הכנסת העשרים

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 היה חבר הכנסת יולי אדלשטיין. כיו"ר הקואליציה כיהנו חברי הכנסת דודי אמסלם, דוד ביטן וצחי הנגבי, וכראש האופוזיציה כיהנו יצחק הרצוג, ציפי לבני ושלי יחימוביץ'.

הכנסת העשרים

מדינה	ישראל ישראל
ממשלות	הממשלה השלושים וארבע
תקופת כהונה	31 במרץ 2015 – 30 באפריל 2019 (4 שנים וחודש)
מערכת בחירות	17 במרץ 2015
הנהגה
יו"ר הכנסת	יולי אדלשטיין
ראש הממשלה	בנימין נתניהו
ראש הקואליציה	צחי הנגבי (2015-2016) דוד ביטן (2016 - 2017) דודי אמסלם (2017-2019)
ראש האופוזיציה	יצחק הרצוג (2015 - 2018) ציפי לבני (2018 - 2019) שלי יחימוביץ' (2019)
הרכב הכנסת
סיעות הקואליציה	מספר חברי הקואליציה 66      הליכוד (30)      כולנו (10)      הבית היהודי (8)      ש"ס (7)      יהדות התורה (6)      ישראל ביתנו (5)
מספר חברי הקואליציה	66 / 120
סיעות האופוזיציה	מספר חברי האופוזיציה 54      המחנה הציוני (24)      הרשימה המשותפת (13)      יש עתיד (11)      מרצ (5)      סיעת יחיד (1)
מספר חברי האופוזיציה	54 / 120
מפלגת השלטון	הליכוד
אתר אינטרנט
אתר רשמי
→ הכנסת התשע עשרה הכנסת העשרים ואחת ←

ב-26 בדצמבר 2018 קיבלה הכנסת את הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.

חלוקת המושבים

תוצאות הבחירות

ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים

• הליכוד – 30 מושבים
• המחנה הציוני – 24 מושבים
• הרשימה המשותפת – 13 מושבים
• יש עתיד – 11 מושבים
• כולנו – 10 מושבים
• הבית היהודי – 8 מושבים
• ש"ס – 7 מושבים
• ישראל ביתנו – 6 מושבים
• יהדות התורה – 6 מושבים
• מרצ – 5 מושבים

תוצאות הבחירות לכנסת ה-20:

     מפלגות הימין: 44 מושבים
     מפלגות החרדים: 13 מושבים
     מפלגות המרכז: 21 מושבים
     מפלגות השמאל: 29 מושבים
     מפלגות הערבים: 13 מושבים

תוצאות הבחירות לכנסת העשרים

רשימה	ראש הרשימה	מושבים
		הכנסת ה-20	הכנסת ה-19
הליכוד	בנימין נתניהו	30	18
המחנה הציוני	יצחק הרצוג	24	21[א]
הרשימה המשותפת	איימן עודה	13	11[ב]
יש עתיד	יאיר לפיד	11	19
כולנו	משה כחלון	10	0[ג]
הבית היהודי	נפתלי בנט	8	12
ש"ס	אריה דרעי	7	11
ישראל ביתנו	אביגדור ליברמן	6	13
יהדות התורה	יעקב ליצמן		7
מרצ	תמר זנדברג	5	6

גושים פוליטיים

• גוש הימין: הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ישראל ביתנו – 54 מושבים.
• גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 13 מושבים.
• גוש המרכז: יש עתיד – 11 מושבים.
• גוש השמאל: המחנה הציוני, מרצ – 29 מושבים.
• גוש הערבים: הרשימה המשותפת – 13 מושבים.

חברי הכנסת

הליכוד		בנימין נתניהו, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, מירי רגב, סילבן שלום, משה יעלון, זאב אלקין, דני דנון, יריב לוין, בני בגין, צחי הנגבי, יובל שטייניץ, גילה גמליאל, אופיר אקוניס, דוד ביטן, חיים כץ, ז'קי לוי, יואב קיש, ציפי חוטובלי, דודי אמסלם, מיקי זוהר, ענת ברקו, איוב קרא, נאוה בוקר, אבי דיכטר, אברהם נגוסה, נורית קורן, ירון מזוז, אורן חזן, שרן השכל, אמיר אוחנה, יהודה גליק, אוסנת מארק
העבודה		יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, איציק שמולי, עמר בר-לב, חיליק בר, מרב מיכאלי, איתן כבל, מנואל טרכטנברג, אראל מרגלית, מיקי רוזנטל, רויטל סויד, דני עטר, זוהיר בהלול, איתן ברושי, מיכל בירן, נחמן שי, איילת נחמיאס-ורבין, יוסי יונה, סאלח סעד, לאה פדידה, רוברט טיבייב, משה מזרחי
הרשימה המשותפת		איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, עאידה תומא סלימאן, עבד אל-חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, דב חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל גטאס, אוסאמה סעדי, עבדאללה אבו מערוף, ג'מעה אזברגה, סעיד אלחרומי, אבראהים חג'אזי, יוסף עטאונה, ואאל יונס, ניבין אבו רחמון
יש עתיד		יאיר לפיד, שי פירון, יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי, עפר שלח, חיים ילין, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, עליזה לביא, מיקי לוי, אלעזר שטרן, פנינה תמנו-שטה
כולנו		משה כחלון, יואב גלנט, אלי אלאלוף, מייקל אורן, רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן-ארי, אכרם חסון, אשר פנטהון סיום
ש"ס		אריה דרעי, יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יואב בן צור, יצחק וקנין, יגאל גואטה, מיכאל מלכיאלי, דני סיידה, ינון אזולאי
התנועה		ציפי לבני, עמיר פרץ, יואל חסון, קסניה סבטלובה, איל בן ראובן, יעל כהן-פארן
יהדות התורה		יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, יעקב אשר
הבית היהודי[ד]		אורי אריאל, אלי בן-דהן, ניסן סלומינסקי, ינון מגל, מוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ', אבי וורצמן
ישראל ביתנו		אביגדור ליברמן, סופה לנדבר, שרון גל, חמד עמאר, רוברט אילטוב, עודד פורר, יוליה מלינובסקי
מרצ		זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, תמר זנדברג, מוסי רז
הימין החדש[ד]		נפתלי בנט, איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי
תע"ל		אחמד טיבי
ח"כ יחיד		אורלי לוי-אבקסיס

מאפייני חברי הכנסת

חברי כנסת חדשים

בכנסת זו כיהנו 40 חברים שלא כיהנו בכנסות קודמות,^[1] ו-8 ח"כים שלא כיהנו בכנסת התשע עשרה, אך כיהנו בעבר כחברי הכנסת (בני בגין, משה כחלון, אבי דיכטר, איוב קרא, יואל חסון, אכרם חסון, מוסי רז ורוברט טיבייב. כמו כן, חבר הכנסת אחד כיהן בכנסת ה-19, אך התפטר במהלך הקדנציה ונבחר בשנית (אריה דרעי). במהלך כהונתה של כנסת זו, נוספו 15 חברי כנסת חדשים נוספים.

• הליכוד (15): דוד ביטן, ז'קי לוי, יואב קיש, דודי אמסלם, מיקי זוהר, ענת ברקו, נאוה בוקר, אברהם נגוסה, נורית קורן, ירון מזוז, אורן חזן, שרן השכל, אמיר אוחנה, יהודה גליק, אוסנת מארק.
• הרשימה המשותפת (12): איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עבד אל-חכים חאג' יחיא, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי, עבדאללה אבו מערוף, ג'מעה אזברגה, סעיד אלחרומי, אבראהים חג'אזי, יוסף עטאונה, ואאל יונס, ניבין אבו רחמון.
• המחנה הציוני (12): מנואל טרכטנברג, רויטל סויד, דני עטר, זוהיר בהלול, איתן ברושי, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס-ורבין, יוסי יונה, איל בן ראובן, יעל כהן פארן, סאלח סעד, לאה פדידה.
• כולנו (10): יואב גלנט, אלי אלאלוף, מייקל אורן, רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן-ארי, אשר פנטהון סיום.
• ש"ס (4): יגאל גואטה, מיכאל מלכיאלי, דני סיידא, ינון אזולאי.
• ישראל ביתנו (3): שרון גל, עודד פורר, יוליה מלינובסקי.
• הבית היהודי (2): ינון מגל, בצלאל סמוטריץ'.
• יש עתיד (1): חיים ילין.

נשים

בכנסת זו כיהנו 37 נשים, השיא של מספר חברות הכנסת שכיהנו במקביל היה 35:

• הליכוד (8): מירי רגב, גילה גמליאל, ציפי חוטובלי, ענת ברקו, נאוה בוקר, נורית קורן, שרן השכל, אוסנת מארק.
• העבודה (7): שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, מרב מיכאלי, רויטל סויד, מיכל בירן, איילת נחמיאס-ורבין, לאה פדידה.
• כולנו (4): רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, מירב בן-ארי.
• יש עתיד (4): יעל גרמן, קארין אלהרר, עליזה לביא, פנינה תמנו שטה.
• התנועה (3): ציפי לבני, קסניה סבטלובה, יעל כהן-פארן.
• הרשימה המשותפת (3): עאידה תומא סלימאן, חנין זועבי, ניבין אבו רחמון.
• ישראל ביתנו (3): סופה לנדבר, אורלי לוי-אבקסיס,^[ה] יוליה מלינובסקי.
• מרצ (3): זהבה גלאון, מיכל רוזין, תמר זנדברג.
• הבית היהודי^[ד] (2): איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי.

להט"בים

בכנסת זו כיהנו שני להט"בים:

• הליכוד (1): אמיר אוחנה.
• המחנה הציוני (1): איציק שמולי.^[2]

יהודים דתיים וחרדיים

בכנסת זו כיהנו 36 יהודים דתיים-לאומיים וחרדים, בהם 5 נשים:

• ש"ס (10): אריה דרעי, יצחק כהן, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יואב בן צור, יצחק וקנין, יגאל גואטה, מיכאל מלכיאלי, דני סיידא, ינון אזולאי.
• הבית היהודי (8): נפתלי בנט, אורי אריאל, אלי בן דהן, ניסן סלומינסקי, מוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ', אבי וורצמן, שולי מועלם-רפאלי.
• הליכוד (7): זאב אלקין, יולי אדלשטיין, ציפי חוטובלי, אברהם נגוסה, ז'קי לוי, ירון מזוז, יהודה גליק.
• יהדות התורה (7): יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, יעקב אשר
• יש עתיד (2): אלעזר שטרן, עליזה לביא.
• העבודה (1): רויטל סויד.
• כולנו (1): רחל עזריה.

בכנסת זו כיהנה חברת כנסת קונסרבטיבית אחת:

• התנועה (1): יעל כהן-פארן (קונסרבטיבית וחברת התנועה המסורתית).

יוצאי אתיופיה

בתחילת כהונת הכנסת כיהן בה יוצא אתיופיה יחיד – אברהם נגוסה (מהליכוד). לקראת סיום כהונת הכנסת, נוספו פנינה תמנו-שטה (מיש עתיד) ואשר פנטהון סיום (מכולנו, נכנס לאחר פיזור הכנסת), ובכך עלה מספר חברי הכנסת יוצאי אתיופיה לשלושה.^[ו]

לא-יהודים בכנסת

בכנסת זו כיהנו 23 חברי כנסת לא יהודים: – 16 מוסלמים (ארבעה מהם בדואים), 5 דרוזים ו-2 נוצרים:

• הרשימה המשותפת (17): אחמד טיבי, איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, עאידה תומא סלימאן (אתאיסטית ממשפחה נוצרית-ערבית),^[3] עבד אל-חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, טלב אבו עראר (בדואי), יוסף ג'בארין, באסל גטאס (נוצרי), אוסאמה סעדי, עבדאללה אבו מערוף (דרוזי), ג'מעה אזברגה (בדואי), סעיד אלחרומי (בדואי), אבראהים חג'אזי, יוסף עטאונה (בדואי), ואאל יונס, ניבין אבו רחמון.
• המחנה הציוני (2): זוהיר בהלול, סאלח סעד (דרוזי).
• מרצ (1): עיסווי פריג'.
• ישראל ביתנו (1): חמד עמאר (דרוזי).
• כולנו (1): אכרם חסון (דרוזי).
• הליכוד (1): איוב קרא (דרוזי).

דוקטורים ופרופסורים

בכנסת זו כיהנו 17 בעלי תואר דוקטור, וכן שני פרופסורים. בעלי תואר דוקטור בכנסת זו הם:

• הרשימה המשותפת (5): דב חנין (מדע המדינה), ג'מאל זחאלקה (רוקחות), באסל גטאס (הנדסת הסביבה), יוסף ג'בארין (משפטים), עבדאללה אבו מערוף (רפואה).
• העבודה (4): נחמן שי (תקשורת ומדע המדינה), אראל מרגלית (פילוסופיה).
• הליכוד (4): יובל שטייניץ (פילוסופיה), בני בגין (גאולוגיה), ענת ברקו (קרימינולוגיה), אברהם נגוסה (חינוך).
• כולנו (2): מיכאל אורן (היסטוריה), יפעת שאשא-ביטון (חינוך).
• יש עתיד (1): עליזה לביא (מדע המדינה ותקשורת).
• תע"ל (1): אחמד טיבי (רפואה).

ח"כ אכרם חסון (כולנו) הוא בעל תואר דוקטור להיסטוריה בהתכתבות מאוניברסיטת באבש-בויאי קלוז' הרומנית שאינה מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל.

פרופסורים

העבודה (2): מנואל טרכטנברג (כלכלה), יוסי יונה (פילוסופיה של החינוך).

קרובי משפחה

בכנסת העשרים כיהנו אח ואחות – ז'קי לוי מהליכוד ואורלי לוי-אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו, ילדיו של הח"כ לשעבר דוד לוי ואחייניו של אחיו מקסים לוי, שאף הם כיהנו במקביל בכנסות ה-14 וה-15.

אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי כיהנו במקביל כח"כים מטעם הרשימה המשותפת, שניהם חברים במפלגת תע"ל.

בכנסת העשרים, אב, חבר הכנסת דוד אזולאי התפטר, ואת מקומו תפס בנו, ינון אזולאי.

חילופי גברי

תאריך	חבר הכנסת היוצא	חבר הכנסת המחליף	רשימה	סיבה
27 באוגוסט 2015	דני דנון	שרן השכל	הליכוד	התפטרות (מונה לשגריר באו"ם)
4 בספטמבר 2015	שי פירון	אלעזר שטרן	יש עתיד	התפטרות
	שרון גל	עודד פורר	ישראל ביתנו
9 באוקטובר 2015	נפתלי בנט	שולי מועלם-רפאלי	הבית היהודי	הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן[4]
25 בנובמבר 2015	דני עטר	יעל כהן-פארן	המחנה הציוני	התפטרות (עקב בחירתו ליו"ר קק"ל)
3 בדצמבר 2015	ינון מגל	אבי וורצמן	הבית היהודי	התפטרות (לאחר פרסום חשדות לפלילים)
6 בדצמבר 2015	אבי וורצמן	נפתלי בנט		חידוש חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן[4][5]
27 בדצמבר 2015	סילבן שלום	אמיר אוחנה	הליכוד	התפטרות (לאחר פרסום חשדות לפלילים)
24 בינואר 2016	משולם נהרי	יגאל גואטה	ש"ס	הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן
29 בינואר 2016	משה כחלון	אכרם חסון	כולנו
22 במאי 2016	משה יעלון	יהודה גליק	הליכוד	התפטרות (כמחאה על העברתו הצפויה מתפקיד שר הביטחון)
24 במאי 2016	מאיר פרוש	יעקב אשר	יהדות התורה	הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן
1 ביוני 2016	אביגדור ליברמן	יוליה מלינובסקי	ישראל ביתנו
2 בנובמבר 2016	אריה דרעי	מיכאל מלכיאלי	ש"ס
21 במרץ 2017	באסל גטאס	ג'מעה אזברגה	הרשימה המשותפת	התפטרות (בעקבות עסקת טיעון)
11 באוגוסט 2017	עבדאללה אבו מערוף	סעיד אלחרומי		הסכם רוטציה
19 בספטמבר 2017	יגאל גואטה	דני סיידה	ש"ס	התפטרות (בעקבות לחץ רבני המפלגה)
20 בספטמבר 2017	אוסאמה סעדי	אבראהים חג'אזי	הרשימה המשותפת	הסכם רוטציה
	דני סיידה	משולם נהרי	ש"ס	חידוש חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן
3 באוקטובר 2017	מנואל טרכטנברג	סאלח סעד	המחנה הציוני	התפטרות
6 באוקטובר 2017	אראל מרגלית	לאה פדידה
22 באוקטובר 2017	זהבה גלאון	מוסי רז	מרצ
25 באוקטובר 2017	אבראהים חג'אזי	יוסף עטאונה	הרשימה המשותפת	הסכם רוטציה
9 בפברואר 2018	יוסף עטאונה	ואאל יונס
	יעקב פרי	פנינה תמנו-שטה	יש עתיד	התפטרות (בעקבות תחקירים עיתונאיים)
22 בפברואר 2018	יצחק כהן	דני סיידה	ש"ס	הפסקת חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן
14 במרץ 2018	דוד אזולאי	ינון אזולאי		התפטרות (מסיבות בריאותיות; נשאר חבר בממשלה)
31 ביולי 2018	יצחק הרצוג	רוברט טיבייב	המחנה הציוני	התפטרות (נבחר ליושב ראש הסוכנות היהודית)
10 באוגוסט 2018	ואאל יונס	ניבין אבו רחמון	הרשימה המשותפת	הסכם רוטציה
18 באוקטובר 2018	זוהיר בהלול	משה מזרחי	המחנה הציוני	התפטרות (כמחאה על חוק הלאום)
18 בנובמבר 2018	ז'קי לוי	אוסנת מארק	הליכוד	נבחר לראשות עיריית בית שאן
	יוליה מלינובסקי	אביגדור ליברמן	ישראל ביתנו	חידוש חברות במסגרת החוק הנורווגי הקטן
2 בינואר 2019	יואב גלנט	אשר פנטהון סיום	כולנו	התפטרות (עבר למפלגת הליכוד)

פיצולים בסיעות הכנסת

• ב-15 במרץ 2017 הוכרזה אורלי לוי-אבקסיס כפורשת מסיעת ישראל ביתנו, לאחר שלא הצטרפה לקואליציה במאי 2016. כתוצאה מכך כיהנה לוי-אבקסיס כסיעת יחיד.^[6]
• ב-30 בדצמבר 2018 התפצלו נפתלי בנט, איילת שקד ושולי מועלם-רפאלי מסיעת הבית היהודי על מנת להתמודד בבחירות הבאות במסגרת המפלגה החדשה שהקימו, הימין החדש.
• ב-1 בינואר 2019 התפצלה סיעת המחנה הציוני למרכיביה – סיעת העבודה וסיעת התנועה.
• ב-9 בינואר 2019 אושרה התפצלותה של סיעת תע"ל מסיעת הרשימה המשותפת.

פעולות עיקריות

יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת ה-20

נשיא המדינה ראובן ריבלין נואם בפתיחת המושב הרביעי של הכנסת העשרים

ישיבה מיוחדת לכבוד ביקור מייק פנס

ישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים, בה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-31 במרץ 2015. בראשה עמד ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ. בהמשך היום נבחר יולי אדלשטיין לכהונה שנייה כיושב ראש הכנסת.

ב-14 במאי 2015 (כ"ה באייר ה'תשע"ה) הביעה הכנסת העשרים אמון בממשלת ישראל השלושים וארבע, בראשות בנימין נתניהו.

חקיקה בולטת

במהלך כהונתה, אישרה הכנסת העשרים 625 חוקים ותיקוני חקיקה.^[7] להלן החוקים הבולטים שהכנסת העבירה:

חוקי יסוד

• חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 3 והוראת שעה לכנסת ה-20) – מתן אפשרות למינוי שרים בלי תיק וביטול את המגבלה על מספר השרים וסגני השרים. התיקון נחקק כהוראת שעה לתקופת כהונת הכנסת העשרים. התיקון בוטל בכנסת העשרים ושלוש.
• חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 42 והוראת שעה) – "החוק הנורווגי הקטן". מתן אפשרות לחבר כנסת אחד מכל סיעה, המכהן כשר או סגן שר, להתפטר מהכנסת ולחזור לכהן בה במידה והתפטר מהממשלה.
• חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 43) – קובע כי עם השבעתה של כנסת חדשה ימשיך להחזיק יושב ראש הכנסת היוצאת בתפקידו עד לבחירת יו"ר קבוע. במידה ויו"ר הכנסת היוצאת לא נבחר לכנסת, יכהן בתפקיד יו"ר הכנסת בפועל ותיק חברי הכנסת.
• חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) – מתן אפשרות להדיח חבר כנסת בשל העילות המנויות בסעיף 7א ברוב של 90 ח"כים.^[8]
• חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 46) – מתן אפשרות לפסול רשימת מועמדים או מועמד מהתמודדות לבחירות לכנסת גם אם רק בהתבטאויותיו יש מן העילות המנויות בסעיף 7א.
• חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2) – קובע כי אין להעביר שום סמכויות על ירושלים לשום גורם זר, אלא ברוב של 80 ח"כים.^[9]
• חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 5) – קובע כי במשרד שראש הממשלה מכהן בו כשר, יוכל ראש הממשלה להאציל סמכויות סטטוטוריות לסגן השר המכהן במשרד, למעט הסמכות להתקין תקנות.
• חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 47) – מגדיל את משך הזמן בו מורשע בעבירת טרור חמורה לא יוכל להתמודד לכנסת מ-7 ל-14 שנים מיום סיום תקופת מאסרו.^[10]
• חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6) – מתן אפשרות לממשלה להאציל את סמכותה על נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להביא למלחמה, לקבינט המדיני-ביטחוני.
• חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי – עיגון זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, והוספת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.^[11]

חקיקה בתחום המשטר

• חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 41) – מתן סמכות לוועדת האתיקה לשלול שכר מחבר כנסת בגין תקופה בה הורחק מישיבות הכנסת בשל התנהגות בלתי הולמת. כמו כן, נקבע כי אם גרם נזק לרכוש של הכנסת ינוכה משכרו של חבר הכנסת שווי הנזק.
• חוק הכנסת (תיקון מס' 41) – לוביסט שמשתתף בישיבה של ועדה בכנסת יחויב לרשום את שמו, שם התאגיד שמטעמו הוא פועל, שם הלקוח אותו הוא מייצג ולקוחות נוספים שלו שיש להם עניין בנושא הנידו. בנוסף, נקבעה חובת צינון של חצי שנה בין תפקיד של עוזר פרלמנטרי לבין לוביסט והוגדלו סמכויות הוועדה היכולה להטיל סנקציות על לוביסטים.^[12]

חקיקה כלכלית-פיסקלית

• חוק התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016^[13]
• חוק התכנית הכלכלית ו-חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016) – חוקי ההסדרים לשנים 2015 ו-2016.
• חוק התקציב לשנות הכספים 2017 ו-2018^[14]
• חוק התכנית הכלכלית ו-חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) – חוקי ההסדרים לשנים 2017 ו-2018.
• חוק התקציב לשנת התקציב 2019
• חוק התכנית הכלכלית ו-חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019) – חוקי ההסדרים לשנת 2019

מיסים ותשלומים

• חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 13 והוראת שעה) – כסף שמופקד בקרן פנסיה בה אדם לא פעיל יותר יעבור אוטומטית לחשבון של אותו אדם בקרן הפנסיה בה הוא פעיל, אלא אם כן לא ירצה בכך.^[15]
• חוק נתוני אשראי – מקים את מערכת נתוני האשראי שבאחריות בנק ישראל.^[16]
• חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים – מגביל את שכר הבכירים בתאגידים הפיננסים.^[17]
• חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 15) – יצירת קופת גמל חדשה, קופת גמל להשקעה.
• חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 226) – החלת הטבות המס הניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון והחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות גם על תושבי יהודה ושומרון.
• חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) – מסדיר את ענף המטבע ואת ענף האשראי החוץ-בנקאי. בנוסף, החוק מעלה את הגיל בו חברות האשראי החוץ-בנקאי יכולות לתת הלוואה לאדם מ-18 ל-21.
• חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 22) – בנק שירצה לסגור סניף יצטרך לעשות זאת באישור המפקח על הבנקים בבנק ישראל.^[18]
• חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה) – הופך את אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות עצמאית - רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון.
• חוק סליקה אלקטרונית של שיקים – מתיר סליקת המחאות באמצעות טלפון חכם.^[19]
• חוק מוסר תשלומים לספקים – הגבלת את משך הזמן שבו ממשלת ישראל, גופים המתוקצבים על ידה וכן עסקים פרטיים רשאים, לדחות תשלום לספקים.^[20]

חקיקה פלילית

• חוק העונשין (תיקון מס' 119) – הוספת עבירה של יידוי אבנים לעבר כלי רכב - מאסר של 10 שנים אם אין כוונה לפגוע בנוסעים ומאסר של 20 שנה אם יש כוונה לפגוע בנוסעים + הוספת עבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות שדינה מאסר 5 שנים.^[21]
• חוק העונשין (תיקון מס' 120 והוראת שעה) – קביעת עונשי מינימום על עבירות של ידויי אבנים (כ-הוראת שעה שפגה ב-2018) + שלילת קצבאות מהורים שילדם הורשע בפעילות טרור.^[22]
• חוק העונשין (תיקון מס' 122) – הוספת עבירה של יחסי מין בין סמכות רוחנית למאמין. אדם שמציג את עצמו ככהן דת ומקיים יחסי מין עם אדם בתקופה שבה נתן לו ייעוץ או הדרכה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, דינו מאסר של 4 שנים.^[23]
• חוק המאבק בטרור – מחמיר את הענישה על עבירות טרור ומסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי.^[24]
• חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 22 - הוראת שעה) – מתן אפשרות לבית המשפט להורות שאדם שגילו קטן מ-14 והורשע בעבירות של רצח, ניסיון לרצח או הריגה, יוחזק במעון נעול למשך פרק הזמן שיקבע. תוקף החוק - 3 שנים.^[25]
• חוק העונשין (תיקון מס' 127) – מחמיר את העונש על שידול קטין לזנות מ-3 ל-5 שנים ומתן אפשרות לקטין שלא להעיד מול הנאשם בעבירה זו.^[26]
• חוק איסור צריכת זנות – מטיל קנס על צריכת שירותי זנות.^[27].
• חוק העונשין (תיקון מס' 137) – רפורמה בעבירות ההמתה: שינוי מדרג עבירות גרימת מוות.^[28]

חקיקה חברתית

• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 161) – קביעת תשלום מקסימלי של שכר הטרחה שמייצג יכול לגבות ממי שמגיש תביעה לגמלה למוסד לביטוח לאומי.
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 169) – הרחבת הזכאות למענק לימודים כך שיינתן בעד ילדים שגילם 18 במקום 14.
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 172) – אישה תהיה זכאית לדמי לידה גם אם ילדה החל מהשבוע ה-22 במקום מהשבוע ה-26.
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 176 והוראת שעה) – דמי הלידה של עובדת עצמאית יחושבו או על בסיס ההכנסה שלה מ-3 החודשים שלפני הלידה או מ-3 החודשים שבשנה שלפני הלידה, לפי הגבוה מבניהם. זאת על מנת להביא בחשבון מצב שבו הכנסתה נפגעה בשל הריונה.^[29]
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 177) – מענק פטירה ישולם גם בעד ילד נכה (שזכאי לקצבת נכות).^[30]
• חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 15) – נותן אפשרות לבני זוג להיעדר לסירוגין מעבודתם בשל מחלת ילדם מבלי שחישוב סכום דמי המחלה שהם צריכים לקבל יפגע.^[31]
• חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 183) – דמי הלידה של עובדת יוכלו להיות מחושבים לפי חצי השנה שלפני היום שבו הפסיקה לעבוד. זאת על מנת להביא בחשבון מצב שבו הכנסתה נפגעה בשל הריונה.^[32]

חקיקה אזרחית

• חוק ההתיישנות (תיקון מס' 5) – קביעת הפסקת התיישנות כל עוד נמנע התובע מלהגיש תביעה מכיוון שהנתבע מפעיל עליו לחץ פסול או מטעה אותו ביודעין.
• חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון מס' 2) – מתן אפשרות לממשלה לאצול סמכויות בתחום ההתיישבות ביהודה ושומרון וברמת הגולן לחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית.
• חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) – עמותות וחברות לתועלת הציבור שמרבית תקציבן מבוסס על תרומות ממדינות זרות ומארגונים זרים יצטרכו לחשוף זאת בכל דיון בכנסת, במסמכים ובדוחות מטעמה וכן אצל רשם העמותות.^[33]
• חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון – הסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה והשומרון, שנבנו בתום לב על קרקעות בבעלות פלסטינית.^[34] ב-9 ביוני 2020 לאחר עתירה שהוגשה, ביטל בג"ץ את החוק.^[35]

צבא וביטחון

• חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21) – דחיית האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות בגין אי גיוס לצה"ל עד 2023. תיקון זה הוביל לבג"ץ חוק הגיוס.^[36]
• חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 68) – הפחתת את העונש על עריקה מצה"ל מ-15 שנים ל-7 עד 10 שנים, בהתאם לחומרת העריקה.
• חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 71) – אוסר על פרסום שם של חייל שחשוד או נאשם בביצוע עבירה במהלך פעילות מבצעית או שזוכה מהאישום בעבירה כזו.^[37]

ביטחון פנים

• חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 48) – מתן סמכות לנציב שב"ס, בהסכמת היועמ"ש ועל סמך חוות דעת של רופא, לכפות טיפול רפואי על אסיר ששובת רעב, אם קיימת סכנה שיגרם לאסיר נזק בלתי הפיך.^[38]
• חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון מס' 5) – הרחבת סמכויות השוטרים לערוך חיפוש גופני על אדם.^[39]
• חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום – קובע כי המשטרה ומכבי האש יורשו לחסום מספרי טלפון שמטרידים אותם באופן סדרתי.^[40] ב-2018 נוסף תיקון לחוק המאפשר לקבל נתוני מיקום על אדם שמתקשר לרשויות חירום אלו.^[41]
• חוק כלי הירייה (תיקון מס' 20) – קובע כי מי שסיים שירות סדיר יוכל לקבל רישיון נשק, גם אם טרם מלאו לו 21.^[42]
• חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט – מתן אפשרות לבית משפט לחסום או להסיר אתרי אינטרנט שבאמצעותם מבוצעות עבירות בתחומי זנות, סמים, הימורים וטרור.^[43]
• חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות – הקניית כלים לרשויות למנוע ביצוע עבירות בתחומי זנות וסמים באמצעות טלפון סלולרי.

פנים ושלטון מקומי

• חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 26) – שר הפנים לא יתלה מתן פטור מארנונה למוסד התנדבותי בכך שאותו מוסד ישרת בעיקר את תושבי הרשות המקומית בה הוא נמצא.^[44]

תכנון ובנייה

• חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 107 והוראת שעה) – מתן אפשרות לשר התיירות להכריז על מתחם תיירותי כתשתית לאומית.^[45]
• חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 108 - הוראת שעה) – ועדת תכנון מקומית תהיה חייבת לאשר תוספת דירות למגורים של 10% ממספר הדירות המקסימלי המותר לבנייה באותו שטח. החוק לא יחול בצפון, בדרום או בכל רשות מקומית אחרת ששר האוצר החליט על כך.^[46]
• חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית – מקים את הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.

אוכלוסין והגירה

• חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ו-2016 – קביעת תקופת שהייה מקסימלית של מסתננים במתקן חולות ל-12 חודשים.^[47]
• חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26) – החמרת הענישה כלפי העסקה והלנה של שוהים בלתי חוקיים: קביעת עבירה של הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות, מתן אפשרות להוצאת צו הגבלת שימוש והתליית רישיון עסק למקום שעבר עבירה זו. בנוסף, ביהמ"ש מחויב לחלט את הרווחים של מקום שעבר עבירה זו.

מערכת המשפט

• חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18) – הוספת מנגנון חדש של "ייפוי כוח מתמשך". מנגנון זה קובע כי אדם יוכל להחליט בעודו צלול על אדם שיהיה מוסמך לקבל החלטות בעניינו במידה ויבוא יום שלא יהיה כשיר לקבוע זאת.^[48]
• חוק בתי המשפט (תיקון מס' 83) – מעגן את מעמדו של משמר בתי המשפט.
• חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – מעגן בחקיקה את מעמדה של נציבות הביקורת על הפרקליטות.^[49]

בריאות

• חוק זכויות החולה (תיקון מס' 9) – הורה שהורשע או נאשם בביצוע עבירות מין או אלימות כלפי ילדו הקטין, לא תידרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול רפואי לילד ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי טיפול רפואי שעבר.
• חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 9) – קובע כי תקופת האשפוז המרבית של אדם שעבר עבירה חמורה ואובחן כחולב נפש, לא תעלה על תקופת המאסר המרבית לאותה עבירה.^[50]
• חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים – מחייב פיקוח על איכות המזון ועל תזונה נבונה בצהרונים.^[51]
• חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7) – איסור פרסום של כלל אמצעי העישון בטלוויזיה, ברדיו ובשלטי חוצות. בנוסף, החוק מגדיל את שטח האזהרה על חפיסות מוצרי טבק, והופך את חפיסות מוצרי העישון לאחידות וללא לוגו.^[52]

דיור

• חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 6) – מחייב את חברות הדיור הציבורי (עמידר, עמיגור וכו') ליידע את דיירי הדיור הציבורי והזכאים לדיור ציבורים בזכויותיהם, חובותיהם ומעמדם.^[53]

חקיקה סביבתית

• חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות – חיוב הסופרים הגדולים לגבות 10 אגורות בעד כל שקית חד פעמית שהם נותנים.^[54]

עבודה

• חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 15 והוראת שעה) – הוספת 2 ימי חופשה לשנה לכלל העובדים במשק.
• חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 13) – הורה לילד שחולה במחלה ממארת, מחלה שמצריכה טיפול בדיאליזה או כל מחלה אחרת שקבע שר העבודה, יזקפו לזכותו 90 ימים בשנה של היעדרות מהעבודה.^[55]
• חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54) – קובע כי עובד רשאי להיעדר מעבודתו 5 ימים לאחר שבת זוגו יולדת.
• חוק עבודת נשים (תיקון מס' 55) – קובע כי עובד יכול להיעדר מעבודתו במשך שעת הורות במקום בת זוגו או לסירוגין איתה.
• חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 10) – מסמיך מפקח עבודה לסגור ליומיים עם אפשרות הארכה ב-3 ימים, אתר בנייה שקרה בו אירוע שהוביל למותו או לפציעתו הקשה של עובד.^[56]

רווחה

• חוק אומנה לילדים – הסדרת פעילותן של משפחות אומנה.^[57]
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15) – חיוב גופים ציבוריים שמונים מעל ל-100 עובדים שאחוז העובדים בעלי המוגבלות בהם יהיה 5% לפחות.^[58]

תחבורה

• חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 113) – מתיר לרשויות מקומיות להציב מצלמות בשטחן לצורך אכיפת עבירות של נסיעה של רכב פרטי בנתיב תחבורה ציבורית.^[59]
• חוק תעריפי התחבורה הציבורית – הפחתת את תעריפי הנסיעה בתחבורה ציבורית בשיעור של 14.5%.^[60]
• חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב – מסדיר את הרישוי של 7 שירותים ו-3 מקצועות בענף הרכב.^[61]
• פרק ד' לחוק התכנית הכלכלית (2017 ו-2018): נסיעות שיתופיות – מתן אפשרות למוניות להפעיל שירות נסיעות שיתופיות.^[62]

חדשנות, מסחר ותעשייה

• חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7) – הקמת רשות החדשנות.
• חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (2003 ו–2004) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) – ביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים בענף החקלאות.^[63]
• חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 25) – פוטר עסקים קטנים ובינוניים מדמי השתתפות במכרזים ממשלתיים ששווים אינו עולה על 50 מיליון ש"ח.^[64]
• חוק מוסר תשלומים לספקים – מגביל את משך הזמן שבו ממשלת ישראל, גופים המתוקצבים על ידה וכן עסקים פרטיים רשאים לדחות תשלום לספקים.^[65]
• חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 44) – עוסק יחויב לשלוח לצרכן הודעה במסרון על סיום מבצע או הטבה 21 ימים לפני הסיום.^[66]
• חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 47) – הארכת את התקופה בה עולה חדש, אזרח ותיק או אדם עם מוגבלות יכול לבטל עסקה שביצע ברוכלות או מרחוק מ-14 ימים ל-4 חודשים.^[67]

חינוך, תרבות וספורט

• חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 2) – מתיר למכון כושר לקבל מתאמן על בסיס מילוי שאלון רפואי והצהרה בלבד, ללא צורך באישור מרופא.^[68]
• חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 7) – מחמיר משמעותית את העונש על פגיעה בכבוד של דגל או סמל המדינה.^[69]
• חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית – סטודנט יהיה זכאי ל-2 נקודות זכות אקדמיות, פעם אחת במהלך לימודיו לתואר ראשון, בגין פעילות התנדבותית או שירות מילואים.
• חוק לימוד חובה (תיקון מס' 35) – ביטול חובת לימוד מתמטיקה ואנגלית במוסדות הפטור^[ז] כחלק מהתנאים לקבלת תקציב ממשרד החינוך.^[70]
• חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 6) – קובע כי ארגון הסטודנטים הוא הארגון היציג היחיד של הסטודנטים בישראל ושלכל אוניברסיטה יכול להיות ארגון יציג אחד בלבד.^[71]
• חוק הספורט (תיקון מס' 10) – פוטר גופי ספורט אשר מחויבים לבטח את הספורטאים שלהם מלבטח אותם אם הם כבר מבוטחי באופן אחר.^[72]

דת ומדינה

• חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21) – מתן אפשרות למועצה דתית לא להסכים להתקשר עם גופים מסוימים לצורך טבילת גיור במקווה.^[73]
• חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 22) – אוסר על מי שעוסק בהעברת נפטרים למכור מוצר או שירות הקשורים בפטירה (מצבות וכו'), אלא אם תנאיי הרישיון מתירים לו לעשות כן.^[74]

תקשורת

• חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 63) – אוסר שליחת בקשת לתרומות או הפצת תעמולה בטלפון או במייל מבלי הסכמה מראש של הנמען.^[75]
• חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) – פיצול תאגיד השידור הישראלי, כך ששידורי אקטואליה יופרדו לתאגיד חדשות.^[76] התיקון בוטל לאחר כשנה.^[77]

המגזר הציבורי

• חוק שירות הציבור (הצהרת הון) – מחייב בעלי תפקידים שונים במגזר הציבורי להגיש הצהרות הון.^[78]
• חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה) – מחייב ייצוג הולם בשירות המדינה לחרדים ולעולים חדשים וחובת ייצוג הולם בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות לאנשים עם מוגבלות, אתיופים, חרדים ועולים חדשים.

שונות

• חוק יום העלייה – קיום יום ציון שנתי להכרה בחשיבות העלייה לארץ ישראל.

בעלי תפקידים

התפקיד	שם	סיעה		הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת	יולי אדלשטיין		הליכוד
סגני יושב ראש הכנסת	ישראל אייכלר		יהדות התורה
	נאוה בוקר		הליכוד
	חיליק בר		המחנה הציוני/העבודה
	יצחק וקנין		ש"ס
	אורן חזן		הליכוד
	יואל חסון		המחנה הציוני
	אחמד טיבי		הרשימה המשותפת/תע"ל
	מאיר כהן		יש עתיד
	מיכאל מלכיאלי		ש"ס
	רויטל סויד		המחנה הציוני/העבודה
	בצלאל סמוטריץ'		הבית היהודי
	חמד עמאר		ישראל ביתנו
	שי פירון		יש עתיד
	טלי פלוסקוב		כולנו
	עיסאווי פריג'		מרצ
	נורית קורן		הליכוד
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת	דוד ביטן		הליכוד	עד ל-30 במאי 2016
	יואב קיש		הליכוד	30 במאי 2016 - 22 בינואר 2018
	מיקי זוהר		הליכוד	מ-22 בינואר 2018
ועדת הכספים	משה גפני		יהדות התורה
ועדת הכלכלה	איתן כבל		המחנה הציוני/העבודה
ועדת החוץ והביטחון	צחי הנגבי		הליכוד	עד ל-30 במאי 2016
	אבי דיכטר		הליכוד	מ-31 במאי 2016
ועדת הפנים והגנת הסביבה	דודי אמסלם		הליכוד	עד ל-22 בינואר 2018
	יואב קיש		הליכוד	מ-22 בינואר 2018
ועדת החוקה, חוק ומשפט	ניסן סלומינסקי		הבית היהודי
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות	אברהם נגוסה		הליכוד
ועדת החינוך, התרבות והספורט	יעקב מרגי		ש"ס
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות	אלי אלאלוף		כולנו
ועדה לענייני ביקורת המדינה	קארין אלהרר		יש עתיד	עד ל-24 באוקטובר 2017
	שלי יחימוביץ'		המחנה הציוני/העבודה	מ-24 באוקטובר 2017
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי	עאידה תומא סלימאן		הרשימה המשותפת
ועדת המדע והטכנולוגיה	אורי מקלב		יהדות התורה
ועדת האתיקה	יצחק וקנין		ש"ס	עד ל-1 בינואר 2019
	איל בן ראובן		התנועה	מ-10 בינואר 2019
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול	תמר זנדברג		מרצ
הוועדה לזכויות הילד	יפעת שאשא-ביטון		כולנו	עד ל-9 בינואר 2019
הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן	נורית קורן		הליכוד
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעה לסדר היום בנושא קשיים ברפורמה בשירות המדינה	רועי פולקמן		כולנו
הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי	מיקי זוהר		הליכוד
ועדת הרפורמות	אלי כהן		כולנו	עד ל-22 בינואר 2017
	רחל עזריה		כולנו	מ-8 בפברואר 2017
ועדת השקיפות	סתיו שפיר		העבודה
ועדת הגיוס	דודי אמסלם		הליכוד
ועדה מיוחדת לפניות הציבור	ישראל אייכלר		יהדות התורה
יושבי ראש הסיעות
יושב ראש סיעת הליכוד	צחי הנגבי		הליכוד	עד מאי 2016
	דוד ביטן			מאי 2016 - דצמבר 2017
	דודי אמסלם			מדצמבר 2017
יושב/ת ראש סיעת המחנה הציוני	מרב מיכאלי		המחנה הציוני	עד ל-3 באוקטובר 2017
	יואל חסון			מ-3 באוקטובר 2017
יושב ראש סיעת העבודה	איציק שמולי		העבודה
יושב ראש סיעת הרשימה המשותפת	ג'מאל זחאלקה		הרשימה המשותפת
יושב ראש סיעת יש עתיד	עפר שלח		יש עתיד
יושב ראש סיעת כולנו	רועי פולקמן		כולנו
יושב ראש סיעת ש"ס	יואב בן צור		ש"ס
יושב ראש סיעת התנועה	יואל חסון		התנועה
יושב ראש סיעת יהדות התורה	מנחם אליעזר מוזס		יהדות התורה
יושב ראש סיעת הבית היהודי[ד]	שולי מועלם-רפאלי		הבית היהודי	עד ל-30 בדצמבר 2018
יושב ראש סיעת ישראל ביתנו	רוברט אילטוב		ישראל ביתנו
יושב ראש סיעת מרצ	אילן גילאון		מרצ
יושבת ראש סיעת הימין החדש[ד]	שולי מועלם-רפאלי		הימין החדש
יושב ראש סיעת תע"ל	אחמד טיבי		תע"ל
ראשי הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה	צחי הנגבי		הליכוד	עד ל-16 במאי 2016
	דוד ביטן		הליכוד	22 במאי 2016 - 20 בדצמבר 2017
	דוד אמסלם		הליכוד	מ-20 בדצמבר 2017
ראש האופוזיציה	יצחק הרצוג		המחנה הציוני	עד ל-31 ביולי 2018
	ציפי לבני		המחנה הציוני	1 באוגוסט 2018 - 1 בינואר 2019
	שלי יחימוביץ'		העבודה	מ-1 בינואר 2019
בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת	אלברט סחרוביץ	עד יוני 2016 – רונן פלוט
מזכירת הכנסת	ירדנה מלר-הורוביץ
היועץ המשפטי לכנסת	איל ינון
קצין הכנסת	יוסף גריף
רב הכנסת	הרב אביעד גוטמן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הכנסת העשרים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הכנסת העשרים
• יהונתן ליס, מפולגת, מנומנמת ומביכה: קווים לדמותה של הכנסת ה-20, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2018
• עקיבא נוביק, חותמת גומי ששרדה בניגוד לכל הסיכויים: פרידה מהכנסת ה-20, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 28 בדצמבר 2018

ביאורים

1. בכנסת הקודמת רצו בנפרד מפלגות העבודה, שקיבלה 15 מנדטים, והתנועה, שקיבלה 6 מנדטים, ולקראת הבחירות התאחדו.
2. בבחירות הקודמות רצו מרכיבי הרשימה בנפרד.
3. המפלגה הוקמה לקראת הבחירות לכנסת העשרים.
4. סיעת הימין החדש התפצלה מסיעת הבית היהודי אחרי פיזור הכנסת (ב-30 בדצמבר 2018).
5. הוכרזה כפורשת ב-15 במאי 2017 והפכה לסיעת יחיד.
6. לפירוט נוסף ראו ישראלים יוצאי אתיופיה: פוליטיקה.
7. מוסדות הפטור הם מוסדות חינוכיים אשר המדינה מכירה בתלמידיהם ככאלו בעלי אורח חיים ייחודי ועל כן מאפשרת פטור ממסגרת חובה ללומדים בהם. מדובר בעיקר בתלמודי תורה לבנים בחינוך היסודי החרדי, בהם לומדים תלמידים מכיתה א' עד כיתה ח'. הורי התלמידים בחרו במסגרות אלו על מנת לשמר את דרכי ההוראה והתכנים על פי המסורת במגזר החרדי.