מע'אר

מֻעָ'אר (בערבית: المغار - אַלְמֻעָ'אר^[4], באלפבית פונטי בינלאומי: almuɣa:r, נכתב לעיתים "מֻראר" או "מעָאר") היא עיר דרוזית^[5] במחוז הצפון שבישראל, השוכנת בגליל התחתון מזרחית לכרמיאל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2021^[5], והיא העיר היחידה בישראל שרוב אוכלוסייתה, כ-57%, הם דרוזים. אם כי יש בה מיעוטים משמעותיים של כ-22% ערבים-מוסלמים וכ-21% ערבים-נוצרים. במזרחה של העיר נמצאת שכונת אל-מנסורה, שהייתה בעבר כפר נפרד.

ערך זה עוסק בעיר דרוזית בגליל. אם התכוונתם לכפר ערבי בשפלה שהתקיים עד למלחמת העצמאות, ראו מע'אר (השפלה).

מע'אר

השכונה הדרוזית במע'אר
שם בערבית	المغار
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	תאיר קיזל
גובה ממוצע[1]	‎148 מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	23,552 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	23,534 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	101
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+1.3% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,115 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	169
תחום שיפוט[2]	21,120 דונם
- דירוג ארצי	79
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   מע'אר (למפת הגליל העליון רגילה)   מע'אר (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מע'אר (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מע'אר 32°53′14″N 35°24′44″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3]	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	203
מדד ג'יני לשנת 2019[2]	0.3976
- דירוג ארצי	138
לאום ודת[2]   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 21.8%   ערבים-נוצרים: 21.3%   דרוזים: 56.8%   אחרים: 0.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2] גילאי 0 - 4 8.7% גילאי 5 - 9 8.2% גילאי 10 - 14 8.4% גילאי 15 - 19 8.3% גילאי 20 - 29 18.3% גילאי 30 - 44 22.3% גילאי 45 - 59 15.9% גילאי 60 - 64 3.5% גילאי 65 ומעלה 6.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 10 –  יסודיים 7 –  על-יסודיים 8 תלמידים 4,507  –  יסודי 2,334  –  על-יסודי 2,173 מספר כיתות 185 ממוצע תלמידים לכיתה 25.2 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)		פרופיל מע'אר נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
אתר העירייה

חלק מתושבי מע'אר משרתים בצבא הגנה לישראל.

היסטוריה

מע'אר הוא יישוב עתיק. הרומאים קראו לו "זאר". ייתכן כי זהו הכפר שנקרא בתקופה הרומאית ובתקופה הביזנטית "מעריה" - מקום מגוריה של משפחת הכוהנים בילגה. יש האומרים כי השם "מע'אר" מקורו במילה "מערה", בשל המערות הרבות שביישוב^{[דרושה הבהרה]}. בשכונת מנסורה נמצאו עתיקות.

בשנת 1852 היוו הדרוזים שני-שלישים מהתושבים והשליש הנותר היו ערבים נוצרים ומוסלמים. התושבים במע'אר התפרנסו לכל אורך ההיסטוריה ממטעי הזיתים ומענפי חקלאות אחרים. לאורך ההיסטוריה נודע השמן של מע'אר כשמן משובח ביותר. מערות ישנות וחפירות בסלעים שימשו לייצור יין ושמן.

לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שערכו רשויות המנדט נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-2,140 נפשות ושטחו השתרע על פני 55,583 דונמים (מתוכם 9,992 דונמים של שטחים ציבוריים). האומדן כלל גם את האוכלוסייה והשטח של הכפר הסמוך אל-מנסורה.

בשנת 1956 הוכרזה מע'אר כמועצה מקומית וראשי המועצה המקומית בעיירה מאז ועד להכרזתה כעיר היו מבני הקבוצה האתנית-דתית הדרוזית, המהווים גם כיום את מרבית תושבי העיר. בעת הקמת המועצה הועמד בראשה הדרוזי נימר עראיידה. בבחירות שהתקיימו לאחר מכן זכה עראיידה, והוא כיהן עד סוף 1965. הבחירות לראש המועצה המקומית מונעות בעיקר על פי השתייכות חמולתית. הפיצול בעיר בלט בבחירות בנובמבר 1965, התמודדו 19 רשימות ואף אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה^[6].

חיי היום־יום בין בני המיעוטים המהווים שלושה קבוצות אתנו-דתיות שונות ביישוב מתנהלים פעמים רבות על מי מנוחות, אך לפעמים ניצתות מריבות ומהומות בין בני הנוער על רקע אתנו-דתי וכן סכסוכים בין חמולות. ברוב המקרים מתערבים המכובדים ביישוב למניעת מקרים אלה. במרץ 2005 התלקחו ביישוב מהומות קשות שבהן השחיתו צעירים דרוזים רכוש של ערבים נוצרים.^[7]

במלחמת לבנון השנייה ספג היישוב מספר פגיעות של רקטות חזבאללה. בהתקפות אלה נהרגו שתי נשים.

ב-26 באוקטובר 2021 הכריזה שרת הפנים איילת שקד כי, בהתאם להמלצת הוועדה הגאוגרפית גליל מערבי, על שינוי מעמדה המוניציפלי של מע'אר לעיר^[5]. מאז, מע'אר היא העיר היחידה בישראל שבה רוב דרוזי (מעל כ-57% אחוז). עם זאת, מע'אר איננה העיר הדרוזית הראשונה שהוכרזה בישראל, שכן עיר הכרמל לשעבר, שהוכרזה בעת איחוד שתי המועצות המקומיות דלית אל-כרמל ועספיא שבכרמל, לעיר אחת במסגרת רפורמה של משרד הפנים ב-2003. אך איחוד זה בוטל, בשנת 2008.

אוכלוסייה

בשנת 1965 מנתה אוכלוסיית המקום כ-4.5 אלף תושבים, כשני שלישים דרוזים וכשליש ערבים נוצרים או מוסלמים^[6]. אולם אחוז הדרוזים בקרב תושבי העיר מע'אר, לעומת הנוצרים והמוסלמים, נמצא בירידה מתמדת. רבים מבני מע'אר הדרוזים משרתים בשירות חובה בצה"ל, ומתגוררים בה אף קצינים ובכירים בצה"ל ובכוחות המשטרה בעבר ובהווה, בפרט בשכונותיה הדרוזיות של העיר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים במע'אר 23,552 תושבים, מתוכם 23,534 תושבי ישראל (מקום 101 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.3% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 90.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,018 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[8]

נכון ל-2023, במע'אר מתגוררות כיום שלוש קבוצות אתניות-דתיות דוברות-ערבית: דרוזים (מעל למחצית מהאוכלוסייה), ערבים-מוסלמים (כחמישית מהאוכלוסייה), וערבים-נוצרים (כחמישית מהאוכלוסייה).

מוסדות וחינוך

יש במע'אר 7 בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים ושני בתי ספר תיכוניים. בבתי הספר לומדים יחד בני כל הדתות, בנים ובנות יחד, קיים מפת"ן אחד ובית ספר לחינוך מיוחד, מתנ"ס עם שלוחה בבית הספר היסודי א ובנוסף לאשכול פיס.

בשטח העיר מע'אר קיימים שני מגרשי כדורגל, אחד בשכונה הצפונית ואחד בשכונה המערבית, וכן אולם ספורט שנמצא בשכונת אלמנסורה.

בעיר קיימים גם 3 מסגדים לתושביה המוסלמים, 2 בתי תפילה (ח'ילווה) לדרוזים, וכנסייה אחת לנוצרים.

שכונות

• שכונת אלמנסורה - שכונה דרוזית ותיקה במזרח היישוב הכוללת שכונה חדשה של חיילים משוחררים
• שכונה דרוזית במערב
• שכונה מוסלמית בצפון
• שכונה נוצרית בדרום
• שכונת ראס אלכאביה
• שכונת אלחריק - באזור המערבי
• שכונת אלגמשה
• שכונת אלבִּסבאס
• שכונת אלבַּס

אקלים

מע'אר שוכן מגובה פני הים עד לגובה 400 מטר מעל פני הים. ממוצע הטמפרטורות בקיץ נע בין 33–35 בשעות היום 25–27 בשעות הלילה. ובחורף נע בין 16–19 בשעות היום 12–14 בשעות הלילה.

אישים ילידי היישוב

• מנסור עבאס, פוליטיקאי ערבי-ישראלי, יושב ראש מפלגת רע"מ וחבר הכנסת מטעמה.
• נעים עריידי, דרוזי, כיהן כשגריר ישראל בנורווגיה ובאיסלנד.
• סולימאן בשיר, היה היסטוריון דרוזי-ישראלי ומרצה באוניברסיטת א-נג'אח בשכם, בעבר לימד באוניברסיטה העברית בירושלים
• איהאב ח'טיב, רס"ר בצה"ל נרצח בצומת תפוח ב—10 בפברואר 2010.
• סלמאן מצאלחה, משורר, מסאי, מתרגם ופובליציסט דרוזי-ישראלי.
• דאוד תורכי, היה משורר ופעיל פוליטי קומוניסטי ערבי-ישראלי. הורשע בבגידה במדינה ב-1972.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מע'אר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של עיריית מע'אר

• פרופיל מע'אר נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס

• אריאנה מלמד, מע'אר: היסטוריה מתחת לאף, באתר ynet, 31 במרץ 2003
• שכיב סאלח, ‏מע'אר – אנטומיה של כפר מעורב, קתדרה 81, ספטמבר 1996, עמ' 94-75
• יוסף סטפנסקי, ‏מע'אר – גילויים ארכאולוגיים, קתדרה 97, ספטמבר 2000, עמ' 171-169
• מור'אר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית