Loading AI tools
מבצע צבאי ימי רב-לאומי נגד החות'ים בים האדום מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע שומר השגשוג (באנגלית: Operation Prosperity Guardian) הוא שמן של פעולות צבאיות המבוצעות על ידי קואליציה צבאית המשלבת כוחות של חילות ים מ-20 מדינות בהובלת ארצות הברית, שהוקמה בדצמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, במטרה לאבטח ספינות מסחריות הנעות בנתיב השיט בים האדום ובמפרץ עדן מפני ניסיונות תקיפה של החות'ים במסגרת מעורבותם במלחמה.[3] הטרור החות'י בחסות איראן התפתח למשבר בים סוף שפגע בסחר הימי העולמי והביא לתקיפות נגד החות'ים מצד ארצות הברית והממלכה המאוחדת.
מפת תקיפות החות'ים על ספינות להן קשר עם לישראל לכאורה | |||||||||
מערכה: מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל | |||||||||
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל, מלחמת האזרחים בתימן | |||||||||
תאריכים | 18 בדצמבר 2023 – מתמשך (281 ימים) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | ים סוף, מפרץ עדן ומפרץ אילת | ||||||||
עילה | תקיפת אוניות בים האדום על ידי החות'ים | ||||||||
תוצאה | תקיפת ספינות סוחר בים סוף נמשכת, ארצות הברית והממלכה המאוחדת מסכלות איומים, תנועת הסחר בים האדום שירדה בדצמבר 2023 למחצית לא התאוששה | ||||||||
|
על הקמת הקואליציה הודיע מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, בביקורו בישראל ב-18 בדצמבר 2023.[4][5]
ארצות הברית הזמינה מדינות להצטרף לקואליציה, בריטניה הצטרפה ופועלת באופן אקטיבי ליירוט איומים על אוניות. מדינות אחרות לא הצטרפו, או הצטרפו בצורה סמלית. צרפת לא הצטרפה והיא פועלת בים סוף להגנת אוניות סוחר השטות תחת דגל צרפת. הודו מחזיקה כוחות נגד פירטים בים סוף, בים הערבי ובמפרץ עדן, אך היא לא הצטרפה לקואליציה, וחיל הים שלה מסייע להצלת אוניות שנפגעו[6][7]. אוסטרליה החליטה לא להצטרף, גם משום שאין לה אינטרס מובהק בנתיב הסחר בים סוף[8]. דנמרק שלחה לים האדום פריגטה בינואר 2024, במרץ היא הוחזרה בגלל כשל במערכת ההגנה שלה[9][10].
בפועל פועלות בים סוף ארצות הברית ובריטניה.
המורדים החות'ים הם ארגון טרור אסלאמי שהשתלטו על צפון-מערב תימן (וחלק גדול מקו החוף של ים סוף הכולל נמלים חשובים) במהלך מלחמת האזרחים שהחלה בשנת 2015. החל משנת 2023 הארגון ממומן ומחומש על ידי איראן, והוא משמש לה פרוקסי במלחמותיה באזור. נגדם ניצבת ממשלת תימן הממלכתית, הנתמכת על ידי קואליציה בהנהגת ערב הסעודית, וחברות בה קטר, איחוד האמירויות הערביות ומדינות נוספות.
ב-14 בנובמבר 2023, במסגרת התנגדותם לפעולות ישראל בעזה איימו כי בכוונתם לפגוע ולמנוע את כניסתן של ספינות תובלה ישראליות ולא ישראליות לים סוף. הם הכריזו על הטלת מצור ימי על חופי אילת והחלו לתקוף אוניות סוחר בבאב אל-מנדב, שלטענתם היו בבעלות ישראלית או מיועדות לעגון בישראל, אך במציאות הספינות שהותקפו היו אוניות משא בין-לאומיות. בפועל, גם ספינות שלא קשורות לישראל הותקפו, ונכון לאמצע דצמבר 2023, יותר מ-20 ספינות דיווחו על תקריות מסוג זה. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", אוניית ביון איראנית שפועלת בים האדום מאתרת ספינות עבור החות'ים ומספקת שירותי מכ"ם כדי להכווין טילים וכטב"מים עליהן. ארצות הברית ביקשה מישראל שלא לתקוף אותה בעצמה כדי למנוע מלחמה אזורית כוללת.[11]
ריבוי התקריות גרם לכך שחברות ספנות מרכזיות הודיעו שלא יעברו דרך ים סוף, והפנו את האוניות להפלגה דרך כף התקווה הטובה בדרום אפריקה, דבר שהאריך את משך ההפלגה בשבועיים, ייקר משמעותית את עלות ההפלגה, ופגע בכלכלת מצרים. בין החברות שהודיעו על כך שיימנעו משיט בים האדום נמנים מארסק ותאגיד הנפט BP.[12] גם מחיר הביטוח לאוניות שעוברות בים סוף עלה בחדות מתחילת ההתקפות.[13]
לפי ההודעה הראשונית של ארצות הברית, יטלו חלק בקואליציה: בחריין, בריטניה, קנדה, צרפת, איטליה, הולנד, נורווגיה, דנמרק, סיישל, ספרד וארצות הברית.[14] ארצות הברית מסרה שהכוח ייבנה על בסיס "כוח 153" שהוצב ב-2022 בים סוף למלחמה נגד פיראטים.[15] ב-23 בדצמבר פורסם כי צרפת, ספרד ואיטליה פרשו מהקואליציה שארצות הברית גיבשה אל מול החות'ים. הולנד, נורווגיה ודנמרק מסרבות לשלוח את ספינות המלחמה שלהן לאזור ומסתפקות בלשלוח מס' קצינים למרכז הפיקוד האמריקאי בבחריין.[16] ארצות הברית פנתה לכמה מבנות בריתה העיקריות במטרה לגייסן לקואליציה אך רובן לא הצטרפו אליה.
ארצות הברית לא הצליחה לצרף לקואליציה את המדינות הערביות[23] מצרים, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות וקטר, למרות בקשותיו של בלינקן, היות שהן לא רצו להצטייר כמצדדות בישראל.
צי | כוחות |
---|---|
ארצות הברית | נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר (CVN-69)[18] |
המשחתת לאבון (DDG-58)[17] | |
המשחתת גרייבלי (DDG-107) | |
בריטניה | אה"מ דיימונד (D34)[19] |
יוון | פריגטה[24] |
דנמרק | פריגטה[25] |
החות'ים נתמכים, ממומנים, מאומנים ומחומשים כחלק מציר ההתנגדות על ידי איראן, שמספקת להם טילים מסוגים שונים - בהם טילים בליסטיים, טילי שיוט וטילים נגד ספינות - וכן כלי טיס בלתי מאוישים כולל כטב"מים מתאבדים.
את עיקר התקיפות מבצעים המורדים החות'ים כאשר עליהם מפקחים פעילי חזבאללה המקבלים פקודות מאיראן. איראן מכווינה את ההתקפות באמצעות משמרות המהפכה האסלאמית והציבה פעילים ויועצים צבאיים בתימן. בביצוע התקיפות מסייעים לחות'ים חזבאללה ופעילי מיליציות פרו-איראניות, בין השאר מעיראק.[2]
למרות הקמת הקואליציה הבין-לאומית לליווי ספינות הסוחר בים סוף, כוחות קואליציית שומר השגשוג לא השתתפו בתקיפות ומכות מנע נגד החות'ים, למעט מובילות הקואליציה ארצות הברית והממלכה המאוחדת, שנשאו לבדן בעול ההתקפי של הלחימה.
ב-12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במהלך צבאי התקפי נגד החות'ים בתקיפה של עשרות מטרות בבירה צנעא, כולל שדה התעופה, וכן בחודיידה ובערים נוספות.[26][27] בימים שלאחר כן ביצעו כוחות הקואליציה תקיפות נוספות נגד החות'ים בתימן. בתקיפות הושמדו מתקני מכ"ם וטילים נגד ספינות שהיו מוכנים לשיגור.
ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ואל-חודיידה שכונתה "מבצע קשת פוסידון". התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טילי טומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים.[28] תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע.
עם התמשכות המשבר, התמעטה תדירות ועצימות התקיפות נגד החות'ים. לפירוט חלק מהתקיפות ראו: המשבר בים סוף (אנ'). נכון לסוף יוני 2024 בתקיפות אלו נהרגו כ-40 עד 200 חות'ים ונפגעו כלי שיט בלתי מאוישים, כטב"מים וטילים מסוגים שונים של החות'ים.
בים סוף ובמפרץ עדן נמצאות מספר התארגנויות הגנה נוספות, ובהן:
ארגון הכוחות הימיים המשולבים (Combined Maritime Forces), המיועד להגן מפני פיראטים וטרור, פועל מ-2002 תחת צי ארצות הברית, וחברות בו 39 מדינות.
מבצע אטלנטה (Operation Atalanta) של האיחוד האירופי פועל להגנה מפני פיראטים. מטה הארגון הוא בספרד.[29]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.