שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ממשלת ישראל השלישית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ממשלת ישראל השלישית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-8 באוקטובר 1951 עד 24 בדצמבר 1952, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.
Remove ads
תוצאות הבחירות לכנסת השנייה

Remove ads
הקמת הממשלה
סכם
פרספקטיבה
אחרי הבחירות, בן-גוריון ניסה לפנות אל מפ"ם, אל הציונים הכלליים, אל הפרוגרסיבים ואל המפלגות הדתיות כדי להקים ממשלה רחבה ככל האפשר. במהלך המשא-ומתן הקואליציוני לא הצליח בן-גוריון לרצות את מפ"ם על רקע נאמנותה של זו לברית המועצות. המשא ומתן עם הציונים הכלליים לא צלח לאחר שבן-גוריון לא הסכים להקל את משטר הצנע, ולאחר שלא הסכים לתת להם את תיק המסחר והתעשייה (אלא רק את תיק התעשייה). בעקבות כך, הואשמו הציונים הכלליים באופורטוניזם, ובכך שהסיבה היחידה שלא הצטרפו לממשלה היא שהם לא קיבלו "עוד חצי תיק". הפרוגרסיביים, לעומת זאת, לא רצו לשבת בממשלה כשהציונים הכלליים ישבו באופוזיציה כדי למנוע מעבר של תומכיהם אל הציונים הכלליים.
בסופו של דבר, הסכים בן-גוריון לוויתורים מפליגים למפלגות הדתיות בתמורה לתמיכה בממשלתו. סך הכול נמנו 65 חברים מקרב מפלגות הקואליציה, והכנסת הצביעה אמון בממשלה ברוב של 56 חברים בעד מול 40 נגד.[1] תנועת החרות ביקרה את העובדה ש-5 מחברי הכנסת שתמכו בממשלה היו מסיעות הלוויין הערביות של מפא"י, ולכן לממשלה לא היה "רוב יהודי".[2]
7 שרים חדשים כיהנו בממשלה זו ו-9 שכיהנו גם בממשלה הקודמת. הממשיכים היו: בן-גוריון, קפלן, שפירא, שרת, יוסף, שטרית, לוין, מאיר ולבון.
השרים החדשים היו: לוי אשכול, יוסף בורג, בן-ציון דינור, חיים כהן, מרדכי נורוק, פרץ נפתלי, דוד צבי פנקס. שניים מתוכם: דינור וכהן לא היו חברי כנסת.
שני שרים: קפלן ופנקס נפטרו במהלך כהונת הממשלה. שר אחד, לוין, התפטר.
Remove ads
ציוני דרך ומדיניות
מדיניות כלכלית
ערך מורחב – המדיניות הכלכלית החדשה (ישראל 1952)
הממשלה הייתה צריכה להתמודד עם משבר כלכלי חריף שהתבטא בהדלדלות יתרות המט"ח. במהלך כהונת הממשלה התמוטטה לחלוטין מדיניות הקיצוב כתוצאה מהמירמור הגדול של הציבור ממנה. לכן, שר האוצר אליעזר קפלן החליט להנהיג את המדיניות הכלכלית החדשה, שבין מרכיביה היו משא ומתן על הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה, בקשת סיוע מארצות הברית, ומכירת איגרות חוב של המדינה במדינות העולם.
סיום כהונת הממשלה
ב-23 בספטמבר 1952 עזבו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל את הקואליציה בגלל התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל ולמעשה השאירו את הקואליציה עם 60 חברי כנסת בלבד.[3] בגלל ויכוח על החינוך הדתי התפטר בן-גוריון ב-19 בדצמבר 1952.
סיעות הקואליציה
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 65 ח"כים לפני פרישת סיעת אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל (8 באוקטובר 1951 - 18 בספטמבר 1952).
- 60 ח"כים לאחר פרישתה (18 בספטמבר 1952 - 24 בדצמבר 1952).
Remove ads
הרכב הממשלה
סכם
פרספקטיבה
הממשלה מנתה 13 שרים בעת השבעתה. ביוני 1952 עלה מספר השרים ל-14 עם מינוי חיים כהן לשר המשפטים, אך חזרה ל-13 שרים בעקבות התפטרות יצחק מאיר לוין.
מפא"י | הפועל המזרחי | אגודת ישראל | המזרחי | פועלי אגודת ישראל | |||||
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה |
חילופי שרים
Remove ads
קישורים חיצוניים
- ממשלת ישראל השלישית באתר משרד ראש הממשלה
- ממשלת ישראל השלישית באתר הכנסת
חברי ממשלת ישראל השלישית, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1951
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads