זכות בחירה אוניברסלית

זכות בחירה אוניברסלית היא זכות בחירה הניתנת לכל האזרחים הבוגרים. במדינות, בהן נהוגה זכות בחירה אוניברסלית, הזכות אינה מוגבלת על ידי גזע, מין, דת, מצב בריאותי או מעמד חברתי. בתחילה, כשהונהגה זכות הבחירה האוניברסלית, היא לא כללה את הנשים ורק בעקבות מאבק הנשים לזכות בחירה לנשים הורחבה הזכות הזאת, בהדרגה, במדינות השונות.

הכנסת הצבעה לקלפי

מנהיגות WSPU אני קני (שמאל) וכריסטבל פנקהרסט, 1908

ישנן שונות בין המדינות מבחינת היקף זכות הבחירה האוניברסלית; גיל המינימום הוא בדרך כלל בין 18 ל-25 שנים, יש הגבלות לגבי אסירים או על בסיס אי-כשירות שכלית או נפשית. רוב המדינות מחייבות להיות בעל אזרחות כתנאי לזכות בחירה, ואינן מעניקות זכות בחירה לאנשים בעלי מעמד תושב. כך לדוגמה לתושבי מזרח ירושלים הערבים הגרים בשטח שסופח למדינת ישראל ב-1967, אין זכות בחירה לכנסת.

במדינות הדמוקרטיות המודרניות הראשונות הגבילו הממשלות את ההצבעה לבעלי רכוש ועושר, שפירושו כמעט תמיד היה מיעוט מאוכלוסיית הגברים. בכמה מדינות היו קיימות מגבלות אחרות, כמו לחייב את המצביעים להיות בני דת מסוימת. בכל הדמוקרטיות המודרניות מספר האנשים שיכולים להצביע גדל בהדרגה עם הזמן. במאה ה-19 היו תנועות רבות שדגלו בזכות בחירה אוניברסלית, בעיקר באירופה, בריטניה וצפון אמריקה.

היסטוריה

צרפת, על פי חוקת 1793, הייתה המדינה הגדולה הראשונה שנתנה זכות בחירה לכל הגברים הבוגרים, אם כי מעולם לא נעשה בה שימוש רשמי בפועל (החוקה של 1793 בוטלה מיד לפני יישומה). הרפובליקה של האיטי נתנה זכות בחירה אוניברסלית לגברים בשנת 1816. הרפובליקה הצרפתית השנייה הנהיגה את זכות בחירה אוניברסלית לאחר המהפכה בשנת 1848.

בעקבות המהפכות בצרפת, הוקמו תנועות ברחבי העולם המערבי למען זכות בחירה אוניברסלית בראשית המאה ה-19, שהתמקדותחילה בהסרת הדרישות לבעלות על רכוש כתנאי להצבעה. בשנת 1867 נתנה הקונפדרציה הצפון-גרמנית זכות בחירה לכל הגברים הבוגרים. בארצות הברית בעקבות מלחמת האזרחים האמריקאית שוחררו העבדים והוענקו להם זכויות של אזרחים, כולל זכות בחירה לזכרים בוגרים (אם כי כמה מדינות קבעו מגבלות במידה רבה, שפגעו בזכויות אלה). בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, המוקד של תנועת זכות הבחירה האוניברסלית היה לכלול את הרחבת זכות ההצבעה לנשים, כפי שקרה עוד מתקופת מלחמת האזרחים בכמה מדינות מערביות ובשנות ה-1890 במספר מושבות בריטיות.

הרפובליקה הצרפתית הראשונה אימצה לזמן קצר את זכות הבחירה האוניברסלית לגברים בשנת 1792; זו הייתה אחת המדינות הראשונות שביטלו את כל דרישות הקניין כתנאי מוקדם לאפשר לגברים להירשם ולהצביע. יוון הכירה בזכות בחירה מלאה לגברים בשנת 1844. ספרד הכירה בכך בחוקה של שנת 1869 וצרפת ושווייץ עשו זאת מאז מהפכת 1848 (עבור אזרחים גברים תושבים). עם עצמאותם במאה ה-19, כמה מדינות לטינו-אמריקאיות וליבריה באפריקה הרחיבו בתחילה את זכות הבחירה לכל הגברים הבוגרים, אך לאחר מכן הגבילו אותה על פי דרישות הקניין. הקיסרות הגרמנית יישמה את זכות הבחירה המלאה לגברים בשנת 1871.

ב-19 בספטמבר 1893 המושל הבריטי של ניו זילנד, לורד גלאזגו, נתן הסכמה לחוק בחירות חדש, שמשמעותו שניו זילנד הפכה למושבה הבריטית הראשונה בה נשים היו בעלות זכות בחירה בבחירות לפרלמנט. זמן קצר אחר כך בשנת 1894, מושבת אוסטרליה הדרומית הייתה השנייה שאפשרה לנשים להצביע, אך המושבה הראשונה שהתירה גם לנשים להתמודד לבחירות. 12 שנים מאוחר יותר, השטח הרוסי האוטונומי המכונה הדוכסות הגדולה של פינלנד (שהפכה לרפובליקה של פינלנד בשנת 1917) הפך לטריטוריה הראשונה בעולם שמיישמת זכות בחירה בלתי מוגבלת, מכיוון שנשים יכולו להיות מועמדות, בניגוד לניו זילנד, וללא הדרה אתנית ילידית, כמו באוסטרליה. זה הוביל גם לבחירות של חברות הפרלמנט הראשונות בעולם בשנה שלאחר מכן. במדינות פדרליות ושטחים קולוניאליים או אוטונומיים לפני מלחמת העולם הראשונה ישנן דוגמאות מרובות להענקת אוניברסלית. עם זאת, שינויים משפטיים אלה בוצעו באישורם של גופי ממשל בריטיים, רוסים או אחרים, שנחשבו אז לאומה הריבונית. מסיבה זו, לאוסטרליה (1901), ניו זילנד (1908) ופינלנד (1917) יש תאריכים שונים להשגת זכות הבחירה האוניברסלית.

בארצות הברית, התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית, שאושר בשנת 1870, קבע כי "זכותם של אזרחי ארצות הברית להצביע לא תישלל מהם על ידי ארצות הברית או אחת מהמדינות בשל גזע, צבע או מצב קודם של עבדות". תיקון זה נועד להבטיח את זכות ההצבעה לאפרו אמריקאים, שרבים מהם שועבדו בדרום לפני תום מלחמת האזרחים האמריקאית (1865) וביטול העבדות 1864–1865. למרות התיקון, השחורים קיבלו זכויות במדינות הקונפדרציה לשעבר לאחר 1877; אך מנהיגי מדינות הדרום התעלמו מהתיקון וחסמו אזרחים שחורים מהצבעה באמצעות מגוון מכשירים, כולל מיסים, מבחני אוריינות, אלימות וטרור ששימשו להפחדה של חלק מהמצביעים. השחורים הדרומיים לא קיבלו למעשה את זכות ההצבעה עד לחוק זכויות ההצבעה משנת 1965.

מדינות רבות מנעו ייצוג פוליטי על בסיס גזע או אתניות. לדוגמה, בדרום אפריקה של תקופת האפרטהייד, אנשים שאינם לבנים בדרך כלל לא יכלו להצביע בבחירות לפרלמנט עד לבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות בשנת 1994. רודזיה חוקקה חקיקה דומה עם עצמאותה בשנת 1965, אולם אפשרה למספר קטן יותר של נציגים עבור הרוב השחור, שהיה גדול במידה ניכרת צתושבי המדינה הלבנים.

זכות בחירה אוניברסלית לפי מדינה

מדינות העניקו וביטלו את זכות הבחירה האוניברסלית בזמנים שונים.

ניתן לארגן רשימה זו בשלוש דרכים:

• אוניברסלי – אין שום הבחנה בין מצביעים מעל גיל מסוים באף חלק משטחה בגלל מגדר, אוריינות, עושר, מעמד חברתי, דת, גזע או מוצא אתני.
• גברים – זכות בחירה לכל הגברים מעל גיל מסוים בקבוצת העדה או העדה ברובם ללא קשר לאוריינות, עושר או מעמד חברתי.
• נשים – זכות בחירה לכל הנשים מעל גיל מסוים יכולות להצביע באותם תנאים כמו גברים
• מוצא אתני – זכות בחירה לכל בעלי זכות הבחירה מעל גיל מסוים יכולים להצביע באותם תנאים כמו קבוצת הרוב ללא קשר לדת, גזע או מוצא אתני.

זכות בחירה אוניברסלית לפי מדינה

אוניברסלי	גברים	נשים	מוצא אתני	מדינה או טריטוריה	הערה
1792	1792	1944	1792	צרפת	בשנת 1792 נבחרה אספת נבחרים על ידי כל הגברים הצרפתים בני 21 ומעלה. במהלך השנים שלאחר מכן, צרפת חוותה מהפך פוליטי עמוק, כאשר ממשלה רפובליקנית, מונרכיסטית ובונפרטיסטית שלטו בה בתקופות שונות. זכות הבחירה עלתה וירדה והיו דרגות שונות של זכות בחירה אוניברסלית. זכות בחירה אוניברסלית לגברים ניתנה בשנת 1848, למעט הצבא שקיבל את זכות ההצבעה בשנת 1945. רק בשנת 1944 ניתנה זכות בחירה מלאה לנשים.
1893	1879	1893	1879	ניו זילנד
1906	1906	1906	1906	פינלנד
1913	1898	1913	1851	נורווגיה	זכות בחירה מלאה לגברים ניתנה בשנת 1898, לנשים בשנת 1913. גברים בני סאמים המשלמים מס קיבלו זכות בחירה בתיקון החוקה בשנת 1821. סעיף בחוקה משנת 1814 אסר במפורש על כניסת יהודים להתיישבות במדינה. הוא בוטל בשנת 1851, וסלל את הדרך ליהודים לחיות, לשלם מיסים ולהצביע בנורווגיה.
1915	1849	1915	1849	דנמרק	המלך העניק זכויות הצבעה מוגבלות בשנת 1834 אך רק לבעלי נכסים. זכויות ההצבעה הראויות הראשונות ניתנו בשנת 1849 ל"גברים מעל גיל 30 בעלי מוניטין טוב", אך בשנים שלאחר מכן הכללים שונו מספר פעמים, ורק לאחר שינוי החוקה בשנת 1915, לכל הגברים והנשים החיים בממלכה הייתה זכות הצבעה.
1917	1917	1917	1917	רוסיה	זכות בחירה אוניברסלית ניתנה לכול לאחר המהפכה הרוסית (1917)
1918	1896	1918	1907	אוסטריה
1918	1896	1918	1896	צ'כוסלובקיה
1918	1917	1918	1917	אסטוניה
1918	1918	1918	1867	הונגריה	בשנת 1925 הייתה נסיגה בזכויות, גיל ההצבעה של נשים הועלה ל-30, דרישות ההשכלה והעושר הועלו. הבחירות בכפרים הוחזרה ההצבעה הפתוחה. שיעור האזרחים הזכאים ירד ל-29%
1918	1918	1918	1918	פולין	זכות בחירה אוניברסלית ניתנה עם הקמת הרפובליקה הפולנית השנייה
1971	1848	1971	1886	שווייץ
1919	1919	1919	1919	אזרבייג'ן
1919	1919	1919	1919	גאורגיה
1919	1871	1919	1919	גרמניה
1919	1919	1919	1919	לטביה
1991	1990	1991	1990	סמואה
1919	1917	1919	1917	הולנד
1921	1919	1921	1920	ארמניה
1922	1922	1922	1922	ליטא
1923	1918	1923	1829	אירלנד	כאשר אירלנד הייתה חלק מהממלכה המאוחדת, הסרת איסור ההצבעה על בסיס דת התרחשה בשנת 1793. מדינת אירלנד החופשית, שינתה את החוק הבריטי הקודם כדי לתת זכות לנשים באותה מידה כמו לגברים בשנת 1923.
1928	1918	1928	1829	הממלכה המאוחדת	בממלכה המאוחדת הסרת הגבלת זכויות ההצבעה על בסיס דת התרחשה עם חוק ההקלה הקתולי 1791 וחוק הסעד הקתולי 1829. מאז לא התבססה זכות ההצבעה על גזע או דת.כל הגברים הבוגרים קיבלו זכויות על ידי חוק ייצוג העם 1918. חוק זה העניק לנשים מעל גיל 30 את הזכות להצביע בבחירות הארציות, אך כ־60% מהנשים (מתחת לגיל 30 או שאינן בעלי רכוש) הוצאו מהכלל עד לחוק שוויון הזכיינות בשוויון 1928, אז קיבלו נשים את זכות ההצבעה. חוק ייצוג העם בשנת 1948 הסיר את זכויות ההצבעה הכפולות שהוחזקו על ידי כ-7% מהבוחרים. חוק ייצוג העם 1969 הפחית את גיל ההצבעה מ-21 ל-18
1931	1931	1931	1931	סרי לנקה	זכות בחירה כללית לכל אדם ללא קשר לגזע, מוצא אתני, שפה ומגדר. סרי לנקה היא הדמוקרטיה הוותיקה ביותר באסיה
1933	1812	1933	1933	ספרד	החוקה משנת 1812 הזכירה את כל הגברים הספרדים ממוצא אמריקני איברי או ילידי ללא קשר לרכוש, אך הדירה במפורש גברים ממוצא אפריקאי. הזכות הורחבה לכל הגברים משנת 1869 עד 1878 (הרפובליקה הספרדית הראשונה) ומשנת 1890 עד סוף הרפובליקה הספרדית השנייה (1931–36). ב-19 בנובמבר 1933 הוענקה לנשים זכות הצבעה. זכות ההצבעה בוטלה בתקופת פרנקו (1939–75) והושבה מאז 1977 בחוקה הספרדית החדשה.
1933	1933	1933	1933	תאילנד
1934	1876	1934	1876	טורקיה
1943	1943	1943	1943	לבנון	זכות בחירה אוניברסלית ניתנה לכל האזרחים עם הכרזת עצמאות לבנון
1944	1944	1944	1944	ג'מייקה
1945	1945	1945	1945	בולגריה
1945	1912	1945	1912	איטליה	בשנת 1912, ניתנה לראשונה זכות שהורחבה לכלל האזרחים הגברים מגיל 30 ומעלה, ללא מגבלות. בשנת 1918 הורחב ציבור הבוחרים לכל האזרחים הגברים בני 21 ומעלה או לאלו ששירתו בצבא. זכות בחירה אוניברסלית למבוגרים, כולל נשים, ניתנה בשנת 1945. זכות הבחירה לגברים ולנשים בגיל 18 הוענקה בשנת 1975.
1945	1888	1945	1888	סרביה	זכות בחירה לגברים ששילמו מיסים הוענקה בחוקה של שנת 1869, ובחוקה של 1888 ניתנה זכות ההצבעה לכל הגברים בגיל 21. נשים הורשו להצביע עם החוקה הקומוניסטית של יוגוסלביה שסרביה הייתה חלק ממנה.
1945	1909	1919	1873	שוודיה	בשנים 1718 עד 1772 גברים ונשים בוגרים ובעלי הכנסה יכלו לבחור חברי פרלמנט, אך זכות הבחירה לנשים בוטלה בשנת 1772. ליהודים ניתנה זכות הבחירה בשנת 1838, אך לא ניתנה להם הזכות להיבחר עד 1870. לקתולים ניתנה זכות הצבעה בשנת 1873, אך לא ניתנה להם הזכות להיות חברים בממשלה עד שנת 1951. זכות בחירה אוניברסלית לגברים ולנשים בגיל 23 ניתנה בשנת 1919. עד שנת 1924 גברים שסירבו לעשות שירות צבאי בוטלה זכות הבחירה. עד שנת 1937 בתי משפט יכלו להעניש פשעים על ידי ביטול זכות ההצבעה שלהם. עד 1945 לאנשים שחיו על קצבאות בוטלה זכות הבחירה. גיל ההצבעה השתנה ל-21 בשנת 1945, ל-20 בשנת 1965, ל-19 בשנת 1969 ול-18 בשנת 1975.
1994	1910	1934	1994	דרום אפריקה
1991	1991	1991	1991	הונג קונג
1979	1979	1979	1979	פרו	זכות בחירה הוענקה לנשים כבר ב-1955 אך זכות הבחירה לאנאלפביתים הוענקה רק ב-1979.
1946	1935	1937	1946	הפיליפינים	גברים שהיו מעל גיל 25 ויכולו לדבר אנגלית או ספרדית, עם מגבלות רכוש ומס, הורשו בעבר להצביע כבר בשנת 1907; זכות בחירה אוניברסלית לגברים הפכה לזכות חוקתית בשנת 1935. זכות הבחירה לנשים אושרה במשאל עם בשנת 1937.
1947	1925	1947	1925	יפן	זכות בחירה אוניברסלית למבוגרים לגברים מעל גיל 25 הונהגה בשנת 1925. זכות בחירה אוניברסלית למבוגרים לשני המינים מעל גיל 20 הונהגה בשנת 1946, ואושרה על ידי החוקה החדשה שאומצה ב-3 במאי 1947. גיל ההצבעה הצטמצם ל-18 בשנת 2016.
1947	1947	1947	1947	מלטה	הבחירות ב-1947 היו הבחירות הראשונות ללא כישורי רכוש עבור המצביעים, וגם נשים הורשו להצביע בפעם הראשונה.
1948	1893	1948	1893	בלגיה	זכות בחירה של לכל הגברים בני 25 ומעלה מאז 1893, אך היא הייתה תלויה בהשכלה ובגובה המס ששולם, כך שחלק יכולו להצביע בין 1 ל-3 קולות. גם אלמנות הורשו להצביע אך איבדו את זכויות ההצבעה לאחר שנישאו מחדש. זכות בחירה אוניברסלית לגברים מאז 1918. זכות בחירה אוניברסלית לנשים הונהגה לבסוף בשנת 1948.
1948	1948	1948	1948	ישראל	לערבי מזרח ירושלים הגרים בשטח שסופח לישראל ב-1967 אין זכות הצבעה לכנסת.
1948	1918	1948	1918	רומניה	זכות הבחירה הכללית לגברים ניתנה בנובמבר 1918. זכות בחירה אוניברסלית הוענקה על ידי חוקת רומניה ב-1948
1948	1948	1948	1948	דרום קוריאה
1950	1950	1950	1950	הודו	כל האזרחים הבוגרים זגאים להצביע על פי חוקת הודו, ללא קשר לגזע, מין או דת מאז הקמתה של הרפובליקה של הודו.
1951	1951	1951	1951	גאנה	זכות בחירה אוניברסלית הוענקה בבחירות בשנת 1951. היו אלה הבחירות הראשונות שהתקיימו באפריקה בבחירות כלליות.
1951	1946	1946	-	ליבריה	ליבריה שוללת זכויות פוליטיות לאנשים שאינם שחורים
1853	1952	1853	1952	ארגנטינה	זכות בחירה אוניברסלית לגברים ניתנה בשנת 1853. זכות בחירה אוניברסלית, חשאית וחובה לאזרחים גברים מעל גיל 18 הוענקה על ידי חוק Sáenz Peña (חוק הבחירות הכללי) משנת 1912. הוא תוקן כך שיכלול אזרחיות בשנת 1947 אך נכנס לתוקף ב-1952.
1952	1938	1952	1952	בוליביה
1952	1844	1952	1844	יוון	לאחר המהפכה של 3 בספטמבר 1843, החוקה היוונית של 1844 עם חוק הבחירות של 18 במרץ 1844 הנהיגה את זכות הבחירה הגברית האוניברסלית עם הצבעה חשאית. [45] נשים קיבלו זכות בחירה בבחירות המקומיות בשנת 1930 ובבחירות לפרלמנט מאז 1952.
1953	1917	1953	1917	מקסיקו	זכות בחירה אוניברסלית ניתנה לגברים בשנת 1917 לאחר המהפכה המקסיקנית; זכות בחירה ניתנה לנשים בבחירות המוניציפליות בשנת 1947 ובבחירות הארציות בשנת 1953. בשנת 1996, למקסיקנים החיים בארצות הברית ניתנה זכות הצבעה בבחירות במקסיקו.
1955	1955	1955	1955	אינדונזיה
1956	1951	1956	1951	פקיסטן	בשנת 1956 הוענקה לנשים זכות הצבעה בבחירות הארציות. פקיסטן אימצה את זכות הבחירה האוניברסלית לבחירות לאספה זמנית זמן קצר לאחר היותה עצמאית בשנת 1947. הבחירות הישירות הראשונות שהתקיימו במדינה לאחר העצמאות היו לאספה המחוזית של פונג'אב בין 10–20 במרץ 1951
2015	2005	2015	2005	ערב הסעודית
1957	1951	1957	1951	מלזיה
2005	1962	2005	1962	כווית
1970	1970	1970	1970	צ'ילה
1963	1906	1963	1906	איראן	זכות הבחירה לנשים איראניות ניתנה לאחר המהפכה החוקתית בפרס
1975	1975	1975	אין	בחריין	מוסלמים שאינם סונים אינם יכולים להצביע בבחירות
1959	1948	1959	1948	מאוריציוס
1960	1920	1960	1920	קנדה	בשנת 1920 הוענקה זכות הבחירה לבחירות פדרליות לגברים ולנשים, למעט קנדים סינים וקנדים אבוריג'ינים; לבחירות למחוז, זכות הבחירה לנשים הוענקה בין השנים 1916 (מניטובה, אלברטה, ססקצ'ואן) ו-1940 (קוויבק). הקנדים הסינים, ללא קשר למגדר, קיבלו זכות בחירה בשנת 1947, בעוד שקנדים האבוריג'ינים לא הורשו להצביע עד 1960, ללא קשר למגדר. בניופאונדלנד שהצטרפה לקנדה בשנת 1949 הייתה זכות בחירה גברית אוניברסלית בשנת 1925

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זכות בחירה אוניברסלית בוויקישיתוף

• מי רשאי להצביע באתר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית