמותת שורת הדין הגדירה את קמפיין ה-BDS כאנטישמי.[59] מרכז שמעון ויזנטל הגדיר את הקמפיין כאחד הקמפיינים האנטישמיים הבולטים של 2013.[60] גם העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים הביאה ראיות לכאורה על פעילות אנטישמית של ארגון BDS, תוך הבאת ציטוטים של אנשי BDS אשר השוו את ישראל למשטר הנאצי או אמרו שהיא ממשיכה את רוחו.[61] כמו כן נטען שפעילות ה-BDS הגבירה את האנטישמיות והאלימות נגד יהודים באירופה.[62]
ב-2014 החלו גם גורמים רשמיים בממשלת ישראל להתייחס לאיומי החרם על ישראל ולקמפיין ה-BDS בפרט, שאותם הגדירה ממשלת ישראל כאנטישמיות.[63] לדברי גורמים אלה, בעקבות מאמצים של ההסברה הישראלית ופעילות הסברתית ומשפטית של ידידי ישראל בעולם, נכשלו מאמצי החרם של ה-BDS.[64] עם התגברות מאמצי ה-BDS ב-2015 ערכה הכנסת דיון מיוחד בנושא, שבו אמרה שרת המשפטים איילת שקד שהקמפיין הוא חלק מהאנטישמיות החדשה ומטרתו היא השמדת ישראל.[65] ראש האופוזיציה יצחק הרצוג הגדיר את החרם על ישראל כ"טרור אנטישמי מסוג חדש".[66]
ב-2016 הגדיר שר המשפטים הבריטי והלורד צ'נסלור מייקל גוב את ה-BDS כאנטישמיות חדשה והאשים אותו בהסתה נגד הזהות הקולקטיבית של היהודים.[67]
בספטמבר 2016 נערך בקונגרס האמריקאי כנס נגד ה-BDS. חבר הקונגרס דאג למבורן הצהיר: "הנאצים והיום גם תנועת ה-BDS החלו את פעולתם מחרם כלכלי. הרבה אנשים רצו להאמין שההיסטוריה הטרגית של האנטישמיות הסתיימה בסוף מלחמת העולם השנייה אבל למרבה הצער האנטישמיות מרימה שוב את ראשה המכוער בצורתו של ה-BDS".[68]
בדצמבר 2016 קיבלה ועידת מפלגת השלטון של גרמניה, המפלגה הנוצרית דמוקרטית, (CDU) החלטה שמתנגדת לקמפיין ה-BDS, קוראת לו "אנטישמיות גסה המסתתרת מאחורי אנטי-ציונות" ומשווה אותו ברמיזה לחרם שארגנו הנאצים נגד יהודים בגרמניה בשנות ה-30 של המאה ה-20.[69]
ב-19 בנובמבר 2020 אמר מזכיר המדינה (שר החוץ) של ארצות הברית מייק פומפאו ש"ה-BDS היא סרטן" ושארצות הברית תכריז עליה כתנועה אנטישמית.[70]
ג'ונתן שנצר, ששימש כחוקר מימון טרור במשרד האוצר האמריקאי, אמר בעדות בפני ועדת משנה למזרח התיכון של הוועדה לענייני חוץ של הקונגרס האמריקאי כי את מימון הארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP), ארגון מפתח בקואליציית ה-BDS בארצות הברית, מגייסים פעילים לשעבר בקרנות אסלאמיות שהוצאו מחוץ לחוק לאחר שמימנו ארגוני טרור, בהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי ואל-קאעידה.[71] ב-3 בפברואר 2019 פרסם המשרד לנושאים אסטרטגיים של מדינת ישראל דוח החושף פעילי BDS המקיימים קשר עם ארגוני טרור.[72]
במספר מדינות בארצות הברית ובאירופה נחקקו חוקים נגד ה-BDS. באפריל 2015 העבירה טנסי החלטה המגנה את ה-BDS.[73] ביוני 2016 חתם מושל ניו יורק אנדרו קואומו על צו מנהלי המורה למדינת ניו יורק להחרים כל בית עסק המחרים את ישראל, כחלק מהמאבק בארגון ה-BDS.[74] עד יוני 2017, 21 מדינות בארצות הברית העבירו חקיקה נגד ה-BDS,[75] ועד לינואר 2019 26 מדינות בארצות הברית העבירו חקיקה נגד ה-BDS.[76] החוק באריזונה נפסל בבית משפט פדרלי כמנוגד לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.[77] באופן דומה נפסלו החוקים בקנזס ובטקסס.[78]
ב-6 במרץ 2017 אישרה הכנסת בקריאה שלישית תיקון לחוק הכניסה לישראל וקבעה כי: ”לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא, לאדם שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע במדינת ישראל, אם הוא, הארגון או הגוף שהוא פועל בעבורם, פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011, או התחייב להשתתף בחרם כאמור...”[79]
בפברואר 2016 אימץ בית הנבחרים של קנדה מהלך שמגנה באופן רשמי את קמפיין ה-BDS. ההחלטה התקבלה ברוב של 229 מול 51 מתנגדים. בנוסף, קרא הפרלמנט לממשלה הקנדית לגנות כל ניסיון של קבוצות או יחידים לקדם חרם או סנקציות על ישראל.[80][81]
במרץ 2017 העביר הפרלמנט של שווייץ החלטה האוסרת על המדינה "לממן כל גוף שתומך בגזענות, באנטישמיות וב-BDS". ההחלטה באה בעקבות קמפיין הסברה של ארגון NGO מוניטור בראשות ג'רלד שטיינברג.[82] ביוני 2017 עבר החוק גם בבית העליון של הפרלמנט השווייצרי.[83]
בדצמבר 2017 העבירה עיריית מינכן חוק נגד ה-BDS, האוסר חרם על ישראל ואוסר לממן את קמפיין ה-BDS. החוק נחקק ביוזמת שרלוטה קנובלוך, ניצולת שואה ופעילה יהודיה בולטת.[84]
ב-17 במאי 2019 אישר הבונדסטאג, הפרלמנט הפדרלי של גרמניה, החלטה המגנה את ה-BDS וקובעת כי הוא קמפיין אנטישמי. ההחלטה קוראת לכל המוסדות הפדרליים (פרלמנטים, מחוזות, עיריות, מועצות מקומיות וכו') לא לשתף איתו פעולה.[85]
מדינת ישראל משקיעה מאמצים דיפלומטיים והסברתיים נגד ה-BDS.[63][86]
המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה אחראי על התמודדות עם קמפיינים לדה-לגיטימציה של ישראל ובתוכם ארגונים התומכים ב-BDS.
בראשית ינואר 2018 פורסמה רשימה שהועברה מטעם המשרד אל משרד הפנים ומטרתה לאסור כניסה של פעילי ארגונים תומכי BDS אל שטח ישראל ואל יהודה ושומרון.[87]
ב-27 באוקטובר 2015 פסק בית המשפט לערעורים בצרפת שקריאה לחרם על ישראל היא "הסתה, אפליה ופשע שנאה" ולכן לא חוקית. בית המשפט קבע גם כי קמפיין ה-BDS הוא בלתי חוקי והרשיע מספר פעילי BDS בעבירות הנ"ל.[88]
בסוף 2015 שילמה ממשלת ספרד 430,000 ש"ח לאוניברסיטת אריאל, כפיצוי על סילוקם של סטודנטים לאדריכלות של האוניברסיטה מתחרות בינלאומית שנערכה בחסות משרד השיכון של ספרד, בנימוק שהם מגיעים מההשטחים הכבושים, בעקבות לחצים של BDS.[89]
באוקטובר 2016 פסק בית המשפט בספרד שהחלטת עיריית לנגראו להחרים את ישראל אינה חוקית.[90]
באוקטובר 2018, בעקבות תביעה שהגיש ארגון שורת הדין, פסק בית משפט השלום שעל שתי פעילות BDS מניו זילנד לשלם פיצויים בסך 45,000 ש"ח ועוד 11,000 ש"ח הוצאות משפט בעקבות פעילותן לביטול הופעה של הזמרת לורד בישראל.[91]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.