Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית הוא ארגון ישראלי שהוקם במטרה למנוע פגיעה במעמדו ההיסטורי והארכאולוגי של מתחם הר הבית. הארגון הוקם לאחר שנודע לציבור ההיקף הרחב של הרס העתיקות והפרות החוק שהווקף והתנועה האסלאמית מבצעים במקום. בוועד חברים אנשי רוח ואישי ציבור, ארכאולוגים, משפטנים ואנשי ביטחון. הוועד הוא א־פוליטי[1] וחברים בו אנשים מכל גוני הקשת הפוליטית, שהמכנה המשותף לכולם הוא הערכת חשיבותו התרבותית של הר הבית.
בנובמבר 1999 התפרסם מקרה שאירע ב-1996 של הרס עתיקות כתוצאה מבנייה בלתי חוקית[2] לצורך פתיחת כניסה ראשית למסגד חדש באורוות שלמה: נחפר בור ענק חלקו הגדול תוך ארבעה ימים בשטח של כ־2,000 מ"ר ולעומק 12 מטרים, תוך שימוש בציוד מכני כבד וללא כל פיקוח ארכאולוגי.[3] כ־12,000 טון מילויים רוויי עתיקות הוצאו מהבור, תכולתן הועברה באמצעות למעלה מארבע מאות משאיות ונשפכו במזבלה העירונית ובמספר מקומות נוספים. מנכ"ל רשות העתיקות אמיר דרורי הגדיר אז את החפירה "פשע ארכאולוגי", והיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין אמר שמדובר ב"בעיטה בהיסטוריה של העם היהודי". לימים, בעקבות פרויקט סינון העפר מהר הבית, התברר כי אפילו העפר שהושלך אוצר בקרבו אלפי ממצאים זעירים מתקופות רבות ומגוונות החל כבר מלפני כ־10,000 שנה.[4] הושלכו גם ממצאים כבדים, בהם עמודים ושברי שער מפואר המתוארך לימי בית שני.[5] מקרה זה היה ביטוי נוסף להתנהלות שיטתית של הרס, מחיקה והסתרה של סממנים וממצאים קדומים המעידים על היסטוריה יהודית במתחם הר הבית.
בעת חפירת הבור הגדול בחזית אורוות שלמה התקשורת המרכזית לא ייחסה חשיבות רבה למקרה, לאחר שמספר ארכאולוגים טענו שלא מדובר בהרס עתיקות משמעותי. אך שני סטודנטים לארכאולוגיה (יצחק צויג וארן ירדני) מאוניברסיטת בר־אילן יחד עם קבוצת מתנדבים ערכו סקר בשפכי העפר וגילו בו ממצאים ארכאולוגיים רבים. מכיוון שפעלו ללא רישיון חפירה מטעם רשות העתיקות, עוכב צויג לחקירה במשטרה והדבר זכה לפרסום נרחב בכלי התקשורת. בעקבות זאת התכנסה השדולה הארכאולוגית בכנסת על מנת לקיים דיון מיוחד במקרה. עו"ד ישראל כספי ששמע את הסיפור בכלי התקשורת נזעק והחליט להרתם לעניין.[6] בכינוס של השדולה הארכאולוגית בכנסת נפגש כספי עם יצחק צויג, ד"ר אילת מזר וח"כ יורי שטרן, ושם הוחלט על הקמתו של ועד ציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית והחתמת אישי ציבור רבים על עצומה הקוראת לממשלת ישראל לעצור את הרס העתיקות בהר הבית. על העצומה חתמו כ־82 חברי כנסת, סופרים, ראש ערים, שופטים (בדימוס) ואלופים (במילואים) מכל הקשר הפוליטית הישראלית.[7] ניתן לומר שמאז ראשית הציונות לא היה מסמך פוליטי בנושא כה רגיש שהיה עליו קונצנזוס כה רחב.
כך לנוכח אוזלת היד של הרשויות, הוקם בראשית שנת 2000 "הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית". עם חברי הוועד נמנים ארכאולוגים בכירים רבים, בהם יו"ר המועצה הארכאולוגית ונשיא החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, משפטנים, בהם גם נשיאי בית המשפט העליון בדימוס ומבקרת המדינה לשעבר, אנשי רוח ואישי ציבור ואנשי ביטחון בכירים.
הוועד פועל במטרה למנוע פגיעה במעמדו ההיסטורי והארכאולוגי של מתחם הר הבית, מפני שמשמעותה היא פגיעה בתרבות העולמית בכלל ובמורשת היהודית בפרט. מאחר שהווקף והתנועה האסלאמית מבצעים את הרס העתיקות ומשנים את אופיו ההיסטורי של המתחם העתיק תוך הפרה בוטה של חוק העתיקות תשל"ח-1978 וחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965, ולפיכך דורש הוועד להורות למשטרת ישראל לאכוף את חוקי העתיקות, התכנון והבנייה בהר הבית, לערוך סיורים שוטפים בתדירות גבוהה, כל יום, בכל חלקי הר הבית, ולמנוע ולסכל כל פעולה בלתי חוקית המתבצעת במקום, כמקובל בכל שאר אתרי העתיקות בארץ. כמו כן דורשים לפתוח באופן מלא וחופשי את כל מתחם הר הבית לביקור וסיקור שוטף של התקשורת הישראלית והבינלאומית; דבר זה, הנמנע כעת, הוא הפרה בוטה של חופש העיתונות והמידע במדינה דמוקרטית ושלילת זכות הציבור לדעת, ללא כל בסיס חוקי. סגירת ההר לתקשורת מאפשרת לווקף להסתיר את הפשעים הארכאולוגיים והעבירות שהוא מבצע על ההר מעיני הציבור בישראל וכלל העולם התרבותי. ולבסוף, דרישה לפיקוח קבוע, שוטף יומיומי ואמיתי בכל חלקי הר הבית של רשות העתיקות, שתפקידה להגן ולשמור על העתיקות בכל מקום ועל אחת כמה וכמה במקום בעל חשיבות היסטורית וארכאולוגית כמו הר הבית.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.