טמרה

טַמְרָה (נכתב גם: תַּמְרָה, איות בערבית: طمرة) היא עיר ערבית מוסלמית במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת בגליל התחתון, כ-5 קילומטרים צפונית לשפרעם וכ-20 קילומטרים דרומית-מזרחית לעכו. בשנת 1956 הוכרז היישוב כמועצה מקומית, ובשנת 1996 הוכרז כעיר.

ערך זה עוסק בעיר בגליל המערבי. אם התכוונתם לכפר בשולי עמק יזרעאל, ראו טמרה (יזרעאל).

טמרה

כיכר בכניסה לטמרה כיכר בכניסה לטמרה
שם בערבית	طمرة
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	מוסא אבו רומי
גובה ממוצע[1]	‎95 מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	37,038 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	36,956 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	64
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+1.7% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,247 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	158
תחום שיפוט[2]	29,710 דונם
- דירוג ארצי	67
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   טמרה (למפת הגליל המערבי רגילה)   טמרה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום טמרה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום טמרה 32°51′14″N 35°11′28″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3]	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	200
מדד ג'יני לשנת 2019[2]	0.3718
- דירוג ארצי	205
לאום ודת[2]   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 99.8%   ערבים-נוצרים: 0.1%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2] גילאי 0 - 4 8.6% גילאי 5 - 9 8.8% גילאי 10 - 14 9.4% גילאי 15 - 19 9.8% גילאי 20 - 29 18.1% גילאי 30 - 44 19.1% גילאי 45 - 59 16.4% גילאי 60 - 64 3.7% גילאי 65 ומעלה 6.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 22 –  יסודיים 12 –  על-יסודיים 15 תלמידים 8,089  –  יסודי 3,935  –  על-יסודי 4,154 מספר כיתות 357 ממוצע תלמידים לכיתה 24.8 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)		פרופיל טמרה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
אתר הבית (בערבית)

תצלום ממערב על טמרה

נכון לסוף שנת 2021, כ-99% מתושבי טמרה הם ערבים-מוסלמים.

היסטוריה

בתקופת המנדט הכפר השתייך לנפת עכו. במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בטמרה 1,111 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד של 1931 נמנו 1,258 תושבים, כולם מוסלמים, ב-282 בתים.

על פי סקר הכפרים משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית כפר טמרה ב-1,830 תושבים, כולם מוסלמים, והשטח בבעלות הכפר היה 30,559 דונם טורקי.^[4]

לפי החלטת החלוקה שהתקבלה ב-1947, טמרה הייתה אמורה להיות חלק מהמדינה הערבית. ב-20 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, פונה הכפר בהוראת הכוחות הלא-סדירים הערביים.^[5] היישוב נכנע לכוחות צה"ל, ללא קרב, מעט לאחר סופו של מבצע דקל (יולי 1948).^[6]

בשנים הראשונות לאחר קום המדינה גדלה אוכלוסיית היישוב במהירות עקב תנועת פליטים מכפרים סמוכים שנעזבו או נכבשו כגון אל-בירווה, א-דאמון וא-רוויס. בשנת 1956 הוכרז היישוב כמועצה מקומית. חלק מן השטחים החקלאיים של היישוב הופקעו לטובת יישובים יהודיים סמוכים כמו מצפה אבי"ב.

במבצע חיצי הצפון ב-2024 הותקפה העיר מדי פעם במטחי רקטות מלבנון. במטח כבד שנורה לגליל פגעה רקטה בבית וגרמה ל-17 פצועים ולנזק רב לרכוש.^[7]

בתגובת איראן למבצע עם כלביא ב-14 ביוני 2025 פגע טיל בליסטי איראני בעיר וגרם לארבע הרוגות, כולן בנות משפחת אל-ח׳טיב, מהמשפחות הגדולות בכפר, ולנזק רב.^[8]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים בטמרה 37,038 תושבים, מתוכם 36,956 תושבי ישראל (מקום 64 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.7% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 71.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,275 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[9]

על פי הלמ"ס, נכון לסוף שנת 2021, כ-99.8% מתושבי תמרה הם ערבים-מוסלמים.

כלכלה

בעיר פועלות מספר חברות כגון: "מחלבות הגליל" (בשמה המלא "מחלבת הגליל - אבו רומי טמרה בע"מ") - חברה המייצרת חלב, לבנה וגבינות נוספות), מטה בתי-בד אבו רומי, מהראשונים והגדולים בארץ, המשרת את רוב הקיבוצים בצפון, גז עבדו טמרה, תחנת מילוי גז טמרה, פרי וירק טמרה, מפעל סלטי אלעותמאני טמרה, וגם חברת סופיאן דיאב בע״מ לייצור דלתות.

חינוך

בטמרה יש תשעה בתי ספר יסודיים, חמש חטיבות ביניים וארבעה בתי ספר תיכוניים, וכמו כן בתי ספר להכשרה מקצועית (בית ספר אבן רושד לחינוך טכנולוגי ובית ספר מפתן אל-מוסתקבל), בית ספר לחינוך מיוחד, בית ספר אלשורוק ללקויות למידה, בית ספר חקלאי ובית ספר למחוננים ומצטיינים. בנוסף קיימים מרכזים רבים להשכלה ומרכזי חוגים ונוער, וכן סניף של האוניברסיטה הפתוחה שנפתח בטמרה לאחר הישגים מדעיים שהושגו על ידי תלמידים מהעיר.

התיאטרון העירוני מקיים קורסים ללימוד אומנויות ושפות זרות, לצד פעילויות חינוכיות אחרות. בתיאטרון פועל גם מרכז לתלמידים מחוננים, המשרת את תלמידי העיר ותלמידים מערים וכפרים סמוכים, כגון כאבול, כפר יאסיף, שיח' דנון ועכו.

תרבות

סלאם מוניר דיאב בסטודיו שלו בטמרה, 2019

בטמרה פועל תיאטרון לצעירים ולמבוגרים. הוקמה גלריה לאומנות, וקיימות מסעדות שמושכות תיירים רבים. מרכז השייח זכי דיאב מממן את רוב הפעילות התרבותית בעיר, כגון כנסים, סמינרים ספרותיים, פיוטיים, כלכליים, פוליטיים, מדעיים וטכניים.

טמרה היא ביתם של שני אומנים בולטים מבין אומני המגזר הערבי בישראל: אחמד כנעאן וסלאם מוניר דיאב.

ספורט

בעיר פועלת קבוצת כדורגל בשם "מכבי עירוני טמרה", המשחקת בליגה א' ושיחקה בעבר בליגה הארצית. בעבר פעלה ביישוב קבוצת הכדורגל הפועל בני טמרה, אך התפרקה בסביבות שנת 2010 וחזרה שוב בעונת 2014/2013 תחת שם "מועדון כדורגל צעירי טמרה" .

עם סיום עונת 2018/2017 הקימו כמה אוהדים ושחקני בית את קבוצת הכדורגל "אלאהלי טמרה" במטרה שתהיה קבוצת האם לשחקני הבית של היישוב.^[10]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טמרה

• פרופיל טמרה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס

• חנוכת כביש לכפר תמרה, יומני כרמל אוקטובר 1953 (התחלה 0:49)
• טמרה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית