שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
בית יצחק-שער חפר
מושב בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בֵּית-יִצְחָק שַׁעַר-חֵפֶר הוא מושב באזור השרון, ליד העיר נתניה, השייך למועצה אזורית עמק חפר. הכפר נקרא על שם הבנקאי והמנהיג הציוני יצחק פויירינג.[4]
Remove ads
בית יצחק
היסטוריה
המשקים הראשונים של בית יצחק הוקמו בשנת 1939 על ידי חברת "רסקו" עבור קבוצה של עולים מגרמניה; התושבים פיתחו משק חקלאי מגוון שכלל עצי פרי, גפנים, בננות, שטחי מספוא, צמחי שמן, בוטנים, לולים ורפת לחלב.[5]
היישוב נקרא על שם יצחק פוירינג, שבימי פתק קטן שרשם בימי מחלתו. הוא לא השאיר צוואה אך בפתק בקש לייסד קרן על סך 10,000 לירות שטרלינג כבסיס למטרה ציונית מוגדרת.[6] אלמנתו, גרטרוד פוירינג, החליטה להשקיע ביישוב של המעמד הבינוני מעולי גרמניה. המתיישבים קיבלו מהקרן הלוואות בתנאים נוחים, והשאר נתרם לבניית כבישים ומבני ציבור. כמו כן נבנה בית פוירינג, המשמש כיום כבית הוועד וארכיון המושב.
בתחילת שנות ה-60 הוקמה בכפר מחלבת בית יצחק בבעלות משפחת מאיר, מהמחלבות הפרטיות הגדולות בישראל. בשנות ה-50 הוקם במושב מפעל הריבות והקונפיטורות 778. כיום המבנה שבו פעל 778 משמש את מחלבות גד.
אחרי מלחמת העצמאות סופחו ליישוב שטחים של הכפר אום חאלד, שתושביו עזבו במהלך המלחמה, ושטחיהם הוכרזו נכסי נפקדים לאחריה.
בפברואר 1950 נוסדה מועצה מקומית בבית יצחק, שמנתה אז כ-500 תושבים.[7]
Remove ads
גן חפר
גן חפר נוסד בשליש האחרון של 1939 על שטח של 680 דונם בדרום עמק חפר. ייסוד היישוב נתמך על ידי אגודת בני בנימין[8][9] (ובשם זה הופיע במפות התקופה[10]). הוא תוכנן ל-40 משפחות. 15 משפחות ראשונות היו מבני הארץ והשאר היו עולים בעלי הון מצ'כיה.[11] שתי הקבוצות התארגנו בנפרד בוועדים שונים. בני הארץ התארגנו כמושב ושיווקו את תוצרתם דרך תנובה והעולים מצ'כיה כינו את יישובם "שער חפר" שיתפו פעולה עם בית יצחק בקואפרטיב משותף[12] שהוקם בשנת 1943, ושיווקו את תוצרתם דרך טנא.[13][14] במרץ 1941 יושב סכסוך עם בדואי הסביבה לגבי 600 דונם שהפרידו בין גן חפר לבית יצחק וחברת רסקו התכוונה ליישב במקום עולים חדשים מהמעמד הבינוני כדי לחבר את שני היישובים לנקודה אחת.[15] ביולי 1945 נחנך בית העם ביישוב.[16]
Remove ads
שער חפר
בשער חפר התמזגו
שלוש קבוצות מתיישבים.[17] הראשונה היא קבוצת המתיישבים שהתיישבה בגן חפר. קבוצת המתיישבים השנייה היו עולים בעלי הון מצ'כיה. היישוב הוקם במרץ 1940. קבוצה זו נקראה "שער חפר". הקבוצה, שאורגנה על ידי חברת "רסקו", התיישבה ב-1940 על אותו שטח שלא יושב על ידי חברי "בני בנימין".[6]
רוב המתיישבים היו בעלי מקצועות חופשיים וסוחרים, ולמרות זאת הושתתה תוכנית המשק על חקלאות מעורבת- עופות, רפת, מטעים וירקות. הם ייסדו אגודה חקלאית על מנת לרכז את תוצרתם, ובחרו בוועד מקומי שיטפל בעניינים המינהליים.
למרות שהמתיישבים היו בני למעלה מארבעים, הם התגברו על הקשיים שבעבודה פיזית והתגבשו לקבוצה מסורה וחרוצה.
ביוני 1952 התמזגו גן חפר ונירה ליצור כפר שיתופי שכלל 90 משקים על 1900 דונם ו-300 נפשות.[18] היישוב המאוחד נקרא "שער חפר".[19]
נירה
הקבוצה השלישית הורכבה גם היא מעולי צ'כיה, ב-1940/41, כאגודה שיתופית לחקלאות ולטוויה.[20][21] המתיישבים מנו 19 איש שהיו אנשי תעשייה ויצרנים בארצות מוצאם, בעיקר בתעשיית הטקסטיל. הם התיישבו בשכנות לשער חפר ונודעו בשם "נירה". היישוב פעל כמשק שיתופי, בו כלל חברי המושב היו שותפים ברכוש המושב פרט לבית ומשק עזר זעיר. תוכנית המשק המשותף לא שרדה, פרט לבית החרושת. ענפי חקלאות היו גן ירק ולול פרטיים.[17]
אחד מתושבי נירה, פיליפ רפאל ביהם, מהנדס יליד צ'כיה שעלה ב־1923,[6][22] הביא לרכישת מכונות אריגה שהובאו מווינה ששימשו להקמת בית החרושת ת.א.ס (תעשיית אריגים סרוגים).
Remove ads
יישוב מאוחד
עד שנת 1963 הייתה בית יצחק מועצה מקומית, ושער חפר הייתה מושב במועצה אזורית עמק חפר.[23]
לקראת האיחוד שונה שם היישוב ל"בית יצחק-שער חפר" והוא הפך כולו לחלק ממועצה אזורית עמק חפר וליישוב הכפרי בעל השטח הגדול בישראל.
כשהתרחב הכפר, נוצר צורך להקים יחידות נוספות, שאינן חקלאיות. במזרח העפר הוקם "השיכון" - שיכון משקי עזר. לכל יחידה הוקצו דונם וחצי, כשמונים יחידות.[24]
בית החינוך האזורי היסודי "בית יצחק" נמצא ביישוב ומשרת את תושבי יישובי המועצה הסמוכים.
בשנת 1996 הוקם ביישוב יקב אלכסנדר המייצר יינות מכרמים שבגליל העליון. ב-2019 נבחרה סלע שרלין מהיישוב למלכת היופי.
בכפר פועל הסניף המייסד של תנועת הנוער של האיחוד החקלאי והוא הסניף הראשון שהוקם בתנועת הנוער.
מקהלת מורן
בשנת 1986 החליטה המנצאת נעמי פארן להקים את מקהלת מורן, שהתרחבה לחינוך מוזיקלי של מאות ילדים.[24]
בשנות השבעים בוצעה הרחבה של 17 יחידות. בשנת 2004 התבצעה הרחבה נוספת של כ -150מ יחידות . בית יצחק הורחב ל 750 משפחות.[24]
Remove ads
לקריאה נוספת
- בית יצחק-שער חפר: סיפורו של כפר; ראיונות ותחקיר: משה מייזלס כתיבה: צבי שנבל
- הפופיק של העולם; רינה פרנק
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית יצחק-שער חפר- תולדות היישוב באתר היישוב
- בית־יצחק ־ אב־טיפוס למושבה חקלאית משגשגת, הַבֹּקֶר, 23 ביוני 1964
- מיכאל יעקובסון, שמחים על חלב שנשפך: מאחור המחלבה, מלפנים בית כפרי וגן פורח, באתר Xnet, 30 באפריל 2020
בית יצחק - שער חפר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- מחבר לא ידוע, בית יצחק בן שנה, מדור חדשות במושבות, עיתון "הארץ" 10/10/1940
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads