שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
המעפיל
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הַמַּעְפִּיל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר. היישוב הוא חלק מהמועצה האזורית עמק חפר.
Remove ads
הקמת הקבוצה
קבוצת "המעפיל" נוסדה בשנת 1938 בחדרה. גרעין מייסדיו היו יוצאי השומר הצעיר בגליציה, פולין, גרמניה ואוסטריה, שקיבלו את הכשרתם במרחביה, בבית זרע ובמעברות. רוב חברי הקבוצה היו מעפילים ומכאן בחרו את שם הקבוצה. בחדרה עסקה הקבוצה בעבודות מזדמנות בפרדס ובבנייה, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטמצם ייצוא פרי ההדר, וכך איבדו את עבודתם. חברי הקבוצה החליטו לנדוד בקבוצות כדי למצוא פרנסה, אך ב-1941 פקדה אותם מגפת טיפוס וקדחת. המגפה הביאה את הקבוצה לנטוש את חדרה, ולעבור למפרץ חיפה, לצד בית חרושת נעמן, שם התפרנסו מעבודות סבלות
בנמל חיפה. לאחר המעבר, התאחדה הקבוצה יחד עם קבוצת "נחשונים" שישבה בקריית חיים, תחת השם "המעפיל".
קבוצת נחשונים נוסדה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה על ידי חברי תנועת השומר הצעיר יוצאי פולין, גרמניה, גליציה ואוסטריה. הם קיבלו את הכשרתם במזרע, שער הגולן ובן שמן. [3]
עד מלחמת השחרור היה הקיבוץ הנקודה ההתיישבותית האחרונה במזרח עמק חפר.
Remove ads
אדמות היישוב
האדמות אשר עליהן הוקם הקיבוץ נרכשו בשנת 1932 על ידי יהושע חנקין מידי הכפר הערבי קאקון, שהיה מגדולי היישובים הערביים בשרון בזמנו. האדמות נמכרו כחלקות בודדות לבעלי מלאכה, לסוחרים ולאנשים שונים שרצו להשקיע את כספם בפרדסים. קוני האדמות התאגדו לשם הקמת משק הדרים מרוכז במקום, ובמסגרת ההכנות חפרו באר והקימו את שכונת "מרץ ב'" שהתעתדה ליישוב עם תחילת תנובתם של מטעי ההדרים שבמקום. אולם פרוץ מאורעות תרצ"ו הפך את התוכניות, מעט התושבים שהיו בשכונה נטשוה ופורעים מהכפר הסמוך קאקון השמידו את הצריפים המעטים והבאר שבמקום. בשנת 1942 רכשה הקק"ל את האדמות מידי הבעלים שלא חפצו בהן עוד, והוחלט למסור אותן לקבוצת "המעפיל".
Remove ads
העלייה לקרקע והשנים הראשונות
ב-2 בנובמבר 1945, יום השנה להצהרת בלפור, עלתה הפלוגה הראשונה לאדמות אלו במסגרת מבצע העלייה של שתים עשרה נקודות ההתיישבות. עם היתד הראשונה הצטרפה קבוצת גרעין מאנגליה וקבוצות השלמה מחברות נוער שהתחנכו במקום. בשנים הראשונות להקמתו המשק סבל קשות מקרבתו לכפר הערבי קאקון, וספג יריות, צליפות והטרדות בלתי פוסקות. במלחמת העצמאות החמיר המצב והקיבוץ סבל ללא הרף מהתנכלויות, יריות וצליפות שמנעו מהחקלאים לקצור את אדמתם עד כדי כך שנצרכו לקצור לאור הירח. מתוקף היותו היישוב המזרחי ביותר בעמק חפר, הקיבוץ שימש כבסיס לכוחות צה"ל בתקיפתם את הכפרים הערביים שנותרו בשרון. חומרת האירועים הביאה לפינוי ילדי הקיבוץ לחדרה עד שוך הקרבות, ומרבית העיסוק היה סביב הלחימה. חברי המעפיל שעבדו בשדות שימשו כסיירים לחטיבת אלכסנדרוני שהובאה כתגבורת על מנת להסיג את הכוחות הערביים שישבו על גדרות היישוב. גם לאחר כיבוש קאקון, המשיך הקיבוץ לסבול מהתקפות הנגד שביצעו העיראקיים. רק עם סיום המלחמה התפנה הקיבוץ לבניין המשק החקלאי בו.
כלכלה
ענפי הכלכלה העיקריים בקיבוץ הם:
- ענפי החקלאות השונים - רפת, פרדס, אבוקדו, גידולי שדה, מדגה.
- מפעלי תעשייה -
- מפעל "תגה" - שותפות מוגבלת בבעלות הקיבוץ, העוסקת בייצור ובשיווק גרביים והלבשה תחתונה בישראל תחת המותג "תגה", וכן עבור חברות ומותגים אחרים. בשנת 2001 במסגרת מיזוג עם חברת דלתא, נמכרה פעילות ייצור ושיווק הגרביים.[4]
- מפעל MCP - מפעל לפיתוח מוצרי פלסטיק מתקדמים, בשותפות עם קיבוץ גזית.
תרבות וספורט
סכם
פרספקטיבה
- בתחום הספורט מחזיק הקיבוץ קבוצת כדורעף - הפועל המעפיל, שזכתה באליפות ישראל 14 פעמים, ובגביע המדינה 12 פעמים.
- חברת הקיבוץ אורה גולדשטיין-אנלין הייתה אלופה פאראלימפית ושיאנית עולם בספורט הנכים, שזכתה ב-13 מדליות, מהן 4 זהב, במשחקים הפאראלימפיים: 1968, 1972 ו-1976.
- בחגיגות 60 השנה להיווסדו, הפיק הקיבוץ את "אלבום חג השישים", הכולל תיעוד צילומי של תולדות היישוב.
קליטת עלייה
קליטת העלייה בלטה בגיוונה. המעפיל מורכב מיוצאי 31 ארצות ממוצא אשכנזי ומזרחי. אף תקופת מה התגאינו בקבוצה ערבית (בשנות ה-60) שקיבלה את הכשרתה בקיבוצנו.
בהמשך קלטנו אולפנים, "בית ראשון במולדת", קבוצת ילדים מחבר העמים "נעלה", חברות נוער מתחלפות ועוד במשך כל הזמנים.
בתחום שירותי בריאות קיימים בקיבוצנו – מרפאה, מרפאת שיניים, מרכז סיעודי לטיפול סיעודי ולידו בית מלאכה מוגן ליצירה בהדרכת כוחות מקצועיים[5]
קיבוץ מתחדש
מתחילת המאה ה-21 חל מפנה מכריע באורחות חיינו עם הפרטת הקיבוץ. קיבוץ המעפיל כקיבוץ מתחדש מבטיח לחבריו רשת ביטחון וקרן עזרה הדדית, שחלה על מגזרי הבריאות, הסיעוד והחינוך – תמורת מסי קהילה להם מחויב כל חבר וכמו כן גמלאי המקום זוכים לפנסיה חודשית.
כל השירותים כמו – חדר האוכל, מרכול, מכבסה, מים, חשמל – מופעלים על ידי גורם פרטי לפי העיקרון – היצע וביקוש.[6]
ענפי המשק
- חקלאות – מדגה, רפת, מטעי אבוקדו וגידולי שדה בשותפויות שונות.
- תעשייה – מפעל פלסטיק MCP מהווה מקום עבודה לקרוב ל-100 איש.
- השכרת דירות– הקיבוץ משכיר דירות מתפנות למעלה מ-100 שוכרים.
- תרבות – החגים רובם נחגגים בצוותא. עלון הקיבוץ מופיע בקביעות עם מידע מקומי וכללי.
- חינוך – חינוך הגיל הרך והגנים מתקיים במקום. בתי הספר הם במסגרת אזורית עם תוספת פעילויות לאחר הלימודים.[5]
Remove ads
אישים בולטים שפעלו בקיבוץ
- ד"ר שלמה שאלתיאל - מורה ומחנך, היסטוריון וחוקר תולדות התנועה הקיבוצית, תנועות הנוער ויהדות בולגריה, ביד יערי גבעת חביבה.
- חיה ארבל - מלחינה ישראלית זוכת פרס אקו"ם.
- "שלישיית המעפיל" - אחד ההרכבים היציבים והאהובים ביותר שצמחו בהתיישבות העובדת.
- רבקה בסמן בן-חיים - משוררת יידיש ומורה.
- רונית אופיר - זמרת ישראלית
- מולה בן-חיים - צייר יהודי
- יובל דניאלי - אמן ואוצר ישראלי
- זאב לוי - פרופסור לפילוסופיה ולמחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה.
- אורה גולדשטיין-אנלין - אלופה פאראלימפית ושיאנית עולם בספורט הנכים.
- נחום חופרי - ראש עיריית רעננה.
- יוסי לוי בלז - פרופסור לפסיכולוגיה קלינית ומומחה בתחום מניעת אובדנות
- עלית קרפ כותבת, עורכת, מתרגמת, בעלת טור דעה בעיתון מקור ראשון ועורכת מדור ספרים ב"הארץ"
- חיה גילאור - סופרת ילדים
Remove ads
גלריית תמונות
מבנה מגורים - מהראשונים שבמבני הקיבוץ, 5 באוקטובר 2008
בית באר שהיווה את המבנה הראשון שהוקם באתר הקיבוץ, 5 באוקטובר 2008
מגדל מים השוכן בלב הקיבוץ, 5 באוקטובר 2008
משוריין המוצב סמוך לחדר האוכל, 5 באוקטובר 2008
חדר האוכל הנטוש, 2015
אולם מופעים בתכנון האדריכל מנחם באר, 2015
מבנה הארכיון שתוכנן במקור למגורי תינוקות והיה מבנה הקבע הראשון בקיבוץ
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המעפיל- אלי אלון, בית התינוקות שוחזר והפך לארכיון, באתר , 21 בדצמבר 2013 (מאורכב בוייבאק מאשין)
המעפיל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads