Loading AI tools
במאי תיאטרון, סופר, משורר, מחזאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוריאל זוהר (נולד ב-1952) הוא במאי תיאטרון, סופר, משורר, מחזאי, מתרגם ודרמטורג ישראלי. פרופסור במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון, פרופסור מן המניין באוניברסיטאות הסורבון ובית הספר הגבוה ללימודי תעשייה וניהול בפריז.
צילום מ-2009 | |
לידה |
1952 (בן 72 בערך) מחוז המרכז, ישראל |
---|---|
מדינה | צרפת, ישראל |
עיסוק | משורר, במאי, מחזאי, סופר, מתרגם, דרמטורג |
שפות היצירה | צרפתית, עברית, אנגלית |
תחום כתיבה | מחזאות, מחקר, שירה, סיפורת, עיון, תרגום |
נושאי כתיבה | תיאטרון מדעי, תיאטרון קהילתי, מחזות לילדים (אגדות קסומות ומקוריות), קומדיות, טרגדיות, שירה אמונית, רומנים, מחקרים על יוצרים, על במאים |
זוהר נולד וגדל בקיבוץ תל יצחק. בצעירותו שיחק בהופעות תיאטרון ב"משואה", בקיבוץ תל יצחק, בבימוי השחקן והבמאי אליהו גולדנברג. סיים שירות צבאי, עקב פציעה, בשנת 1970. למד בחוג לתיאטרון ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, שם סיים תואר ראשון ושני. התמחה בבימוי ובכתיבת מחזות. עבד בתיאטרון באר שבע, בתיאטרון החאן ובתנועה הקיבוצית. הצגתו המקצועית הראשונה, "היותר חזקה" מאת אוגוסט סטרינברג, הועלתה במועדון בן-יהודה בתל אביב בשנים 1975–1976. במקביל הדריך שחקנים בשכונת התקווה. ב-1976 ביים את קלינקה עם ליאור ייני ודני כץ. בשנת 1978 החל לביים בפריז. את עבודת הדוקטורט שלו, בנושא משמעות הקדושה בתיאטרון הקהילתי, כמקור להשראה קולקטיבית ואוניברסלית[1], סיים בהצטיינות באוניברסיטת פריז VIII של הסורבון, שם שהה 9 שנים, ובה הרצה בשנים 1980–1985. פרסם למעלה מ-150 מאמרים בתחום התיאטרון. בכתביו ניכרת הערכתו לאישים פיטר ברוק, קונסטנטין סטניסלבסקי, יז'י גרוטובסקי, אוגוסטו בואל, מרטין בובר ואהרון דוד גורדון, כבעלי השפעה עמוקה על התיאטרון. ביים כ-75 הצגות תיאטרון בישראל, בקנדה, באסיה, באפריקה ובאירופה.
בשנת 1986 הקים את תיאטרון הטכניון, שם ביים 52 הפקות עם הסטודנטים, חלקן הופיעו בפסטיבלים בינלאומיים רבים באירופה ובישראל. מלמד אסתטיקה של בימוי, דרמה ישראלית, כתיבת מחזות, הפקת הצגות, משחק ובימוי בטכניון ועוסק בתיאטרון רפואי-שמשי-רוחני[2]. זוהר נחשב למרצה מצטיין בטכניון וזוכה מדי שנה בתעודה מנשיא הטכניון, על הצטיינותו זו. היה חבר "ועדת משפט חברים" בארגון הסגל האקדמי בטכניון.
זוהר היה דרמטורג בתיאטרון הבימה 1989-1990, ובתיאטרון חיפה 1995-1997. בשנים 1987–1994 ניהל פרויקט לקיום יהודי-ערבי באמצעות האמנויות, ולימד במכללת בית ברל. ממקימי תיאטרון אל-מידאן 1994 בתפקידו כחבר הנהלת המועצה לתרבות ואמנות חיפה ויו"ר הוועדה לתיאטרון. היה חבר מועצת והנהלת בית הגפן. בשנת 2013 נבחר לייצג את חיפה בפרלמנט הישראלי פלסטיני IPC, והוצב המקום השני בהנהלה וחבר הנאמנים, מייד לאחר המייסד עו"ד יוסף אבישר[3]
בשנים 1993–1999 סגן נשיא האגודה הבינלאומית לתיאטרוני אוניברסיטה IUTA-AITU שמרכזה באוניברסיטת לייז' וב-2005 נבחר לחבר כבוד בה. משנת 1995 פרופסור אורח באוניברסיטת פריז HEC ומ-1997 פרופסור מן המניין באוניברסיטת פריז VIII.
ב-1993 ביים את מוחמד בכרי בהצגתם "עונת הנדידה אל הצפון", זוכה פרס השחקן המצטיין בפסטיבל עכו. בשנים 1995–1998 ביים בעברית, ערבית וצרפתית את "מונולוג בכרי" והופיע כשחקן לצידו, בסיבובי הופעות באירופה.
החל מ-2002 שיחק בתיאטרונה של ביאטריס ברו בצרפת. ב-2006 הקים להקת תיאטרון בפריז. הצגתו "אויב העם" מאת הנריק איבסן בצרפתית הופיעה ברחבי העולם[4]. "אויב העם" בעברית, בתיאטרון הטכניון, זכתה לציון לשבח על משחקו של פרופ' רוני נבון, בפסטיבל בנוונטו, איטליה 2009.
החל מ-2007 שופט בינלאומי בתחרויות תיאטרוני סטודנטים באירופה (פריז, מינסק, מוסקבה). מנחה כיתת אמן במשחק ובימוי, בפסטיבלים בינלאומיים באירופה. ב-2009 נבחר להיות חבר באיגוד כללי של סופרים בישראל. פרסם באינטרנט אלפי יצירות שירה וסיפורת.
ב-2011-2010 ביים בתיאטרון Théâtre de l'Île Saint-Louis בפריז את להקתו[5] עם הצגתה "סרפיטה" בעיבוד שכתב עם ברברה היימן לרומן מאת אונורה דה בלזק. ההצגה הופיעה גם ביוון[6], בקונגו-ברזוויל ובבריסל.
ב-2012 ההצגה הופיעה בתיאטרון "בית בלזק" ובתיאטרון דריוס מיו בפריז, בחיפה, באיסטנבול, בשווייץ ובפסטיבל הבינלאומי ה-24 של פורטו-הלי, יוון. ב-2013 במנטון (Menton) דרום צרפת וב-2014 באורוויל שבהודו. ב-2012 נסע עם מחזהו המקורי והצגתו "הבגד הבלתי נראה" להופיע בפסטיבל הבינלאומי של אוניברסיטת סנקט פטרבורג[7].
ב-2013 ביים את "מסר למטריאליסטים" (Message aux Matérialistes) מאת אומרם מיכאל איבנהוב, בשווייץ, בפסטיבל הבינלאומי ה-25 של פורטו-הלי, יוון, במנטון (Menton) דרום צרפת וב-2014 באורוויל, הודו. ב-2015 בפריז, בשני תיאטרונים.
ב-2015 ביים את מחזהו "חניכות שמים" בשווייץ, בריסל, פריז (בשני תיאטרונים), פרז'וס ואקס-אן-פרובאנס.
ב-2017 מביים את מחזהו Das Unsichtbare Kleidungsstück (הבגד הבלתי נראה) בפני הקהילה הגרמנית בדרום צרפת.
ב-2018 מרצה באוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב, על "רובוטיקה, החסרונות והיתרונות".
ב-2019 מרצה באוניברסיטת טקסס אוסטין בנושא: "ההומור המזרחי כבסיס לחוכמה האנושית". באותה שנה מביים את מחזהו "Our Father Who" בשפה האנגלית, בפני הקהילה האנגלית בעיר פרג'וס, צרפת[8]
בשנים 2022–2024 מחזהו "הילד שיודע לעוף" מוצג בשפה הספרדית בקולומביה בערים Villa de Leyva, בוגוטה וקרטחנה (קולומביה)[9]
ביים מחזות רבים, חלקם פרי עטו או בתרגומו. חלקם בעבודה קולקטיבית עם השחקנים. מחזות בבימויו מועלים בתיאטראות בכל הארץ, בפסטיבלים וברחבי העולם. זוהר שיחק במספר מחזות מאת שייקספיר, מולייר וויקטור הוגו בבימוי במאים ישראלים ובעיקר תחת בימויה של ביאטריס ברו בצרפת. מחזות בתרגומו כוללים בין השאר את "טרטיף" ו"הקמצן" מאת מולייר, "משחק האהבה והגורל" מאת פייר דה מאריבו (הצגה זו הופיעה בפריז), העצם מאת בירגו דיופ (הצגה זו הופיעה באוניברסיטאות מורסיה ואליקנטה), הרצאת הציפורים[10] מאת פאריד אל-דין אטאר, אשר בוימו בידי פיטר ברוק, ועוד.
בין תלמידיו השחקן ובמאי הקולנוע סכנדר קובטי יוצר הסרט "עג'מי", במאי התיאטרון שלמה פלסנר, המחזאית, תסריטאית, שחקנית הדר גלרון, המחזאית יוספה אבן-שושן ורבים אחרים בתחומיו.
כתב כ-45 מחזות, להלן כמה כותרים[15]:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.