שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
סכסוך ישראל-חזבאללה ממלחמת לבנון השנייה עד מלחמת חרבות ברזל
סכסוך צבאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בין מלחמת לבנון השנייה ועד מלחמת חרבות ברזל התקיים סכסוך בעצימות נמוכה בין ישראל לחזבאללה.
שלביו המאוחרים של הסכסוך השתלבו בסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. ארגון חזבאללה, שרואה עצמו כמגינה של לבנון, תובע מישראל להשיב את חוות שבעא, את שבעת הכפרים ואת צפון הכפר עג'ר לריבונות לבנונית.
בסכסוך מעורבים גם פטרוניו של חזבאללה, סוריה ואיראן, וכן ארגוני טרור שונים בסוריה ולבנון, בהם ארגוני טרור פלסטיניים.
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
ערכים מורחבים – יחסי ישראל–לבנון, מלחמת לבנון השנייה
העימותים בין ישראל ובין מיליציות וארגוני טרור הפועלים בדרום לבנון החלו בשנות השבעים, במקביל להתערערות הסדר הפנימי בלבנון ומלחמת האזרחים הלבנונית, לצד גירוש ארגוני האש"ף מירדן בספטמבר השחור. צה"ל ביצע פשיטות מעבר לגבול ישראל–לבנון בשנים הללו, וב־1982 התבססו כוחותיו בלבנון כחלק ממלחמת לבנון הראשונה, כשב־1985 הוגדרה רצועת הביטחון בשליטת צה"ל וצד"ל, מיליציה לבנונית פרו־ישראלית שתחת חסותו. במאי 2000 נסוגו כוחות צה"ל משטחי לבנון לקו הכחול, קו הגבול הבין־לאומי. לאחר הנסיגה התפרסו כוחות חזבאללה בדרום לבנון ועל הגבול הבין-לאומי וביסס בה את שליטתו בבניית בונקרים ובצבירת נשק רב.
בבוקר 12 ביולי 2006 פתח ארגון חזבאללה בהפגזת יישובי הצפון כפעולת הסחה. באותו זמן סמוך למוצב ליבנה באזור זרעית תקפה חוליית חזבאללה בטילי נ"ט שני כלי רכב צבאיים שהיו בסיור על קו הגבול והרגה שלושה חיילי צה"ל. מייד לאחר מכן פרצה חוליית חזבאללה נוספת את גדר המערכת, חדרה לשטח ישראל וחטפה שני חיילי מילואים מחטיבה 5 של צה"ל, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, ונסוגה איתם לשטח לבנון. חוליה נוספת חמושה בנשק קל ובמכונות ירייה גיבתה את החוטפים.[1] אירוע זה פתח את מלחמת לבנון השנייה.
בתחילת המלחמה הצהיר ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט שאחת ממטרותיה היא להשיב את כושר ההרתעה של ישראל ולשבור את המיתוס סביב הצלחת חזבאללה בשנת 2000 בגרימת הנסיגה הישראלית מלבנון. למבצע היו מטרות נוספות בהן שחרור שני החיילים החטופים, הפסקת אש מוחלטת, פריסת צבא לבנון בכל שטח דרום לבנון והוצאת חזבאללה מאזור דרום לבנון.
ב־12 באוגוסט קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1701 הקוראת להפסקת אש בין הצדדים וזו נכנסה לתוקפה ב־14 באוגוסט. למרות זאת, מספר תקריות אש בין צה"ל לחזבאללה אירעו לאחר מכן. אחרי הפסקת האש התמקד צה"ל בעיקר בפעולות חישוף והשמדה של מערכות של מנהרות ובונקרים של חזבאללה ליד הגבול. ב־16 באוגוסט החלו כוחות יוניפי"ל להיכנס לשטח שצה"ל שהה בו, ובמקביל לפריסת כוחות יוניפי"ל וכוחות צבא לבנון, שלא פעלו למניעת תקריות עם חזבאללה, התבצעה היערכות מדורגת של כוחות צה"ל. ב־1 באוקטובר יצאו כל כוחות צה"ל מלבנון למעט חלקו הצפוני של הכפר ע'ג'ר.[2]
ביצועי צה"ל במלחמת לבנון השנייה נתפסו כחלשים והביאו להתפטרות הרמטכ"ל דן חלוץ, שר הביטחון עמיר פרץ וקצינים בכירים בצה"ל, בהם אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה הצפונית, שנמצא אחראי לכשל החטיפה. כמו כן, ישנה ביקורת מצד היסטוריונים צבאיים, עיתונאים, אישי ציבור וקצינים בכירים, הטוענים כי המלחמה לא התנהלה כראוי וכי ישראל לא השיגה את מטרותיה. הציבור הישראלי, אף שתמך ברובו הגדול ביציאה למלחמה, לא הסתפק בתוצאותיה. כתוצאה מכך, קמה מחאה עממית נרחבת שדרשה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את המחדלים. בעקבות כך הוקמה ועדת וינוגרד, ועדת בדיקה ממשלתית בראשותו של השופט בדימוס אליהו וינוגרד, שהגישה את הדו"ח הסופי שלה בסוף ינואר 2007. ועדת וינוגרד ציינה כי לצד היכולות המרשימות שהפגינו חיל האוויר והמודיעין, התגלו כשלים חמורים הן בתחום הצבאי והן בתחום הממשלתי. לצד התוצאות המיידיות היו למלחמה תוצאות ארוכות טווח, כגון התגברות המעורבות הבין-לאומית בלבנון. בנוסף, חזבאללה שיקם את תשתיותיו שנפגעו. ישנן טענות שמעמדו של חזבאללה נפגע כתוצאה מהמלחמה, לצד חוקרים אחרים שטוענים שהארגון התחזק כתוצאה מהמלחמה. לפי החלטת האו"ם צבא לבנון התפרס בתוך דרום לבנון וחזבאללה נדחק צפונה. הפגיעה בכלכלה הלבנונית, שנחשבה לכלכלה פגועת מלחמה, טרם שוקמה, לעומת כלכלת ישראל שהצליחה להשתקם מהר מנזקי המלחמה ולהמשיך בצמיחה. החיילים, שבשמם יצאה ישראל למלחמה, לא שוחררו בעקבותיה ולא נכללו בהסדרי האו"ם לסיום הלחימה.
Remove ads
שלבים
סכם
פרספקטיבה
לאחר תום מלחמת לבנון השנייה שרר שקט יחסי בגבול ישראל–לבנון. תקריות בודדות התרחשו בשנים שלאחר מכן, ירי רקטות ארטילריות ביוני 2007 לעבר קריית שמונה וירי נוסף בינואר 2008 לעבר שלומי.
במהלך מבצע עופרת יצוקה, בשנת 2009, התרחשו שתי תקריות ירי רקטות מלבנון לעבר ישראל, ב-8 בינואר לעבר הגליל המערבי[3] וב-14 בינואר לעבר אצבע הגליל[4] על ידי ארגון פלסטיני, שהזדהה כסניף לבנוני של חמאס, מספר רקטות בכל פעם, שגרמו למספר פצועים. בשני המקרים צה"ל הגיב בירי ארטילריה נקודתי לעבר אזור השיגור,[5] ממשלת לבנון גינתה את משגרי הרקטות[6] וחזבאללה, שהתנער מאחריות, למעשה, יצר תנאים בשטח שאיפשרו את הירי שלהם.[7]
בתקופה זו עשתה ישראל מספר מבצעים לסיכול העברת תחמושת לידי חזבאללה, בהם מבצע ארבעת המינים, בה נתפסה אוניית סוחר שנשאה נשק אירני לחזבאללה בידי חיל הים.
כרונולוגיה עד תחילת מלחמת האזרחים בסוריה
מקרא: דגל א' 
דגל ב' צד א' תקף את צד ב'.
2007
17 ביוני - ירי רקטות ארטילריות מלבנון על קריית שמונה.[8]
2008
- 8 בינואר - שתי רקטות ארטילריות נורו מלבנון אל עבר שלומי.[9]
12 בפברואר - עימאד מורנייה, מנהיג הזרוע הצבאית של חזבאללה, נהרג בפיצוץ בדמשק, בירת סוריה. חזבאללה ומקורות זרים ייחסו את ההתנקשות ל"מוסד".- 16 ביולי - מתבצעת עסקת החלפה, בה מוחזרים לישראל גופות החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר, בתמורה למחבל הדרוזי סמיר קונטאר, ארבעה אסירים לבנונים ו-197 גופות של אנשי חזבאללה.
2009
- 8 בינואר: ירי רקטות לעבר הגליל המערבי[3] (וב-14 בינואר: ירי רקטות לעבר אצבע הגליל[4]) על ידי ארגון פלסטיני, שהזדהה כסניף לבנוני של חמאס, מספר רקטות בכל פעם, שגרמו למספר פצועים.
- 29 באוקטובר - ירי רקטות ארטילריות מלבנון אל עבר אצבע הגליל.[10]
- 4 בנובמבר - מבצע ארבעת המינים: חיל הים הישראלי לכד אונייה שעשתה דרכה לסוריה ועליה מטעני נשק רבים, שלפי מערכת הביטחון נשלחו מאיראן והיו מיועדים לחזבאללה.
2010
- 3 באוגוסט - כוחות צבא לבנון פתחו באש צלפים על חיילי צה"ל בגבול ישראל-לבנון, ליד משגב עם, הרגו את סא"ל דב הררי, מפקד גדוד חי"ר בעוצבת חירם ופצעו קשה קצין נוסף.[11] בתגובה תקף צה"ל באש טנקים ארטילריה ומסוקי קרב של חיל האוויר את מפקדת הגדוד של צבא לבנון, והשמיד תשתיות ורכבי צבא. כתוצאה מתקיפת צה"ל נהרגו 4 לבנונים, מהם 3 חיילי צבא לבנון.[12]
Remove ads
מלחמת האזרחים בסוריה
סכם
פרספקטיבה
- ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסוריה
תיאור כללי
מלחמת האזרחים בסוריה היא סכסוך מתמשך שפרץ בסוריה בין כוחות הנאמנים לממשלת הבעת' בראשות הנשיא בשאר אל-אסד ובין אלה המבקשים להדיחה, ועם הזמן התרחב עם כניסת הכורדים, הג'יהאדיסטים, כוחות המזוהים עם ארגון הטרור המדינה האסלאמית ומדינות זרות למערכה. הסכסוך החל ב-15 במרץ 2011, כנחשול של הפגנות ומחאות בכל רחבי סוריה, שהיוו חלק מגל ההתקוממויות בארצות ערב. עם הזמן התפתחו ההפגנות להתקוממות עממית, למרידה ולמלחמת אזרחים, המאופיינת בקרבות קשים, פיגועי התאבדות, התערבויות חיצוניות, זליגות למדינות שכנות, שימוש בנשק קונבנציונלי ובנשק בלתי קונבנציונלי, מעשי טבח, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, אלימות עדתית, משבר פליטים ועוד.
תחילת שנת 2012 התאפיינה בהתערבויות חיצוניות במלחמה בסוריה: אסד הסתייע בכוחות שיעים, כגון משמרות המהפכה האסלאמית מאיראן וחזבאללה מלבנון, ונהנה מתמיכה בין-לאומית של רוסיה וסין. לעומת זאת, מורדי האופוזיציה המתונה נתמכו צבאית על ידי מדינות סוניות כגון ערב הסעודית וקטר, וקיבלו תמיכה בין-לאומית ממדינות המערב. ארגוני ג'יהאד סונים, כגון ג'בהת א-נוסרה נוסדו בתחילת המלחמה ונכנסו ללחימה מול כוחות אסד. בתחילת שנת 2013 החלו להופיע סימנים של קרעים פנימיים בין הצבא הסורי החופשי, הנחשב למתון יחסית, לבין חלק מארגוני הג'יהאד, שדוגלים באסלאם הקיצוני.[13] בראש הארגונים הללו בלט ארגון המדינה האסלאמית, שבתחילה היה חלק מאל־קאעדה, עד אשר בעקבות מאבקיו עם ג'בהת א-נוסרה, הסניף הרשמי של אל־קאעדה בסוריה, וביולי 2014 הכריז על הקמת ח'ליפות אסלאמית בשטחים הנרחבים שכבש בסוריה ובעיראק.
על פי ההערכות של הארגון הסורי לזכויות אדם, נכון ל-7 במאי 2016, נהרגו במהלך המלחמה כ-500,000 בני אדם, מחציתם אזרחים. 2 מיליון איש נפצעו וכמעט 6 מיליון איש ברחו מהמדינה לטורקיה, לירדן, לעיראק וללבנון והם מוגדרים פליטים. בין ההרוגים כ-20,000 מורדים סורים, מעל 45,000 חיילים מצבא סוריה, יותר מ-3,000 לוחמי מיליציות שיעיות מעיראק ומאיראן, כולל לפחות 640 מחזבאללה, וכ-10,000 לוחמי ג'יהאד זרים, שלחמו בשורות ארגונים סוניים קיצוניים בהם ג'בהת א-נוסרה והמדינה האסלאמית.[14]
השפעות מלחמת האזרחים על חזבאללה
- ערך מורחב – זליגת מלחמת האזרחים בסוריה ללבנון
בזמן מלחמת האזרחים בסוריה נשלחו אלפי לוחמי חזבאללה לסייע לנשיא סוריה, בשאר אל-אסד.[15] חזבאללה שמר על קשר הדוק עם המשטר הסורי, ייעץ לבכיריו, החזיק בבסיסים ובמחסני נשק בשטח סוריה, ואף השתתף בפועל בלחימה לצד חייליו של אסד.[16] במחצית הראשונה של שנת 2013 התנהלו מספר קרבות בחומס ובקוסייר בהם השתתפו לוחמי חזבאללה בגלוי, ואף ספגו אבדות כבדות (כמאתיים הרוגים), בהם מספר בכירים מהארגון, ובראשם: עלי שביב, ראש אגף המבצעים בארגון (מחליפו של עימאד מורנייה).[17][18] המורדים תקפו בתגובה את רובע הדאחיה בביירות בשתי רקטות.[19] ואף איימו על חזבאללה שאם לא ייסוג מסוריה, הם יתקפו אותו בלבנון.[20] ביוני 2013 היו מספר עימותים בין תומכי סוריה לתומכי חזבאללה בלבנון. העימות הגדול שבהם התרחש בצידון. מיליציה סונית בהנהגתו של השייח אחמד אל אסיר תקפה את חיילי צבא לבנון ובעימות שהתפתח נהרגו עשרות אנשים משני הצדדים.[21] המורדים גם תקפו את חזבאללה ומפעיליו בשרשרת של פיגועי תופת. בין יולי 2013 לינואר 2014 התרחשו חמישה פיגועי טרור שגבו קורבנות בנפש, ארבעה באזור הדאחיה ואחד נגד שגרירות איראן בביירות, שבו נהרגו 25 בני אדם, בהם נספח התרבות של שגרירות איראן.[22] כמו כן, נורה למוות בכיר חזבאללה, חסאן א-לקיס. בעקבות ההתרחשויות הללו הוציא חזבאללה את בכיריו מאזור הדאחיה.
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה בוצעו מספר תקיפות אוויריות שיוחסו לישראל נגד משלוחי נשק מסוריה שיועדו לחזבאללה ונגד בכירים בארגון ששהו בסוריה, בהן תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק בינואר 2013, תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק במאי אותה שנה, תקיפת שיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ בפברואר 2014, ותקיפה אווירית בגבול ישראל-סוריה בינואר 2015 שבה נהרגו הגנרל האיראני עלי אללה דאדי וג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד מורנייה. בתגובה לתקיפה האחרונה ירה חזבאללה טילי נ"ט על שיירת כלי רכב של צה"ל סמוך לכפר ע'ג'ר. מהירי נהרגו שני חיילים מחטיבת גבעתי ו-7 נפצעו.[23] בנאום שנשא מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, הוא התייחס בהרחבה לתקיפה הישראלית ולתגובת חזבאללה.[24]
במהלך הלחימה בסוריה איבד חזבאללה אלפים מלוחמיו (לפי אחת ההערכות: כ-2,000 הרוגים וכ-5,000 פצועים, נכון לסוף שנת 2015).[25][26]
ב-13 במאי 2016 נהרג מוסטפא בדר א-דין, מפקד הזרוע הצבאית של חזבאללה.[27]
Remove ads
כרונולוגיה מ-2011 ועד מלחמת חרבות ברזל
סכם
פרספקטיבה
- ערך מורחב – ישראל במלחמת האזרחים בסוריה
מקרא: דגל א' דגל ב' צד א' תקף את צד ב'.
2011
- 29 בנובמבר - ארבע רקטות ארטילריות נורו לעבר אזור הצפון. צה"ל השיב באש תותחים לעבר מקורות הירי.[28]
2012
- בינואר ניסה חזבאללה לפגוע בתירים ישראליים בבנגקוק, ביולי ניסה חזבאללה לפגוע בתירים ישראליים בקפריסין. ב-18 ביולי ביצע חזבאללה פיגוע כנגד נופשים ישראליים בבורגאס בו נהרגו חמישה תירים ישראליים ונהג אוטובוס בולגרי ונפצעו 36 תיירים ישראליים ביניהם שלושה באורח קשה.[29]
- 23 באוגוסט - חזבאללה ערך תמרון לקראת כיבוש הגליל.[30]
2013
31 בינואר - תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק שבסוריה: בתקיפה המיוחסת לחיל האוויר הישראלי הופצצה שיירת נשק שהובילה טילי קרקע-אוויר מתקדמים מדגם SA-17 מסוריה לחזבאללה. בתקיפה נהרג הגנרל האיראני חסן שאטרי.- 25 באפריל - חיל האוויר הישראלי מיירט מזל"ט של ארגון החזבאללה מול חופי חיפה.[31]
5 במאי - תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק: מטוסים ישראלים תקפו משלוחי טילים מדגם פאתח 110 אשר נשלחו מאיראן ויועדו לחזבאללה. התקיפה בוצעה במספר מוקדים, הבולט שבהם נמל התעופה הבינלאומי של דמשק. בעקבות התקיפה איימה סוריה במלחמה.- 7 באוגוסט - ארבעה חיילי צה"ל נפצעו מפיצוץ מטען צד סמוך לגבול ישראל-לבנון.[32]
- 22 באוגוסט - ארבע רקטות ארטילריות נורו לעבר אזור הצפון, אחת מהן יורטה על ידי כיפת ברזל.[33]
- 15 בדצמבר - חייל צה"ל נורה למוות, על ידי חייל לבנוני, בעת שנסע ליד מוצב ראש הנקרה.[34]
2014
- 24 בפברואר - תקיפת שיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ: שיירת נשק שהעבירה טילים לחזבאללה ומספר בסיסים של חזבאללה הופצצו בגבול סוריה-לבנון בתקיפה שיוחסה לחיל האוויר הישראלי. בתקיפה נהרגו 4 מחבלים, בהם מפקד בחזבאללה.[35]
- 14 במרץ - מטען חבלה מופעל לעבר כוח צה"ל בגבול ישראל–לבנון.[36]
- 18 במרץ - מטען חבלה מתפוצץ לצד ג'יפ סיור צה"לי שסייר לאורך הגבול הסורי בצפון רמת הגולן. בפיצוץ נפגעו ארבעה חיילי צה"ל.[37]
- 19 במרץ - חיל האוויר הישראלי תוקף בסיסים של צבא סוריה, בתגובה להנחת מטעני חבלה בגבול ישראל-סוריה. בתקיפות נהרג חייל סורי ושבעה נפצעו.[38]
- 22 ביוני - רכב של קבלן מטעם משרד הביטחון נפגע מטיל נ"ט סמוך לגבול ישראל-סוריה. נער ישראלי נהרג ושלושה נפצעו.[39]
- 23 ביוני - בתגובה לפיגוע בגבול שבו נהרג נער, צה"ל תקף 9 עמדות של צבא סוריה באמצעות טילי תמוז ומטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי. לפי דיווחים בסוריה 10 חיילים סורים נהרגו בתקיפות.[40]
- 11 ביולי - 14 ביולי - ארבעה אירועים של ירי רקטות ארטילריות אל ישראל מלבנון.[41]
- 25 ביולי - ירי רקטות מלבנון לעבר ישראל, הרקטות נפלו בשטח לבנון.
27 באוגוסט - מורדים סוריים משתלטים על מעבר קוניטרה, שהוא מעבר הגבול הפעיל היחיד בין ישראל וסוריה. במהלך הקרב נפלו שתי פצצות מרגמה תועות בשטח ישראל, וכתוצאה מכך קצין צה"ל נפצע באורח בינוני.[42]- 23 בספטמבר - מערך ההגנה האווירית יירט באמצעות טיל MIM-104D פטריוט מטוס קרב סורי מדגם סוחוי Su-24 שחדר לשטח ישראל.[43]
- 7 באוקטובר - שני חיילי צה"ל מיחידת הס"פ של יהל"ם נפצעו בינוני מפיצוץ מטען צד באזור הר דב בגבול לבנון, חזבאללה לקח אחריות על הטמנת זירת המטענים.[44]
2015
- 18 בינואר - תקיפה אווירית בגבול ישראל-סוריה: כלי תקשורת זרים מדווחים שמסוקי קרב של חיל האוויר הישראלי שיגרו מספר טילים אל עבר חוליית טרור בגבול ישראל-סוריה. חזבאללה אישר שחוליה של לוחמיו הותקפה ואמר שבתקיפת צה"ל נהרגו מספר פעילי חזבאללה, בהם בכירים וכן ג'יהאד מורנייה בנו של המחבל עימאד מורנייה.[45] למחרת אישרה איראן שבין ההרוגים נמנה גם גנרל במשמרות המהפכה האסלאמית.[46]
- 27 בינואר - חזבאללה משגר 2 רקטות 107 מ"מ מסוריה אל עבר רמת הגולן. הרקטות נפלו בשטחים פתוחים וצה"ל השיב באש ארטילרית אל עבר המשגר.
- 28 בינואר - מארב בהר דב: שני חיילים נהרגים ועוד 7 נפצעים מירי טיל נ"ט על רכב סיור צבאי בהר דב[47]
- 25 באפריל - רשת אל-ג'זירה דיווחה כי חיל האוויר הישראלי הפציץ מאגרי טילי קרקע-קרקע בסוריה.[48]
- 26 באפריל - צה"ל הורג 4 מחבלים בגבול ישראל–סוריה אחרי שהללו חדרו לשטח ישראל במטרה להטמין מטעני חבלה.[49]
- 29 ביולי - כלי תקשורת בעולם הערבי מדווחים שבתקיפה של חיל האוויר הישראלי נהרגו 5 פעילי טרור בסוריה, מהם לפחות 2 פעילי חזבאללה. לפי ההערכות המחבלים היו בדרכם לביצוע פיגוע בגבול ישראל-סוריה.[50]
29 ביולי - דיווחים בסוריה על תקיפה ישראלית של מחסן נשק בדרום לבנון, 6 אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין נפצעו.- 20 באוגוסט - לראשונה משנת 1973 נורה מטח של 5 רקטות מסוריה לעבר הגליל, 2 נפילות באצבע הגליל, 2 ברמת הגולן, נפילה נוספת בסוריה. בשעות הערב צה"ל החל תקיפות מאסיביות מהאוויר ומהיבשה של עמדות צבא סוריה ברמת הגולן הסורית, הודעת דובר צה"ל: "חיל האוויר ויחידות שריון ותותחנים תקפו בשעות האחרונות 14 מטרות של המשטר הסורי במרכז רמת הגולן הסורית, בתגובה לירי תלול המסלול שבוצע אחה"צ". מהתקיפות הללו נהרגו 2 חיילים ממשטר אסד ועוד כ-7 פצועים. מדובר בתקיפה הישראלית הנרחבת ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים בחורף 1973.
21 באוגוסט - חיל האוויר הישראלי ביצע סיכול ממוקד נגד רכב ובו 4 או 5 מחבלים, כתוצאה מכך כל יושבי הרכב נהרגו. לדברי צה"ל מדובר בחוליה ששיגרה את הרקטות יום קודם לעבר הגליל והגולן.[51] כלי תקשורת בסוריה הודיעו שברכב ישבו אנשי הג'יהאד האסלאמי וחיילי משטר אסד ובהם קצין צבא בכיר.- 22 באוגוסט - דיווחים בעולם הערבי על תקיפה סורית כנגד חיל האוויר הישראלי, לטענתם צבא אסד שיגר טיל נ"מ לעבר מל"ט ישראלי, צה"ל לא התייחס לדווח זה. במקביל דווח על תקיפה ישראלית על תשתית חזבאללה בשטח סוריה סמוך לגבול עם לבנון, גם לדיווח זה לא התייחסו בצה"ל.
- 19 בדצמבר - בשעות הערב, לפי דיווחים ערביים חיל האוויר הישראלי תקף מתקן האזנה בדרום לבנון.[52]
- "" 19 בדצמבר - לפי דיווחים זרים, ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפה לילית בדמשק, שבה חוסלו לפחות 9 תומכי בשאר אל-אסד ואנשי חזבאללה, ביניהם רב-המחבלים סמיר קונטאר שהוביל את הפיגוע בנהריה בשנת 1979. בחזבאללה טענו שמדובר בתקיפה ישראלית.[53][54]
- 20 בדצמבר - מטח רקטות מלבנון נורה אל עבר הגליל המערבי, אזעקות נשמעו ביישובים רבים ביניהם נהריה, ראש הנקרה, שלומי. 3 רקטות התפוצצו באזור נהריה, בתגובה, צה"ל פתח בירי פגזים לעבר מקור הירי, כמה פעילי חזבאללה נפצעו, לפי ההערכות מדובר בארגון פלסטיני ששיגר את הרקטות.[55]
2016
- 4 בינואר – פיגוע משולב של חזבאללה נגד כוחות צה"ל באזור הר דב: מטען צד גדול הופעל אל עבר שני דחפורי D9 משוריינים. אין נפגעים לצה"ל. כוח של חיל התותחנים השיב בירי ארטילרי אל עבר שטח לבנון.[56]
- ? ב-12 במאי[57] 2016 נהרג מוסטפא בדר א-דין, ראש מנגנון החוץ של חזבאללה, בפיצוץ סמוך לנמל התעופה הבינלאומי של דמשק. בלבנון דיווחו שהפיצוץ אירע כתוצאה מטיל מונחה ששיגרה ישראל אך חזבאללה טען שהפיצוץ נגרם בהתקפה של מורדים סוריים.[58]
- 20 ביולי - בבוקר נורו מספר יריות מכיוון לבנון לעמדת צה"ל במטולה. חייל נפצע קל מהירי.[59] בערב, לפי דיווחים זרים, חיל האוויר הישראלי תקף מפקדה של חזבאללה באזור קוניטרה. מחבל אחד נהרג ועוד כמה נפצעו קשה.[60]
- 30 ביולי - סוכל פיגוע טרור של חזבאללה שבוצע בסיוע בני מיעוטים בעלי אזרחות ישראלית. בתאריך זה אותרו בגבול ישראל-לבנון חבילה ובה מספר מטעני חבלה תוצרת חזבאללה ואיראן. השב"כ ומשטרת ישראל פתחו בחקירה ובסופה עצרו חוליה של 6 מחבלים מערביי ישראל שהופעלו על ידי חזבאללה, ריגלו עבורו והיו אמורים לבצע את הפיגועים. מעצרם סיכל את הפיגוע וב-6 באוקטובר הוגש נגדם כתב אישום באשמת טרור.[61]
- 4 באוגוסט - לפי דיווחים זרים ישראל תקפה שיירה של חזבאללה בסוריה. השיירה הובילה אמצעי לחימה ומפקדים של חזבאללה.[62]
- 24 באוגוסט - לפי דיווחים זרים כלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקפו והשמידו מפקדה של חזבאללה סמוך להרי הקלמון שבסוריה.[63]
- 30 בנובמבר - לפי דיווחים בסוריה כלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקפו והשמידו שיירת נשק של חזבאללה ומחסן נשק בבסיס של צבא סוריה ליד דמשק.[64]
- "" 7 בדצמבר - מספר פיצוצים גדולים התרחשו במוצבים בשדה התעופה הצבאי אל-מזה ליד דמשק. רשת "אל-מיאדין" הלבנונית המזוהה עם חזבאללה טען שמקורם בהפצצה של חיל האוויר הישראלי ואילו גורמים בסוריה טענו שמדובר בשריפה שפרצה וגרמה לפיצוצי תחמושת.[65]
2017
- 22 בפברואר - כלי תקשורת ערביים מדווחים שחיל האוויר הישראלי תקף מספר מוצבים של צבא אסד ומשלוח נשק שיועד לחזבאללה מערבית לדמשק, סמוך לגבול סוריה-לבנון. צה"ל סירב להתייחס לפרסום ואילו חזבאללה הכחיש אותו.[66]
- 17 במרץ - מספר מטוסי של חיל האוויר הישראלי תקפו מטרות בשטח סוריה. צבא סוריה שיגר לעבר המטוסים התוקפים מספר טילי S-200 (נקראים גם SA-5), ואחד מהטילים הסורים יורט באזור בקעת הירדן על ידי מערך ההגנה האווירית של צה"ל, באמצעות טיל חץ 2.[67][68]
- ב-19 בספטמבר חדר כלי טיס בלתי מאויש איראני של חזבאללה לשטח המפורז בסמוך לרמת הגולן והופל על ידי מערך ההגנה האווירית באמצעות טיל קרקע-אוויר מדגם MIM-104D פטריוט.[69]
2018
- 10 בפברואר 2018, כטב"ם איראני מסוג שאהד 141 שחדר לישראל יורט על ידי מסוק אפאצ'י ישראלי. בתגובה נוספת הפציץ חיל האוויר הישראלי גם את קרון ההפעלה של הכטב"ם בשדה התעופה T-4. אחד המטוסים התוקפים, מדגם F-16I סופה, נפגע מירי נ"מ של צבא סוריה והתרסק ליד קיבוץ הרדוף. בעקבות זאת תקף חיל האוויר הישראלי 12 מטרות סוריות ואיראניות בסוריה ובתקיפות אלה בין 6 – 25 הרוגים
מבצע מגן צפוני
- מבצע מגן צפוני היה מבצע צבאי־הנדסי של צה"ל לחשיפה ונטרול מנהרות טרור חודרות גדר, שחפר חזבאללה מלבנון לתוך שטח ישראל. המבצע נערך בין 4 בדצמבר 2018 ל-13 בינואר 2019.
2019
- 1 בספטמבר - חוליית חזבאללה בגבול, בקרבת יישוב אביבים ירתה 4 טילי נ"ט שפגעו במוצב צבאי ובאמבולנס ישראליים, אך ללא נפגעים ישראליים. צה"ל השיב בירי ארטילרי לעבר מארון-א-רס ובינת ג'ביל שבדרום לבנון ובנוסף תקפו מטוסי חיל האוויר מטרות בדרום לבנון. חזבאללה קיבל אחריות על הירי. התקרית היא החמורה ביותר מאז המארב בהר דב ב-2015 ולראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה חזבאללה תקף באזור שהוא לא הר דב.[70]
2020
- ב־17 במרץ נתגלו שלוש פרצות בגדר הגבול באזור מטולה, יפתח ואביבים. ככל הנראה בתגובה לניסיון חיסול של פעילי חזבאללה בסוריה על ידי ישראל (פעילי החזבאללה לא נפגעו לאחר פגיעה של הטיל הראשון בכביש שליד המכונית בה שהו פעילי החזבאללה מה שאפשר להם לברוח לפני פגיעת טיל נוסף במכונית עצמה). בנוסף, באותו שבוע הוקפצו כוחות צה"ל בעקבות מקרים של נגיעות בגדר המערכת על ידי "רועי צאן" שלוש פעמים.
- ב-20 ביולי, דווח על תקיפה ישראלית של מספר יעדים צבאיים בנמל התעופה הבין לאומי בדמשק. יממה לאחר התקיפה הודיע ארגון חזבאללה כי פעיל מארגונו נהרג בתקיפה.
- ב-24 ביולי בסביבות השעה 11:15 נפתח ירי מ"מ של צבא סוריה שפגע בבית וברכה ברמת הגולן. בעקבות זאת תקף צה"ל את מערכת נ"מ של צבא סוריה ממנה נורה הטיל.
- ב-27 ביולי בסביבות השעה 15:30 אירעה תקרית בגבול לבנון-ישראל בגזרת הר דב.[71] חוליה בת 3–4 מחבלים ניסו לפתוח באש ולהשתלט על מוצב בגבול. כוח צה"ל זיהה אותם ופתח באש לעברם. המחבלים השיבו באש וברחו בחזרה לשטח לבנון ללא פגע. במשך כשעה צה"ל ירה ירי תותחים כבד שפגע גם במספר בתים בלבנון. לא היו נפגעים לצה"ל באירוע.[72] מיד לאחר האירוע נקראו כל היישובים צמודי הגדר לשהות בבתים ונסגרו צירי תנועה, עד שבשעה 16:30 הוסרו כלל המגבלות על העורף הישראלי. חזבאללה טען כי לא היה כלל אירוע ומדובר בפברוק של ישראל במטרה למנוע הידרדרות להסלמה ותגובתו עוד תגיע. בצה"ל הגיבו כי יש להם תיעוד של האירוע. יותר מאוחר כינסו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ מסיבת עיתונאים משותפת בה איימו על החזבאללה כי אם יגיב לבנון תישא באחריות לכך.
- ב-25 באוגוסט בשעה 23:00 חוליית מחבלים של חזבאללה פתחה באש לעבר כוח של צה"ל שנע על הגדר באזור מנרה בגבול לבנון. אף שלא היו נפגעים, תקפו בתגובה כלי טיס של חיל האוויר יעדי טרור של חזבאללה בדרום לבנון,[73] בהם שתי עמדות תצפית של חזבאללה ליד הגבול.[74]
2021
בשנה זו חלה עלייה בניסיונות חדירה של פלסטינים משטח לבנון בעיקר מחפשי עבודה לאור המצב הכלכלי בלבנון. במקביל, חלה הסלמה בשיגורי רקטות משטח לבנון בקיץ 2021.
- במהלך מבצע שומר החומות, שיגרו מחבלים מארגון פלסטיני בלבנון מספר פעמים רקטות לעבר אזורים בצפון כאות הזדהות עם הפלסטינים. בהם: הגליל העליון,[75] משגב עם,[76] ולראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה, אף לעכו, שפרעם והקריות.[77] בנוסף, ב-14 במאי ב-15:30 חדרו מספר לבנונים לשטח ישראל לאחר שחתכו את גדר הגבול באזור מטולה והציתו אש בשטח ישראל. צה"ל הדף אותם בחזרה לשטח לבנון ואחד מהמתפרעים שחדרו לישראל נהרג.[78] בלילה סיכל צה"ל ניסיון חדירה של חוליית מחבלים שהתכוונה לבצע פיגוע במטולה.[79] ביומיים שלאחר מכן המשיכו הפגנות הלבנונים סמוך לגדר הגבול.[80]
- ב-20 ביולי בשעה 3:54 לפנות בוקר נשמעו אזעקות ביישובי הגליל המערבי בהם שלומי, חניתה, ראש הנקרה ועוד. 2 רקטות שוגרו מלבנון, אחת יורתה והשנייה נפלה בשטח פתוח סמוך לשלומי ללא נפגעים. בתגובה לשיגורים, ארטילריה של צה"ל הגיבה בירי פגזים בדרום לבנון. אף ארגון לא לקח אחריות, אך מסתמן שמדובר בירי של חמושים פלסטיניים שקיבלו הוראה מהחמאס על רקע אי הכנסת הכסף הקטרי לרצועת עזה ועליית היהודים להר הבית בתשעה באב.[81]
- ב-4 באוגוסט בשעה 12:15 נשמעו אזעקות בקריית שמונה, בכפר גלעדי ובתל חי. 3 רקטות שוגרו מלבנון, לפחות 2 מהן נפלו בשטח ישראל. צה"ל הגיב בירי ארטילרי.
- ב-5 באוגוסט בסביבות 1:00 בלילה מטוסי קרב תקפו בלבנון מרחבים מהם נורו רקטות במהלך היום לעבר מדינת ישראל ותשתית המשמשת לטרור. הותקפה גם מטרה נוספת במרחב ממנו נורו רקטות בעבר.
- ב-6 באוגוסט, כ-5 דקות לפני השעה 11:00, נשמעו אזעקות ביישובים שניר, עין קנייא ונווה אטי"ב. 19 רקטות נורו כשמתוכן כ-10 רקטות יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל ועוד כמה נפלו בשטח פתוח באזור הר דב. חזבאללה לקח אחריות על שיגור הרקטות. דווח כי צה"ל הגיב בירי ארטילרי.
- ב-11 באוגוסט הפילו כוחות צה"ל רחפן של חזבאללה שחדר לשטח ישראל.[82]
2022
- ב־17 בפברואר לקראת השעה 18:00 צה"ל דיווח כי הפיל רחפן של חזבאללה שנכנס לשטח ישראל מלבנון. זהו הרחפן השישי של חזבאללה שמיירט הצבא בשנה האחרונה, האחרון היה בחודש ינואר.
- ב־18 בפברואר, לקראת השעה 12:00, נשמעו אזעקות באזור הגליל העליון בעקבות חדירת טיסן משטח לבנון. בוצע ניסיון יירוט כושל ומטוסי קרב הוזנקו, והכלי חזר לשטח לבנון.[83]
- ב־25 באפריל סמוך ל־00:00 בלילה מחבלים שיגרו רקטה מדרום לבנון לעבר שטח ישראל, הרקטה התפוצצה בשטח פתוח באזור שלומי ולא הופעלה אזעקת צבע אדום ולא היו נפגעים או נזק. בתגובה תותחים של צה"ל ירו 60 פגזים לעבר שטחים פתוחים וכביש בלבנון.
- ב־2 ביולי יורטו על ידי ספינת הטילים אח"י אילת (באמצעות טילי ברק) ומטוס קרב (F-16 ברק 2020) של צה"ל שלושה מל"טים של החזבאללה שחדרו למים הכלכליים של ישראל. היה זה היירוט המבצעי הראשון של ספינת טילים והפלת הבכורה של טיל ה"ברק".
2023
- ב־6 באפריל, במהלך חג הפסח באזור השעה 15:00 בצהריים נורה מטח של 34 רקטות מלבנון לעבר הגליל המערבי. המטח היה המטח הגדול ביותר של רקטות ששוגרו מלבנון אל עבר ישראל מאז סוף מלחמת לבנון השנייה. חזבאללה טען כי הוא לא ירה את הרקטות.[84] דובר צה"ל מסר כי חמאס אחראי לירי הרקטות, וכי נבדקת אפשרות של מעורבות איראנית.[85] בתגובה, תקף צה"ל מטרות תשתית ומטרות של חמאס בדרום לבנון.[86]
- ב־21 ביוני חזבאללה הקימו 2 אוהלים עם 6–8 חמושים בגבול לבנון בהר דב, בצד הישראלי.[87] לאחר שבוע וחצי חזבאללה פינו אחד מהאוהלים.[88]
- ב־6 ביולי נורה טיל נגד טנקים לעבר שטח ישראל,[89] בתגובה תקף צה"ל בירי ארטילרי את אזור השיגור.[90]
- ב־12 ביולי 4 פעילי חזבאללה ניסו לחבל בגדר הגבול, צה"ל הרחיק אותם בעזרת מטען הלם, 3 נפצעו[91]
Remove ads
מלחמת חרבות ברזל
סכם
פרספקטיבה
- ערך מורחב – זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל
ב-8 באוקטובר 2023, יומה השני של מלחמת חרבות ברזל, הצטרף חזבאללה ללחימה, בירי של טילי נ"ט, רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, ואיפשר למחבלים פלסטינים לחדור לשטח ישראל. בתגובה תקף צה"ל עמדות של חזבאללה, ופעל להריגתם של מחבלי חזבאללה. התכתשות זו שעיקרה התרחשה בצפון ישראל ובדרום לבנון נמשכה לאורך מלחמת חרבות ברזל. לחזבאללה וכוחות הפרוקסי שלו נגרמו למעלה מ-350 הרוגים, וגם בישראל היו כארבעים הרוגים, חיילים ואזרחים. תושבי היישובים שלאורך גבול ישראל-לבנון פונו מבתיהם על מנת שלא ייפגעו.
במהלך קיץ 2024 חלה הסלמה דרמטית בעימות, ובספטמבר 2024 פתחה ישראל במבצע חיצי הצפון, במסגרתו היא התנקשה בבכירי חזבאללה רבים, בהם חסן נסראללה מנהיג הארגון, הפציצה תשתיות ומשגרים של חזבאללה ברחבי לבנון, ופתחה בתמרון קרקעי בדרום לבנון במטרה לנטרל את התשתיות ההתקפיות של חזבאללה לאורך הגבול ולאפשר את חזרת תושבי צפון ישראל לבתיהם. במהלך הלחימה ספג חזבאללה אבדות כבדות - מעל 3,800 מחבלים כולל ההנהגה הבכירה וצמרת הפיקוד - והושמדו לו תשתיות טרור רבות, בהן 80% מארסנל הרקטות הארטילריות והטילים, כ-70% ממערך הכטב"מים ותשתיות תת-קרקעיות אסטרטגיות בעומק לבנון ושל כוח רדואן בסמוך לגבול.
העימות הסתיים בהסכם ישראל–לבנון 2024 במסגרתו על חזבאללה להפסיק את כל התקיפות נגד ישראל, לסגת מדרום לבנון, להפסיק להבריח נשק לתוך לבנון ומתן חופש לישראל לאכוף את ההסכם בכוח בגיבוי ארצות הברית. רבים, כולל במזרח התיכון ובעולם הערבי, ראו בכך תבוסה לחזבאללה.
Remove ads
קישורים חיצוניים
- דיוקנו של חזבאללה כארגון טרור, מאמר מ-28 בנובמבר 2012, באתר "מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית"
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads