
בית המשפט העליון
המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
בית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבתי המשפט המחוזיים, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה ויחידה.

![]() | |
![]() | |
בניין בית המשפט העליון | |
מאפיינים | |
---|---|
שטח שיפוט | כלל המדינה |
מדינה |
ישראל![]() |
ערכאה מתחת | בית משפט מחוזי |
היסטוריה | |
תקופת הפעילות | 14 בספטמבר 1948 – הווה (75 שנים) |
שופטים | |
נשיא | אסתר חיות |
סגן | עוזי פוגלמן |
מספר שופטים | 15 |
שופטים מכהנים | אסתר חיות, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, ח'אלד כבוב, יחיאל כשר, רות רונן |
גאוגרפיה | |
כתובת | קריית הלאום, ירושלים |
קואורדינטות | 31°46′53″N 35°12′16″E |
supreme | |
![]() |
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|

בבית המשפט העליון יכולים לכהן במקביל עד 15 שופטים. שופטי בית-המשפט העליון, ככל שופט, נבחרים על-ידי הוועדה לבחירת שופטים. נכון לחודש אוגוסט 2023, בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים במינוי קבע ושתי רשמות.[1] כהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד פרישתו בגיל 70, אלא אם חדל לכהן קודם לכן. נשיאת בית המשפט העליון כיום היא השופטת אסתר חיות. מספר התיקים שבהם דנים שופטי בית המשפט העליון נע בין 9,500 ל-11,500 מדי שנה לערך.[2]
משכנו של בית המשפט העליון בירושלים. תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל. בנוסף הוא מוסמך לדון בחלק מהעניינים הפליליים והאזרחיים (בעיקר של אזרחים ישראלים) הקשורים לשטחי יהודה ושומרון (במסגרת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים), וכן בפעולות המדינה שם.
חוק יסוד: השפיטה קובע כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו.