כפר עזה
קיבוץ בדרום ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיבוץ בדרום ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כְּפַר עַזָּה הוא קיבוץ הנמצא בנגב הצפוני על כביש 232, כ־2 ק"מ מזרחית לגבול רצועת עזה, סמוך לשדרות ונתיבות.
מדינה | ישראל |
מחוז | הדרום |
מועצה אזורית | שער הנגב |
גובה ממוצע[1] | 89 מטר |
תאריך ייסוד | 1951 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 787 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.9% בשנה |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
http://www.kfar-aza.org.il |
הוא שוכן במועצה אזורית שער הנגב ומשתייך לתנועה הקיבוצית.
הקיבוץ נוסד ב-23 באוגוסט 1951, כהיאחזות נח"ל החמישית על גבול רצועת עזה, כחלק מההתיישבות לאורך קווי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות. בטקס העלייה על הקרקע השתתפו מפקד הנח"ל, משה נצר, ומנהל אגף הנוער במשרד הביטחון, אליהו שומרוני. המתיישבים הראשונים היו שני גרעיני מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) של תנועת הבונים – האחד של עולים ממצרים, שקיבל את הכשרתו באפיקים, והשני של עולים מטנג'יר, שקיבל את הכשרתו בקיבוץ איילת השחר. בראשיתו, נקרא הקיבוץ בשם "יגב" ו"שדמות"[3] והוא חלש על יותר מ-8,000 דונם.[4] בני הגרעין מנו כ-85 איש.[5] לאחר עלייתם על הקרקע התיישבו באוהלים והחלו בעיבוד האדמה. רבים מהחברים עבדו בעבודות חוץ.[6] בתחילת 1953 נוסף לקיבוץ גם ענף צאן,[7] למרות שלא הושג מימון לדיר,[8] ורעפייה לייצור רעפים.[9] ביוני 1953 שונה שם הקיבוץ ל"כפר עזה", שם ששימש קודם לכן את נחל עוז השכן.[10]
עד תחילת 1954 עזבו חברים רבים את הקיבוץ בגלל התנאים הקשים, שכללו מזון לא מספק, חשמל מוגבל, היעדר כביש כך שהדרך לקיבוץ מנותקת בימי גשמים, וצרות עם המסתננים אשר גנבו צינורות השקיה ותוצרת חקלאית.[6] במאי 1955 נשרף המתבן של הקיבוץ.[11]
חלל ראשון של הקיבוץ, דוד חזן, נפל באוקטובר 1951 בעלייה על מוקש בתל רעים.[12] בינואר 1953 עלה טרקטור של הקיבוץ על מוקש, הפעם ללא נפגעים,[13] אך לא קיבלו פיצוי על הנזק לטרקטור.[6] באוגוסט 1953 גנבו כ-25 מסתננים מעזה 60 כוורות של הקיבוץ.[14] עם זאת, יחסית ליישובים אחרים בעוטף עזה הקיבוץ היה שרוי בשקט יחסי עד תחילת 1956.[5]
בראשית שנת 1956 תהליך התפוררות הגרעין המייסד הושלם גם על רקע סכסוכים עדתיים בין שתי הקבוצות שהרכיבו את הגרעין המייסד.[5]
על-מנת למנוע את פירוקו המוחלט של היישוב הצעיר, נשלחו בשנים 1955–1956 מתנדבים צעירים מקיבוצים ותיקים, להחזיק את היישוב. הקבוצה מנתה כחמישה עשר חברים ונקראה "הפלוגה המקובצת". רובם חיו בקיבוץ בין שנה לשנתיים והחזיקו ותפעלו את המקום, בעזרת כוחות עזר שונים שנשלחו על ידי איחוד הקבוצות והקיבוצים.
בשנת 1956, נקבע כי גרעין "מתערים" יהיה זה שיקים את כפר עזה מחדש. הגרעין היה אז באמצע השירות הצבאי, בנח"ל המוצנח, וחבריו היו חניכי הנוער העובד והלומד ממרכז ישראל וחניכי תנועת הצופים ירושלים, שקיבלו את הכשרתם בתל יוסף ובחצרים. במאי 1956, הגיעו בנות הגרעין לשל"ת בכפר עזה. הבנים, שהשתתפו בפעולות התגמול של שנות ה-50 ובמבצע קדש, השתחררו והגיעו לקיבוץ בדצמבר 1956.[6]
בשנת 1956 התגברו הבעיות הביטחוניות של היישוב.[5] באפריל 1956 הגיעו מסתננים מרצועת עזה לקצור את התבואה של הקיבוץ.[15] ביוני 1956 עלה קומביין של הקיבוץ על מוקש במהלך הקציר.[16] באוגוסט 1956 ירו על הקיבוץ מכיוון רצועת עזה.[17] עם זאת, הקיבוץ לא הופגז במהלך מבצע קדש.[18]
בינואר 1957, בט"ו בשבט, חגגו ברוב עם את חג העלייה[19] וזהו גם התאריך הרשמי של הקמת הקיבוץ מחדש.[20] גרעין "קמה",[21] שחבריו השתחררו משירות בנחל מוצנח גדוד 88, הצטרפו למשק עם הקמתו מחדש וכן חברים מכפר סבא, רמת השרון, פתח תקווה והרצליה ובסיוע של קיבוץ אפיקים, שחבריו הוותיקים – חיים ייני וחייקל – הצטרפו למשק.
הקיבוץ סבל מפעילות המסתננים גם בסוף שנות ה-50.[22]
במשך השנים נוספו גרעיני נח"ל רבים, מהנוער העובד והלומד,[23] מהתנועה המאוחדת, מהצופים וכן לא מעט בני ובנות קיבוצים ומתנדבים מכל העולם שבאו לתקופה של שנה ונשארו כחברים.
בראשית שנות ה-60 השתתף הקיבוץ בניסויים של מכון וולקני לבחינת היעילות של תוספת השקיה בגידולי בעל של דורה וכותנה.[24] חדר האוכל החדש של הקיבוץ נחנך בל"ג בעומר 1966.[25]
בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים המשיכו אנשי כפר עזה לעבד את שדותיהם.[26] לאחר פינוי כוח החירום של האומות המאוחדות איישו אנשי כפר עזה עמדת תצפית שלא הייתה בשימוש מאז מבצע סיני.[27][28] הילדים לא פונו מהקיבוץ, כדי לא לפגוע במורל ההורים.[18] בפרוץ מלחמת ששת הימים הופגז הקיבוץ וחבריו שהו במקלטים במשך 36 שעות. תבואה על שטח של 250 דונם נשרפה מההפגזות[29] וחבר הקיבוץ נהרג בעלות רכבו על מוקש.[30]
בשנות ה-70 וה-80 נהנה הקיבוץ משגשוג כלכלי כמו גם קליטת חברים חדשים ופיתוח תשתיות. באותה עת עבר הקיבוץ שינוי ומעבר ללינה משפחתית. כמו כן הוקם המרכז של הקיבוץ, שכלל את הרחבת חדר האוכל עם מועדון לחבר ואת הקמתו של בית תרבות.
במאי 2008 נהרג חבר הקיבוץ, ג׳ימי קדושים מפגיעת פצמ"ר, דבר שהביא לעזיבה של לא מעט מחברי הקיבוץ,[31][32] במה שהוגדר על ידי שי חרמש כ"קריסת היישוב".[33]
ב-2022 מנה הקיבוץ כ-800 נפש, וענפי המשק העיקריים היו תעשייה וחקלאות.[34]
ב-7 באוקטובר 2023 מחבלים מארגון הטרור חמאס חדרו לקיבוץ כחלק ממתקפת הפתע על ישראל, טבחו בלמעלה ב-64 איש, בהם,ילדים וקשישים, וחטפו 19 תושבים לשטח רצועת עזה. שמו של ההרוג הראשון ששמו הותר לפרסום היה אופיר ליבשטיין כשיצא להגן על הקיבוץ כחלק מפעולת ההגנה של כיתת הכוננות, אופיר ליבשטיין שימש כראש מועצת שער הנגב בחמש השנים האחרונות לחייו והיה מועמד לקדנציה נוספת. לאחר הגעת כוחות צה"ל לקיבוץ התחולל קרב ממושך שארך מעל שלושה ימים עד לטיהור הקיבוץ ממחבלים, שבמהלכו נהרגו לוחמים מיחידת דובדבן, מגלן וגדוד 202. המקום הוגדר במשך חודשים שטח צבאי סגור.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.