בית הסוהר שטה
מתקן כליאה בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הסוהר שטה (ידוע גם בשם כלא שאטה) בעבר נקרא "בית הסוהר שיטה", הוא מתקן כליאה לכ-550 אסירים פליליים ברמה חמורה ואסירים ביטחוניים, אחד מארבעת בתי הסוהר של שירות בתי הסוהר הנתונים ברמת ביטחון מרבית.[1]
 | |
| הכניסה לבית הסוהר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית סוהר  |
| מיקום |
עמק חרוד |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1953 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1953 |
| קואורדינטות | 32°32′51″N 35°24′57″E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   בית הסוהר שטה | |
  | |
בשנת 2007, במעמד השר לביטחון פנים, שונה שם בית הסוהר מ"בית הסוהר שטה" ל"בית הסוהר שיטה".[2] בשנת 2016 הוחזר שם בית הסוהר לשמו הנוכחי, "בית הסוהר שטה".
בעקבות האינתיפאדה השנייה, שהובילה לגידול ניכר במספר האסירים הביטחוניים, הורחב בית הסוהר בשנת 2004, ונפתח לידו מתקן "שטה ב", שתוך זמן קצר הופרד לבית סוהר עצמאי - בית הסוהר גלבוע.[3]
בית הסוהר שוכן בעמק חרוד, מדרום לכביש 71, סמוך לקיבוץ בית השיטה, במבנה מצודת טגארט ששימש במקור את הכוחות הבריטיים בתקופת המנדט הבריטי; המצודה עצמה בנויה על גבי מבנה חאן עות'מאני. בסוף שנת 1952, לאחר שכלא תל מונד התמלא, הוחלט להסב את מצודת הטגארט לבית כלא.[4] בשנת 1953 נחנך המקום כמתקן כליאה בחזקת שירות בתי הסוהר.
באתר בית הסוהר פעלה במחצית הראשונה של המאה ה-20 תחנת רכבת בקו רכבת העמק שנקראה "תחנת שאטה". מבנה התחנה בן שתי הקומות ניצב עד היום בתחומי המתקן ומשמש לחדרי משרדים וכמחסן.
כ-270 אנשי סגל משרתים במתקן, ובכלל זה אנשי מנהלה, ביטחון וטיפול.
בבית הסוהר מרכז חינוך שתפקידו לסייע בשיקום אסירים ולהעניק לאסירים השכלת יסוד, השכלה תיכונית, ובכלל זה שיעורי אנגלית וכיתת מחשבים. כמו כן מופעלים בבית הסוהר חוגים שונים – אמנות, ספורט, תוכניות גמילה מסמים והתמכרויות, שליטה בכעסים ועוד.
בבית הסוהר מרכז תעסוקה, בו עובדים כ-150 אסירים במפעלים של השב"ס ובמפעלים אזרחיים.
- מרד האסירים בכלא שטה: בליל 31 ביולי 1958 התרחש במקום מרד אסירים, שנודע כ"מרד שטה". במרד זה נמלטו 66 אסירים, ונהרגו שני סוהרים (יוסף שבח ואלכסנדר יגר) ו-11 אסירים.[5] מרד האסירים בכלא שטה הוא הגדול ביותר שאירע במדינת ישראל, והביא לטלטלה עזה בשירות בתי הסוהר. זמן קצר לאחר המרד פרשו מתפקידם מפקדים בכירים רבים, ובהם נציב בתי הסוהר צבי חרמון.
- בשנת 1982 פרצה קטטה המונית בבית הסוהר בין אסירים יהודים לבין אסירים ערבים על רקע מלחמת לבנון הראשונה.
- בשנת 1998 חפרו אסירים מנהרה מתחת לחומות הכלא. במהלך הבריחה גילה השומר במגדל השמירה את המנהרה ועצר את הבורחים, למעט שלושה. השלושה נתפסו לאחר הזעקת כוחות נוספים, זמן קצר לאחר שהצליחו להימלט.
- בשנת 2006 נמתחה ביקורת קשה מצד הסנגוריה הציבורית על הפרות זכויות האסירים בכלא. בין היתר, דווח על הכאת עצירים, השפלתם, ועל שיכונם של אסירים בתאים צפופים, ללא מיטה (כאשר הם נאלצים ללון על הרצפה). בנוסף, דווח על תנאי תברואה בעייתיים ועובש על קירות בית הכלא.[6] במאי 2007 דווח כי אסיר חולה איידס עבר התעללות בידי הסוהרים בכלא, שכתוצאה ממנה נפטר.[7]
- במאי 2006 פרצה בכלא קטטה המונית בין אסירים ביטחוניים המשתייכים לפת"ח לבין כאלה המשתייכים לארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[8]
- ביוני 2014 נחשפה מנהרת בריחה שחפרו אסירים ביטחוניים מחמאס ומהג'יהאד האסלאמי במטרה לברוח מבית הסוהר. בחיפוש שנעשה בתאי בית הסוהר לאחר גילוי המנהרה נמצאו מדי סוהר מאולתרים, שככל הנראה נועדו לסייע לאסירים להימלט.[9]
בבית הסוהר נכלאו אסירים מפורסמים רבים, בהם: עוזי משולם, יצחק דרורי, אילן קופרמן-סגל, יגאל עמיר, אחמד סעדאת, ישראל בר, זאב רוזנשטיין, שמעיה אנג'ל, הרצל אביטן, בני סלע, רומן זדורוב, שלמה חליווה, יצחק אברג'יל, רעי חורב, דמיאן "לאקי" קרליק, גד "שץ" פלום, ג'וני אטיאס, פרנסואה אבוטבול, יעקב שמש, יורם לנדסברגר, איתן חייא ועוד.
- בית הסוהר שטה, באתר שירות בתי הסוהר
- יפה רזיאל, התחנה הבאה: בית הסוהר שטה, באתר ynet, 4 באפריל 2006 - על תחנת הרכבת
- יוסי נחמיאס, גיבור ואנטי גיבור, באתר ynet, 26 ביולי 2007
- אבי אשכנזי ויוסי אלי, מחבלים חפרו מנהרה כדי להימלט מבית הסוהר שטה, באתר וואלה, 13 ביוני 2014
- רענן בן צור, כשרוצח מזיל דמעה בכלא, באתר ynet, 4 במרץ 2017
- אלי אלון, מרד ובריחת אסירי כלא שאטה [1958], באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 בספטמבר 2021
בית הסוהר שטה, דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
