Loading AI tools
יחסי חוץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אוסטרליה–ישראל הם היחסים בין אוסטרליה לישראל. בין המדינות מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, וכן קשרים כלכליים ותרבותיים ענפים. לישראל ישנה שגרירות בקנברה, ולאוסטרליה שגרירות בתל אביב.
יחסי אוסטרליה–ישראל | |
---|---|
לחצו כדי להקטין חזרה | |
אוסטרליה | ישראל |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
7,741,228 | 22,072 |
אוכלוסייה | |
26,757,330 | 9,948,483 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
1,723,827 | 509,901 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
64,424 | 51,254 |
משטר | |
מונרכיה חוקתית פדרלית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
שגריר אוסטרליה בישראל מ-2023 הוא ראלף פיטר קינג,[1] שגריר ישראל באוסטרליה מאז תחילת 2022, הוא אמיר מימון[2].
התנועה הציונית הייתה פעילה באוסטרליה החל מתחילת המאה ה-20[3]. כוחות הפרשים האוסטרלים הקלים השתתפו במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה (כחלק מחיילי האימפריה הבריטית). בשנת 1927 נבחר הגנרל היהודי-אוסטרלי ג'ון מונש לנשיא התנועה הציונית באוסטרליה[4].
בפברואר 1941 ערך ראש ממשלת אוסטרליה רוברט מנזיס ביקור בארץ ישראל בדרכו ללונדון[5].
החל מהמחצית השנייה של שנות ה-40 של המאה ה-20 הפעילה אוסטרליה לשכת מסחר עם ארץ ישראל[6], ומספר משלחות מסחריות ערכו ביקורים[7].
ב-29 בנובמבר 1947 כיהן שר החוץ האוסטרלי הרברט וור אוואט כיו"ר ועדת העצרת הכללית של האו"ם בעת ההצבעה על סיום המנדט הבריטי וסייע לקדם את תוכנית החלוקה של האו"ם. אוסטרליה הייתה מן המדינות הראשונות שהביעו תמיכה בתוכנית על אף הלחץ הכבד מצד בריטניה להימנע בהצבעה[8]. ב-29 בינואר 1949 הכירה אוסטרליה דה פאקטו במדינת ישראל[9]. אך עדיין לא כננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות[10].
באוקטובר 1949 הסכימו ישראל ואוסטרליה להחליף נציגים בדרג צירים[11]. ציר אוסטרליה בישראל החל בתפקידו בדצמבר 1949[12]. הוא הגיש את כתב אמנתו לנשיא חיים ויצמן בקריה בתל אביב ב-4 בינואר 1950[13].
ציר ישראל הראשון באוסטרליה, ג'וזף אייבור לינטון, הגיש את כתב אמנתו ב-25 ביוני 1950[14].
במרץ 1967 ביקר שר החוץ אבא אבן באוסטרליה ונפגש עם ראש ממשלת אוסטרליה הרולד הולט בפרלמנט האוסטרלי בקנברה[15].
ב-22 באוקטובר 1973, כחברה זמנית במועצת הביטחון של האומות המאוחדות הצביעה אוסטרליה בעד החלטה 338 שקרא להפסקת אש מידיית במלחמת יום הכיפורים ולביצוע החלטה 242 של מועצת הביטחון על כל חלקיה, כולל את נסיגתה של ישראל מכל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
ב-10 בנובמבר 1975 הצביעה אוסטרליה נגד החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם הקובעת כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית"[16].
בנובמבר 1986 ערך נשיא המדינה חיים הרצוג ביקור רשמי באוסטרליה[17].
בינואר 1987 ערך ראש ממשלת אוסטרליה בוב הוק ביקור רשמי בישראל[18]. במהלך הביקור הצהיר כי אוסטרליה מכירה בזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים, ובכלל זה להקמת מדינה עצמאית[19].
במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הביעו ראש ממשלת אוסטרליה ג'ון הווארד ושר החוץ האוסטרלי אלכסנדר דוונר את תמיכתם בישראל[20].
בינואר 2014 הצהירה שרת החוץ האוסטרלית, ג'ולי בישופ, שההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון אינן מנוגדות לחוק הבינלאומי. ביוני 2014 הכריז שר החוץ של ממשלת אוסטרליה, בפרלמנט האוסטרלי, כי ממשלתו איננה רואה בשלטון ישראל במזרח ירושלים שטח כבוש[21] באותה שנה כאשר נידונה באו"ם השאלה האם לשנות את מעמדה של הרשות הפלסטינית מחברה משקיפה לחברה מלאה, הצביעה אוסטרליה נגד[22].
ביחס להחלטה 2334 מדצמבר 2016 שקבעה שההתנחלויות אינן חוקיות התבטא ראש הממשלה מלקולם טרנבול ואמר כי היא "חד-צדדית ומטרידה"[23].
בפברואר 2017 ביקר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באוסטרליה. במסגרת הביקור דנו נתניהו ועמיתו האוסטרלי מלקולם טרנבול, על הרחבת הסכמי הסחר ועל חיזוק הקשר הביטחוני בין שתי המדינות, זאת לאחר שמספר ביקורים קודמים שתוכננו, בוטלו[24].
בפברואר 2020 ביקר נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין באוסטרליה ונפגש עם ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון, ראש ממשלת ניו סאות' ויילס גלדיס ברג'יקליאן והקהילה היהודית באוסטרליה[25].
היחס להתנחלויות ומעמד ירושלים משתנה בין שתי המפלגות המרכזיות. בעוד שעמדת מפלגת הלייבור האוסטרלית היא ביקורתית ביחס לישראל בסוגיה זו, עמדת המפלגה הליברלית של אוסטרליה תומכת ומגבה את מדיניות ישראל.
בדצמבר 2012 אמר שר החוץ האוסטרלי בוב קאר ממפלגת הלייבור "אוסטרליה מתנגדת לכל סוג של בנייה בהתנחלויות וכי פעילות מסוג זה פוגעת במאמצים להגיע לפתרון שתי המדינות, שבלעדיו, ישראל לעולם לא תהנה מביטחון".[26]
בינואר 2014 חזרה בה ממשלת אוסטרליה מעמדתה הקודמת כאשר שרת החוץ האוסטרלית ג'ולי בישופ תקפה את הלחץ החד צדדי שהפעילו מדינות מערב אירופה על ישראל והתבטאה בעד ההתנחלויות. בישופ אמרה: "הייתי רוצה לראות איזה חוק בינלאומי מכריז על ההתנחלויות כבלתי חוקיות".[27]
בדצמבר 2018 ראש ממשלת אוסטרליה, מלקולם טרנבול מהמפלגה הליברלית, גינה את החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות ביהודה ושומרון ואמר כי היא "חד-צדדית ומאוד מטרידה".[28]
עם הקמת מדינת ישראל אוסטרליה לא הכירה בירושלים כבירתה, מאחר שתוכנית החלוקה קבעה כי ירושלים תהיה חלק מאזור בשליטה בין־לאומית (שאמור היה לכלול גם את בית לחם), בהובלת מושל זר שימונה על ידי האו"ם, ומועצה שתורכב מנציגי התושבים של האזור. בסוף 1949 אף הובילה אוסטרליה מהלך ליישום ההחלטה להפיכת ירושלים לעיר בין־לאומית[29][30]. ההצעה אוחדה עם הצעות דומות נוספות ועברה ברוב של שני שלישים כנדרש בעצרת הכללית של האומות המאוחדות כהחלטה 303 של העצרת הכללית של האו"ם ב-9 בדצמבר 1949.
ביוני 2018, כינוס מועצת המפלגה הליברלית של אוסטרליה (אז מפלגת השלטון) הצביע בעד העברת השגרירות האוסטרלית מתל אביב לירושלים. ההחלטה גם קראה לעצור את הסיוע הכספי לרשות הפלסטינית עד שתפסיק לשלם קצבאות למשפחות אסירים פלסטינים. את ההצעה יזם פלג צעירי המפלגה, והיא זכתה לתמיכה של 43 נציגים, לעומת 31 שהתנגדו. אולם שרת החוץ של אוסטרליה ג'ולי בישופ הודיעה כי ההחלטה לא תיושם[31].
באוקטובר 2018 הודיע ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד, שוקל להעביר את שגרירות אוסטרליה בתל אביב-יפו אל ירושלים, ובכך להכיר בירושלים כבירת מדינת ישראל[33]. שלושה ימים אחר כך פרסמה סוכנות הביון האוסטרלית, כי העברת שגרירות אוסטרליה מתל אביב-יפו לירושלים עלולה להצית גל מחאה אלים ברצועת עזה וביהודה ושומרון, מה שהעיב על ההעברה הפוטנציאלית[34].
ב-14 בדצמבר אותה שנה הודיע ראש ממשלת אוסטרליה במסיבת עיתונאים בסידני, כי מדינתו מכירה במערב ירושלים כבירת ישראל, אך השגרירות לא תועבר מיד לירושלים. עוד ציין כי בירושלים יוקמו משרדים לענייני ביטחון ומסחר, ויוחל בתהליך בחינת אתר עתידי לשגרירות[35]. החלטה זו התקבלה בתגובות צוננות בישראל: מצד אחד מדובר בהכרה בירושלים מצידה של מדינה מערבית, אך מצד שני גם באי-הכרה באיחודה של העיר מצידה של ידידה קרובה. באפריל 2019 פתחה אוסטרליה רשמית משרד מסחרי וביטחוני ברחוב המלך ג'ורג' בעיר[36].
ב-18 באוקטובר 2022 חזרה בה ממשלת אוסטרליה בהנהגת מפלגת הלייבור מההכרה בירושלים כבירת ישראל והודיעה כי "מעמדה הסופי של ירושלים היא סוגיה שיש לפתור כחלק מכל משא ומתן לשלום בין ישראל לעם הפלסטיני"[37]. משרד החוץ הישראלי הודיע בתגובה כי הוא יזמן במהלך היום את השגריר האוסטרלי בישראל לשיחת הבהרה[38].
בשנת 2005 גורש מאוסטרליה הקונסול הישראלי אמיר לאטי משום שנחשד כי ניסה לגייס עובדות במערכת הביטחון האוסטרלית.[39] במאי 2010 גירשה אוסטרליה דיפלומט ישראלי בשל השימוש שעשתה ישראל בדרכונים אוסטרליים עבור התנקשות בבכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח. שר החוץ האוסטרלי סטפן סמית' אמר כי השימוש לרעה בדרכונים "אינו מעשה חברי" והוסיף כי בעוד "אוסטרליה נותרה ידידה נחרצת של ישראל... מערכת היחסים שלנו חייבת להתנהל על בסיס אמון וכבוד הדדיים".[40]
המתיחות בין המדינות גברה באותה שנה לאחר המשט לעזה בשנת 2010, בו נפצעו אזרחים אוסטרלים בעקבות פעולת צה"ל לעצירתו. ראש ממשלת אוסטרליה קווין ראד גינה את פעולת ישראל[41].
בתחילת שנת 2013 נוצר משבר בין המדינות לאחר שפורסם כי אזרח אוסטרלי שהיה עצור בישראל בשם בדוי התאבד בכלאו. באוסטרליה פורסם כי האיש, בן זיגייר, היה בעבר סוכן מוסד שעבר עבירות ביטחון.
בשנת 2008 נמלטה לישראל מלכה לייפר, ישראלית שניהלה בית ספר חרדי לבנות במלבורן, אשר תלויים נגדה 74 אישומי אונס ותקיפה מינית של תלמידותיה. ב-2014 הגישה אוסטרליה בקשת הסגרה בעניינה. באוסטרליה הובעה מורת רוח מכך, במיוחד על רקע המלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגד שר הבריאות, יעקב ליצמן, בחשד שהפעיל לחץ על גורמי בריאות הנפש, על מנת שלייפר תוכרז כבלתי כשירה לעמוד לדין. ב-26 במאי 2020 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים שלייפר כשירה לעמוד לדין.[42] לאחר שנדחו ערעוריה היא הוסגרה לאוסטרליה בינואר 2021.[43] בינואר 2022 חתם ליצמן על הסדר טיעון בו יודה בהפרת אמונים בפרשה ויתפטר מתפקידו כחבר כנסת במסגרתו,[44] לאחר שבאוגוסט 2019 הגיעה משטרת ישראל למסקנה כי יש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד ליצמן בגין הדחת עד, מרמה והפרת אמונים אשר לדבריה, ניסה להשפיע על פסיכיאטרים לתת חוות דעת המונעת את הסגרת לייפר.[45] ביוני 2022 התפטר ליצמן מהכנסת בעקבות ההסדר.[46]
בין המדינות מתקיים סחר בתחומים שונים. הסכם בדבר יחסי הסחר והכלכלה בין המדינות נחתם לראשונה בשנת 1951[47], ומאז עולה בהתמדה היקף הסחר בין המדינות. בשנת 2008 הגיע לקרוב למיליארד דולר[48]. עיקר הסחר הוא בענף הכימיקלים, היהלומים, ציוד חקלאי[49], האלקטרוניקה ומערכות התקשורת.
ב-1992 הקים איש העסקים היהודי-אוסטרלי ג'ק ליברמן קרן אוסטרלית להשקעות בישראל[50], בין השאר רכש ליברמן את פז חברת נפט[51]. נכדו ג'סטין ליברמן גם הקים קרן הון סיכון אוסטרלית המשקיעה בישראל[52].
ב-2000 זכתה חברת ECI Telecom מישראל בחוזה לאספקת ציוד לרשת טלוויזיה דיגיטלית ותקשורת באוסטרליה[53].
ב-2006 זכתה סרגון נטוורקס בחוזה לאספקת ציוד תקשורת לרשת 3G במדינה[54]. וב-2010 בחוזה נוסף[55].
ב-2013, משרד החוץ של אוסטרליה תיאר את אוסטרליה וישראל כבעלות "יחסים מסחריים בריאים עם סחר דו-כיווני בשווי 919 מיליון דולר". בשנים 2015–2016, שווי הסחורות במסגרת הסחר הדו-כיווני הסתכמו ב-1.3 מיליארד דולר, כאשר היצוא האוסטרלי עמד על 349 מיליון דולר והייבוא מישראל על 952 מיליון דולר[דרוש מקור].
בשנים 2017–2018, סך עלות הסחורות בין אוסטרליה לישראל הייתה שווה יותר ממיליארד דולר, בעוד ההשקעה של ישראל באוסטרליה ב-2017 עמדה על כ-301 מיליון דולר.[56] בדצמבר 2019 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לאוסטרליה שמבוססת על אמנת המודל של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).[57]
לאוסטרליה נציגות מסחרית בירושלים ולישראל נספחות כלכלית בסידני, אוסטרליה. החל מספטמבר 2022 הנספח הכלכלי של ישראל הוא אוהד בלומברג.
התעשייה הביטחונית בישראל מייצאת באופן קבוע מערכות צבאיות שונות לכוחות ההגנה של אוסטרליה.
ב-1988 התעשייה האווירית לישראל סיפקה לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי ארבע מערכות לתדלוק אווירי, בעסקה שבמסגרתה רכשה ישראל פחם מאוסטרליה[58].
ב-1989 זכתה חברת אלביט לראשונה בחוזה לאספקת ציוד תקשורת[59].
ב-1997 התמודד קונסורציום ישראלי, בו היו שותפים רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, מפעל מל"מ של התעשייה האווירית לישראל וחברת "בי.וי.אר", במכרז של משרד ההגנה של אוסטרליה להקמת מערכת אימונים אלקטרונית למטוסים[60].
ב-1998 זכתה חברת אלישרא בחוזה לאספקת מערכות ל"א לאוסטרליה[61].
ב-1999 חברת רפאל סיפקה טילי אוויר-קרקע מדגם "פופאי" לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי, באמצעות מיזם משותף שלה עם חברת לוקהיד מרטין לייצור טילים[62].
ב-2002 חברת רפאל סיפקה למשרד ההגנה האוסטרלי מערכות נשק מתוצרתו, אשר הותקנו על גבי ספינות סיור של משמר החופים[63].
ב-2004 חברת "רבינטקס" זכתה במכרז לאספת קסדות לצבא אוסטרליה[64].
ב-2005 זכתה חברת "ITL אופטרוניקס" מקבוצת מיקאל במכרז לאספקת מערכות ראשונות לבקרת אש[65].
במרץ 2010 זכתה חברת אלביט מערכות במכרז של משרד ההגנה האוסטרלי בסך 300 מיליון דולר לאספקת מערכות תקשוב עבור כוחות ההגנה של אוסטרליה[66]. ובאוקטובר 2012 זכתה אלביט במכרז לאספקת מערכות ניהול קרב לכוח הנחתים של אוסטרליה[67]. בעקבות הזכייה בחוזים אלו הקימה אלביט חברה מקומית, בה מועסקים כ-400 עובדים בארבעה אתרים ברחבי המדינה[68]. ב-2018 זכתה במכרז נוסף לאספקת מערכות בקרה, ניהול ושליטה בשדה תמורת 150 מיליון דולר[69].
באוקטובר 2015, נבחרו חברת פלסן סאסא וקבוצת תאלס הצרפתית, לספק 1,100 כלי רכב ממוגנים לצבא אוסטרליה בעסקה ששווייה 1.3 מיליארד דולר[70].
בנובמבר 2017 הודיעה חברת רפאל על פתיחת חברת שיווק מקומית באוסטרליה[71].
אוסטרליה מוגדרת כיעד מרכזי להגירה של ישראלים, במידה רבה בשל איכות החיים הגבוהה יחסית במדינה, וכן בשל מדיניות ההגירה האוסטרלית אשר מעודדת הגירת בעלי מקצועות נדרשים. בכל שנה מקבלים כמה מאות ישראלים מעמד של תושבות קבע אוסטרלית,[72] והיא למעשה השלב העיקרי הראשון בתהליך ההגירה לאוסטרליה. מהגרים אלה מצטרפים לקהילה של כמה אלפי ישראלים החיים באוסטרליה, ומרוכזים בעיקר בערים מלבורן וסידני.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.