Loading AI tools
מועצה מקומית דרוזית בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כִּסְרַא-סֻמֵיעְ (בערבית: كسرى-سميع) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בגליל העליון השוכנת בגובה שבין 590- 760 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1990.
פסל ברונזה (1997) של סולטאן אל-אטרש במרכז כסרא | |||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | كسرى-سميع | ||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | יאסר גדבאן | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 624 מטר | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 9,478 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 180 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.0% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.01 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 667 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 182 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 14,200 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 104 | ||||||||||||||||||||||||
32°58′12″N 35°18′16″E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
3 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 204 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3767 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 193 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל כסרא-סמיע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
אתר המועצה |
הכפרים כסרא וסמיע הם כפרי דרוזים מבודדים במרכז הגליל העליון ממערב לפקיעין על כביש 854.
שני היישובים בנויים על גרעיני כפר עתיקים.[6]
בגלל המיסוי הכבד שהונהג בימי השלטון העות'מאני, כשליש מאדמות כסרא היה רשום על שמות של אנשים עם קשרים שלטוניים שדאגו לתשלום המס. מכיוון שהאזור הררי, חלקים נכבדים מהקרקעות סביב הכפר עובדו רק לעיתים או שימשו למרעה.
במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בכסרא 250 תושבים, כולם דרוזים. בכפר סמיע נמנו 4 מוסלמים, 24 נוצרים ו-143 דרוזים[7].
במהלך מלחמת העצמאות היו הכפרים באזור שבשליטת צבא ההצלה, אולם נטייתם הייתה שלא לשתף פעולה עם צבא ההצלה בהתאם למדיניות הדרוזית שהותוותה מג'וליס, שהיה תחת השפעה ישראלית[8].
הכפרים עלו לתודעה הציבורית בינואר 1964 כאשר מגפת חצבת תקפה מאות ילדים בכסרא והביאה למותם של מספר תינוקות בכסרא וביאנוח, אשר בגלל מזג האוויר והעדר כבישי גישה לא הצליחו להגיע אליהם צוותים רפואיים[9]. בעקבות זאת שלח משרד הבריאות ציוד חירום ורופאים[10] והוחל בסלילת כביש גישה בסיוע חיילי יחידת המיעוטים[11]. הכביש הסלול נקרא בידי התושבים "כביש החצבת", ובמקביל אליו הותקנו עמודי טלפון שחיברו את הכפר לראשונה לרשת הטלפון[12]. בשנת 1971 נסתיימה סלילת כבישים פנימיים בתוך הכפרים, והחל תכנון של חיבור הכפרים לרשת החשמל הארצית.[13]
במשך שנים רבות התנהלו הכפרים ללא רשות מוניציפלית. משרד הפנים סירב להקים בכפרים מועצות מקומיות בגלל מיעוט התושבים. הצעה לכלול את הכפרים במועצה אזורית מעלה הגליל נדחתה על ידי התושבים כי לא רצו להיות מיעוט במועצה יהודית[14]. בשנת 1968 הוקמה מועצה אזורית מרכז הגליל והכפרים כסרא וסמיע צורפו אליה. בשנת 1990 פורקה המועצה האזורית, וכסרא וסמיע היו יחד למועצה מקומית.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה מדינת ישראל ברישום הקרקעות וחלק נכבד מהקרקעות שאנשי כסרא טענו לבעלות עליהן נרשם כאדמות מדינה. בשנת 1975 יצאו תושבי הכפר בהמוניהם למנוע עיבוד האדמות על ידי יהודים. לטענת הדרוזים, מתוך 11,200 דונם של הכפר, 5,005 הוגדרו אדמות טרשים, 4,260 דונם הוגדרו אדמות נפקדים, ו-1,209 הוגדרו אדמות מדינה, כך שלתושבים נותרו רק 365 דונם. פניות התושבים הביאו להתערבות של ראש הממשלה יצחק רבין, ובעקבות זאת נרשמו כל האדמות המעובדות כאדמות הכפר, והבעלות על שאר האדמות נקבעה למשא ומתן עתידי.[15]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים בכסרא-סמיע 9,478 תושבים (מקום 180 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.0%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 91.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,605 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[16]
המועצה המקומית כסרא סמיע מקיימת מדי שנה "פסטיבל ענף הזית" בחודש נובמבר.[6]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.