שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
העיירה בוערת
שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
"העיירה בוערת" (במקור ביידיש: "אונדזער שטעטל ברענט!", "עיירתנו בוערת!"), הידוע גם במילותיו הראשונות: "שרפה, אחים, שרפה!"[2] (ביידיש: ס'ברענט!, 'שרפה!'),[3] הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי, שכללה בין היתר פוגרומים; מקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, אשר אירע במרץ 1936. השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת.
זהו שירו המפורסם ביותר של גבירטיג, כמו גם אחד השירים המזוהים ביותר עם זיכרון השואה. במלחמה הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות, ולאחריה הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודים של הירש גליק. בעברית הוא מוכר בעיקר בתרגומו של אברהם לוינסון, שהתפרסם ב-1945.
Remove ads
תולדות השיר וקבלתו
סכם
פרספקטיבה
השיר "העיירה בוערת" חובר על רקע סדרת הפוגרומים שנערכו ביהודי פולין בשנים 1935–1937 בעשרות ערים ועיירות, ובפרט בפשיטיק, במינסק מזובייצקי[4] ובבריסק.[5][6] איש התיאטרון והממואריסט יוֹנָס טורקוב סיפר שגבירטיג עבד על השיר במשך זמן רב.[5] גבירטיג עצמו העיד כי בכה כמו תינוק בעת כתיבת השיר.[7] השיר היה מוכר בקרב הקהילה היהודית בקרקוב עוד טרם המלחמה, על אף שהשלטונות הפולניים ראו בשיר פרובוקציה ואסרו על השמעתו.[8] יצחק טורקוב-גרוּדברג (אחיו הצעיר של יונס) סיפר בזיכרונותיו כי שמע את השיר בקרקוב באביב 1939 (מספר חודשים לפני פרוץ המלחמה), בבית הקפה הספרותי-אמנותי היהודי "שמאטֶה" (שמאַטע). לדבריו, כל קהל בית הקפה – סופרים, אמנים ועסקני ציבור – כבר הכיר אז את השיר.[9]
אלי ויזל, במבט לאחור, העיר כי השיר ”נשמע כמו פעמוני האשכבה (אנ') של השטעטל ושל אלף שנות חיים יהודיים בפולין”.[10] יונס טורקוב כתב כי בשירו זה היה גבירטיג ”הראשון שזיהה את הסכנה המאיימת וקרא להתייצב כנגדה, קרא להילחם”, וחזה באופן נבואי כל כך את הכליה הממשמשת ובאה.[11] ישראל חיים בילצקי כתב[12]:
כלהבה בלילה חשוך פרץ שירו: "עס ברענט יידעלעך עס ברענט". העיירה בוערת. והרי השיר הזה נכתב והושר בכל רחבי העיירות היהודיות עוד ב-1938, והיתה זו אזהרה, כי שרפה גדולה מתקרבת ובאה. הוא הלביש את הזעקה שלו לקראת המתרחש בשיר, שיש בו קריאה לקדם בגבורה את פני המפולת. ניצוץ שברשות הרוח העליונה מהלך בשיר זה, שורות הנאחזות בשורש החיים. הנה המבעיר את הבערה והוא עומד מאחורי כתלנו ואין אנו משגיחים בו.
עם זאת, לדברי דוד לאזר, ”ניתנה האמת להיאמר, כי גם אותו שיר של גבירטיג – שיר חרדה ואזעקה, נבואית כמעט, על מה שצפוי ליהדות פולין [...] גם שיר זה לא מצא את דרכו אל חוגי האינטליגנציה, ורק מעטים יחסית ידעו להכיר ולהעריך את ערכו ומשמעותו, כאות אזהרה קודר לקראת הבאות”.[13]
השיר – הקורא להתמרדות, להתקוממות, להתמודדות אקטיבית עם דיכוי וחורבן (”רַק בְּיַדְכֶם בִּלְבַד הִיא הָעֶזְרָה. / חִישׁ הוֹשִׁיטוּ יָד אוֹהֶבֶת / וְהַצִּילוּ מֵהַמָּוֶת, / בְּדַמְכֶם כַּבּוּ שַׁלְהֶבֶת, / חִישׁ כַּבּוּ בְּדָם.”)[14] – היה בתקופת המלחמה להמנון עממי יהודי בפולין ומחוצה לה, בגטאות ובמחנות הפרטיזנים במזרח אירופה.[15] לדברי משה בסוק, ”השיר חרג מתחומיו הראשונים, קיבל משמעות עמוקה של ראייה למרחוק ואזעקה, לבש רוח של מרי ומרד”.[16] גבירטיג נודע כמי שחזה את השואה (שבה נספה הוא עצמו באקציה של גטו קרקוב ביוני 1942).
השיר שימש כהמנון המחתרת היהודית בקרקוב, שלוחמיה שרו את השיר גם בהיותם בכלא הנאצי.[17] ברומניה הוא הושר בפי מקהלת הנוער הציוני (ששימשה כסות לפגישות חברי התנועה, באמתלה של "מקהלת בית כנסת") והיה ללהיט.[18] כיאה לשיר עם, הוא נודע בכמה גרסאות, אך בשינויים קלים ביותר; על פי משה פרגר, ”ריבוי הגירסאות מוכיח רק על השטחים הנרחבים של חדירתו והשתלטותו”.[19] לדברי יצחק טורקוב-גרודברג, גבירטיג עצמו, בהיותו בגטו, ערך בשיר כמה שינויים קלים וחסרי חשיבות.[20] פרגר כתב כי ”עדי-ראייה מספרים, איך נדד המשורר העממי מרדכי גבירטיג ממקום למקום, מבית-מדרש נסתר לבית-מדרש נסתר, בגיטו של קראקא, כדי ללמד ליהודים המתפללים את חרוזי שיר-המרד שלו. המחבר עצמו היה שר אחר-כך במקהלה, עם כל הקהל, את החרוז הקורא ומעורר: 'עס ברענט, ברידערלעך, עס ברענט'”.[21]
עוד בתקופת המלחמה, ב-5 בינואר 1945, קרא המשורר ה' לייוויק את השיר בפתיחת הוועידה השנתית ה-19 של ייִוואָ (YIVO, המכון המדעי היהודי) בניו יורק במסגרת "שירים מהגטו" (תחת הרושם המוטעה שהשיר נכתב בגטו קרקוב ב-1942) לצד שירו של אברהם סוצקבר מגטו וילנה "פֿרילינג" (אביב). נוסח השיר, שאותו שלח לייִוואָ כתב השטח מאיר וייל מבית אלפא, נדפס בגיליון הראשון של "ייִוואָ בלעטער לשנת 1945.[22] בחודש פברואר התקבל בייִוואָ נוסח נוסף, מאת כתבים אחרים מארץ ישראל, עוזר וגרשון פּיפּע (פִּיפֶּה), ששמעו אותו מפי שלושה נערים מקרקוב. וכך, בגיליון הבא של כתב העת נדפס "נוסח מתוקן", שהותקן על פי שני הנוסחים (תוך ציון חילופי נוסחים), ותווים, שגם אותם שלחו האחים פיפע.[23]
בי"א בטבת תש"ה (סוף דצמבר 1944) פרסם ב"יומן גבעת ברנר" שלמה יפה מבית אלפא נוסח של השיר ששמע מפי עולה צעירה מטרנסניסטריה;[24] נוסח זה נדפס שוב בסוף שנת 1945, בגיליון הראשון של כתב העת המחודש לפולקלור ולאתנוגרפיה "רשומות" (שם הובא לצדו תרגום עברי מאת יוסף אחאי).[25]
לאחר המלחמה נפוץ השיר ברחבי העולם היהודי כזכר לשואה. כבר בשנת 1945, חודשים מספר לאחר תום המלחמה, הושר השיר בארץ ישראל, בקיבוץ אפיקים, בפי חברי "קיבוץ בוכנוואלד" – קבוצת ההכשרה הראשונה שקמה מבין שארית הפליטה בגרמניה לאחר השואה.[26] בשנת 1946 הוציאה הוועדה ההיסטורית היהודית המרכזית של יהודי פולין בקרקוב קובץ ובו השירים שחיבר גבירטיג בימי המלחמה – מ-1939 ועד הירצחו בגטו קרקוב ב-1942. הקובץ, שערכו מיכאל בּוֹרְביץ', נֶלָה רוסט ויוסף וולף, נקרא "ס'ברענט", כלל גם את השיר.[27] בשנת 1947 הופיע השיר בקובץ "אונדזער געזאַנג" (זמרתנו), שהוציא בוורשה הוועד המרכזי של יהודי פולין ואשר היה האנתולוגיה הראשונה של שירים יהודיים שפורסמה בפולין שלאחר המלחמה.[28] ב-1948 נדפס השיר באנתולוגיה "לידער פֿון די געטאָס און לאֲגערן" (שירים מן הגטאות והמחנות) שערכו שמֶרקֶה קצ'רגינסקי וה' לייוויק והופיעה בהוצאת ציקאָ (CYCO) בניו יורק.[29]
בתוך כך, כבר בשנת 1945 התפרסם בארץ ישראל תרגומו העברי של אברהם לוינסון, "העיירה בוערת", בשני שירונים שערך המוזיקאי ישעיהו שפירא[30] – תחילה בשירון "שיר ומזמור לחייל" (=חיילי היישוב בצבא הבריטי, ובפרט בבריגדה היהודית), שהופיע בהוצאת הוועד הארצי למען החייל היהודי, ובסוף אותה שנה בקובץ "שירי עבודה ומולדת", שהוציא המרכז לתרבות של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל לרגל חצי יובל להסתדרות.[31]
בהמשך נדפס השיר, בגרסתו היידית והעברית, בקבצים רבים, ובפרט באנתולוגיות של שירי עם ושל שירי השואה. "העיירה בוערת" מושמע רבות ברחבי העולם בעצרות הנצחת השואה. בשנת 1970 כלל יצחק ארצי את השיר ברפרטואר של מקהלת ילדים שארגן בבוקרשט בירת רומניה הקומוניסטית, ועל מנת למנוע בעיות עם הצנזורה, נתן לשיר את השם "שיר מכבי האש". בעת ביצוע השיר נעמד כל הקהל באופן ספונטני עד תומו.[8][32]
Remove ads
מילות השיר
|
המקור (כתיב יידיש תקני) |
תעתיק לטיני (הגיית יידיש תקנית) |
השיר בכתב יד
|
|
|
|
Remove ads
תוכן ופרשנות
סכם
פרספקטיבה
השיר בן ארבעה בתים (בחלק מהגרסאות מושמט בית ב')[33] זהֵי משקל הנחלקים ל-6 ו-4 טורים, שהאחרונים שבהם מהווים מעין פזמון חוזר. בשיר שני תכנים עיקריים: תיאור השרפה וההרס (בית א') והעתיד הנורא, ההשמדה (בית ב'); וקריאה לעזרה (בסיפא של הבתים או ה"פזמון", ובבית האחרון). הקריאה לעזרה שמפנה הדובר בשיר לאחיו לנוכח החורבן מתכתבת באופן מובהק עם הציווי המקראי "לא תעמוד על דם רעך". אֶרמז זה בולט במיוחד בפזמון: "וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם / בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה, / בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב, / אֵשׁ הָעֲיָרָה." (בתים א'–ב'); "מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ, / כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה. / אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם, / הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!" (הבית האחרון).
כבר בשורה הראשונה מפנה הדובר את זעקתו לעזרה ל"אחים". מחלוקת נתעוררה סביב הכוונה של גבירטיג במילה זו: היו שטענו שהכוונה הייתה לגויים מסביב אשר חובקים ידיים בלי להושיט עזרה; אולם אחרים טענו שבמצב המתוח בין יהודים לפולנים בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה, היו רק יהודים מעטים שהיו מתייחסים לגויים כאל אחים שניתן לקרוא להם לעזרה, והמשורר בוודאי לא היה אחד מהם.[8]
הדובר, המתאר באריכות את האסון ואת החורבן האנושי המוחלט הקרוב ("קְרוֹבָה, חַס וְחָלִילָה, הַשָּׁעָה, / כִּי הַלְּהָבוֹת יַתְמִידוּ, / אֶת כֻּלָּנוּ פֹּה יַשְׁמִידוּ, / רַק שְׂרִידֵי קִירוֹת יָעִידוּ / מַה שֶּׁפֹּה הָיָה"), אינו מזכיר ולא ברמז את הגורמים לו, לא כל שכן את זהותם – כך שללא הֶקשר ניתן היה לחשוב שמדובר באסון טבע או בתאונה ולא בפרעות מכוּונות מעשה ידי אדם. חִצי הביקורת שלו מופנים דווקא אל ה"אחים", ה"חוֹבְקִים יָדַיִם / בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה, / בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב, / אֵשׁ הָעֲיָרָה", ושלהם הוא קורא לפעולה: "מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ, / כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה. / אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם, / הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!".
השיר מהווה מעין אזהרה נבואית; מובעת בו הרגשת אסון האורב ליישוב היהודי בפולין וקריאה לקדם את פניו.[34]
הלחן
השיר נכתב בסול מינור פריגיש (סולם מינור המאפיין את המוזיקה היהודית של מזרח אירופה, ואשר ניחן בביטוי סוער של רגשות – במקרה זה, עצב ומצוקה). הוא כתוב במשקל זוגי ובמפעם איטי יחסית (Andante). מבחינת הקו המלודי: השיר נפתח בקַדמה (אנ'), בקפיצה מהדומיננטה לטוניקה, הנשמעת כקריאה ובכך מתאימה לפתיחת הבית: "ס'ברענט!" ("שרפה!").
הקריאה "ס'ברענט!" חוזרת בהמשך אותו טור שירי, ומותאמת לה שוב אותה קפיצה עצמה. בשני המקרים הצליל השני מוארך, ובכך מעצים את הרגשת המתח. על פי שרה רוזן, שתי התיבות הראשונות מדמות למעשה את צליל הסירנות של הכבאיות של קרקוב, שכל תושב קרקוב היה מזהה מיד.[35] צלילים מוארכים מופיעים גם בסוף הטור השני (שבשני הבתים הראשונים במקור מסתיים אף הוא בקריאה "ברענט!") והטור השישי (שהוא סוף חלקו הראשון של הבית), וכן בסוף הטור השמיני, שהוא כעין התייפחות מרה ("וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם / בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה"), ובטור העשירי והאחרון (שבבתים הראשון והשלישי באות בו המילים "אונדזער שטעטל ברענט!" – "עיירתנו בוערת!"). חלקו הראשון של הבית מסתיים (בטור השישי) בדומיננטה (הדרגה בעלת המתח הרב ביותר בסולם), כלומר בהַמתנה הטעונה פתרון. בסוף החלק הראשון, כמו בסוף הבית כולו (בטור העשירי), באה פֶרמָטָה (שהי), התורמת עוד לעוצמת הביטוי הרגשי. הקו המלודי בשיר הוא קו עדין, פעמים רבות של צלילים עוקבים. הוא עולה ויורד בצורה האופיינית למוזיקה היהודית, ומחדיר במאזין הרגשת תוגה ויגון.
Remove ads
תרגום
סכם
פרספקטיבה
תרגומי השיר לעברית
השיר תורגם לעברית על ידי מספר מתרגמים. התרגום המקובל ביותר הוא זה של אברהם לוינסון ("העיירה בוערת"), שהתפרסם כאמור כבר ב-1945.[31] תרגומים נוספים הם מאת יוסף אחאי (1945);[25] שלמה סקולסקי ("בוער, אוי אחים, בוער!", 1946);[36] צבי ברמאיר ("עיירתנו בוערת", 1945;[37] תרגום שאינו תואם למנגינה);[25] אלכסנדר מלכיאל (1946);[38] משה בסוק (1963);[39] ומרדכי אמיתי (1967).[40]
להלן כמה מתרגומי הבית הראשון של השיר:
|
תרגום מילולי[41] |
העיירה בוערת (אברהם לוינסון) |
העיירה בוערת (משה בסוק) |
העיירה בוערת (מרדכי אמיתי) |
בוער, אוי אחים, בוער! (שלמה סקולסקי) |
עיירתנו בוערת (צבי ברמאיר) |
תרגומים לשפות נוספות
השיר תורגם לפולנית עוד במהלך המלחמה על ידי גוסטה דוידזון-דרנגר, ממקימי המחתרת בגטו קרקוב, שנאסרה על ידי הגסטאפו וכתבה יומן בכלא.[17][42] אחרי המלחמה תורגם השיר שוב לפולנית, על ידי המשורר נתן גרוס, עבור אנתולוגיה בשפה הפולנית של שירים יהודיים שנכתבו תחת הכיבוש הגרמני בשם Pieśń ujdzie cało (השיר ישרוד ללא פגע), שערך של מיכאל בּוֹרְביץ' והתפרסמה ב-1947 בהוצאת הוועדה ההיסטורית היהודית המרכזית של יהודי פולין.[43]
השיר תורגם לרוסית והתפרסם בסמיזדאט יהודי.[44]
לאנגלית תורגם השיר מספר פעמים: על ידי ג'וזף לפטוויץ (אנ') ("Our Town Is Burning");[45] על ידי רוזְלין ברֶזניק פֶּרי (Roslyn Bresnick Perry) ("It burns, brothers, it burns")[46] על ידי גרטרוד שניידר ושרה רוזן ("It Burns")[47] ועל ידי שמחה (סם) שמחוביץ ("Our Town Is Burning").[48]
Remove ads
ביצועים
סכם
פרספקטיבה
שירו של גבירטיג נכנס עד מהרה לקאנון של שירי העם היהודיים, והופיע כדרך קבע ברפרטואר של מבצעי השיר העממי היהודי ביידיש ובעברית, זמרים וחזנים, בעיקר במוקדים היהודיים הגדולים – ארצות הברית וישראל ואף ברית המועצות. הוא היה לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד "המנון הפרטיזנים היהודים" של הירש גליק ו"ופונאר" של אלכסנדר (אלק) וולקוביסקי (תמיר) ושמֶרקֶה קצ'רגינסקי. ככזה, הוא זכה לביצועים רבים.[49] בין המבצעים שהקליטו את השיר בשנות ה-50: אפרים די זהב,[50] אמה שייוור (Schaver),[51] יהודית מורצקה,[52] בינה לנדאו,[53] רמה סמסונוב; בשנות ה-60: יאן פירס,[54] שרה גורבי[55] שושנה דמארי (ביידיש),[56] המקהלה ותזמורת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר;[57] סידור בלרסקי, פריידלה ליפשיץ;[58] בשנות ה-70: נחמה ליפשיץ, דורית ראובני; ובשנות ה-90: הזמר הגרמני מנפרד לם,[59] הזמר הגרמני דניאל קֶמפּין (גר') והזמרת היידית בנטה קאהאן.
הביצוע של סיילם
|
|
| |
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
בשנת 1994 בוצע השיר בגרסתו העברית על ידי להקת המטאל הישראלית Salem. השיר עובד בסגנון דום מטאל, ולוּוה בווידאו קליפ המורכב מסרטונים שצולמו במחנות השמדה. השיר גרר אחריו בזמנו גל גדול של מחאה בשל העובדה שהלהקה שרה ומנגנת על השואה תוך שימוש בדיסטורשן ובצרחות. הקליפ שודר בטלוויזיה וגרר אחריו כתבת מחאה בעיתון "הארץ". יושב ראש הכנסת דב שילנסקי, ניצול השואה בעצמו, שקרא את הכתבה, התעמת בשידור חי במסגרת התוכנית "ערב חדש" מול חברי להקת Salem זאב טננבוים ואמיר נויבך.
הכנסת קראה לאסור על שידור הקליפ. הנושא עלה בשנית לדיון ציבורי ושוב הוזמן דב שילנסקי לתוכנית הערב, הפעם לצדו של חבר הכנסת שבח וייס, אף הוא ניצול השואה, שבאופן מפתיע שיבח את השיר והוסיף כי "הקליפ מצוין והמוזיקה עושה צמרמורת". יומיים לאחר מכן הוסר איסור ההקרנה והקליפ חזר להופיע על גבי המסכים.
השיר מופיע בשם "Ha'ayara Bo'eret" באלבום "קדיש", העוסק כולו בזכר השואה, בביצועו של אמיר נויבך וכן בגרסה מאוחרת יותר המשלבת שירה נשית נקייה של כריסטין וואלאס-נקב עם שירתו של טננבוים, בליווי רביעיית כלי המיתר הישראלית "הרביעייה העכשווית" באלבום "Strings Attached".
Remove ads
לקריאה נוספת
- נ.[חמן] ב.[לומנטל], "למען הדיוק" (סעיף ג': "'עס ברענט' לגבירטיג"), דפים לחקר השואה והמרד, א (תשי"א 1951), עמ' 216–217.
- נתן גראָס, "זיי זענען נישט געשטאַנען מיט פֿאַרלייגטע הענט: דער פּאָגראָם אין פּשיטיק און דאָס ליד 'ס'ברענט', די גאָלדענע קייט 139 (1994), 164–165. (ביידיש)
קישורים חיצוניים
סכם
פרספקטיבה
העיירה בוערת (ביידיש), באתר ויקיטקסט
מידע על היצירה "העיירה בוערת" באתר מיוזיק בריינז
סרטון השיר "העיירה בוערת" באתר יוטיוב- "העיירה בוערת" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "העיירה בוערת" והאזנה לו באתר זמרשת
.svg){kind=icon}
- Sara Rosen, "The Life of Mordechai Gebirtig," in: Gertrude Schneider (ed.), Mordechai Gebirtig: His Poetic and Musical Legacy, Westport, Conn.: Praeger, 2000, pp. 33–35
- עס ברענט - שרפה, בתערוכה "מיתרי הלב: מוסיקה מתקופת השואה", אתר יד ושם (הקישור אינו פעיל 17.7.2021)
- אוריאל פיינרמן, העיירה פשיטיק בוערת, באתר מינהל חברה ונוער
- רשימת פרסומים וביצועים בקטלוג הספרייה הלאומית
השיר בדפוס:
- מרדכי געבירטיג, אונדזער שטעטל ברענט, ס'ברענט: (1939–1942), קרקוב: צענטראַלע ייִדישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ. ק. פֿון פּוילישע ייִדן אָפּט, 1946, עמ' 33–35, בארכיון האינטרנט (עם תווים)
- מ. געבירטיק, עס ברענט, ברידערלעלך, עס ברענט, ייִוואָ בלעטער, 25,1 (ינואר–פברואר 1945), 152–153, באתר היברובוקס
- מ. וו., מרדכי געבירטיקס "עס ברענט, ברידערלעלך...", ייִוואָ בלעטער, 25,2 (מרץ–אפריל 1945), עמ' 310–311, באתר היברובוקס
- ס'ברענט, בתוך: אונדזער געזאַנג, ורשה: צענטראַל-קאָמיטעט פֿון די יידן אין פּוילן – אָפּטיילונג פֿאַר קולטור און פּראָפּאַגאַנדע, 1947, עמ' 56–58, בארכיון האינטרנט
- מרדכי געבירטיג, אונדזער שטעטל ברענט, געקליבענע לידער: (מיט נאָטן), בואנוס איירס: א' שפּריצער, 1954, עמ' 83–85, בארכיון האינטרנט (השיר החותם את המבחר)
- עס ברענט, בתוך: עמיל סעקולעץ, יִידישע פֿאָלקס-לידער, בוקרשט: מוזיק-פֿאַרלאַג פֿון דעם קאָמפּאָזיטאָרן-פֿאַרבאַנד פֿון דער ר.פּ.ר., 1959, עמ' 215–216, בארכיון האינטרנט
- מרדכי געבירטיג, אונדזער שטעטל ברענט, מרדכי געבירטיג זינגט, עורך י.[אָסל] פריידקעס, בואנוס איירס: פֿאַרלאַג איקוף, 1963, עמ' 120–121, בארכיון האינטרנט (עם תווים; ובתעתיק לטיני: עמ' 40–41)
- עס ברענט, בתוך: חנה מלאָטעק און מלכה גאָטליב (עורכות), מיר זיינען דאָ: לידער פֿון די געטאָס און לאַגערן / We Are Here: Songs of the Holocaust, ניו יורק: בילדונגס קאָמיטעט פֿון אַרבעטער-רינג, 1983, עמ' 12–13, בארכיון האינטרנט (עם תעתיק לטיני ועם תרגום לאנגלית מאת רוזְלין ברֶזניק פֶּרי)
ביצועים:
מקהלת רינת (יידיש ועברית), סרטון באתר יוטיוב- בנטה קאהאן, סרטון באתר יוטיוב (בנטה קאהאן מבצעת את השיר ביידיש באירוע לציון 50 שנה לסוף מלחמת העולם השנייה בבית העיירה בסטוקהולם, 1995) (לביצוע נוסף של קאהאן ראו כאן, סרטון באתר יוטיוב)
- מירה זכאי, סרטון באתר יוטיוב (זמרת האלט מירה זכאי מבצעת את השיר ביידיש באירוע לציון 50 שנה לליל הבדולח שהתקיים ביוזמת גארי ברתיני ב"אלטה אופר" בפרנקפורט, 1988; מתוך התוכנית "אינטרמצו עם אריק", הטלוויזיה החינוכית הישראלית)
- שרה כספי, סרטון באתר יוטיוב (כספי)
- האנסמבל של תמנע בראואר ואלי מאירי, סרטון באתר יוטיוב (יידיש)
- צבי כספי, סרטון באתר יוטיוב (יידיש)
- החזן יעקב למר ונחמן רוזן, סרטון באתר יוטיוב
- להקת סיילם, סרטון באתר יוטיוב
- קטע מהקליפ של סיילם
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads