חניבעל
מצביא ומדינאי מקרתגו / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
חניבעל בן חמלקרת ברקה (בפיניקית: 𐤇𐤍𐤁𐤏𐤋, חנִבעל, בלטינית: Hannibal filius Hamilcar Barca; 247 לפנה"ס, קרתגו – 183 לפנה"ס, ביתיניה) היה מצביא ומדינאי בן קרתגו. עמד בראש כוחות צבא קרתגו במלחמה הפונית השנייה בין רומא לקרתגו, שבמהלכה פלש לחצי האי האפניני בראש צבא. נחשב לאחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה.[1]
ערך זה עוסק במצביא מהעת העתיקה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חניבעל (פירושונים). | |
| פסל ראש המיוחס לחניבעל | |
| לידה |
247 לפנה"ס קרתגו, בשטחי תוניסיה המודרנית. |
|---|---|
| התאבד |
183 לפנה"ס (בגיל 64 בערך) ביתיניה, בשטחי טורקיה המודרנית. |
| מדינה |
אימפריית קרתגו  |
| כינוי | הקרתגי המטורף, הסיוט של רומא. |
| צאצאים |
Haspar Barca |
| השתייכות |
צבא קרתגו |
| תקופת הפעילות |
221–201 לפנה"ס (קרתגו) 192–188 לפנה"ס (האימפריה הסלאוקית) 188 – 183 לפנה"ס (ביתיניה) |
| דרגה |
מפקד עליון |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד צבא קרתגו, אדמירל, יועץ צבאי | |
| פעולות ומבצעים | |
| |
| עיטורים | |
|
illustrious son | |
| תפקידים אזרחיים | |
| שופט, מושל היספניה | |
  | |
חניבעל היה בנו של המצביא חמלקרת ברקה. על פי האגדה כבר בגיל צעיר השביע אותו אביו להיות אויב לנצח לרומא. בשנת 218 לפנה"ס חניבעל תקף את העיר סגונטום, מהלך ששימש כעילה לפרוץ המלחמה הפונית השנייה. הוא הוביל את צבאו למסע מלחמה מפרך מספרד (היספניה) לחצי האי האפניני, ולאחר שצבאו חצה את הרי האלפים וחדר לאיטליה, הוא הביס את הצבא הרומאי במספר קרבות גדולים, שהבולט שבהם הוא קרב קאנאי, בשנת 216 לפנה"ס. אולם לבסוף חניבעל שב לאפריקה כדי להגן על מולדתו, ושם הובס בקרב זאמה בידי סקיפיו אפריקנוס. לאחר המלחמה המשיך להנהיג את מולדתו, וחולל רפורמות מרחיקות לכת במשטר שלה. בשל בגידת אויביו הפוליטיים נמלט אל חצרו של אנטיוכוס השלישי. חניבעל סייע לאנטיוכוס במהלך מלחמתו ברומא, אולם לאחר תבוסתו של אנטיוכוס במלחמה דרשו הרומאים את הסגרתו לידיהם. חניבעל נמלט שוב, הפעם לביתיניה, שם התאבד בבליעת רעל כשהרומאים איתרו אותו.