האון
יישוב בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הָאוֹן הוא יישוב קהילתי[3] שבעבר היה קיבוץ שהשתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת. יושב באזור הצפון לחופה המזרחי של ימת הכנרת והוא שייך, מוניציפלית, למועצה אזורית עמק הירדן. היישוב נוסד באוגוסט 1949 כהיאחזות נח"ל[4] ליד עין גב מעבר לקו שביתת הנשק עם סוריה ועבר למקום הקבע באוקטובר של אותה שנה אף הוא מעבר לקו הירוק בתחום גבולות הסכם ניוקומב-פולה - הגבול המנדטורי הבינלאומי 1923, ובגבולות המדינה היהודית על פי החלטת החלוקה.
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -188 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 179 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.2% בשנה |
(למפת הגליל העליון רגילה)   האון  באדום - האון בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
שם היישוב סמלי, ומשמעותו: כוח וגבורה[5].
הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, שנחתם ב-20 ביולי 1949, הביא לנסיגת הצבא הסורי משטח ארץ ישראל המנדטורית. אולם ישראל הסכימה על שלושה שטחים מפורזים בשטחה הריבוני ממערב לגבול הבינלאומי בתחומי ארץ ישראל המנדטורית. באזורים המפורזים הוגבלה הכנסת צבא אך נקבע שתותר חזרה לחיים אזרחיים סדירים[6]. לפי הפרשנות הסורית "חזרה לחיים אזרחיים סדירים" משמעה שרק מי שהתגורר באזור לפני מלחמת העצמאות רשאי להמשיך להתגורר בו. לעומת זאת, לפי הפרשנות הישראלית היה זה שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא, אך פעילות אזרחית הותרה בו, בתיאום עם האו"ם וללא כל צורך בתיאום עם סוריה. הבדלי פרשנויות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת האון (כמו גם תל קציר ומעגן (קיבוץ) הסמוכים וגדות במפורז המרכזי). ב-23 באוגוסט 1949, עוד לפני שהכוחות הסוריים פינו את השטח המפורז, עלו חברי האון על הקרקע מדרום לעין גב במבצע שנקרא "חומת הכנרת"[7]. סוריה מחתה בפני ועדת שביתת הנשק, אשר קבעה שהעלייה על הקרקע הייתה בניגוד להסכם, שכן לא תואמה עם האו"ם. סוריה גם עיכבה את פינוי כוחותיה ממובלעת משמר הירדן בטענה שהקמת היישוב מדרום לעין גב מהווה הפרה של הסכם שביתת הנשק[8]. בתחילה, ישראל טענה שהיישוב הוקם עוד לפני חתימת הסכם שביתת הנשק[9]. בהמשך הושג הסכם שישראל תפנה את היישוב שהוקם ללא תיאום ותקים את היישוב במקום אחר בתיאום עם האו"ם וישראל קיבלה אישור בכתב להעלות את האון על הקרקע מצפון לכפר א-סמרה - כפר שהיה בבעלות של הבהאיים ובעיבוד של אריסים ערבים. בעקבות זאת, ישראל הודיעה שהיא מקבלת את עמדת ועדת שביתת הנשק ותפרק את היישוב שהוקם מדרום לעין גב. ב-8 באוקטובר 1949 הורה הרמטכ"ל על פירוק היישוב מדרום לעין גב והעברתו למיקום הנוכחי של קיבוץ האון. מחאת הסורים כנגד הקמת האון במקומו החדש נדחתה על ידי ועדת שביתת הנשק של האו"ם[10][11].
מייסדי הקיבוץ היו כ-120 חברים משני גרעינים: גרעין נח"ם של עולים מפולין שהגיעו לארץ ישראל ב-1947 ועברו הכשרה בקיבוץ כנרת וגרעין של עולים מתנועת הבונים בהונגריה שעלו דרך מחנות בקפריסין ועברו הכשרה בכפר גלעדי. בסמוך לעלייה על הקרקע הם עברו הכשרה בעין גב[7]. שלושה חודשים לאחר העלייה על הקרקע הצטרפו לקיבוץ חברת נוער מטורקיה[12].
במהלך השנים עד מלחמת ששת הימים היו לקיבוץ עימותים רבים עם סורים מעבר לגבול. בין השאר חצו רועים את הגבול ורעו עם עדריהם בשדות הקיבוץ[13][14] ולעיתים קרובות הומטרה עליהם אש מן המוצבים הסוריים ברמת הגולן, עת עיבדו את שדותיהם[15].
בשנים שלפני מלחמת ששת הימים, בעיקר בתקופה שבין 1965 ל-1967, קיבלו מספר מפעילי ציוד מכני הנדסי של חיל ההנדסה את עיטור העוז על שהפעילו טרקטורים ודחפורים, רובם לא משוריינים, על מנת לעבד אדמה ולבצע עבודות הנדסיות בגזרת האון, תחת אש כבדה והפגזה ארטילרית מצד הסורים[16].
בראשית דרכו עבדו החברים בעיקר בעבודות חוץ במשקי הסביבה. הקיבוץ סבל מקשיים כלכליים ורוב החברים עזבו אותו[17]. בסוף 1950 שוב הייתה עזיבה גדולה כאשר חברי מפ"ם עזבו את הקיבוץ במסגרת היריבות בין מפ"ם למפא"י והשאירו את האון כקיבוץ חד מפלגתי[18]. הפרישה החמירה את המחסור בכח אדם בקיבוץ, אשר קרא להצטרפות חברים חדשים[19]. בשנת 1954 הצטרף לקיבוץ גרעין נוסף של חברת נוער מטורקיה ובשנים 1954 ו-1957 הצטרפו גרעינים של התנועה המאוחדת. בשנים 1960, 1963, 1964, 1965, 1968 ו-1971 הצטרפו להאון גרעינים של הנוער העובד[12]. אולם הקיבוץ סבל מעזיבה רבה, כמעט כל חברי הגרעינים עזבו, והוא נותר קטן[20].
בשנת 1954 חגג היישוב חמש שנים תוך ציון עיבוד של 1,000 דונם שלחין, מטע בננות של 150 דונם, 200 דונם גן ירק, רפת וגידול מספוא לרפת. כן עבדו מספר חברים בדיג בשותפות עם קיבוצים אחרים באזור והתקיימו לול, מוסך נגריה ומסגריה[21]. בשנת 1971 היו לקיבוץ 670 דונם גידולי שדה, 785 דונם מטעים (בעיקר בננות) ו-388 דונם בריכות דגים[12]. בקיבוץ גידלו גם תמרים. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 הוקם במקום כפר נופש, אולם הכפר לא הצליח להחזיר את עלות ההשקעה בו והקיבוץ צבר חובות של כ-70 מיליון שקלים במשבר הקיבוצים. במסגרת הסדר חובות נמחקו 50 מיליון שקלים, אולם הקיבוץ לא הצליח להחזיר את שאר החובות בהתאם להסדר והשקעות נוספות שלו בחוות יענים ותחנת דלק כשלו.
עם השנים שירותי הקיבוץ לחבריו כמו חדר אוכל, מכבסה ומכולת בוטלו. בשנת 2002 התגוררו בקיבוץ 62 חברים, רובם בגילאי 50 עד 70. עקב חובות גדולים לבנקים, לסוכנות היהודית ולגופים אחרים, החליטו רוב החברים בשנת 2007 על פירוק הקיבוץ, הפיכתו ליישוב קהילתי, ומכירת נכסי הקיבוץ במסגרת הסדר חובות כולל אשר כיסה את חובות הקיבוץ, איפשר רישום בתי החברים על שמם והסדיר להם פנסיה בגובה של כ-2,400 ש"ח לחודש[22]. ביולי 2007 אישרה ממשלת ישראל את ההסדר[23]. ביוני 2009 אושר ההסדר סופית ולאחר מכן נמכרה תחנת הדלק לחברת דור אלון, נמכר כפר הנופש, האדמות החקלאיות של הקיבוץ הושבו למנהל לצורך החכרה לכיסוי החובות והשטח הבנוי של הקיבוץ הושב למינהל מקרקעי ישראל לצורך בניית הרחבה של 300 יחידות דיור, תמורת 14 מיליון ש"ח לקופת הסדר החוב של הקיבוץ[24].
בקיבוץ האון הייתה קיימת חוות היענים הגדולה בישראל שמנתה למעלה מ-5,000 יענים, למטרות מסחריות ותיירותיות. החווה התיירותית עדיין קיימת ואילו זו המסחרית כבר לא. בשר היען נשלח לצרפת בעיקר, עור היען עובד גם הוא בצרפת ונחשב לעור היקר בתבל, לאחר עור התנין. מנוצות היען נעשו קישוטים שונים והן נצבעות בשלל צבעים (דוגמה בולטת לכך היא בקרנבל בברזיל). על הביצים ציירו והביצים הגדולות שמשו כחפצי אומנות יקרי ערך. בקיבוץ האון הוטלה גם ביצת היען הגדולה ביותר בעולם.
בשנים 1995, 1998 ו-1999 התקיים בקיבוץ פסטיבל סולם יעקב.
מועדון לחבר
חדר האוכל
- אנדרטת הטייסים הטורקים - שוכנת בסמוך לקיבוץ
- קו מז’ינו המקומי שנעלם מהתודעה נחשף עכשיו בהדרגה ממזרח לכנרת[25]
- [26]
- האון - קיבוץ, באתר תנועת העבודה הישראלית
- נדב מן, "ביתמונה", בשיא האון, באתר ynet, 1 ביוני 2006
- האון באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אהרן דולב, הזורעים לאור זרקורים וקוצרים לקול תותחים, מעריב, 6 בינואר 1967
- נתי טוקר, איך הרסו חברי האון את הקיבוץ עד שנאלצו להחזיר את האדמות למדינה, באתר TheMarker, 26 באוגוסט 2011
- ארי ליבסקר, מאון להון: קיבוץ האון מושך את עשירי ישראל, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2017
האון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון האון, בספרייה הלאומית
שער לגן עדן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1984
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
